Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

י״ח בתמוז תש״פ | 10 יולי 2020

שבת קכו

האם הדעה של חכמים במשנה להתיר להכניס פקק לחלון אפילו אם זה לא קשור – בתנאי שהיה מתוקן מלפני שבת להיות פקק לחלון או האם הם מתירים בין אם תלוי בין אם אינו תלוי אבל צריך שיהיה קשור? רבי ירמיה מנסה להוכיח ממשנה בעניין נגר שנגרר, ורבי אבא מנסה להוכיח הבנתו מברייתא בעניין קנה שמשמש כמפתח. ר' יוחנן פסק כרשב"ג בעניין הקנה שמשמש כמפתח, אך הגמרא מקשה על זה מדברי ר' יוחנן במקום אחר. פוסקים כר' אליעזר במשנתינו. רב עמרם מקשה על זה ממשנה אחרת. כיסוי כלי – האם צריך בית אחיזה כדי להתיר טלטולה? במה זה תלוי? האם יש הבדל בין כיסויים של כלים שונים? פרק שמונה עשר מתחיל עם דיון בפינוי חפצים מאוצר. כמה אפשר לטרוח בשבת? ואיזה דברים הם מוקצה ואי אפשר לטלטלם משם בשבת? למה המשנה נקטה לשון מוזרה של "ארבע וחמש" – אם חמש מותר, ודאי שגם ארבע?!

בין קשור בין שאינו קשור והוא שמתוקן

אמר ליה רבי ירמיה ולימא מר בין תלוי ובין שאינו תלוי והוא שקשור דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר דתנן נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה

ותניא איזהו נגר הנגרר שנועלין בו במקדש אבל לא במדינה כל שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ רבי יהודה אומר זה אף במדינה מותר אלא איזהו שבמדינה אסור כל שאינו לא קשור ולא תלוי ושומטו ומניחו בקרן זוית

ואמר רבי יהושע בר אבא משמיה דעולא מאן תנא נגר הנגרר רבי אליעזר היא

אמר ליה אנא דאמרי כי האי תנא דתניא קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו בזמן שקשור ותלוי בפתח פותח ונועל בו אין קשור ותלוי אין פותח ונועל בו רבן שמעון בן גמליאל אומר מתוקן אף על פי שאינו קשור

אמר רב יהודה בר שילת אמר רב אסי אמר רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל

ומי אמר רבי יוחנן הכי והתנן כל כסויי הכלים

שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת ואמר רב יהודה בר שילא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן והוא שיש תורת כלי עליהן

וכי תימא הכא נמי דאיכא תורת כלי עליו ומי בעי רבן שמעון בן גמליאל תורת כלי עליו והתניא חריות של דקל שגדרן לשם עצים ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשר רבן שמעון בן גמליאל אומר אין צריך לקשר

רבי יוחנן סבירא ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

דרש רבי יצחק נפחא אפתחא דריש גלותא הלכה כרבי אליעזר מתיב רב עמרם ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת

אמר ליה [אביי] מאי דעתיך משום דקתני סתמא נגר הנגרר נמי סתמא היא ואפילו הכי מעשה רב:

מתני׳ (כל) כיסוי הכלים שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בכיסוי קרקעות אבל בכיסוי הכלים בין כך ובין כך ניטלין בשבת:

גמ׳ אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן והוא שיש תורת כלי עליהן דכולי עלמא כסוי קרקעות אם יש להן בית אחיזה אין אי לא לא כסוי הכלים אף על גב דאין להם בית אחיזה

כי פליגי בכלים דחברינהו בארעא מר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן

לישנא אחרינא כי פליגי בכיסוי תנור מר מדמי ליה לכיסוי קרקע ומר מדמי ליה לכיסוי כלים:

הדרן עלך כל הכלים

מתני׳ מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני בטול בית המדרש אבל לא את האוצר

מפנין תרומה טהורה ודמאי ומעשר ראשון שניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו והתורמוס היבש מפני שהוא מאכל לעזים

אבל לא את הטבל ולא את מעשר [ראשון] שלא נטלה תרומתו ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו ולא את הלוף ולא את החרדל רבי שמעון בן גמליאל מתיר בלוף מפני שהוא מאכל עורבין

חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלין אותן

גמ׳ השתא חמש מפנין ארבע מיבעיא

אמר רב חסדא ארבע מחמש (איכא דאמרי ארבע מאוצר קטן) וחמש מאוצר גדול

ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ומני רבי יהודה היא דאית ליה מוקצה

ושמואל אמר ארבע וחמש

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת קכו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קכו

בין קשור בין שאינו קשור והוא שמתוקן

אמר ליה רבי ירמיה ולימא מר בין תלוי ובין שאינו תלוי והוא שקשור דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר דתנן נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה

ותניא איזהו נגר הנגרר שנועלין בו במקדש אבל לא במדינה כל שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ רבי יהודה אומר זה אף במדינה מותר אלא איזהו שבמדינה אסור כל שאינו לא קשור ולא תלוי ושומטו ומניחו בקרן זוית

ואמר רבי יהושע בר אבא משמיה דעולא מאן תנא נגר הנגרר רבי אליעזר היא

אמר ליה אנא דאמרי כי האי תנא דתניא קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו בזמן שקשור ותלוי בפתח פותח ונועל בו אין קשור ותלוי אין פותח ונועל בו רבן שמעון בן גמליאל אומר מתוקן אף על פי שאינו קשור

אמר רב יהודה בר שילת אמר רב אסי אמר רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל

ומי אמר רבי יוחנן הכי והתנן כל כסויי הכלים

שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת ואמר רב יהודה בר שילא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן והוא שיש תורת כלי עליהן

וכי תימא הכא נמי דאיכא תורת כלי עליו ומי בעי רבן שמעון בן גמליאל תורת כלי עליו והתניא חריות של דקל שגדרן לשם עצים ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשר רבן שמעון בן גמליאל אומר אין צריך לקשר

רבי יוחנן סבירא ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

דרש רבי יצחק נפחא אפתחא דריש גלותא הלכה כרבי אליעזר מתיב רב עמרם ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת

אמר ליה [אביי] מאי דעתיך משום דקתני סתמא נגר הנגרר נמי סתמא היא ואפילו הכי מעשה רב:

מתני׳ (כל) כיסוי הכלים שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בכיסוי קרקעות אבל בכיסוי הכלים בין כך ובין כך ניטלין בשבת:

גמ׳ אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן והוא שיש תורת כלי עליהן דכולי עלמא כסוי קרקעות אם יש להן בית אחיזה אין אי לא לא כסוי הכלים אף על גב דאין להם בית אחיזה

כי פליגי בכלים דחברינהו בארעא מר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן

לישנא אחרינא כי פליגי בכיסוי תנור מר מדמי ליה לכיסוי קרקע ומר מדמי ליה לכיסוי כלים:

הדרן עלך כל הכלים

מתני׳ מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני בטול בית המדרש אבל לא את האוצר

מפנין תרומה טהורה ודמאי ומעשר ראשון שניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו והתורמוס היבש מפני שהוא מאכל לעזים

אבל לא את הטבל ולא את מעשר [ראשון] שלא נטלה תרומתו ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו ולא את הלוף ולא את החרדל רבי שמעון בן גמליאל מתיר בלוף מפני שהוא מאכל עורבין

חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלין אותן

גמ׳ השתא חמש מפנין ארבע מיבעיא

אמר רב חסדא ארבע מחמש (איכא דאמרי ארבע מאוצר קטן) וחמש מאוצר גדול

ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ומני רבי יהודה היא דאית ליה מוקצה

ושמואל אמר ארבע וחמש

Scroll To Top