Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

א׳ באב תש״פ | 22 יולי 2020

שבת קלח

השיעור היום מוקדש על ידי אליזבט קירשנר לזכר נשמת אביה, הרב גבריאל קירשנר, הרב גבריאל מאיר בן הרב שרגא פייבל ז"ל שהשריש בה אהבת תורה מתחילת חייה. שתהיה עלייה לנשמתו ושמורשתו יביא רפואה והרמוניה לעולם. ועל ידי מרשא באום לזכר נשמת אביה, סם באום, חיים שמחה בן אהרון הלוי וליבה ז"ל בשנת 17 לפטירתו. הוא לימד את בנותיו שכל דבר אשר לבן חפץ בו הוא אפשרי. גם לימוד גמרא! ועל ידי קרוליין מוזין ברקוביץ לכבוד יום הולדתה של סבתה, פלורנס הירש. כפי שכתוב בערכין יט – סבתא בביתה, סימה (אוצר) בביתא. והיא באמת אוצר! ועל ידי ולריה אדלר לכבוד קיי וינברגר ליום הולדתה. חודש טוב ותהני מלימוד הדף.

לפי חכמים שאוסרים לתלות משמרת בשבת, האם אסור מדאורייתא מדין בונה או מדרבנן מדין עובדא דחול? רב יוסף ואביי חלוקים בנושא. אביי מחלק דיני בניית חפצים שונים לשלושה סוגים – אלו שחייבים מדאורייתא, מדרבנן או מותר לגמרי. מה הדין לפי חכמים אם סינן את היין במשמרת – אסור מדאורייתא או מדרבנן? והאם זה מדין בורר או מרקד? הגמרא דנה במקרים שונים של בניית אוהל עראי. מהן הקריטיריונים שנדרשו כדי להתיר בניית כילת חתנים בשבת? בהקשר של הלכות בעניין אוהל עראי שמסר רב הונא בשם רב, הוא גם מוסר אמירה של רב בעניין לימוד תורה – שיבוא יום בעתיד שהתורה תשתכח מישראל. הגמרא מביאה דוגמה לדבר שלא יידעו בעתיד. ר' שמעון בר יוחאי חולק וסובר שלא ישתכח תורה אלא שיהיו מחלוקות ולא תהיה הלכה ברורה.

אלא אמר אביי מדרבנן היא שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול

מנקיט אביי חומרי מתניתא ותני הגוד והמשמרת כילה וכסא גלין לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור אהלי קבע לא יעשה ואם עשה חייב חטאת אבל מטה וכסא טרסקל ואסלא מותר לנטותן לכתחילה:

ואין נותנין לתלויה בשבת: איבעיא להו שימר מאי אמר רב כהנא שימר חייב חטאת

מתקיף לה רב ששת מי איכא מידי דרבנן מחייבי חטאת ורבי אליעזר שרי לכתחילה

מתקיף לה רב יוסף אלמה לא הרי עיר של זהב דרבי מאיר מחייב חטאת ורבי אליעזר שרי לכתחילה

מאי היא דתניא לא תצא אשה בעיר של זהב ואם יצאה חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא תצא ואם יצאה פטורה רבי אליעזר אומר יוצאה אשה בעיר של זהב לכתחילה

אמר ליה אביי מי סברת רבי אליעזר אדרבי מאיר קאי דאמר חייבת חטאת אדרבנן קאי דאמרי פטור אבל אסור ואמר להו איהו מותר לכתחילה

משום מאי מתרינן ביה רבה אמר משום בורר רבי זירא אמר משום מרקד

אמר רבה כוותי דידי מסתברא מה דרכו של בורר נוטל אוכל ומניח הפסולת אף הכא נמי נוטל את האוכל ומניח את הפסולת

אמר רבי זירא כוותי דידי מסתברא מה דרכו של מרקד פסולת מלמעלה ואוכל מלמטה אף הכא נמי פסולת מלמעלה ואוכל מלמטה

תני רמי בר יחזקאל טלית כפולה לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור היה כרוך עליה חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחילה

בעא מיניה רב כהנא מרב כילה מהו אמר ליה אף מטה אסורה מטה מהו אמר ליה אף כילה מותרת כילה ומטה מהו אמר ליה כילה אסורה ומטה מותרת

ולא קשיא הא דקאמר אף מטה אסורה כדקרמנאי הא דקאמר ליה אף כילה מותרת כדרמי בר יחזקאל כילה אסורה ומטה מותרת כדדידן

אמר רב יוסף חזינא להו לכילי דבי רב הונא דמאורתא נגידו ומצפרא חביטא רמיא

אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותו ומותר לפורקו

ואמר שמואל משום רבי חייא

כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפורקה

אמר רב ששת בריה דרב אידי לא אמרן אלא שאין בגגה טפח אבל יש בגגה טפח אסורה וכי אין בגגה טפח נמי לא אמרן אלא שאין בפחות משלשה סמוך לגגה טפח אבל יש בפחות משלשה סמוך לגגה טפח אסור ולא אמרן אלא שאין בשיפועה טפח אבל יש בשיפועה טפח שפועי אהלים כאהלים דמו ולא אמרן אלא דלא נחית מפוריא טפח אבל נחית מפוריא טפח אסור:

ואמר רב ששת בריה דרב אידי האי סיאנא שרי והאיתמר סיאנא אסור לא קשיא הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח

אלא מעתה שרביב בגלימא טפח הכי נמי דמיחייב אלא לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק

שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב הונא אימא לן איזי הנך מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב תרתי בשבת וחדא בתורה

שלח ליה הא דתניא גוד בכיסנא מותר לנטותה בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור

אמר אביי וכילה אפילו בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מימתחא פורתא

אידך מאי היא דתניא כירה שנשמטה אחת מירכותיה מותר לטלטלה שתים אסור רב אמר אפילו חד נמי אסור גזירה שמא יתקע

תורה דאמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר והפלא ה׳ את מכתך הפלאה זו איני יודע מהו כשהוא אומר לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא הוי אומר הפלאה זו תורה

תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר הנה ימים באים נאם ה׳ אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה׳ וכתיב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה׳ ולא ימצאו

דבר ה׳ זו הלכה דבר ה׳ זה הקץ דבר ה׳ זו נבואה

ומאי ישוטטו לבקש את דבר ה׳ אמרו עתידה אשה שתטול ככר של תרומה ותחזור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לידע אם טמאה היא ואם טהורה היא ואין מבין

אם טהורה היא ואם טמאה היא בהדיא כתיב ביה מכל האוכל אשר יאכל אלא לידע אם ראשונה היא ואם שניה היא ואין מבין

הא נמי מתניתין היא כדתנן השרץ שנמצא בתנור הפת שבתוכו שניה שהתנור תחילה

מסתפקא להו הא דאמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא ליחזייה האי תנורא כמאן דמלי טומאה ותיהוי פת ראשונה

אמר ליה לא אמרינן ליחזייה האי תנורא כמאן דמלי טומאה דתניא יכול יהו כל הכלים מיטמאין באויר כלי חרס תלמוד לומר כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יאכל אוכלין מטמאין באויר כלי חרס ואין כלים מטמאין באויר כלי חרס

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה׳ ולא ימצאו שלא ימצאו

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת קלח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קלח

אלא אמר אביי מדרבנן היא שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול

מנקיט אביי חומרי מתניתא ותני הגוד והמשמרת כילה וכסא גלין לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור אהלי קבע לא יעשה ואם עשה חייב חטאת אבל מטה וכסא טרסקל ואסלא מותר לנטותן לכתחילה:

ואין נותנין לתלויה בשבת: איבעיא להו שימר מאי אמר רב כהנא שימר חייב חטאת

מתקיף לה רב ששת מי איכא מידי דרבנן מחייבי חטאת ורבי אליעזר שרי לכתחילה

מתקיף לה רב יוסף אלמה לא הרי עיר של זהב דרבי מאיר מחייב חטאת ורבי אליעזר שרי לכתחילה

מאי היא דתניא לא תצא אשה בעיר של זהב ואם יצאה חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא תצא ואם יצאה פטורה רבי אליעזר אומר יוצאה אשה בעיר של זהב לכתחילה

אמר ליה אביי מי סברת רבי אליעזר אדרבי מאיר קאי דאמר חייבת חטאת אדרבנן קאי דאמרי פטור אבל אסור ואמר להו איהו מותר לכתחילה

משום מאי מתרינן ביה רבה אמר משום בורר רבי זירא אמר משום מרקד

אמר רבה כוותי דידי מסתברא מה דרכו של בורר נוטל אוכל ומניח הפסולת אף הכא נמי נוטל את האוכל ומניח את הפסולת

אמר רבי זירא כוותי דידי מסתברא מה דרכו של מרקד פסולת מלמעלה ואוכל מלמטה אף הכא נמי פסולת מלמעלה ואוכל מלמטה

תני רמי בר יחזקאל טלית כפולה לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור היה כרוך עליה חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחילה

בעא מיניה רב כהנא מרב כילה מהו אמר ליה אף מטה אסורה מטה מהו אמר ליה אף כילה מותרת כילה ומטה מהו אמר ליה כילה אסורה ומטה מותרת

ולא קשיא הא דקאמר אף מטה אסורה כדקרמנאי הא דקאמר ליה אף כילה מותרת כדרמי בר יחזקאל כילה אסורה ומטה מותרת כדדידן

אמר רב יוסף חזינא להו לכילי דבי רב הונא דמאורתא נגידו ומצפרא חביטא רמיא

אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותו ומותר לפורקו

ואמר שמואל משום רבי חייא

כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפורקה

אמר רב ששת בריה דרב אידי לא אמרן אלא שאין בגגה טפח אבל יש בגגה טפח אסורה וכי אין בגגה טפח נמי לא אמרן אלא שאין בפחות משלשה סמוך לגגה טפח אבל יש בפחות משלשה סמוך לגגה טפח אסור ולא אמרן אלא שאין בשיפועה טפח אבל יש בשיפועה טפח שפועי אהלים כאהלים דמו ולא אמרן אלא דלא נחית מפוריא טפח אבל נחית מפוריא טפח אסור:

ואמר רב ששת בריה דרב אידי האי סיאנא שרי והאיתמר סיאנא אסור לא קשיא הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח

אלא מעתה שרביב בגלימא טפח הכי נמי דמיחייב אלא לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק

שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב הונא אימא לן איזי הנך מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב תרתי בשבת וחדא בתורה

שלח ליה הא דתניא גוד בכיסנא מותר לנטותה בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור

אמר אביי וכילה אפילו בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מימתחא פורתא

אידך מאי היא דתניא כירה שנשמטה אחת מירכותיה מותר לטלטלה שתים אסור רב אמר אפילו חד נמי אסור גזירה שמא יתקע

תורה דאמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר והפלא ה׳ את מכתך הפלאה זו איני יודע מהו כשהוא אומר לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא הוי אומר הפלאה זו תורה

תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר הנה ימים באים נאם ה׳ אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה׳ וכתיב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה׳ ולא ימצאו

דבר ה׳ זו הלכה דבר ה׳ זה הקץ דבר ה׳ זו נבואה

ומאי ישוטטו לבקש את דבר ה׳ אמרו עתידה אשה שתטול ככר של תרומה ותחזור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לידע אם טמאה היא ואם טהורה היא ואין מבין

אם טהורה היא ואם טמאה היא בהדיא כתיב ביה מכל האוכל אשר יאכל אלא לידע אם ראשונה היא ואם שניה היא ואין מבין

הא נמי מתניתין היא כדתנן השרץ שנמצא בתנור הפת שבתוכו שניה שהתנור תחילה

מסתפקא להו הא דאמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא ליחזייה האי תנורא כמאן דמלי טומאה ותיהוי פת ראשונה

אמר ליה לא אמרינן ליחזייה האי תנורא כמאן דמלי טומאה דתניא יכול יהו כל הכלים מיטמאין באויר כלי חרס תלמוד לומר כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יאכל אוכלין מטמאין באויר כלי חרס ואין כלים מטמאין באויר כלי חרס

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה׳ ולא ימצאו שלא ימצאו

Scroll To Top