הדף היומי
שבת קל
איזה דברים לברית מילה דוחים את השבת – הבאת הסכין? הכנת הסכין? אם אפשר לעשות מלפני שבת, האם זה דוחה שבת? מחלוקת ר’ אליעזר ור’ עקיבא. לפי ר’ אליעזר מותר – ועושים בגלוי – האם זה משום חיבובי מצוה או משום שלא יחשדו בו? מרחיבים בגמרא על החשיבות של קיום מצווה בשמחה. במקומו של ר’ אליעזר, עשו כשיטתו וגם במקומו של ר’ יוסי הגלילי פסקו כמותו שהיתר עוף עם חלב. מסופר על אלישע בעל כנפים שהקפיד מאוד על מצוות תפילין ומסר נפשו עליו ומדברים שם על מצוות שמסרו ישראל נפשם עליהם (ברית מילה ועבודה זרה) לבין מצוות שלא מסרו נפשם עליהם (תפילין) ואיך זה משפיע על עתידו של מצווה זו להתקיים בידי עם ישראל. מסופר על מעשה שהעבירו את האיזמל לברית מילה בשבת דרך גגות וחצירות שלא ברצון ר’ אליעזר. למה נחשב שלא ברצון ר’ אליעזר וברצון מי כן עשו? האם מותר לטלטל במבוי אם אין בו שיתופי מבואות? או רק מותר ד’ אמות. מביאים שתי דעות מנוגדות.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
מתני׳ רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה ובסכנה מכסהו על פי עדים
ועוד אמר רבי אליעזר כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל
כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת:
גמ׳ איבעיא להו טעמא דרבי אליעזר משום חבובי מצוה או דילמא משום חשדא למאי נפקא מינה לאתויי מכוסה על פי עדים אי אמרת משום חבובי מצוה מגולה אין מכוסה לא אלא אי אמרת משום חשדא אפילו מכוסה שפיר דמי מאי
איתמר אמר רבי לוי לא אמרה רבי אליעזר אלא לחבובי מצוה תניא נמי הכי מביאו מגולה ואין מביאו מכוסה דברי רבי אליעזר אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני ובשעת הסכנה מכסהו על פי עדים בסכנה אין שלא בסכנה לא שמע מינה משום חבובי מצוה שמע מינה
תניא אידך מביאו מגולה ואין מביאו מכוסה דברי רבי אליעזר רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר נוהגין היו בשעת הסכנה שהיו מביאין מכוסה על פי עדים
איבעיא להו עדים דקאמר איהו וחד או דילמא הוא ותרי
תא שמע ובסכנה מכסהו על פי עדים אי אמרת בשלמא הוא ותרי שפיר אלא אי אמרת הוא וחד מאי עדים שראוים להעיד במקום אחר:
ועוד אמר רבי אליעזר: תנו רבנן במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב
לוי איקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דטווסא בחלבא לא אכל כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה אמאי לא תשמתינהו אמר ליה אתריה דרבי יהודה בן בתירה הוה ואמינא דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי
דתנן רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם
אמר רבי יצחק עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר והיו מתים בזמנן ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה ועל אותה העיר לא גזרה:
תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתיב שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב עדיין עושין אותה בשמחה וכל מצוה שקבלו עליהם בקטטה כגון עריות דכתיב וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו על עסקי משפחותיו עדיין עושין אותה בקטטה דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עבודה זרה ומילה עדיין היא מוחזקת בידם וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות כגון תפילין עדיין היא מרופה בידם
דאמר רבי ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים מאי היא אמר אביי שלא יפיח בהם רבא אמר שלא יישן בהם
ואמאי קרו ליה אלישע בעל כנפים שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו יקרו את מוחו והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק וראהו קסדור אחד רץ מלפניו ורץ אחריו כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו אמר ליה מה בידך אמר לו כנפי יונה פשט את ידו ונמצאו בה כנפי יונה לפיכך היו קוראין אותו בעל כנפים
מאי שנא כנפי יונה דאמר ליה ולא אמר ליה שאר עופות משום דדמיא כנסת ישראל ליונה שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן:
אמר רבי אבא בר רב אדא אמר רבי יצחק פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת והביאוהו בשבת [דרך גגות ודרך חצירות]
שלא ברצון רבי אליעזר
מתקיף לה רב יוסף שלא ברצון רבי אליעזר אדרבה רבי אליעזר הוא דשרי וכי תימא שלא ברצון רבי אליעזר דשרי אפילו ברשות הרבים אלא ברצון רבנן דאסרו דרך רשות הרבים ושרו דרך גגות דרך חצירות וקרפיפות ומי שרי והתניא כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים כך אין מביאין אותו לא דרך גגות ולא דרך קרפיפות ולא דרך חצירות
אלא אמר רב אשי שלא ברצון רבי אליעזר ומחלוקתו אלא ברצון רבי שמעון דתנן רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצירות כולן רשות אחד הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית
בעא מיניה רבי זירא מרבי אסי מבוי שלא נשתתפו בו מהו לטלטל בכולו מי אמרינן כחצר דמי מה חצר אף על גב דלא ערבו מותר לטלטל בכולו האי נמי אף על גב דלא נשתתפו בו מותר לטלטל בכולו או דילמא לא דמי לחצר דחצר אית ליה ארבע מחיצות האי לית ליה ארבע מחיצות אי נמי חצר אית ליה דיורין האי לית ביה דיורין שתיק ולא אמר ליה ולא מידי
זימנין אשכחיה דיתיב וקא אמר אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה הנשיא פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת והביאוהו בשבת והיה הדבר קשה לחכמים היאך מניחין דברי חכמים ועושין כרבי אליעזר חדא דרבי אליעזר שמותי הוא ועוד יחיד ורבים הלכה כרבים
ואמר רבי אושעיא שאילית את רבי יהודה הגוזר ואמר לי מבוי שלא נשתתפו בו הוה ואייתוהו מהאי רישא להאי רישא אמר ליה סבירא ליה למר מבוי שלא נשתתפו מותר לטלטל בכולו ואמר ליה אין אמר ליה והא זימנין בעאי מינך ולא אמרת לי הכי דילמא אגב שיטפך רהיט לך גמרך אמר ליה אין אגב שיטפא רהיטא לי גמרי
איתמר אמר רבי זירא אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות
אמר אביי הא מילתא אמרה רבי זירא ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבוה ופירשה דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו עירבו חצירות עם בתים אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכולו
אמר ליה רב חנינא חוזאה לרבה מאי שנא כי עירבו חצירות עם בתים דניתקו חצירות ונעשו בתים ורב לטעמיה דאמר רב אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו
להעמיק בדף
מצוות מילה – גפ”ת 20
בעזרת ה’ האם לפעמים ההלכה מעדיפה דווקא את מי שמגיע מוכן פחות לקיום מצוות? האם יכול להיות שהאהבה שלנו לקיום מצוות תבוא לידי ביטוי דווקא דרך עבירות? השבוע נעיין בשיטתו של רבי אליעזר שמתיר להכין מכשירי מילה כאשר ברית המילה מתקיימת בשבת ונבדוק מה טעמו ומה סברתו להיתר זה: השבוע מתחילים פרק חדש במסכת…
שבת קל
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מתני׳ רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה ובסכנה מכסהו על פי עדים
ועוד אמר רבי אליעזר כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל
כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת:
גמ׳ איבעיא להו טעמא דרבי אליעזר משום חבובי מצוה או דילמא משום חשדא למאי נפקא מינה לאתויי מכוסה על פי עדים אי אמרת משום חבובי מצוה מגולה אין מכוסה לא אלא אי אמרת משום חשדא אפילו מכוסה שפיר דמי מאי
איתמר אמר רבי לוי לא אמרה רבי אליעזר אלא לחבובי מצוה תניא נמי הכי מביאו מגולה ואין מביאו מכוסה דברי רבי אליעזר אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני ובשעת הסכנה מכסהו על פי עדים בסכנה אין שלא בסכנה לא שמע מינה משום חבובי מצוה שמע מינה
תניא אידך מביאו מגולה ואין מביאו מכוסה דברי רבי אליעזר רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר נוהגין היו בשעת הסכנה שהיו מביאין מכוסה על פי עדים
איבעיא להו עדים דקאמר איהו וחד או דילמא הוא ותרי
תא שמע ובסכנה מכסהו על פי עדים אי אמרת בשלמא הוא ותרי שפיר אלא אי אמרת הוא וחד מאי עדים שראוים להעיד במקום אחר:
ועוד אמר רבי אליעזר: תנו רבנן במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב
לוי איקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דטווסא בחלבא לא אכל כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה אמאי לא תשמתינהו אמר ליה אתריה דרבי יהודה בן בתירה הוה ואמינא דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי
דתנן רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם
אמר רבי יצחק עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר והיו מתים בזמנן ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה ועל אותה העיר לא גזרה:
תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתיב שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב עדיין עושין אותה בשמחה וכל מצוה שקבלו עליהם בקטטה כגון עריות דכתיב וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו על עסקי משפחותיו עדיין עושין אותה בקטטה דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עבודה זרה ומילה עדיין היא מוחזקת בידם וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות כגון תפילין עדיין היא מרופה בידם
דאמר רבי ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים מאי היא אמר אביי שלא יפיח בהם רבא אמר שלא יישן בהם
ואמאי קרו ליה אלישע בעל כנפים שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו יקרו את מוחו והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק וראהו קסדור אחד רץ מלפניו ורץ אחריו כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו אמר ליה מה בידך אמר לו כנפי יונה פשט את ידו ונמצאו בה כנפי יונה לפיכך היו קוראין אותו בעל כנפים
מאי שנא כנפי יונה דאמר ליה ולא אמר ליה שאר עופות משום דדמיא כנסת ישראל ליונה שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן:
אמר רבי אבא בר רב אדא אמר רבי יצחק פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת והביאוהו בשבת [דרך גגות ודרך חצירות]
שלא ברצון רבי אליעזר
מתקיף לה רב יוסף שלא ברצון רבי אליעזר אדרבה רבי אליעזר הוא דשרי וכי תימא שלא ברצון רבי אליעזר דשרי אפילו ברשות הרבים אלא ברצון רבנן דאסרו דרך רשות הרבים ושרו דרך גגות דרך חצירות וקרפיפות ומי שרי והתניא כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים כך אין מביאין אותו לא דרך גגות ולא דרך קרפיפות ולא דרך חצירות
אלא אמר רב אשי שלא ברצון רבי אליעזר ומחלוקתו אלא ברצון רבי שמעון דתנן רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצירות כולן רשות אחד הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית
בעא מיניה רבי זירא מרבי אסי מבוי שלא נשתתפו בו מהו לטלטל בכולו מי אמרינן כחצר דמי מה חצר אף על גב דלא ערבו מותר לטלטל בכולו האי נמי אף על גב דלא נשתתפו בו מותר לטלטל בכולו או דילמא לא דמי לחצר דחצר אית ליה ארבע מחיצות האי לית ליה ארבע מחיצות אי נמי חצר אית ליה דיורין האי לית ביה דיורין שתיק ולא אמר ליה ולא מידי
זימנין אשכחיה דיתיב וקא אמר אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה הנשיא פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת והביאוהו בשבת והיה הדבר קשה לחכמים היאך מניחין דברי חכמים ועושין כרבי אליעזר חדא דרבי אליעזר שמותי הוא ועוד יחיד ורבים הלכה כרבים
ואמר רבי אושעיא שאילית את רבי יהודה הגוזר ואמר לי מבוי שלא נשתתפו בו הוה ואייתוהו מהאי רישא להאי רישא אמר ליה סבירא ליה למר מבוי שלא נשתתפו מותר לטלטל בכולו ואמר ליה אין אמר ליה והא זימנין בעאי מינך ולא אמרת לי הכי דילמא אגב שיטפך רהיט לך גמרך אמר ליה אין אגב שיטפא רהיטא לי גמרי
איתמר אמר רבי זירא אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות
אמר אביי הא מילתא אמרה רבי זירא ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבוה ופירשה דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו עירבו חצירות עם בתים אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכולו
אמר ליה רב חנינא חוזאה לרבה מאי שנא כי עירבו חצירות עם בתים דניתקו חצירות ונעשו בתים ורב לטעמיה דאמר רב אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו
