Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב באדר תש״פ | 18 מרץ 2020

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

שבת יב

השיעור נתרם על ידי גיטה נויפלד לכבוד נשות לונג איילנד שלומדות דף יומי ולרפואה שלמה של כל החולים. 

הגמרא ממשיכה לפתור את הסתירה בין שני המקורות – האם הזב שיוצא עם כיסו בשבת חייב מדאורייתא או מדרבנן. בסוף מסיקים שזה דעות שונות במחלוקת לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה. האם אפשר לצאת עם תפילין קרוב לשבת – למה? מה הסיבה שאסור להוריד כנים מהבגד בשבת – האם זה משום שמא יהרוג או משום שמא יטה? האם יש כאלה שחושבים שמותר ואם כן, איך עושים? האם מותר לבקר חולה בשבת – ואם כן, מה צריך להגיד? האם אפשר לבקש צרכים בלשון ארמית? השכינה שרויה עם החולה וזה משפיע על התנהגות עם חולה. איך? האם אפשר לקרוא לאור הנר אם הנר מאוד רחוק כי אין חשש שמא יטה? האם יש מצבים אחרים שאנחנו לא חוששים שמא יטה?

This post is also available in English

שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן מי דמי התם לא קא בעי להו להני משקין כלל הכא קא בעי להו להאי כיס לקבולי ביה זיבה

הא לא דמיא אלא לסיפא עריבה שירד דלף לתוכה מים הניתזין והנצפין אינן בכי יותן ושבתוכה הרי זה בכי יותן

אלא אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא קשיא הא רבי יהודה והא רבי שמעון

תני דבי רבי ישמעאל יוצא אדם בתפילין בערב שבת עם חשיכה מאי טעמא כיון דאמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה קל וחמר מציץ מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה הלכך מידכר דכיר להו תניא חנניא אומר חייב אדם למשמש בבגדו ערב שבת עם חשכה אמר רב יוסף הלכתא רבתי לשבת

לא יפלה את כליו כו׳: איבעיא להו לא יפלה את כליו ביום שמא יהרוג ורבי אליעזר היא דתניא אמר רבי אליעזר ההורג כינה בשבת כאילו הורג גמל ולא יקרא לאור הנר שמא יטה או דילמא תרוייהו שמא יטה

תא שמע אין פולין ואין קורין לאור הנר מי אלימא ממתניתין

תא שמע אין פולין לאור הנר ואין קורין לאור הנר אלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון שמע מינה דתרוייהו שמא יטה שמע מינה

אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו להבחין בין בגדו לבגדי אשתו אמר רבא לא אמרן אלא דבני מחוזא אבל דבני חקליתא מידע ידעי ודבני מחוזא נמי לא אמרן אלא דזקנות אבל דילדות מידע ידיעי

תנו רבנן אין פולין ברשות הרבים מפני הכבוד כיוצא בו אמר (רב) יהודה ואמרי לה רבי נחמיה אין עושין אפיקטויזין ברשות הרבים מפני הכבוד תנו רבנן המפלה את כליו מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג אבא שאול אומר נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול אמר רב הונא הלכה מולל וזורק וזהו כבודו ואפילו בחול רבה מקטע להו ורב ששת מקטע להו רבא שדי להו לקנא דמיא אמר להו רב נחמן לבנתיה קטולין ואשמעינן לי קלא דסנוותי

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אין הורגין את המאכולת בשבת דברי בית שמאי ובית הלל מתירין

וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבן שמעון בן גמליאל אין משדכין את התינוקות לארס ולא את התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות ואין מנחמין אבלים ואין מבקרין חולין בשבת דברי בית שמאי ובית הלל מתירין:

תנו רבנן הנכנס לבקר את החולה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורבי מאיר אומר יכולה היא שתרחם


רבי יהודה אומר המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל רבי יוסי אומר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר שלום וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום כמאן אזלא הא דאמר רבי חנינא מי שיש לו חולה בתוך ביתו צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל כמאן כרבי יוסי

ואמר רבי חנינא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי אלעזר לשיולי בתפיחה זימנין אמר המקום יפקדך לשלום וזימנין אמר (ליה) רחמנא ידכרינך לשלם היכי עביד הכי והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי שאני חולה דשכינה עמו

דאמר רב ענן אמר רב מנין ששכינה סועד את החולה שנאמר ה׳ יסעדנו על ערש דוי תניא נמי הכי הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר ה׳ יסעדנו על ערש דוי ואמר רבא אמר רבין מנין שהקדוש ברוך הוא זן את החולה שנאמר ה׳ יסעדנו על ערש דוי:

ולא יקרא לאור הנר: אמר רבה אפילו גבוה שתי קומות ואפילו שתי מרדעות ואפילו עשרה בתים זו על גב זו חד הוא דלא ליקרי הא תרי שפיר דמי והתניא לא אחד ולא שנים אמר רבי אלעזר לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים אמר רב הונא ובמדורה אפילו עשרה בני אדם אסור

אמר רבא אם אדם חשוב הוא מותר מיתיבי לא יקרא לאור הנר שמא יטה אמר רבי ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה פעם אחת קרא ובקש להטות אמר כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר רבי נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה אמר רבי אבא שאני רבי ישמעאל בן אלישע הואיל ומשים עצמו על דברי תורה כהדיוט

תני חדא שמש בודק כוסות וקערות לאור הנר ותניא אידך לא יבדוק לא קשיא כאן בשמש קבוע כאן בשמש שאינו קבוע ואי בעית אימא הא והא בשמש קבוע ולא קשיא הא בדמשחא והא בדנפטא

איבעיא להו שמש שאינו קבוע בדמשחא מהו אמר רב הלכה ואין מורין כן ורבי ירמיה בר אבא אמר הלכה ומורין כן רבי ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי קם שמעיה קא בדיק לנהורא דשרגא אמרה ליה דביתהו ומר לא עביד הכי אמר לה שבקיה כרביה סבירא ליה:

באמת אמרו החזן כו׳: והאמרת רישא רואה מאי לאו לקרות לא לסדר ראשי פרשיותיו וכן אמר רבה בר שמואל אבל מסדר הוא ראשי פרשיותיו וכולה פרשה לא



  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

gefet

איך מתפללים על חולים בשבת? גפ"ת פרק 2

הגמרא במסכת שבת בדף יב ע"א דנה בנושא שמאוד קשור למציאות החדשה שנכנסנו אליה. ביקור חולים ותפילה לרפואה בשבת.
אגב הדיון לגבי הריגת כינים בשבת (שגם הוא נושא רלוונטי תמיד..) מביאה הגמרא את הברייתא הבאה:

הרבנית תניה רגב

"הלכה ואין מורין כן"

האם ההלכה היא מערכת סגורה של כללים היכולה לייצר רק תשובה אחת אפשרית למצב נתון? – תלוי כמובן את מי שואלים. הסוגיה סבוכה ומורכבת ומשמשים בה שיקולים פרקטיים ותיאולוגיים/פילוסופיים כאחד. המחלוקת בין רב ורבי ירמיה בשבת סוף דף י"ב ע"ב מצטרפת לדיון ומוסיפה את הנדבך שלה. ההקשר הוא האיסור החל על השמש לבדוק את ניקיונם של הכלים לאור הנר: "תנא חדא: שמש בודק כוסות וקערות לאור הנר, ותניא אידך: לא יבדוק". כדרכה, מיישבת הגמרא את המחלוקת על ידי הבחנה בין מקרים שונים, שמש קבוע ושאינו קבוע, שמן משובח או נפט. לקראת סוף הסוגיה שואלת הגמרא: "שמש שאינו קבוע בדמשחא מהו?" – האם הולכים אנחנו אחרי האדם, שמותר לו לבדוק את הכוסות והקערות, או אחר החומר – עליו חל האיסור? – תשובת רב מעניינת: "אמר רב: הלכה (שמותר) ואין מורין כן", תשובתו אף שנויה במחלוקת, שכן מיד לאחר מכן מובאת עמדתו החולקת של רבי ירמיה: "הלכה ומורין כן".

דף משלהן- thumbnail (1)

איך נראה הבית שלכם בערב שבת? -דף משלהן- פרק 7

איך נראה הבית שלכם בערב שבת? מה אתן מספיקות בנחת, ומה בלחץ? שירה וחמוטל דנות בזמן החמקמק של אחה"צ, לפני מנחה, ואיך נכנסים לשבת…

דף משלהן, פרק 7
עם שירה מירוויס מרילי ו חמוטל שובל

שבת יב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת יב

שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן מי דמי התם לא קא בעי להו להני משקין כלל הכא קא בעי להו להאי כיס לקבולי ביה זיבה

הא לא דמיא אלא לסיפא עריבה שירד דלף לתוכה מים הניתזין והנצפין אינן בכי יותן ושבתוכה הרי זה בכי יותן

אלא אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא קשיא הא רבי יהודה והא רבי שמעון

תני דבי רבי ישמעאל יוצא אדם בתפילין בערב שבת עם חשיכה מאי טעמא כיון דאמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה קל וחמר מציץ מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה הלכך מידכר דכיר להו תניא חנניא אומר חייב אדם למשמש בבגדו ערב שבת עם חשכה אמר רב יוסף הלכתא רבתי לשבת

לא יפלה את כליו כו׳: איבעיא להו לא יפלה את כליו ביום שמא יהרוג ורבי אליעזר היא דתניא אמר רבי אליעזר ההורג כינה בשבת כאילו הורג גמל ולא יקרא לאור הנר שמא יטה או דילמא תרוייהו שמא יטה

תא שמע אין פולין ואין קורין לאור הנר מי אלימא ממתניתין

תא שמע אין פולין לאור הנר ואין קורין לאור הנר אלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון שמע מינה דתרוייהו שמא יטה שמע מינה

אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו להבחין בין בגדו לבגדי אשתו אמר רבא לא אמרן אלא דבני מחוזא אבל דבני חקליתא מידע ידעי ודבני מחוזא נמי לא אמרן אלא דזקנות אבל דילדות מידע ידיעי

תנו רבנן אין פולין ברשות הרבים מפני הכבוד כיוצא בו אמר (רב) יהודה ואמרי לה רבי נחמיה אין עושין אפיקטויזין ברשות הרבים מפני הכבוד תנו רבנן המפלה את כליו מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג אבא שאול אומר נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול אמר רב הונא הלכה מולל וזורק וזהו כבודו ואפילו בחול רבה מקטע להו ורב ששת מקטע להו רבא שדי להו לקנא דמיא אמר להו רב נחמן לבנתיה קטולין ואשמעינן לי קלא דסנוותי

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אין הורגין את המאכולת בשבת דברי בית שמאי ובית הלל מתירין

וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבן שמעון בן גמליאל אין משדכין את התינוקות לארס ולא את התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות ואין מנחמין אבלים ואין מבקרין חולין בשבת דברי בית שמאי ובית הלל מתירין:

תנו רבנן הנכנס לבקר את החולה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורבי מאיר אומר יכולה היא שתרחם


רבי יהודה אומר המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל רבי יוסי אומר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר שלום וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום כמאן אזלא הא דאמר רבי חנינא מי שיש לו חולה בתוך ביתו צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל כמאן כרבי יוסי

ואמר רבי חנינא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי אלעזר לשיולי בתפיחה זימנין אמר המקום יפקדך לשלום וזימנין אמר (ליה) רחמנא ידכרינך לשלם היכי עביד הכי והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי שאני חולה דשכינה עמו

דאמר רב ענן אמר רב מנין ששכינה סועד את החולה שנאמר ה׳ יסעדנו על ערש דוי תניא נמי הכי הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר ה׳ יסעדנו על ערש דוי ואמר רבא אמר רבין מנין שהקדוש ברוך הוא זן את החולה שנאמר ה׳ יסעדנו על ערש דוי:

ולא יקרא לאור הנר: אמר רבה אפילו גבוה שתי קומות ואפילו שתי מרדעות ואפילו עשרה בתים זו על גב זו חד הוא דלא ליקרי הא תרי שפיר דמי והתניא לא אחד ולא שנים אמר רבי אלעזר לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים אמר רב הונא ובמדורה אפילו עשרה בני אדם אסור

אמר רבא אם אדם חשוב הוא מותר מיתיבי לא יקרא לאור הנר שמא יטה אמר רבי ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה פעם אחת קרא ובקש להטות אמר כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר רבי נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה אמר רבי אבא שאני רבי ישמעאל בן אלישע הואיל ומשים עצמו על דברי תורה כהדיוט

תני חדא שמש בודק כוסות וקערות לאור הנר ותניא אידך לא יבדוק לא קשיא כאן בשמש קבוע כאן בשמש שאינו קבוע ואי בעית אימא הא והא בשמש קבוע ולא קשיא הא בדמשחא והא בדנפטא

איבעיא להו שמש שאינו קבוע בדמשחא מהו אמר רב הלכה ואין מורין כן ורבי ירמיה בר אבא אמר הלכה ומורין כן רבי ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי קם שמעיה קא בדיק לנהורא דשרגא אמרה ליה דביתהו ומר לא עביד הכי אמר לה שבקיה כרביה סבירא ליה:

באמת אמרו החזן כו׳: והאמרת רישא רואה מאי לאו לקרות לא לסדר ראשי פרשיותיו וכן אמר רבה בר שמואל אבל מסדר הוא ראשי פרשיותיו וכולה פרשה לא


גלול כלפי מעלה