Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ד׳ באב תש״פ | 25 יולי 2020

שבת קמא

באיזה מקרים אפשר לעשות 'טלטול מן הצד'? האם אפשר להוריד בגדים מהמכבש לאחר כביסתם? כשיוצאים מנהר בשבת, צריך לנגב את הגוף ישר שלא יבוא לטלטל את המים שעליו ארבע אמות בכרמלית איך מורידים טיט שעל הרגל בשבת? איך מורידים טיט מעל הבגד או מעל מנעל? האם אפשר להוריד מנעל מעל גבי האימוס (מסגרת שעליו יוצרים את המנעל)? למה אסור לילד לצאת עם נעליים שגדולים מדי בשבילו או אשה שמנעליה נקרעו מלמעלה או חדשים שהיא אף פעם לא נעלה? אפשר לטלטל ילד אפילו אם יש אבן בידו ולא חוששים משום מוקצה שמטלטלים את האבן. המשנה מדברת על מקרים שיש חפץ שבטל משהו אחר ולכן מותרת בטלטול. הגמרא מדברת על מקרה שבו העביר תינוק עם כיס שעליו מרשות היחיד לרשות הרבים. חייב משום הוצאה על הכיס (ולא על התינוק כי חי נושא את עצמו). למה הכיס לא בטל? איך זה שונה ממשנה אחרת בשבת ששם המטה טפילה לאדם ואיך שונה ממשנתינו שהאבן טפל לתינוק?

דאית לה רירי

והא דקתני נוטלין מלפני בהמה שפיה רע בחמור דלא דייק ואכיל ונותנין לפני בהמה שפיה יפה בפרה דדייקא ואכלה:

מתני׳ הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו אלא מנענעו בגופו ואם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו

מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין ושל כובסין לא יגע בו רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כולו ושומטו:

גמ׳ אמר רב נחמן האי פוגלא מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסיר

אמר רב אדא בר אבא אמרי בי רב תנינא דלא כרב נחמן הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו אבל מנענעו בגופו ואם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו שמע מינה טלטול מן הצד לא שמיה טלטול שמע מינה

אמר רב יהודה הני פלפלי מידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי תרתי אסיר רבא אמר כיון דמשני אפילו טובא נמי

אמר רב יהודה מאן דסחי במיא לינגיב נפשיה ברישא והדר ליסליק דילמא אתי לאתויי ארבע אמות בכרמלית

אי הכי כי קא נחית נמי קא דחי כחו ארבע אמות ואסיר כחו בכרמלית לא גזרו

אמר אביי ואיתימא רב יהודה טיט שעל גבי רגלו מקנחו בקרקע ואין מקנחו בכותל

אמר רבא מאי טעמא בכותל לא משום דמיחזי כבונה הא בנין חקלאה הוא

אלא אמר רבא מקנחו בכותל ואין מקנחו בקרקע דילמא אתי לאשוויי גומות

איתמר מר בריה דרבינא אמר אחד זה ואחד זה אסור רב פפא אמר אחד זה ואחד זה מותר

למר בריה דרבינא במאי מקנחי ליה מקנחי ליה בקורה

אמר רבא לא ליתיב איניש אפומיה דליחייא דילמא מיגנדרא ליה חפץ ואתי לאתויי

ואמר רבא לא ליצדד איניש כובא דילמא אתי לאשוויי גומות

ואמר רבא לא ליהדוק איניש אודרא בפומא דשישא דילמא אתי לידי סחיטה

אמר רב כהנא טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ

מיתיבי טיט שעל גבי מנעלו מגררו בגב סכין ושעל בגדו מגררו בצפורן ובלבד שלא יכסכס מאי לאו שלא יכסכס כלל לא שלא יכסכס מבחוץ אלא מבפנים

אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר אמר רבי ינאי מגררין מנעל חדש אבל לא ישן

במה מגררו אמר רבי אבהו בגב סכין

אמר ליה ההוא סבא סמי דידך מקמי הא דתני רבי חייא אין מגררין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ולא יסוך את רגלו שמן והוא בתוך המנעל או בתוך הסנדל אבל סך את רגלו שמן ומניח בתוך המנעל או בתוך הסנדל וסך כל גופו שמן ומתעגל על גבי קטבליא ואינו חושש

אמר רב חסדא לא שנו אלא לצחצחו אבל לעבדו אסור

לעבדו פשיטא ותו לצחצחו מי איכא מאן דשרי

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב חסדא לא שנו אלא שיעור לצחצחו אבל שיעור לעבדו אסור

תנו רבנן לא יצא קטן במנעל גדול אבל יוצא הוא בחלוק גדול

ולא תצא אשה במנעל מרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה

ואין יוצאין במנעל חדש באיזה מנעל אמרו במנעל של אשה

תני בר קפרא לא שנו אלא שלא יצאה בו שעה אחת מבעוד יום אבל יצאה בו מערב שבת מותר

תני חדא שומטין מנעל מעל גבי אימוס ותניא אידך אין שומטין לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן

דתנן מנעל שעל גבי אימוס רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים

הניחא לרבא דאמר דבר שמלאכתו לאיסור בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר שפיר

אלא לאביי דאמר לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור מאי איכא למימר

הכא במאי עסקינן ברפוי דתניא רבי יהודה אומר אם היה רפוי מותר

טעמא דרפוי הא לא רפוי לא הניחא לאביי דאמר דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור שפיר

אלא לרבא דאמר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר מאי איריא רפוי אפילו לא רפוי נמי

דרבי יהודה משום דרבי אליעזר הוא דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר אם היה רפוי מותר:

הדרן עלך תולין

מתני׳ נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה ומטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין

רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה:

גמ׳ אמר רבא הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור

תינוק חי וכיס תלוי לו בצוארו חייב משום כיס וליחייב נמי משום תינוק

רבא כרבי נתן סבירא ליה דאמר חי נושא את עצמו

וליבטל כיס לגבי תינוק מי לא תנן את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו

מטה לגבי חי מבטלי ליה כיס לגבי תינוק לא מבטלי ליה

תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור וליחייב משום תינוק רבא כרבי שמעון סבירא ליה דאמר כל מלאכה שאין צריך לגופה פטור עליה

תנן נוטל אדם את בנו והאבן בידו אמרי דבי רבי ינאי בתינוק שיש לו גיעגועין על אביו

אי הכי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת קמא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קמא

דאית לה רירי

והא דקתני נוטלין מלפני בהמה שפיה רע בחמור דלא דייק ואכיל ונותנין לפני בהמה שפיה יפה בפרה דדייקא ואכלה:

מתני׳ הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו אלא מנענעו בגופו ואם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו

מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין ושל כובסין לא יגע בו רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כולו ושומטו:

גמ׳ אמר רב נחמן האי פוגלא מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסיר

אמר רב אדא בר אבא אמרי בי רב תנינא דלא כרב נחמן הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו אבל מנענעו בגופו ואם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו שמע מינה טלטול מן הצד לא שמיה טלטול שמע מינה

אמר רב יהודה הני פלפלי מידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי תרתי אסיר רבא אמר כיון דמשני אפילו טובא נמי

אמר רב יהודה מאן דסחי במיא לינגיב נפשיה ברישא והדר ליסליק דילמא אתי לאתויי ארבע אמות בכרמלית

אי הכי כי קא נחית נמי קא דחי כחו ארבע אמות ואסיר כחו בכרמלית לא גזרו

אמר אביי ואיתימא רב יהודה טיט שעל גבי רגלו מקנחו בקרקע ואין מקנחו בכותל

אמר רבא מאי טעמא בכותל לא משום דמיחזי כבונה הא בנין חקלאה הוא

אלא אמר רבא מקנחו בכותל ואין מקנחו בקרקע דילמא אתי לאשוויי גומות

איתמר מר בריה דרבינא אמר אחד זה ואחד זה אסור רב פפא אמר אחד זה ואחד זה מותר

למר בריה דרבינא במאי מקנחי ליה מקנחי ליה בקורה

אמר רבא לא ליתיב איניש אפומיה דליחייא דילמא מיגנדרא ליה חפץ ואתי לאתויי

ואמר רבא לא ליצדד איניש כובא דילמא אתי לאשוויי גומות

ואמר רבא לא ליהדוק איניש אודרא בפומא דשישא דילמא אתי לידי סחיטה

אמר רב כהנא טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ

מיתיבי טיט שעל גבי מנעלו מגררו בגב סכין ושעל בגדו מגררו בצפורן ובלבד שלא יכסכס מאי לאו שלא יכסכס כלל לא שלא יכסכס מבחוץ אלא מבפנים

אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר אמר רבי ינאי מגררין מנעל חדש אבל לא ישן

במה מגררו אמר רבי אבהו בגב סכין

אמר ליה ההוא סבא סמי דידך מקמי הא דתני רבי חייא אין מגררין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ולא יסוך את רגלו שמן והוא בתוך המנעל או בתוך הסנדל אבל סך את רגלו שמן ומניח בתוך המנעל או בתוך הסנדל וסך כל גופו שמן ומתעגל על גבי קטבליא ואינו חושש

אמר רב חסדא לא שנו אלא לצחצחו אבל לעבדו אסור

לעבדו פשיטא ותו לצחצחו מי איכא מאן דשרי

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב חסדא לא שנו אלא שיעור לצחצחו אבל שיעור לעבדו אסור

תנו רבנן לא יצא קטן במנעל גדול אבל יוצא הוא בחלוק גדול

ולא תצא אשה במנעל מרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה

ואין יוצאין במנעל חדש באיזה מנעל אמרו במנעל של אשה

תני בר קפרא לא שנו אלא שלא יצאה בו שעה אחת מבעוד יום אבל יצאה בו מערב שבת מותר

תני חדא שומטין מנעל מעל גבי אימוס ותניא אידך אין שומטין לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן

דתנן מנעל שעל גבי אימוס רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים

הניחא לרבא דאמר דבר שמלאכתו לאיסור בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר שפיר

אלא לאביי דאמר לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור מאי איכא למימר

הכא במאי עסקינן ברפוי דתניא רבי יהודה אומר אם היה רפוי מותר

טעמא דרפוי הא לא רפוי לא הניחא לאביי דאמר דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור שפיר

אלא לרבא דאמר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר מאי איריא רפוי אפילו לא רפוי נמי

דרבי יהודה משום דרבי אליעזר הוא דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר אם היה רפוי מותר:

הדרן עלך תולין

מתני׳ נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה ומטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין

רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה:

גמ׳ אמר רבא הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור

תינוק חי וכיס תלוי לו בצוארו חייב משום כיס וליחייב נמי משום תינוק

רבא כרבי נתן סבירא ליה דאמר חי נושא את עצמו

וליבטל כיס לגבי תינוק מי לא תנן את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו

מטה לגבי חי מבטלי ליה כיס לגבי תינוק לא מבטלי ליה

תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור וליחייב משום תינוק רבא כרבי שמעון סבירא ליה דאמר כל מלאכה שאין צריך לגופה פטור עליה

תנן נוטל אדם את בנו והאבן בידו אמרי דבי רבי ינאי בתינוק שיש לו גיעגועין על אביו

אי הכי

Scroll To Top