Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 04.12.21 | הדף היומי: תענית כב - שבת, א' דראש חודש טבת

הדף היומי

ו׳ בתמוז תש״פ | 28 יוני 2020

שבת קיד

השיעור היום מוקדש על ידי רבה אילנה אקסל לכבוד הרב רוג'ר רוס, הרבה ג'יל האוסמן, הרבה ג'יין נוימן ולזכר נשמת הרב ויליאם קארי ז"ל. 

יש להתאים את הבגדים לאירוע. למה חשוב שתלמידי חכמים ילבשו בדרך מכובדת? מה גודל של כתם שבגללו צריך תלמיד חכם להחליף בגדיו? ר' יוחנן מסביר סימנים לתלמידי חמכים ברמות שונות. האם אפשר להקטיר חלבים מקרבנות של שבת ביום הכיפורים שחל במוצאי שבת? מחלוקת ר' עקיבא ור' ישמעאל. האם תוקעים בשופר לקראת שבת (כמו שתמיד עשו בימי שישי) במקרה שיום הכיפורים חל בערב שבת או מבדילים בתפילה אם חל במוצאי שבת? האם זה קשור למחלוקת בין ר' עקיבא ור' ישעמאל? האם קניבת ירק מותר ביום הכיפורים שחל להיות בשבת?

מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק והא רבי אחא בר חנינא נפיק אמר רבי אחא בריה דרב נחמן בטלאי על גב טלאי

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה שנאמר כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי רבינא אמר רבד איתמר ולא פליגי הא בגלימא הא בלבושא

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף ערום בבגדים בלואים ויחף במנעלים המטולאים

תנן התם רבב על המרדע חוצץ רבן שמעון בן גמליאל אומר עד כאיסר האיטלקי ועל הבגדים מצד אחד אינו חוצץ משני צדדין חוצץ רבי יהודה אומר משום רבי ישמעאל אף מצד אחד חוצץ

בעא מיניה רבי שמעון בן לקיש מרבי חנינא מרדעת מצד אחד או משני צדדין אמר ליה זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דתנן רבי יוסי אומר של בנאין מצד אחד ושל בור משני צדדין ולא תהא מרדעת חשובה מבגדו של עם הארץ

מאי בנאין אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם כל ימיהן ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות העין זה המקפיד על חלוקו להופכו ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפילו במסכת כלה

ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו זה שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים והני מילי למיטרח בריפתיה ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה למאי נפקא מינה למנוייה פרנס על הציבור אי בחדא מסכתא באתריה אי בכוליה תנויה בריש מתיבתא

רבי שמעון בן לקיש אמר אלו כלים האוליירין הבאין ממדינת הים למימרא דחיורי נינהו והאמר להו רבי ינאי לבניו בני אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין אבלים שחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין חתנים אלא בכלים האוליירין הבאין ממדינת הים אלמא סומקי נינהו לא קשיא הא בגלימי הא בלבושי:

רבי ישמעאל אומר מקפלין כו׳: תנו רבנן עולת שבת בשבתו לימד על חלבי שבת שקריבין ביום הכיפורים יכול אף של יום הכפורים בשבת תלמוד לומר בשבתו דברי רבי ישמעאל

רבי עקיבא אומר עולת שבת בשבתו לימד על חלבי שבת שקרבים ביום טוב יכול אף ביום הכיפורים תלמוד לומר בשבתו

כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל נדרים ונדבות קריבין ביום טוב וכי איצטריך קרא ליום הכיפורים לדברי רבי עקיבא נדרים ונדבות אין קרבין ביום טוב וכי איצטריך קרא למישרא ביום טוב אמר רבי זירא

כי הוינא בבבל הוה אמרי הא דתניא יום הכיפורים שחל להיות ערב שבת לא היו תוקעין ובמוצאי שבת לא היו מבדילין דברי הכל היא כי סליקנא להתם אשכחיתיה ליהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דיתיב וקאמר רבי עקיבא היא דאי רבי ישמעאל כיון דאמר חלבי שבת קריבין ביום הכיפורים ליתקע כי היכי דליהוי ידעי דחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים ואמינא ליה אנא כהנים זריזין הן

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי מי אמרינן כהנים זריזין הן והתנן שלש להבטיל את העם ממלאכה שלש להבדיל בין קודש לחול כדאמר אביי לשאר עמא דבירושלים הכא נמי לשאר עמא דבירושלים

וליתקע כי היכי דלידעי דשרי בקניבת ירק מן המנחה ולמעלה אמר רב יוסף לפי שאין דוחין שבות להתיר

ורב שישא בריה דרב אידי אמר שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו

ושבות קרובה התירו והתנן יום טוב שחל להיות ערב שבת תוקעין ולא מבדילין מוצאי שבת מבדילין ולא תוקעין ואמאי ליתקע כי היכי דלידעי דשרי בשחיטה לאלתר אלא מחוורתא כדרב יוסף

אמר רבי זירא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רב הונא יום הכיפורים שחל להיות בשבת אסור בקניבת ירק אמר רב מנא תנא מנין ליום הכיפורים שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק תלמוד לומר שבתון שבות למאי אילימא למלאכה והכתיב לא תעשה כל מלאכה אלא לאו אקניבת ירק שמע מינה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן יום הכיפורים שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק מיתיבי מנין ליום הכיפורים שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק תלמוד לומר שבתון שבות למאי אילימא למלאכה והכתיב לא תעשה כל מלאכה אלא לאו בקניבת ירק לא לעולם למלאכה ולעבור עליה בעשה ולא תעשה

תניא כוותיה דרבי יוחנן יום הכיפורים שחל להיות בשבת

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת קיד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קיד

מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק והא רבי אחא בר חנינא נפיק אמר רבי אחא בריה דרב נחמן בטלאי על גב טלאי

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה שנאמר כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי רבינא אמר רבד איתמר ולא פליגי הא בגלימא הא בלבושא

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף ערום בבגדים בלואים ויחף במנעלים המטולאים

תנן התם רבב על המרדע חוצץ רבן שמעון בן גמליאל אומר עד כאיסר האיטלקי ועל הבגדים מצד אחד אינו חוצץ משני צדדין חוצץ רבי יהודה אומר משום רבי ישמעאל אף מצד אחד חוצץ

בעא מיניה רבי שמעון בן לקיש מרבי חנינא מרדעת מצד אחד או משני צדדין אמר ליה זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דתנן רבי יוסי אומר של בנאין מצד אחד ושל בור משני צדדין ולא תהא מרדעת חשובה מבגדו של עם הארץ

מאי בנאין אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם כל ימיהן ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות העין זה המקפיד על חלוקו להופכו ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפילו במסכת כלה

ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו זה שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים והני מילי למיטרח בריפתיה ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה למאי נפקא מינה למנוייה פרנס על הציבור אי בחדא מסכתא באתריה אי בכוליה תנויה בריש מתיבתא

רבי שמעון בן לקיש אמר אלו כלים האוליירין הבאין ממדינת הים למימרא דחיורי נינהו והאמר להו רבי ינאי לבניו בני אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין אבלים שחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין חתנים אלא בכלים האוליירין הבאין ממדינת הים אלמא סומקי נינהו לא קשיא הא בגלימי הא בלבושי:

רבי ישמעאל אומר מקפלין כו׳: תנו רבנן עולת שבת בשבתו לימד על חלבי שבת שקריבין ביום הכיפורים יכול אף של יום הכפורים בשבת תלמוד לומר בשבתו דברי רבי ישמעאל

רבי עקיבא אומר עולת שבת בשבתו לימד על חלבי שבת שקרבים ביום טוב יכול אף ביום הכיפורים תלמוד לומר בשבתו

כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל נדרים ונדבות קריבין ביום טוב וכי איצטריך קרא ליום הכיפורים לדברי רבי עקיבא נדרים ונדבות אין קרבין ביום טוב וכי איצטריך קרא למישרא ביום טוב אמר רבי זירא

כי הוינא בבבל הוה אמרי הא דתניא יום הכיפורים שחל להיות ערב שבת לא היו תוקעין ובמוצאי שבת לא היו מבדילין דברי הכל היא כי סליקנא להתם אשכחיתיה ליהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דיתיב וקאמר רבי עקיבא היא דאי רבי ישמעאל כיון דאמר חלבי שבת קריבין ביום הכיפורים ליתקע כי היכי דליהוי ידעי דחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים ואמינא ליה אנא כהנים זריזין הן

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי מי אמרינן כהנים זריזין הן והתנן שלש להבטיל את העם ממלאכה שלש להבדיל בין קודש לחול כדאמר אביי לשאר עמא דבירושלים הכא נמי לשאר עמא דבירושלים

וליתקע כי היכי דלידעי דשרי בקניבת ירק מן המנחה ולמעלה אמר רב יוסף לפי שאין דוחין שבות להתיר

ורב שישא בריה דרב אידי אמר שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו

ושבות קרובה התירו והתנן יום טוב שחל להיות ערב שבת תוקעין ולא מבדילין מוצאי שבת מבדילין ולא תוקעין ואמאי ליתקע כי היכי דלידעי דשרי בשחיטה לאלתר אלא מחוורתא כדרב יוסף

אמר רבי זירא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רב הונא יום הכיפורים שחל להיות בשבת אסור בקניבת ירק אמר רב מנא תנא מנין ליום הכיפורים שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק תלמוד לומר שבתון שבות למאי אילימא למלאכה והכתיב לא תעשה כל מלאכה אלא לאו אקניבת ירק שמע מינה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן יום הכיפורים שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק מיתיבי מנין ליום הכיפורים שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק תלמוד לומר שבתון שבות למאי אילימא למלאכה והכתיב לא תעשה כל מלאכה אלא לאו בקניבת ירק לא לעולם למלאכה ולעבור עליה בעשה ולא תעשה

תניא כוותיה דרבי יוחנן יום הכיפורים שחל להיות בשבת

Scroll To Top