Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

י״ז בתמוז תש״פ | 9 יולי 2020

שבת קכה

הגמרא עוברת על רשימה של חפצים ודנה האם מותרים בטלטול או לא? יש מחלוקת בין ר' מאיר ור' יהודה בעניין שברי תנור. הגמרא דנה במקרה של המחלוקת ומה הבסיס למחלוקת ביניהם. אם בנו כלי מדלעת ושמו אבן בתוכו כדי לאפשר שאיבת מים – כדי שישקע), האם זה מותר בשבת או האם הדלעת הופך לבסיס לדבר האסור? איך זה דומה באבן ששמו על פי חבית שמופיע במשנה אחרת?כדי לטלטל חפץ שמוקצה מחמת גופו, האם מספיק חשיבה לפני שבת שישתמש בו בשבת או האם צריך מעשה, ואם מעשה, איזה סוג של מעשה?  האם אפשר להוסיף פקק לחלון בשבת – האם זה נחשב כבניין מחיצה?

אם זרקה מבעוד יום לאשפה אסורה

אמר בר המדורי אמר שמואל קרומיות של מחצלת מותר לטלטלם בשבת מאי טעמא אמר רבא בר המדורי אסברא לי מחצלת גופא למאי חזיא לכסויי ביה עפרא הני נמי חזיין לכסויי בהו טינופת

אמר רבי זירא אמר רב שירי פרוזמיות אסור לטלטלן בשבת אמר אביי במטלניות שאין בהן שלש על שלש דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים:

תנו רבנן שברי תנור ישן הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין ניטלין העיד רבי יוסי משום רבי אליעזר בן יעקב על שברי תנור ישן שניטלין בשבת ועל כיסויו שאינו צריך בית יד

במאי קמיפלגי אמר אביי בעושין מעין מלאכה ואין עושין מעין מלאכתן קמיפלגי ואזדא רבי יהודה לטעמיה ורבי מאיר לטעמיה

מתקיף לה רבא אי הכי אדמיפלגי בשברי תנור ליפלגו בשברי כלים בעלמא

אלא אמר רבא בשברי דהאי תנור קמיפלגי דתנן נתנו על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן רבי יהודה אומר אם מסיק מלמטה והוא נסוק מלמעלה טמא ואם לאו טהור וחכמים אומרים הואיל והוסק מכל מקום טמא

ובמאי קמיפלגי בהאי קרא תנור וכירים יותץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם רבי יהודה סבר מחוסר נתיצה טמא שאין מחוסר נתיצה טהור ורבנן סברי טמאים יהיו לכם מכל מקום

ורבנן נמי הכתיב יותץ ההוא לאידך גיסא דסלקא דעתך אמינא כיון דחבריה בארעא כגופא דארעא דמי קא משמע לן

ואידך נמי הכתיב טמאים יהיו לכם ההיא כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת בהיסק ראשון אבל בהיסק שני אפילו תלוי בצואר גמל

אמר עולא והיסק ראשון לרבנן אפילו תלוי בצואר גמל

מתקיף לה רב אשי אי הכי אדמיפלגי בשברי תנור ליפלגו בתנור גופה השתא תנור גופה לרבי יהודה לא הוי מנא שבריו מיבעיא

אלא אמר רב אשי לעולם כדאמרן מעיקרא ובעושה מעשה טפקא ורבי מאיר לדבריו דרבי יהודה קאמר לדידי אפילו בעושין מעין מלאכה אלא לדידך אודי לי מיהא דכהאי גוונא מלאכתו הוא

ורבי יהודה לא דמי התם הסקו מבפנים הכא הסקו מבחוץ התם מעומד הכא לאו מעומד:

העיד רבי יוסי משום רבי אליעזר בן יעקב על שברי תנור ישן שניטלין בשבת ועל כיסויו שאינו צריך בית יד: אמר רבינא כמאן מטלטלינן האידנא כיסוי דתנורי דמתא מחסיא דאין להם בית אחיזה כמאן כרבי אליעזר בן יעקב

מתני׳ האבן שבקירויה אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה ואם לאו אין ממלאין בה

זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת

פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו:

גמ׳ תנן התם אבן שעל פי החבית מטה על צידה והיא נופלת אמר רבה אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור ורב יוסף אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה כיסוי להחבית

אמר רבה מותבינן אשמעתין האבן שבקירויה אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה ולא היא התם כיון דהדקה שויא דופן

אמר רב יוסף ומותבינן אשמעתין אם לאו אין ממלאין בה ולא היא התם כיון דלא הדקה בטולי בטלה

במאי קמיפלגי מר סבר בעינן מעשה ומר סבר לא בעינן מעשה

ואזדו לטעמייהו דכי אתא רב דימי אמר רבי חנינא ואמרי לה אמר רבי זירא אמר רבי חנינא פעם אחת הלך רבי למקום אחד ומצא נדבך של אבנים ואמר לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר ולא הצריכן רבי למעשה

רבי יוחנן אמר הצריכן רבי למעשה מאי אמר להו רבי אמי אמר צאו ולמדום אמר להו רבי אסי אמר צאו ושפשפום אמר להו

איתמר רבי יוסי בן שאול אמר סואר של קורות הוה ורבי יוחנן בן שאול אמר גשוש של ספינה הוה מאן דאמר גשוש כל שכן סואר ומאן דאמר סואר אבל גשוש קפיד עליה:

זמורה שהיא קשורה כו׳: קשורה אין לא קשורה לא לימא מתניתין דלא כרבן שמעון בן גמליאל

דתניא חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשור רבן שמעון בן גמליאל אומר אין צריך לקשור

אמר רב ששת אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל הכא במאי עסקינן במחוברת באביה אי הכי קא משתמש במחובר לקרקע למטה משלשה רב אשי אמר אפילו תימא בתלושה גזירה שמא יקטום:

פקק החלון כו׳: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת לא נחלקו אלא להוסיף שרבי אליעזר אומר אין מוסיפין ביום טוב ואין צריך לומר בשבת וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו: מאי בין כך ובין כך אמר רבי אבא אמר רב כהנא

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת קכה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קכה

אם זרקה מבעוד יום לאשפה אסורה

אמר בר המדורי אמר שמואל קרומיות של מחצלת מותר לטלטלם בשבת מאי טעמא אמר רבא בר המדורי אסברא לי מחצלת גופא למאי חזיא לכסויי ביה עפרא הני נמי חזיין לכסויי בהו טינופת

אמר רבי זירא אמר רב שירי פרוזמיות אסור לטלטלן בשבת אמר אביי במטלניות שאין בהן שלש על שלש דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים:

תנו רבנן שברי תנור ישן הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין ניטלין העיד רבי יוסי משום רבי אליעזר בן יעקב על שברי תנור ישן שניטלין בשבת ועל כיסויו שאינו צריך בית יד

במאי קמיפלגי אמר אביי בעושין מעין מלאכה ואין עושין מעין מלאכתן קמיפלגי ואזדא רבי יהודה לטעמיה ורבי מאיר לטעמיה

מתקיף לה רבא אי הכי אדמיפלגי בשברי תנור ליפלגו בשברי כלים בעלמא

אלא אמר רבא בשברי דהאי תנור קמיפלגי דתנן נתנו על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן רבי יהודה אומר אם מסיק מלמטה והוא נסוק מלמעלה טמא ואם לאו טהור וחכמים אומרים הואיל והוסק מכל מקום טמא

ובמאי קמיפלגי בהאי קרא תנור וכירים יותץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם רבי יהודה סבר מחוסר נתיצה טמא שאין מחוסר נתיצה טהור ורבנן סברי טמאים יהיו לכם מכל מקום

ורבנן נמי הכתיב יותץ ההוא לאידך גיסא דסלקא דעתך אמינא כיון דחבריה בארעא כגופא דארעא דמי קא משמע לן

ואידך נמי הכתיב טמאים יהיו לכם ההיא כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת בהיסק ראשון אבל בהיסק שני אפילו תלוי בצואר גמל

אמר עולא והיסק ראשון לרבנן אפילו תלוי בצואר גמל

מתקיף לה רב אשי אי הכי אדמיפלגי בשברי תנור ליפלגו בתנור גופה השתא תנור גופה לרבי יהודה לא הוי מנא שבריו מיבעיא

אלא אמר רב אשי לעולם כדאמרן מעיקרא ובעושה מעשה טפקא ורבי מאיר לדבריו דרבי יהודה קאמר לדידי אפילו בעושין מעין מלאכה אלא לדידך אודי לי מיהא דכהאי גוונא מלאכתו הוא

ורבי יהודה לא דמי התם הסקו מבפנים הכא הסקו מבחוץ התם מעומד הכא לאו מעומד:

העיד רבי יוסי משום רבי אליעזר בן יעקב על שברי תנור ישן שניטלין בשבת ועל כיסויו שאינו צריך בית יד: אמר רבינא כמאן מטלטלינן האידנא כיסוי דתנורי דמתא מחסיא דאין להם בית אחיזה כמאן כרבי אליעזר בן יעקב

מתני׳ האבן שבקירויה אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה ואם לאו אין ממלאין בה

זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת

פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו:

גמ׳ תנן התם אבן שעל פי החבית מטה על צידה והיא נופלת אמר רבה אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור ורב יוסף אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה כיסוי להחבית

אמר רבה מותבינן אשמעתין האבן שבקירויה אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה ולא היא התם כיון דהדקה שויא דופן

אמר רב יוסף ומותבינן אשמעתין אם לאו אין ממלאין בה ולא היא התם כיון דלא הדקה בטולי בטלה

במאי קמיפלגי מר סבר בעינן מעשה ומר סבר לא בעינן מעשה

ואזדו לטעמייהו דכי אתא רב דימי אמר רבי חנינא ואמרי לה אמר רבי זירא אמר רבי חנינא פעם אחת הלך רבי למקום אחד ומצא נדבך של אבנים ואמר לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר ולא הצריכן רבי למעשה

רבי יוחנן אמר הצריכן רבי למעשה מאי אמר להו רבי אמי אמר צאו ולמדום אמר להו רבי אסי אמר צאו ושפשפום אמר להו

איתמר רבי יוסי בן שאול אמר סואר של קורות הוה ורבי יוחנן בן שאול אמר גשוש של ספינה הוה מאן דאמר גשוש כל שכן סואר ומאן דאמר סואר אבל גשוש קפיד עליה:

זמורה שהיא קשורה כו׳: קשורה אין לא קשורה לא לימא מתניתין דלא כרבן שמעון בן גמליאל

דתניא חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשור רבן שמעון בן גמליאל אומר אין צריך לקשור

אמר רב ששת אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל הכא במאי עסקינן במחוברת באביה אי הכי קא משתמש במחובר לקרקע למטה משלשה רב אשי אמר אפילו תימא בתלושה גזירה שמא יקטום:

פקק החלון כו׳: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת לא נחלקו אלא להוסיף שרבי אליעזר אומר אין מוסיפין ביום טוב ואין צריך לומר בשבת וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו: מאי בין כך ובין כך אמר רבי אבא אמר רב כהנא

Scroll To Top