Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ה׳ בתמוז תש״פ | 27 יוני 2020

שבת קיג

השיעור היום מוקדש על ידי גיטה ג'רוסלויץ נופלד לזכר נשמת אביה, יוסף בן מנחם מנדל ופשע ז"ל ועל ידי הרייט הרטמן לזכר נשמת בעלה, משה בן יהודה אריה ז"ל.

איזה קשר אפשר לקשור בדלי? ומה אסור? האם אפשר לקשור בהמה לאיבוס? במה זה תלוי? הגמרא מפרשת פסוק מישעיה ללמד על התנהגות מיוחדת שנדרשת בשבת בקשר ללבוש, הליכה ודיבור. בהקשר של בגדים יפים לשבת, הגמרא מזכירה את רות ומשם נכנסת לדרשות על רות ובועז על האופי שלהם וגם על דברים בסיפור שמרמזים לדברים שיקרו בעתיד.

חדא מינייהו בטולי מבטיל קא משמע לן אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב אמר ליה אביי הלכה מכלל דפליגי אמר ליה מאי נפקא לך מינה אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא:

מתני׳ קושרין דלי בפסקיא אבל לא בחבל רבי יהודה מתיר כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו:

גמ׳ חבל דמאי אי לימא חבל דעלמא רבי יהודה מתיר קשר של קיימא הוא אלא חבל דגרדי למימרא דרבנן סברי גזרינן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא ורבי יהודה סבר לא גזרינן

ורמינהו חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו ורבי יהודה אומר כורך עליו פונדא או פסקיא ובלבד שלא יענבנו

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבנן אדרבנן לא קשיא חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא התם לא משום דמיחלפא עניבה בקשירה אלא עניבה גופה קשירה היא

אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב מביא אדם חבל מתוך ביתו וקושרו בפרה ובאיבוס איתיביה רבי אחא אריכא דהוא רבי אחא בר פפא לרבי אבא חבל שבאיבוס קושרו בפרה ושבפרה קושרו באיבוס ובלבד שלא יביא חבל מתוך ביתו ויקשור בפרה ובאיבוס התם חבל דעלמא הכא חבל דגרדי

אמר רב יהודה אמר שמואל כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת בעו מיניה מרב יהודה כובד העליון וכובד התחתון מהו אין ולאו ורפיא בידיה איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת אפילו כובד העליון וכובד התחתון אבל לא את העמודים

אמר ליה רבא לרב נחמן מאי שנא עמודים דלא אילימא דקעביד גומות גומות ממילא קא הויין דתנן הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם מקצת עליו מגולין אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשר וניטלין בשבת

בשדה לא אתי לאשוויי גומות הכא בבית אתי לאשוויי גומות בעא מיניה רבי יוחנן מרבי יהודה בר ליואי כלי קיואי כגון כובד העליון וכובד התחתון מהו לטלטלן בשבת אמר ליה אין מטלטלין מה טעם לפי שאין ניטלין:

מתני׳ מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת רבי ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכיפורים לשבת וחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים אבל לא של יום הכפורים בשבת רבי עקיבא אומר לא של שבת קריבין ביום הכיפורים ולא של יום הכיפורים קריבין בשבת:

גמ׳ אמרי דבי רבי ינאי לא שנו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בחדשים אבל בישנים לא וחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים אבל בצבועים לא ולא אמרן אלא שאין לו להחליף אבל יש לו להחליף לא

תנא של בית רבן גמליאל לא היו מקפלים כלי לבן שלהן מפני שהיה להן להחליף אמר רב הונא אם יש לו להחליף יחליף ואם אין לו להחליף ישלשל בבגדיו מתקיף לה רב ספרא והא מיתחזי כרמות רוחא כיון דכל יומא לא קעביד והאידנא הוא דקא עביד לא מיתחזי כרמות רוחא

וכבדתו מעשות דרכיך וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי מעשות דרכיך שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול ממצוא חפצך חפציך אסורין חפצי שמים מותרין ודבר דבר

שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול דבור אסור הרהור מותר בשלמא כולהו לחיי אלא שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול מאי היא כי הא דאמר רב הונא אמר רב ואמרי ליה אמר רבי אבא אמר רב הונא היה מהלך בשבת ופגע באמת המים אם יכול להניח את רגלו ראשונה קודם שתעקר שניה מותר ואם לאו אסור

מתקיף לה רבא היכי ליעביד ליקף קמפיש בהילוכא ליעבר זימנין דמיתווסן מאני מיא ואתי לידי סחיטה אלא בהא כיון דלא אפשר שפיר דמי אלא כדבעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי מהו לפסוע פסיעה גסה בשבת אמר ליה וכי בחול מי הותרה שאני אומר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם ומהדר ליה בקידושא דבי שמשי

בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי מהו לאכול אדמה בשבת אמר ליה וכי בחול מי הותרה שאני אומר אף בחול אסור מפני שהוא מלקה אמר רבי אמי כל האוכל מעפרה של בבל כאילו אוכל מבשר אבותיו ויש אומרים כאילו אוכל שקצים ורמשים דכתיב וימח את כל היקום וגו׳

אמר ריש לקיש למה נקרא שמה שנער שכל מתי מבול ננערו לשם אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה מצולה שכל מתי מבול נצטללו לשם [ויש אומרים כאילו אוכל] שקצים ורמשים והא ודאי איתמחויי איתמחו אמרי כיון דמלקי גזרו ביה רבנן דהא ההוא גברא דאכל גרגישתא ואכל תחלי וקדחו ליה תחליה בלביה ומית

ורחצת וסכת ושמת שמלתיך אמר רבי אלעזר אלו בגדים של שבת תן לחכם ויחכם עוד אמר רבי אלעזר זו רות המואביה ושמואל הרמתי

רות דאילו נעמי קאמרה לה ורחצת וסכת ושמת שמלתיך עליך וירדת הגרן ואילו בדידה כתיב ותרד הגרן והדר ותעש ככל אשר צותה חמותה שמואל דאילו עלי קאמר ליה שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר ה׳ כי שומע עבדך ואילו בדידיה כתיב ביה ויבא ה׳ ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך ולא אמר דבר ה׳

ותלך ותבא ותלקט בשדה אמר רבי אלעזר שהלכה ובאת הלכה ובאת עד שמצאה בני אדם המהוגנין לילך עמהם ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת וכי דרכו של בועז לשאול בנערה אמר רבי אלעזר דבר חכמה ראה בה שני שבלין לקטה שלשה שבלין אינה לקטה

במתניתא תנא דבר צניעות ראה בה עומדות מעומד נופלות מיושב וכה תדבקין עם נערותי וכי דרכו של בועז לדבק עם הנשים אמר רבי אלעזר כיון דחזא ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה אמר שרי לאידבוקי בה

ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם אמר רבי אלעזר רמז רמז לה עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך דכתיב ביה הלם שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה׳ ויאמר מי אנכי אדני ה׳ ומי ביתי כי הבאתני עד הלם וטבלת פתך בחמץ אמר רבי אלעזר מכאן שהחומץ יפה לשרב

רבי שמואל בר נחמני אמר רמז רמז לה עתיד בן לצאת ממך שמעשיו קשין כחמץ ומנו מנשה ותשב מצד הקוצרים אמר רבי אלעזר מצד הקוצרים ולא בתוך הקוצרים רמז רמז לה שעתידה מלכות בית דוד שתתחלק

ויצבט לה קלי ותאכל אמר רבי אלעזר ותאכל בימי דוד ותשבע בימי שלמה ותתר בימי חזקיה ואיכא דאמרי ותאכל בימי דוד ובימי שלמה ותשבע בימי חזקיה ותתר בימי רבי דאמר מר אהוריריה דרבי הוה עתיר משבור מלכא במתניתא תנא ותאכל בעולם הזה ותשבע לימות המשיח ותתר לעתיד לבא:

ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש אמר רבי יוחנן ותחת כבודו ולא כבודו ממש רבי יוחנן לטעמיה דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי

רבי אלעזר אומר ותחת כבודו תחת כבודו ממש רבי שמואל בר נחמני אמר תחת כבודו כשריפת בני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים

אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן

להעמיק בדף

תמר מאיר

בין שבת קיג לרות-רבה

בין שבת קיג לרות-רבה: הגמרא מזכירה את רות בהקשר של בגדי שבת, ולומדת שאדם צריך שיהיה לו בגד מיוחד לשבת מדרשת הפסוק: "ורחצת וסכת ושמת שמלותייך" – המלמד שרות החליפה את בגדיה לפני ההליכה לגורן. בהמשך שואלת הגמרא מה יעשה מי שאין ידו משגת בגד מיוחד לשבת, ומציעה שישלשל את בגדו כלפי מטה, כדרך העשירים,…

גפת בדף היומי

גפת 17 – סוחט מפרק ומלבן

למה אסור לסחוט בשבת? השבוע נלמד את שיטת התוספות בסוגיה זו וגם כמה חידושים מעניינים במלאכת מלבן – איזה כיבוס אסור בשבת לשיטת התוספות.גפת- גמרא, פירוש רש"י ותוספות- לימוד עיון על הדף היומי בשיתוף עם ישיבת דרישה. השבוע עם יעל שמעוני.   סוחט מפרק ומלבן הסוגיה שלנו מתחילה בגזרת סממנים ומסתיימת בגזרת סממנים ובדרך עוברת…

שבת קיג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קיג

חדא מינייהו בטולי מבטיל קא משמע לן אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב אמר ליה אביי הלכה מכלל דפליגי אמר ליה מאי נפקא לך מינה אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא:

מתני׳ קושרין דלי בפסקיא אבל לא בחבל רבי יהודה מתיר כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו:

גמ׳ חבל דמאי אי לימא חבל דעלמא רבי יהודה מתיר קשר של קיימא הוא אלא חבל דגרדי למימרא דרבנן סברי גזרינן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא ורבי יהודה סבר לא גזרינן

ורמינהו חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו ורבי יהודה אומר כורך עליו פונדא או פסקיא ובלבד שלא יענבנו

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבנן אדרבנן לא קשיא חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא התם לא משום דמיחלפא עניבה בקשירה אלא עניבה גופה קשירה היא

אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב מביא אדם חבל מתוך ביתו וקושרו בפרה ובאיבוס איתיביה רבי אחא אריכא דהוא רבי אחא בר פפא לרבי אבא חבל שבאיבוס קושרו בפרה ושבפרה קושרו באיבוס ובלבד שלא יביא חבל מתוך ביתו ויקשור בפרה ובאיבוס התם חבל דעלמא הכא חבל דגרדי

אמר רב יהודה אמר שמואל כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת בעו מיניה מרב יהודה כובד העליון וכובד התחתון מהו אין ולאו ורפיא בידיה איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת אפילו כובד העליון וכובד התחתון אבל לא את העמודים

אמר ליה רבא לרב נחמן מאי שנא עמודים דלא אילימא דקעביד גומות גומות ממילא קא הויין דתנן הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם מקצת עליו מגולין אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשר וניטלין בשבת

בשדה לא אתי לאשוויי גומות הכא בבית אתי לאשוויי גומות בעא מיניה רבי יוחנן מרבי יהודה בר ליואי כלי קיואי כגון כובד העליון וכובד התחתון מהו לטלטלן בשבת אמר ליה אין מטלטלין מה טעם לפי שאין ניטלין:

מתני׳ מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת רבי ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכיפורים לשבת וחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים אבל לא של יום הכפורים בשבת רבי עקיבא אומר לא של שבת קריבין ביום הכיפורים ולא של יום הכיפורים קריבין בשבת:

גמ׳ אמרי דבי רבי ינאי לא שנו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בחדשים אבל בישנים לא וחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים אבל בצבועים לא ולא אמרן אלא שאין לו להחליף אבל יש לו להחליף לא

תנא של בית רבן גמליאל לא היו מקפלים כלי לבן שלהן מפני שהיה להן להחליף אמר רב הונא אם יש לו להחליף יחליף ואם אין לו להחליף ישלשל בבגדיו מתקיף לה רב ספרא והא מיתחזי כרמות רוחא כיון דכל יומא לא קעביד והאידנא הוא דקא עביד לא מיתחזי כרמות רוחא

וכבדתו מעשות דרכיך וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי מעשות דרכיך שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול ממצוא חפצך חפציך אסורין חפצי שמים מותרין ודבר דבר

שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול דבור אסור הרהור מותר בשלמא כולהו לחיי אלא שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול מאי היא כי הא דאמר רב הונא אמר רב ואמרי ליה אמר רבי אבא אמר רב הונא היה מהלך בשבת ופגע באמת המים אם יכול להניח את רגלו ראשונה קודם שתעקר שניה מותר ואם לאו אסור

מתקיף לה רבא היכי ליעביד ליקף קמפיש בהילוכא ליעבר זימנין דמיתווסן מאני מיא ואתי לידי סחיטה אלא בהא כיון דלא אפשר שפיר דמי אלא כדבעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי מהו לפסוע פסיעה גסה בשבת אמר ליה וכי בחול מי הותרה שאני אומר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם ומהדר ליה בקידושא דבי שמשי

בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי מהו לאכול אדמה בשבת אמר ליה וכי בחול מי הותרה שאני אומר אף בחול אסור מפני שהוא מלקה אמר רבי אמי כל האוכל מעפרה של בבל כאילו אוכל מבשר אבותיו ויש אומרים כאילו אוכל שקצים ורמשים דכתיב וימח את כל היקום וגו׳

אמר ריש לקיש למה נקרא שמה שנער שכל מתי מבול ננערו לשם אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה מצולה שכל מתי מבול נצטללו לשם [ויש אומרים כאילו אוכל] שקצים ורמשים והא ודאי איתמחויי איתמחו אמרי כיון דמלקי גזרו ביה רבנן דהא ההוא גברא דאכל גרגישתא ואכל תחלי וקדחו ליה תחליה בלביה ומית

ורחצת וסכת ושמת שמלתיך אמר רבי אלעזר אלו בגדים של שבת תן לחכם ויחכם עוד אמר רבי אלעזר זו רות המואביה ושמואל הרמתי

רות דאילו נעמי קאמרה לה ורחצת וסכת ושמת שמלתיך עליך וירדת הגרן ואילו בדידה כתיב ותרד הגרן והדר ותעש ככל אשר צותה חמותה שמואל דאילו עלי קאמר ליה שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר ה׳ כי שומע עבדך ואילו בדידיה כתיב ביה ויבא ה׳ ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך ולא אמר דבר ה׳

ותלך ותבא ותלקט בשדה אמר רבי אלעזר שהלכה ובאת הלכה ובאת עד שמצאה בני אדם המהוגנין לילך עמהם ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת וכי דרכו של בועז לשאול בנערה אמר רבי אלעזר דבר חכמה ראה בה שני שבלין לקטה שלשה שבלין אינה לקטה

במתניתא תנא דבר צניעות ראה בה עומדות מעומד נופלות מיושב וכה תדבקין עם נערותי וכי דרכו של בועז לדבק עם הנשים אמר רבי אלעזר כיון דחזא ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה אמר שרי לאידבוקי בה

ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם אמר רבי אלעזר רמז רמז לה עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך דכתיב ביה הלם שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה׳ ויאמר מי אנכי אדני ה׳ ומי ביתי כי הבאתני עד הלם וטבלת פתך בחמץ אמר רבי אלעזר מכאן שהחומץ יפה לשרב

רבי שמואל בר נחמני אמר רמז רמז לה עתיד בן לצאת ממך שמעשיו קשין כחמץ ומנו מנשה ותשב מצד הקוצרים אמר רבי אלעזר מצד הקוצרים ולא בתוך הקוצרים רמז רמז לה שעתידה מלכות בית דוד שתתחלק

ויצבט לה קלי ותאכל אמר רבי אלעזר ותאכל בימי דוד ותשבע בימי שלמה ותתר בימי חזקיה ואיכא דאמרי ותאכל בימי דוד ובימי שלמה ותשבע בימי חזקיה ותתר בימי רבי דאמר מר אהוריריה דרבי הוה עתיר משבור מלכא במתניתא תנא ותאכל בעולם הזה ותשבע לימות המשיח ותתר לעתיד לבא:

ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש אמר רבי יוחנן ותחת כבודו ולא כבודו ממש רבי יוחנן לטעמיה דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי

רבי אלעזר אומר ותחת כבודו תחת כבודו ממש רבי שמואל בר נחמני אמר תחת כבודו כשריפת בני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים

אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן

Scroll To Top