Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ו׳ באב תש״פ | 27 יולי 2020

שבת קמג

השיעור היום מוקדש על ידי קרוליין בן ארי לכבוד טליה בראון על הסמכתה למורה להלכה. הרבה מזל טוב לך ולמשפחתך.

האם אפשר לפנות קליפות ועצמות מהשלחן בשבת? יש מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנושא ובית שמאי מקילים. לפי רב נחמן, זה אמור להיות הפוך. האם אפשר לקנח בספוג? האם צריך לחשוש מסחיטה? האם מאכלים שראויים למאכל בהמה מותרים בטלטול? חבית יין שנשברה, מה מותר לעשות כדי להציל את היין? ממה צריכים להיזהר? יש מחלוקת ר' יהודה וחכמים לגבי סחיטת פירות – לר' יהודה מותר אם הפרי עומדת לאכילה, המשקה שיוצא מאליו מותר. יש גם מחלוקת דומה לעניין דבש. הגמרא מדברת על דברים שאסורים מדין ספיגה וגם משום עובדא דחול. יש דעות שונות לגבי מחלוקת ר' יהודה וחכמים לעניין סחיטת פירות – באיזה סוגים של פירות חולקים ובאיזה סוגים אין ביניהם מחלוקת?

התם כיון דמסרח דעתיה עילויה מאתמול

הכי נמי מסתברא דרבא כרבי יהודה סבירא ליה דדרש רבא אשה לא תכנס לבית העצים ליטול מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביום טוב לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים שמע מינה:

מתני׳ בית שמאי אומרים מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים מסלק את הטבלא כולה ומנערה

מעבירין מלפני השלחן פירורין פחות מכזית ושער של אפונין ושער עדשים מפני שהוא מאכל בהמה

ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו (וחכמים אומרים) בין כך ובין כך ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה:

גמ׳ אמר רב נחמן אנו אין לנו אלא בית שמאי כרבי יהודה ובית הלל כרבי שמעון:

מעבירין מלפני השלחן פירורין: מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן פירורין שאין בהן כזית אסור לאבדן ביד:

שער של אפונין: מני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה

אימא סיפא ספוג אם יש לו בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו אתאן לרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור

בהא אפילו רבי שמעון מודה דאביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות

הני גרעינין דתמרי ארמייתא שרו לטלטולינהו הואיל וחזיין אגב אמן ודפרסייתא אסור

שמואל מטלטל להו אגב ריפתא: (שרנם שפז סימן): שמואל לטעמיה דאמר שמואל עושה אדם כל צרכו בפת

רבה מטלטל להו אגב לקנא דמיא רב הונא בריה דרב יהושע עביד להו כגרף של ריעי אמר ליה רב אשי לאמימר וכי עושין גרף של ריעי לכתחילה

רב ששת זריק להו בלישניה רב פפא זריק להו אחורי המטה אמרו עליו על רבי זכריה בן אבקולס שהיה מחזיר פניו אחורי המטה וזורקן:

הדרן עלך נוטל אדם את בנו

מתני׳ חבית שנשברה מצילין הימנה מזון שלש סעודות ואומר לאחרים באו והצילו לכם ובלבד שלא יספוג אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור חלות דבש שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורין ורבי אליעזר מתיר:

גמ׳ תנא לא יספוג ביין ולא יטפח בשמן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול תנו רבנן נתפזרו לו פירות בחצר מלקט על יד על יד ואוכל אבל לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

אין סוחטין את הפירות: אמר רב יהודה אמר שמואל מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים מאי טעמא כיון דלסחיטה נינהו יהיב דעתיה ועולא אמר רב חלוק היה רבי יהודה אף בזיתים וענבים ורבי יוחנן אמר הלכה כרבי יהודה בשאר פירות ואין הלכה כרבי יהודה בזיתים וענבים

אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים ומודים חכמים לרבי יהודה בשאר פירות

אמר ליה רבי ירמיה לרבי אבא אלא במאי פליגי אמר ליה לכי תשכח אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא בתותים ורמונים פליגי

דתניא זיתים שמשך מהן שמן וענבים שמשך מהן יין והכניסן בין לאוכל בין למשקין היוצא מהן אסור תותים שמשך מהן מים ורמונים שמשך מהן יין והכניסן לאוכלין היוצא מהן מותר למשקין ולסתם היוצא מהן אסור דברי רבי יהודה וחכמים אומרים בין לאוכלין בין למשקין היוצא מהן אסור

וסבר רבי יהודה סתם אסור והתנן חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון חלב בהמה אינו מטמא אלא לרצון

אמר רבי עקיבא קל וחומר הוא ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא לרצון חלב הבהמה שמיוחד בין לקטנים בין לגדולים אינו דין שיטמא בין לרצון ובין שלא לרצון אמרו לו אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא יטמא חלב הבהמה

להעמיק בדף

ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס

https://s3.eu-west-1.amazonaws.com/media.dafyomi4women.org/podcast/RabbiZechariabenAvkulus.mp4 דף מקורות 1. גיטין נ"ה: אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא אשקא דריספק חרוב ביתר אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים דההוא גברא דרחמיה קמצא ובעל דבביה בר קמצא עבד סעודתא אמר ליה לשמעיה זיל אייתי לי קמצא אזל אייתי ליה בר קמצא אתא אשכחיה דהוה יתיב אמר ליה מכדי ההוא…

דף משלהן- thumbnail (1)

סחיטה בשבת – דף משלהן 26

חמוטל ושירה מתמודדות עם בידוד, ועושות מהלימון לימונדה! דף משלהן, פרק 26 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל

שבת קמג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת קמג

התם כיון דמסרח דעתיה עילויה מאתמול

הכי נמי מסתברא דרבא כרבי יהודה סבירא ליה דדרש רבא אשה לא תכנס לבית העצים ליטול מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביום טוב לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים שמע מינה:

מתני׳ בית שמאי אומרים מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים מסלק את הטבלא כולה ומנערה

מעבירין מלפני השלחן פירורין פחות מכזית ושער של אפונין ושער עדשים מפני שהוא מאכל בהמה

ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו (וחכמים אומרים) בין כך ובין כך ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה:

גמ׳ אמר רב נחמן אנו אין לנו אלא בית שמאי כרבי יהודה ובית הלל כרבי שמעון:

מעבירין מלפני השלחן פירורין: מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן פירורין שאין בהן כזית אסור לאבדן ביד:

שער של אפונין: מני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה

אימא סיפא ספוג אם יש לו בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו אתאן לרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור

בהא אפילו רבי שמעון מודה דאביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות

הני גרעינין דתמרי ארמייתא שרו לטלטולינהו הואיל וחזיין אגב אמן ודפרסייתא אסור

שמואל מטלטל להו אגב ריפתא: (שרנם שפז סימן): שמואל לטעמיה דאמר שמואל עושה אדם כל צרכו בפת

רבה מטלטל להו אגב לקנא דמיא רב הונא בריה דרב יהושע עביד להו כגרף של ריעי אמר ליה רב אשי לאמימר וכי עושין גרף של ריעי לכתחילה

רב ששת זריק להו בלישניה רב פפא זריק להו אחורי המטה אמרו עליו על רבי זכריה בן אבקולס שהיה מחזיר פניו אחורי המטה וזורקן:

הדרן עלך נוטל אדם את בנו

מתני׳ חבית שנשברה מצילין הימנה מזון שלש סעודות ואומר לאחרים באו והצילו לכם ובלבד שלא יספוג אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור חלות דבש שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורין ורבי אליעזר מתיר:

גמ׳ תנא לא יספוג ביין ולא יטפח בשמן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול תנו רבנן נתפזרו לו פירות בחצר מלקט על יד על יד ואוכל אבל לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

אין סוחטין את הפירות: אמר רב יהודה אמר שמואל מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים מאי טעמא כיון דלסחיטה נינהו יהיב דעתיה ועולא אמר רב חלוק היה רבי יהודה אף בזיתים וענבים ורבי יוחנן אמר הלכה כרבי יהודה בשאר פירות ואין הלכה כרבי יהודה בזיתים וענבים

אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים ומודים חכמים לרבי יהודה בשאר פירות

אמר ליה רבי ירמיה לרבי אבא אלא במאי פליגי אמר ליה לכי תשכח אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא בתותים ורמונים פליגי

דתניא זיתים שמשך מהן שמן וענבים שמשך מהן יין והכניסן בין לאוכל בין למשקין היוצא מהן אסור תותים שמשך מהן מים ורמונים שמשך מהן יין והכניסן לאוכלין היוצא מהן מותר למשקין ולסתם היוצא מהן אסור דברי רבי יהודה וחכמים אומרים בין לאוכלין בין למשקין היוצא מהן אסור

וסבר רבי יהודה סתם אסור והתנן חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון חלב בהמה אינו מטמא אלא לרצון

אמר רבי עקיבא קל וחומר הוא ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא לרצון חלב הבהמה שמיוחד בין לקטנים בין לגדולים אינו דין שיטמא בין לרצון ובין שלא לרצון אמרו לו אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא יטמא חלב הבהמה

Scroll To Top