Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ב במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

כ״ט בתמוז תש״פ | 21 יולי 2020

שבת קלז

השיעורים השבוע מוקדשים על ידי מרג'י צוובל לכבוד חיים צבי בן ינטה בלומה. הוא בתפילות שלנו. והדף היום מוקדש על ידי משפחת מיטשל לכבוד יום הולדתה של רביה מיטשל. מזל טוב!

באיזה מקרה נוסף סובר ר' יהודה שאנדרוגינוס נחשב כספק ולא כודאי זכר? אם יש שני תינוקות למול ואחד נולד בשבת ואחד בערב שבת ומל את התינוק הלא נכון בשבת, האם חייב חטאת או לא? מה אם השני נולד ביום ראשון וטעה ומל אותו בשבת. ביש מחלוקת בין ר' אליעזר ור' יהושע במקרה אחד במין במקרים אלו ומסכימים במקרה שני אבל לא ברור ביאזה מקרה מסכימים והאם מסכימים שפטור או שחייב? הנושא שעומד מאחורי המקרה הוא האם מי שמקיים מצווה ותוך כדי עובר על שבת, האם הוא פטור מקרבן חטאת או האם מי שטרוד בקיום מצווה וטעה וחילל שבת, האם פטור מקרבן? יש סיטואציות שבהן מלים תינוק בזמנו ביום ה8 עד היום השנים עשר – המשנה מפרטת את כל המקרים. מתי מלים תינוק שהיה חולה עם חום? מה נחשבים לציצין שמעכבים את המילה? מי ששמן יותר לפעמים צריך להוריד יותר משום מראית עין. איך בודקים אם מישהו שמן לדעת אם מה שרואים זה ציצין שמעבכים או לא? איזה ברכות מברכים בברית מילה? איך הם שונים לגרים ועבדים כנענים? האם אפשר לתלות משמרת לסנן יין ביום טוב? האם זה תולדה של בונה אבל מתירים משום אוכל נפש או לא? אם המשמרת תלויה מקודם, האם אפשר להכניס יין אפילו בשבת? יש מחלוקת בין ר' אליעזר לחכמים בנושאים אלו. איך מסתדר דעת ר' אליעזר עם דבריו לגבי פקק החלון ששם הוא אוסר הוספה על אהל עראי וכאן מתיר לבנות אוהל עראי!

וסתם ספרא רבי יהודה

אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הכל כשרים לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס שמע מינה

ומאי שנא מילה משום דכתיב המול לכם כל זכר:

מתני׳ מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב

אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר:

גמ׳ רב הונא מתני חייב רב יהודה מתני פטור

רב הונא מתני חייב דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו רבי אלעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שהוא חייב

על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר

ושניהם לא למדוה אלא מעבודה זרה רבי אליעזר סבר כעבודה זרה מה עבודה זרה אמר רחמנא לא תעביד וכי עביד מיחייב הכא נמי לא שנא

ורבי יהושע התם דלאו מצוה הכא מצוה

רב יהודה מתני פטור דתניא אמר רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת שהוא פטור

על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר

ושניהם לא למדוה אלא מעבודה זרה רבי אליעזר סבר כעבודה זרה מה עבודה זרה אמר רחמנא לא תעביד וכי עביד מיחייב הכא נמי לא שנא

ורבי יהושע התם לא טריד מצוה הכא טריד מצוה

תני רבי חייא אומר היה רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת שהוא חייב

על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל של אחר השבת בשבת שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר

השתא רבי יהושע סיפא דלא קא עביד מצוה פוטר רישא דקא עביד מצוה מחייב

אמרי דבי רבי ינאי רישא כגון שקדם ומל של שבת בערב שבת דלא ניתנה שבת לידחות סיפא ניתנה שבת לידחות

אמר ליה רב אשי לרב כהנא רישא נמי ניתנה שבת לידחות לגבי תינוקות דעלמא להאי גברא מיהא לא איתיהיב:

מתני׳ קטן נימול לשמנה לתשעה ולעשרה ולאחד עשר ולשנים עשר לא פחות ולא יותר

הא כיצד כדרכו לשמנה נולד לבין השמשות נימול לתשעה בין השמשות של ערב שבת נימול לעשרה

יום טוב לאחר השבת נימול לאחד עשר שני ימים של ראש השנה נימול לשנים עשר

קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא:

גמ׳ אמר שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל שבעה להברותו

איבעיא להו מי בעינן מעת לעת

תא שמע דתני לודא יום הבראתו כיום הולדו מאי לאו מה יום הולדו לא בעינן מעת לעת אף יום הבראתו לא בעינן מעת לעת

לא עדיף יום הבראתו מיום הולדו דאילו יום הולדו לא בעינן מעת לעת ואילו יום הבראתו בעינן מעת לעת:

מתני׳ אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה

ואם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין

מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל:

גמ׳ אמר רבי אבינא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה את רוב גובהה של עטרה:

ואם היה בעל בשר וכו׳: אמר שמואל קטן המסורבל בבשר רואין אותו כל זמן שמתקשה ונראה מהול אינו צריך למול ואם לאו צריך למול

במתניתא תנא רבן שמעון בן גמליאל אומר קטן המסורבל בבשר רואין אותו כל זמן שמתקשה ואינו נראה מהול צריך למולו ואם לאו אינו צריך למולו

מאי בינייהו איכא בינייהו נראה ואינו נראה:

מל ולא פרע: תנו רבנן המל אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה אבי הבן אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו העומדים אומרים כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים

והמברך אומר אשר קידש ידיד מבטן חוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צוה להציל ידידות שארינו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו ברוך אתה ה׳ כורת הברית

המל את הגרים אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה והמברך אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית שאילמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ברוך אתה ה׳ כורת הברית

המל את העבדים אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה והמברך אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את העבדים ולהטיף מהם דם ברית שאילמלא דם ברית חוקות שמים וארץ לא נתקיימו שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ברוך אתה ה׳ כורת הברית:

הדרן עלך רבי אליעזר דמילה

מתני׳ רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה ביום טוב:

גמ׳ השתא רבי אליעזר אוסופי אהל עראי לא מוספינן למיעבד לכתחלה שרי

מאי היא דתנן פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת לא נחלקו אלא להוסיף שרבי אליעזר אומר אין מוסיפין ביום טוב ואין צריך לומר בשבת וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

רבי אליעזר סבר לה כרבי יהודה דתניא אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש

אימר דשמעינן ליה לרבי יהודה במכשירין שאי אפשר לעשותם מערב יום טוב במכשירין שאפשר לעשותם מערב יום טוב מי שמעת ליה

דרבי אליעזר עדיפא מדרבי יהודה:

וחכמים אומרים: איבעיא להו תלה מאי אמר רב יוסף תלה חייב חטאת

אמר ליה אביי אלא מעתה תלא כוזא בסיכתא הכי נמי דמיחייב

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת קלז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קלז

וסתם ספרא רבי יהודה

אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הכל כשרים לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס שמע מינה

ומאי שנא מילה משום דכתיב המול לכם כל זכר:

מתני׳ מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב

אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר:

גמ׳ רב הונא מתני חייב רב יהודה מתני פטור

רב הונא מתני חייב דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו רבי אלעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שהוא חייב

על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר

ושניהם לא למדוה אלא מעבודה זרה רבי אליעזר סבר כעבודה זרה מה עבודה זרה אמר רחמנא לא תעביד וכי עביד מיחייב הכא נמי לא שנא

ורבי יהושע התם דלאו מצוה הכא מצוה

רב יהודה מתני פטור דתניא אמר רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת שהוא פטור

על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר

ושניהם לא למדוה אלא מעבודה זרה רבי אליעזר סבר כעבודה זרה מה עבודה זרה אמר רחמנא לא תעביד וכי עביד מיחייב הכא נמי לא שנא

ורבי יהושע התם לא טריד מצוה הכא טריד מצוה

תני רבי חייא אומר היה רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת שהוא חייב

על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל של אחר השבת בשבת שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר

השתא רבי יהושע סיפא דלא קא עביד מצוה פוטר רישא דקא עביד מצוה מחייב

אמרי דבי רבי ינאי רישא כגון שקדם ומל של שבת בערב שבת דלא ניתנה שבת לידחות סיפא ניתנה שבת לידחות

אמר ליה רב אשי לרב כהנא רישא נמי ניתנה שבת לידחות לגבי תינוקות דעלמא להאי גברא מיהא לא איתיהיב:

מתני׳ קטן נימול לשמנה לתשעה ולעשרה ולאחד עשר ולשנים עשר לא פחות ולא יותר

הא כיצד כדרכו לשמנה נולד לבין השמשות נימול לתשעה בין השמשות של ערב שבת נימול לעשרה

יום טוב לאחר השבת נימול לאחד עשר שני ימים של ראש השנה נימול לשנים עשר

קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא:

גמ׳ אמר שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל שבעה להברותו

איבעיא להו מי בעינן מעת לעת

תא שמע דתני לודא יום הבראתו כיום הולדו מאי לאו מה יום הולדו לא בעינן מעת לעת אף יום הבראתו לא בעינן מעת לעת

לא עדיף יום הבראתו מיום הולדו דאילו יום הולדו לא בעינן מעת לעת ואילו יום הבראתו בעינן מעת לעת:

מתני׳ אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה

ואם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין

מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל:

גמ׳ אמר רבי אבינא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה את רוב גובהה של עטרה:

ואם היה בעל בשר וכו׳: אמר שמואל קטן המסורבל בבשר רואין אותו כל זמן שמתקשה ונראה מהול אינו צריך למול ואם לאו צריך למול

במתניתא תנא רבן שמעון בן גמליאל אומר קטן המסורבל בבשר רואין אותו כל זמן שמתקשה ואינו נראה מהול צריך למולו ואם לאו אינו צריך למולו

מאי בינייהו איכא בינייהו נראה ואינו נראה:

מל ולא פרע: תנו רבנן המל אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה אבי הבן אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו העומדים אומרים כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים

והמברך אומר אשר קידש ידיד מבטן חוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צוה להציל ידידות שארינו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו ברוך אתה ה׳ כורת הברית

המל את הגרים אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה והמברך אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית שאילמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ברוך אתה ה׳ כורת הברית

המל את העבדים אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה והמברך אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את העבדים ולהטיף מהם דם ברית שאילמלא דם ברית חוקות שמים וארץ לא נתקיימו שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ברוך אתה ה׳ כורת הברית:

הדרן עלך רבי אליעזר דמילה

מתני׳ רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה ביום טוב:

גמ׳ השתא רבי אליעזר אוסופי אהל עראי לא מוספינן למיעבד לכתחלה שרי

מאי היא דתנן פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת לא נחלקו אלא להוסיף שרבי אליעזר אומר אין מוסיפין ביום טוב ואין צריך לומר בשבת וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

רבי אליעזר סבר לה כרבי יהודה דתניא אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש

אימר דשמעינן ליה לרבי יהודה במכשירין שאי אפשר לעשותם מערב יום טוב במכשירין שאפשר לעשותם מערב יום טוב מי שמעת ליה

דרבי אליעזר עדיפא מדרבי יהודה:

וחכמים אומרים: איבעיא להו תלה מאי אמר רב יוסף תלה חייב חטאת

אמר ליה אביי אלא מעתה תלא כוזא בסיכתא הכי נמי דמיחייב

Scroll To Top