Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

ב׳ באב תש״פ | 23 יולי 2020

שבת קלט

השיעור היום מוקדש על ידי מרק גולדשטיין לכבוד רינה ספטי גולדשטיין, אשתו ל38 שנה וחברותא דף יומי שלו. 

הגמרא מספרת על הבעייה במנהיגים מושחתים ושחצנים. בני בשכר שואלים כמה שאלות לגבי בניית כליה בשבת, איסור כלאים בכשותא וקבורה ביום טוב ונענים לשלילה לגבי כולם על ידי רב מנשיא למרות שבעקרון מותרים כי הוא חשש בגלל שאינם בני תורה. אי אפשר להגיד לילד לזרוע כלאים למרות שהוא לא חייב במצוות כי יש חשש שכשיגדל שיחשוב שמותר. בגמרא מביאה דעות שמתירות בכל שנושאים ששאלו את רב מנשיא. הגמרא מביאה מקרים ששם אפשר לעשות הערמה כגון לתלות את המשמרת לשים שם רימונים ואחר כך יוכל להכניס את היין. רב אשי אומר שזה בתנאי שהוא באמת שם רימונים קודם. רב אשי מקשה עליו ממקרה אחר של הערמה שלא צריך להראות שעושים לצורך מותר. באיזה סיטואציות אפשר לעשות הערמה? והאם ההלכה שונה אצל תלמיד חכם ואחרים? אפשר לסנן מים צלולים או יין צלול בדרכים מסויימות. מסבירים איך במשפחת רב פפא סיננו את השכר.

הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד:

תניא רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנאמר שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו בונה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה׳ ישענו וגו׳

רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם לפיכך מביא הקדוש ברוך הוא עליהן שלש פורעניות כנגד שלש עבירות שבידם שנאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער

ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל שנאמר ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך ואסירה כל בדיליך ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה וגו׳

אמר עולא אין ירושלים נפדה אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה

אמר רב פפא אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי בטלי דייני בטלי גזירפטי

אי בטלי יהירי בטלי אמגושי דכתיב ואצרוף כבור סגיך

אי בטלי דייני בטלי גזירפטי דכתיב הסיר ה׳ משפטיך פנה אויבך

אמר רבי מלאי משום רבי אלעזר ברבי שמעון מאי דכתיב שבר ה׳ מטה רשעים שבט מושלים שבר ה׳ מטה רשעים אלו הדיינין שנעשו מקל לחזניהם שבט מושלים אלו תלמידי חכמים שבמשפחות הדיינין מר זוטרא אמר אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור

אמר רבי אליעזר בן מלאי משום ריש לקיש מאי דכתיב כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה

כי כפיכם נגואלו בדם אלו הדיינין ואצבעותיכם בעון אלו סופרי הדיינין שפתותיכם דברו שקר אלו עורכי הדיינין לשונכם עולה תהגה אלו בעלי דינין

ואמר רבי מלאי משום רבי יצחק מגדלאה מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין דכתיב ולקדקד נזיר אחיו

רבי יוסי ברבי חנינא אמר אף הן לא טעמו טעם יין דכתיב וישתו וישכרו עמו מכלל דעד האידנא לא (הוה שיכרות) ואידך שיכרות הוא דלא הוה שתיה מיהא הוה

ואמר רבי מלאי בשכר וראך ושמח בלבו זכה לחשן המשפט על לבו:

שלחו ליה בני בשכר ללוי כילה מהו כשותא בכרמא מהו מת ביום טוב מהו

אדאזיל נח נפשיה דלוי אמר שמואל לרב מנשיא אי חכימת שלח להו שלח להו כילה חזרנו על כל צידי כילה ולא מצינו לה צד היתר

ולישלח להו כדרמי בר יחזקאל לפי שאינן בני תורה

כשותא בכרמא עירבובא ולישלח להו כדרבי טרפון דתניא כישות רבי טרפון אומר אין כלאים בכרם וחכמים אומרים כלאים בכרם וקיימא לן כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ לפי שאינן בני תורה

מכריז רב האי מאן דבעי למיזרע כשותא בכרמא ליזרע רב עמרם חסידא מנגיד עילויה

רב משרשיא יהיב ליה פרוטה לתינוק גוי וזרע ליה וליתן ליה לתינוק ישראל אתי למיסרך וליתן ליה לגדול גוי אתי לאיחלופי בישראל

מת שלח להו מת לא יתעסקו ביה לא יהודאין ולא ארמאין לא ביום טוב ראשון ולא ביום טוב שני

איני והאמר רבי יהודה בר שילת אמר רבי אסי עובדא הוה בבי כנישתא דמעון ביום טוב הסמוך לשבת

ולא ידענא אי מלפניה אי מלאחריה ואתו לקמיה דרבי יוחנן ואמר להו יתעסקו ביה עממין

ואמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו ביום טוב שני של ראש השנה מה שאין כן בביצה לפי שאינן בני תורה:

אמר רבי אבין בר רב הונא אמר רב חמא בר גוריא מתעטף אדם בכילה ובכסכסיה ויוצא לרשות הרבים בשבת ואינו חושש

מאי שנא מדרב הונא דאמר רב הונא אמר רב היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהילכתה בשבת חייב חטאת ציצית לגבי טלית חשיבי ולא בטלי הני לא חשיבי ובטלי

אמר רבה בר רב הונא מערים אדם על המשמרת ביום טוב לתלות בה רמונים ותולה בה שמרים אמר רב אשי והוא דתלה בה רמונים

מאי שנא מהא דתניא מטילין שכר במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים אף על פי שיש להן ישן מערים ושותה מן החדש

התם לא מוכחא מילתא הכא מוכחא מילתא

אמרו ליה רבנן לרב אשי חזי מר האי צורבא מרבנן ורב הונא בן רבי חיון שמיה ואמרי לה רב הונא ברבי חלוון שמיה דשקל ברא דתומא ומנח בברזא דדנא ואמר לאצנועיה קמיכוינא ואזיל ונאים במברא ועבר להך גיסא וסייר פירי ואמר אנא למינם קמיכוינא

אמר להו הערמה קאמרת הערמה בדרבנן היא וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד לכתחילה:

מתני׳ נותנין מים על גבי השמרים בשביל שיצולו ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית

ונותנין ביצה במסננת של חרדל ועושין אנומלין בשבת רבי יהודה אומר בשבת בכוס ביום טוב בלגין ובמועד בחבית רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין:

גמ׳ אמר זעירי נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אבל עכורין לא

מיתיבי רבן שמעון בן גמליאל אומר טורד אדם חבית של יין יינה ושמריה ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש תרגמה זעירי בין הגיתות שנו:

מסננין את היין בסודרין: אמר רב שימי בר חייא ובלבד שלא יעשה גומא:

ובכפיפה מצרית: אמר רב חייא בר אשי אמר רב ובלבד שלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח

אמר רב האי פרונקא אפלגיה דכובא שרי אכוליה כובא אסור

אמר רב פפא לא ניהדק איניש צינייתא בפומיה דכוזני דחביתא משום דמיחזי כמשמרת

דבי רב פפא שאפו שיכרא ממנא למנא אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא האיכא ניצוצות ניצוצות לבי רב פפא לא חשיבי:

ונותנין ביצה במסננת: תני יעקב קרחה

להעמיק בדף

Facebook ads posts

חינוך ילדים: זהירות! מדרון חלקלק! – גפת 21

גפת 21 – מתי ועד כמה צריך לחשוש ממדרון חלקלק? הגמרא עוסקת בדף שלנו בתופעה מעניינת שדורשת עיון מעמיק. יש פער בין ההלכה לבין ההוראה של ההלכה. הוראת ההלכה משתנה בהתאם לשואל. אם השואל אינו בן תורה התשובה תהיה שונה מאשר שואלת  שהיא בת תורה. בגפת הפעם ניגע בנושא קרוב הטמון בתוך הדף  – כיצד…

שבת קלט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קלט

הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד:

תניא רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנאמר שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו בונה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה׳ ישענו וגו׳

רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם לפיכך מביא הקדוש ברוך הוא עליהן שלש פורעניות כנגד שלש עבירות שבידם שנאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער

ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל שנאמר ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך ואסירה כל בדיליך ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה וגו׳

אמר עולא אין ירושלים נפדה אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה

אמר רב פפא אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי בטלי דייני בטלי גזירפטי

אי בטלי יהירי בטלי אמגושי דכתיב ואצרוף כבור סגיך

אי בטלי דייני בטלי גזירפטי דכתיב הסיר ה׳ משפטיך פנה אויבך

אמר רבי מלאי משום רבי אלעזר ברבי שמעון מאי דכתיב שבר ה׳ מטה רשעים שבט מושלים שבר ה׳ מטה רשעים אלו הדיינין שנעשו מקל לחזניהם שבט מושלים אלו תלמידי חכמים שבמשפחות הדיינין מר זוטרא אמר אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור

אמר רבי אליעזר בן מלאי משום ריש לקיש מאי דכתיב כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה

כי כפיכם נגואלו בדם אלו הדיינין ואצבעותיכם בעון אלו סופרי הדיינין שפתותיכם דברו שקר אלו עורכי הדיינין לשונכם עולה תהגה אלו בעלי דינין

ואמר רבי מלאי משום רבי יצחק מגדלאה מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין דכתיב ולקדקד נזיר אחיו

רבי יוסי ברבי חנינא אמר אף הן לא טעמו טעם יין דכתיב וישתו וישכרו עמו מכלל דעד האידנא לא (הוה שיכרות) ואידך שיכרות הוא דלא הוה שתיה מיהא הוה

ואמר רבי מלאי בשכר וראך ושמח בלבו זכה לחשן המשפט על לבו:

שלחו ליה בני בשכר ללוי כילה מהו כשותא בכרמא מהו מת ביום טוב מהו

אדאזיל נח נפשיה דלוי אמר שמואל לרב מנשיא אי חכימת שלח להו שלח להו כילה חזרנו על כל צידי כילה ולא מצינו לה צד היתר

ולישלח להו כדרמי בר יחזקאל לפי שאינן בני תורה

כשותא בכרמא עירבובא ולישלח להו כדרבי טרפון דתניא כישות רבי טרפון אומר אין כלאים בכרם וחכמים אומרים כלאים בכרם וקיימא לן כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ לפי שאינן בני תורה

מכריז רב האי מאן דבעי למיזרע כשותא בכרמא ליזרע רב עמרם חסידא מנגיד עילויה

רב משרשיא יהיב ליה פרוטה לתינוק גוי וזרע ליה וליתן ליה לתינוק ישראל אתי למיסרך וליתן ליה לגדול גוי אתי לאיחלופי בישראל

מת שלח להו מת לא יתעסקו ביה לא יהודאין ולא ארמאין לא ביום טוב ראשון ולא ביום טוב שני

איני והאמר רבי יהודה בר שילת אמר רבי אסי עובדא הוה בבי כנישתא דמעון ביום טוב הסמוך לשבת

ולא ידענא אי מלפניה אי מלאחריה ואתו לקמיה דרבי יוחנן ואמר להו יתעסקו ביה עממין

ואמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו ביום טוב שני של ראש השנה מה שאין כן בביצה לפי שאינן בני תורה:

אמר רבי אבין בר רב הונא אמר רב חמא בר גוריא מתעטף אדם בכילה ובכסכסיה ויוצא לרשות הרבים בשבת ואינו חושש

מאי שנא מדרב הונא דאמר רב הונא אמר רב היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהילכתה בשבת חייב חטאת ציצית לגבי טלית חשיבי ולא בטלי הני לא חשיבי ובטלי

אמר רבה בר רב הונא מערים אדם על המשמרת ביום טוב לתלות בה רמונים ותולה בה שמרים אמר רב אשי והוא דתלה בה רמונים

מאי שנא מהא דתניא מטילין שכר במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים אף על פי שיש להן ישן מערים ושותה מן החדש

התם לא מוכחא מילתא הכא מוכחא מילתא

אמרו ליה רבנן לרב אשי חזי מר האי צורבא מרבנן ורב הונא בן רבי חיון שמיה ואמרי לה רב הונא ברבי חלוון שמיה דשקל ברא דתומא ומנח בברזא דדנא ואמר לאצנועיה קמיכוינא ואזיל ונאים במברא ועבר להך גיסא וסייר פירי ואמר אנא למינם קמיכוינא

אמר להו הערמה קאמרת הערמה בדרבנן היא וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד לכתחילה:

מתני׳ נותנין מים על גבי השמרים בשביל שיצולו ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית

ונותנין ביצה במסננת של חרדל ועושין אנומלין בשבת רבי יהודה אומר בשבת בכוס ביום טוב בלגין ובמועד בחבית רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין:

גמ׳ אמר זעירי נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אבל עכורין לא

מיתיבי רבן שמעון בן גמליאל אומר טורד אדם חבית של יין יינה ושמריה ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש תרגמה זעירי בין הגיתות שנו:

מסננין את היין בסודרין: אמר רב שימי בר חייא ובלבד שלא יעשה גומא:

ובכפיפה מצרית: אמר רב חייא בר אשי אמר רב ובלבד שלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח

אמר רב האי פרונקא אפלגיה דכובא שרי אכוליה כובא אסור

אמר רב פפא לא ניהדק איניש צינייתא בפומיה דכוזני דחביתא משום דמיחזי כמשמרת

דבי רב פפא שאפו שיכרא ממנא למנא אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא האיכא ניצוצות ניצוצות לבי רב פפא לא חשיבי:

ונותנין ביצה במסננת: תני יעקב קרחה

Scroll To Top