הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
שבת קכב
השיעור היום מקודש לזכר נשמת הלן גלוקסמן, חנה רעכיל בת משה אהרן הלוי ז”ל, סבתא של מורתינו ליסה ספטימוס על ידי מלכי, מרסי, רושל, סמי וגיטה.
כשנכרי עושה מלאכה, האם היהודי מותר להינות ממנה? במה זה תלוי? האם זה רק אם זה כמו נר כי נר אחד, נר למאה? האם תלוי אם הוא מכיר את היהודי? במה עוד זה תלוי? האם אפשר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או לצורך מקומו? אם דלת מתפרק בשבת או לפני שבת, האם מותר לטלטלו? האם מותר להחזיר למקום? האם יש הבדל בין דלת של לול דלת של כלי – למה? האם יש בניין בכלים או לא?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אמר ליה כאותן של בית אביך
ואמר רבי אבא בר כהנא אמר רבי חנינא קרונות של בית רבי מותר לטלטלן בשבת אמר ליה רבי זירא בניטלין באדם אחד או בשני בני אדם אמר ליה כאותן של בית אביך
ואמר רבי אבא בר כהנא התיר להם רבי חנינא לבית רבי לשתות יין בקרונות של גוי בחותם אחד ולא ידענא אי משום דסבר לה כרבי אליעזר אי משום אימתא דבי נשיאה:
מתני׳ גוי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מילא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור עשה גוי כבש לירד בו יורד אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה ועשה גוי כבש לירד בו וירדו בו רבן גמליאל וזקנים:
גמ׳ וצריכא דאי אשמעינן נר משום דנר לאחד נר למאה אבל מים ליגזר דילמא אתי לאפושי בשביל ישראל וכבש למה לי מעשה דרבן גמליאל וזקנים קא משמע לן
תנו רבנן גוי שליקט עשבים מאכיל אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מילא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור במה דברים אמורים שאין מכירו אבל מכירו אסור
איני והאמר רב הונא אמר רבי חנינא מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים בשבת אבל לא על גבי מוקצה בשבת דקאים לה באפה ואזלא היא ואכלה
אמר מר במה דברים אמורים שאין מכירו אבל מכירו אסור הא רבן גמליאל מכירו הוה אמר אביי שלא בפניו הוה רבא אמר אפילו תימא בפניו נר לאחד נר למאה
מיתיבי אמר להן רבן גמליאל הואיל ושלא בפנינו עשאו נרד בו אימא הואיל ועשאו נרד בו
תא שמע עיר שישראל וגוים דרין בתוכה והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת אם רוב גוים מותר לרחוץ בה מיד אם רוב ישראל ימתין בכדי שיחמו חמין התם כי מחממי אדעתא דרובא מחממי
תא שמע נר הדלוק במסיבה אם רוב גוים מותר להשתמש לאורה אם רוב ישראל אסור מחצה על מחצה אסור התם נמי כי מדלקי
אדעתא דרובא מדלקי
שמואל איקלע לבי אבין תורן אתא ההוא גוי אדליק שרגא אהדרינהו שמואל לאפיה כיון דחזא דאייתי שטר וקא קרי אמר אדעתא דנפשיה הוא דאדליק אהדרינהו איהו לאפיה גבי שרגא:
הדרן עלך כל כתבי
מתני׳ כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אף על פי שנתפרקו בשבת שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן
נוטל אדם קורנס לפצע בו את האגוזין קרדום לחתוך בו את הדבילה מגירה לגור בה את הגבינה מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות
את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו מחט של יד ליטול בו את הקוץ ושל סקאים לפתוח בו את הדלת
גמ׳ כל הכלים ניטלין ואף על פי שנתפרקו בשבת ולא מיבעיא בחול
אדרבה בשבת מוכנין על גבי אביהן בחול אין מוכנין על גבי אביהן
אמר אביי הכי קאמר כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אף על פי שנתפרקו בחול ניטלין בשבת
תנו רבנן דלת של שידה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין אבל לא מחזירין ושל לול של תרנגולים לא נוטלין ולא מחזירין
בשלמא של לול של תרנגולים קסבר כיון דמחברי בארעא יש בנין בקרקע יש סתירה בקרקע אלא של שידה ושל תיבה ושל מגדל מאי קסבר
אי קסבר יש בנין בכלים יש סתירה בכלים ואי אין סתירה בכלים אין בנין בכלים
אמר אביי לעולם קסבר יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים ושניטלו קאמר
אמר ליה רבא [שתי תשובות בדבר] חדא דניטלין קתני ועוד מאי אבל לא מחזירין אלא אמר רבא קסבר אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים וגזירה שמא יתקע:
נוטל אדם קורנס כו׳: אמר רב יהודה קורנס של אגוזין לפצע בו את האגוזין אבל של נפחין לא
קסבר דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו אסור
אמר ליה רבה אלא מעתה סיפא דקתני ואת הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן רחת ומלגז מי מייחדי ליה לקטן אלא אמר רבה קורנס של נפחין לפצע בו האגוזין
קסבר
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
להעמיק בדף
שבת קכב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אמר ליה כאותן של בית אביך
ואמר רבי אבא בר כהנא אמר רבי חנינא קרונות של בית רבי מותר לטלטלן בשבת אמר ליה רבי זירא בניטלין באדם אחד או בשני בני אדם אמר ליה כאותן של בית אביך
ואמר רבי אבא בר כהנא התיר להם רבי חנינא לבית רבי לשתות יין בקרונות של גוי בחותם אחד ולא ידענא אי משום דסבר לה כרבי אליעזר אי משום אימתא דבי נשיאה:
מתני׳ גוי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מילא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור עשה גוי כבש לירד בו יורד אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה ועשה גוי כבש לירד בו וירדו בו רבן גמליאל וזקנים:
גמ׳ וצריכא דאי אשמעינן נר משום דנר לאחד נר למאה אבל מים ליגזר דילמא אתי לאפושי בשביל ישראל וכבש למה לי מעשה דרבן גמליאל וזקנים קא משמע לן
תנו רבנן גוי שליקט עשבים מאכיל אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מילא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור במה דברים אמורים שאין מכירו אבל מכירו אסור
איני והאמר רב הונא אמר רבי חנינא מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים בשבת אבל לא על גבי מוקצה בשבת דקאים לה באפה ואזלא היא ואכלה
אמר מר במה דברים אמורים שאין מכירו אבל מכירו אסור הא רבן גמליאל מכירו הוה אמר אביי שלא בפניו הוה רבא אמר אפילו תימא בפניו נר לאחד נר למאה
מיתיבי אמר להן רבן גמליאל הואיל ושלא בפנינו עשאו נרד בו אימא הואיל ועשאו נרד בו
תא שמע עיר שישראל וגוים דרין בתוכה והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת אם רוב גוים מותר לרחוץ בה מיד אם רוב ישראל ימתין בכדי שיחמו חמין התם כי מחממי אדעתא דרובא מחממי
תא שמע נר הדלוק במסיבה אם רוב גוים מותר להשתמש לאורה אם רוב ישראל אסור מחצה על מחצה אסור התם נמי כי מדלקי
אדעתא דרובא מדלקי
שמואל איקלע לבי אבין תורן אתא ההוא גוי אדליק שרגא אהדרינהו שמואל לאפיה כיון דחזא דאייתי שטר וקא קרי אמר אדעתא דנפשיה הוא דאדליק אהדרינהו איהו לאפיה גבי שרגא:
הדרן עלך כל כתבי
מתני׳ כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אף על פי שנתפרקו בשבת שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן
נוטל אדם קורנס לפצע בו את האגוזין קרדום לחתוך בו את הדבילה מגירה לגור בה את הגבינה מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות
את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו מחט של יד ליטול בו את הקוץ ושל סקאים לפתוח בו את הדלת
גמ׳ כל הכלים ניטלין ואף על פי שנתפרקו בשבת ולא מיבעיא בחול
אדרבה בשבת מוכנין על גבי אביהן בחול אין מוכנין על גבי אביהן
אמר אביי הכי קאמר כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אף על פי שנתפרקו בחול ניטלין בשבת
תנו רבנן דלת של שידה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין אבל לא מחזירין ושל לול של תרנגולים לא נוטלין ולא מחזירין
בשלמא של לול של תרנגולים קסבר כיון דמחברי בארעא יש בנין בקרקע יש סתירה בקרקע אלא של שידה ושל תיבה ושל מגדל מאי קסבר
אי קסבר יש בנין בכלים יש סתירה בכלים ואי אין סתירה בכלים אין בנין בכלים
אמר אביי לעולם קסבר יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים ושניטלו קאמר
אמר ליה רבא [שתי תשובות בדבר] חדא דניטלין קתני ועוד מאי אבל לא מחזירין אלא אמר רבא קסבר אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים וגזירה שמא יתקע:
נוטל אדם קורנס כו׳: אמר רב יהודה קורנס של אגוזין לפצע בו את האגוזין אבל של נפחין לא
קסבר דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו אסור
אמר ליה רבה אלא מעתה סיפא דקתני ואת הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן רחת ומלגז מי מייחדי ליה לקטן אלא אמר רבה קורנס של נפחין לפצע בו האגוזין
קסבר