Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ד׳ בתמוז תש״פ | 26 יוני 2020

שבת קיב

השיעור היום מוקדש על ידי קרן ואלי וילצ'יק לעילוי נשמת עז וילצ'ק ז"ל ועל ידי דינה ומרק לוי ומשפחתם לכבוד אביה של דינה, הרב אבי וייס ליום הולדתו. הרב וייס הוא חלוץ בעניין לימוד תורה לנשים ודוגמה אישית לעם ישראל. שימשיך ללמד ולהפיץ תורה לעוד הרבה שנים בבריאות!

איזה קשרים מותרים לקשור, איזה אסורים מדרבנן, ואיזה אסורים מדאורייתא? הגמרא עוברת על המקרים במשנה שמותרים לקשור ומסבירה מה החידוש בכל מקרה. הגמרא מביאה שני מקרים על סנדלים שנקרעו בשבת אבל הדין היה שונה בכל מקרה – למה? לאחר שנקרע רצועת סנדל, האם הסנדל נחשב מוקצה? למה ייחשב מוקצה אם אפשר להחליף נעל ימין עם שמאל ובכך אפילו אם נקרע רצועה חיצונית, יהפוך ותהיה רצועה פנימית ובכך לא יתבייש מלצאת עם נעל כזה לאחר שתוקן. הגמרא עונה שר' יוחנן פוסק כר' יהודה שאם נפסק רצועה חיצוני, הסנדל כבר אינו מקבל טומאה כי אינו נחשב כלי ואם כן, גם לעניין שבת לא ייחשב כלי ויהיה מוקצה. האם באמת ר' יוחנן פוסק כר' יהודה?

קיטרא דקטרי בזממא וקיטרא דקטרי באיסטרידא חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא ויש שמותרין לכתחילה ומאי ניהו קושרת מפתחי חלוקה:

מפתח חלוקה: פשיטא לא צריכא דאית ליה תרי דשי מהו דתימא חדא מינייהו בטולי מבטיל קא משמע לן:

וחוטי סבכה: פשיטא לא צריכא דרויחא לה מהו דתימא מישלף שלפא לה קא משמע לן דאשה חסה על שערה ומישרא שריא לה:

ורצועות מנעל וסנדל: איתמר התיר רצועות מנעל וסנדל תני חדא חייב חטאת ותניא אידך פטור אבל אסור ותניא אידך מותר לכתחילה קשיא מנעל אמנעל קשיא סנדל אסנדל

מנעל אמנעל לא קשיא הא דקתני חייב חטאת בדאושכפי פטור אבל אסור בדרבנן מותר לכתחלה בדבני מחוזא

סנדל אסנדל לא קשיא הא דקתני חייב חטאת בדטייעי דקטרי אושכפי פטור אבל אסור בדחומרתא דקטרי אינהו מותר לכתחילה בסנדל דנפקי ביה בי תרי כדרב יהודה דרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא הוה ליה ההוא זוגא דסנדלי זמנין דנפיק ביה איהו זימנין נפיק ביה ינוקיה אתא לקמיה דאביי אמר ליה כהאי גונא מאי אמר ליה חייב חטאת

אמר ליה השתא פטור אבל אסור קא קשיא לי חייב חטאת קאמרת לי מאי טעמא אמר ליה משום דבחול נמי זימנין נפיקנא ביה אנא זימנין נפיק ביה ינוקא אמר ליה אי הכי מותר לכתחילה

רבי ירמיה הוה קאזיל בתריה דרבי אבהו בכרמלית איפסיק רצועה דסנדליה אמר ליה מאי אעביד ליה אמר ליה שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה וכרוך עילויה אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף איפסיק ליה רצועה אמר ליה מאי איעביד ליה אמר ליה שבקיה מאי שנא מדרבי ירמיה התם לא מינטר הכא מינטר והא מנא הוא דאי בעינא הפיכנא ליה מימין לשמאל אמר ליה מדקמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה שמע מינה הלכה כרבי יהודה

מאי היא דתניא סנדל שנפסקו שתי אזניו או שתי תרסיותיו או שניטל כל הכף שלו טהור אחת מאזניו או אחת מתרסיותיו או שניטל רוב הכף שלו טמא רבי יהודה אומר נפסקה פנימית טמא החיצונה טהור ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כמחלוקת לענין טומאה כך מחלוקת לענין שבת אבל לא לענין חליצה

והוינן בה [רבי יוחנן] אליבא דמאן אילימא אליבא דרבנן מדלענין טומאה מנא הוי לענין שבת נמי מנא הוי אבל לא לחליצה דלאו מנא הוא והתנן חלצה של שמאל בימין חליצתה כשרה ואלא אליבא דרבי יהודה מדלענין טומאה לאו מנא הוא לענין שבת נמי לאו מנא הוא אבל לא לחליצה דמנא הוא

אימר דאמרינן חלצה של שמאל בימין חליצתה כשרה היכא דלמילתיה מנא הוא הכא למילתיה לאו מנא הוא דהא אמר רבי יהודה נפסקה החיצונה טהור אלמא לאו מנא הוא לעולם אליבא דרבי יהודה אימא וכן לחליצה והא קמשמע לן דכי אמרינן חלצה של שמאל בשל ימין חליצתה כשרה היכא

דלמילתיה מנא הוא אבל הכא למילתיה לאו מנא הוא

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה טמא מדרס (נפסקה שניה ותיקנה טהור מלטמא מדרס אבל טמא מגע מדרס) מאי לאו לא שנא פנימית ולא שנא חיצונה

לא פנימית דוקא אבל חיצונה מאי טהור אי הכי אדתני נפסקה שניה ותיקנה טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ניפלוג בדידה במה דברים אמורים שנפסקה פנימית אבל חיצונה טהור אמר רב יצחק בן יוסף תהא משנתנו בסנדל שיש לו ארבע אזנים וארבע תרסיותים שלא לשבור דבריו של רבי יוחנן

כי אתא רבין אמר רב חנן בר אבא אמר רב הלכה כרבי יהודה ורבי יוחנן אמר אין הלכה כרבי יהודה ומי אמר רבי יוחנן הכי והא מדמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה שמע מינה כרבי יהודה סבירא ליה אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן

תנן התם כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים בעי (רבי) חזקיה ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב כמוציא זית וסתמו עד שהשלימו למוציא רימון מהו

אמר ליה רבי יוחנן רבי שנית לנו סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה טמא מדרס נפסקה שניה ותיקנה טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ואמרינן לך מאי שנא ראשונה דהא קיימא שניה שניה נמי מתקנה ראשונה

ואמרת לן עליה פנים חדשות באו לכאן הכא נמי פנים חדשות באו לכאן

קרי עליה לית דין בר אינש איכא דאמרי כגון דין בר אינש אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים:

ונודות יין ושמן: פשיטא לא צריכא דאית ליה תרתי אוני מהו דתימא חדא מינייהו בטולי מבטל לה קא משמע לן:

קדירה של בשר: פשיטא לא צריכא דאית לה שלאכא מהו דתימא בטולי מבטל לה קא משמע לן:

רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרה כו׳: פשיטא לא צריכא דאית לה תרתי איסרי מהו דתימא

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת קיב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קיב

קיטרא דקטרי בזממא וקיטרא דקטרי באיסטרידא חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא ויש שמותרין לכתחילה ומאי ניהו קושרת מפתחי חלוקה:

מפתח חלוקה: פשיטא לא צריכא דאית ליה תרי דשי מהו דתימא חדא מינייהו בטולי מבטיל קא משמע לן:

וחוטי סבכה: פשיטא לא צריכא דרויחא לה מהו דתימא מישלף שלפא לה קא משמע לן דאשה חסה על שערה ומישרא שריא לה:

ורצועות מנעל וסנדל: איתמר התיר רצועות מנעל וסנדל תני חדא חייב חטאת ותניא אידך פטור אבל אסור ותניא אידך מותר לכתחילה קשיא מנעל אמנעל קשיא סנדל אסנדל

מנעל אמנעל לא קשיא הא דקתני חייב חטאת בדאושכפי פטור אבל אסור בדרבנן מותר לכתחלה בדבני מחוזא

סנדל אסנדל לא קשיא הא דקתני חייב חטאת בדטייעי דקטרי אושכפי פטור אבל אסור בדחומרתא דקטרי אינהו מותר לכתחילה בסנדל דנפקי ביה בי תרי כדרב יהודה דרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא הוה ליה ההוא זוגא דסנדלי זמנין דנפיק ביה איהו זימנין נפיק ביה ינוקיה אתא לקמיה דאביי אמר ליה כהאי גונא מאי אמר ליה חייב חטאת

אמר ליה השתא פטור אבל אסור קא קשיא לי חייב חטאת קאמרת לי מאי טעמא אמר ליה משום דבחול נמי זימנין נפיקנא ביה אנא זימנין נפיק ביה ינוקא אמר ליה אי הכי מותר לכתחילה

רבי ירמיה הוה קאזיל בתריה דרבי אבהו בכרמלית איפסיק רצועה דסנדליה אמר ליה מאי אעביד ליה אמר ליה שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה וכרוך עילויה אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף איפסיק ליה רצועה אמר ליה מאי איעביד ליה אמר ליה שבקיה מאי שנא מדרבי ירמיה התם לא מינטר הכא מינטר והא מנא הוא דאי בעינא הפיכנא ליה מימין לשמאל אמר ליה מדקמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה שמע מינה הלכה כרבי יהודה

מאי היא דתניא סנדל שנפסקו שתי אזניו או שתי תרסיותיו או שניטל כל הכף שלו טהור אחת מאזניו או אחת מתרסיותיו או שניטל רוב הכף שלו טמא רבי יהודה אומר נפסקה פנימית טמא החיצונה טהור ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כמחלוקת לענין טומאה כך מחלוקת לענין שבת אבל לא לענין חליצה

והוינן בה [רבי יוחנן] אליבא דמאן אילימא אליבא דרבנן מדלענין טומאה מנא הוי לענין שבת נמי מנא הוי אבל לא לחליצה דלאו מנא הוא והתנן חלצה של שמאל בימין חליצתה כשרה ואלא אליבא דרבי יהודה מדלענין טומאה לאו מנא הוא לענין שבת נמי לאו מנא הוא אבל לא לחליצה דמנא הוא

אימר דאמרינן חלצה של שמאל בימין חליצתה כשרה היכא דלמילתיה מנא הוא הכא למילתיה לאו מנא הוא דהא אמר רבי יהודה נפסקה החיצונה טהור אלמא לאו מנא הוא לעולם אליבא דרבי יהודה אימא וכן לחליצה והא קמשמע לן דכי אמרינן חלצה של שמאל בשל ימין חליצתה כשרה היכא

דלמילתיה מנא הוא אבל הכא למילתיה לאו מנא הוא

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה טמא מדרס (נפסקה שניה ותיקנה טהור מלטמא מדרס אבל טמא מגע מדרס) מאי לאו לא שנא פנימית ולא שנא חיצונה

לא פנימית דוקא אבל חיצונה מאי טהור אי הכי אדתני נפסקה שניה ותיקנה טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ניפלוג בדידה במה דברים אמורים שנפסקה פנימית אבל חיצונה טהור אמר רב יצחק בן יוסף תהא משנתנו בסנדל שיש לו ארבע אזנים וארבע תרסיותים שלא לשבור דבריו של רבי יוחנן

כי אתא רבין אמר רב חנן בר אבא אמר רב הלכה כרבי יהודה ורבי יוחנן אמר אין הלכה כרבי יהודה ומי אמר רבי יוחנן הכי והא מדמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה שמע מינה כרבי יהודה סבירא ליה אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן

תנן התם כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים בעי (רבי) חזקיה ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב כמוציא זית וסתמו עד שהשלימו למוציא רימון מהו

אמר ליה רבי יוחנן רבי שנית לנו סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה טמא מדרס נפסקה שניה ותיקנה טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ואמרינן לך מאי שנא ראשונה דהא קיימא שניה שניה נמי מתקנה ראשונה

ואמרת לן עליה פנים חדשות באו לכאן הכא נמי פנים חדשות באו לכאן

קרי עליה לית דין בר אינש איכא דאמרי כגון דין בר אינש אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים:

ונודות יין ושמן: פשיטא לא צריכא דאית ליה תרתי אוני מהו דתימא חדא מינייהו בטולי מבטל לה קא משמע לן:

קדירה של בשר: פשיטא לא צריכא דאית לה שלאכא מהו דתימא בטולי מבטל לה קא משמע לן:

רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרה כו׳: פשיטא לא צריכא דאית לה תרתי איסרי מהו דתימא

Scroll To Top