שבת קמט

גמ׳ מאי טעמא רב ביבי אמר גזירה שמא ימחוק אביי אמר גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות

מאי בינייהו איכא בינייהו דכתב אכותל ומידלי למאן דאמר שמא ימחוק לא חיישינן ולמאן דאמר שמא יקרא חיישינן

ולמאן דאמר שמא ימחוק ניחוש שמא יקרא ותו לשמא ימחוק לא חיישינן והתניא לא יקרא לאור הנר ואמר רבה אפילו גבוה שתי קומות אפילו גבוה שתי מרדעות אפילו עשרה בתים זה על גבי זה לא יקרא

אלא איכא בינייהו דכתב אכותל ומיתתי למאן דאמר שמא ימחוק חיישינן למאן דאמר שמא יקרא לא חיישינן גודא בשטרא לא מיחלף

ולמאן דאמר שמא יקרא ליחוש שמא ימחוק אלא איכא בינייהו דחייק אטבלא ואפינקס למאן דאמר שמא ימחוק לא חיישינן למאן דאמר שמא יקרא חיישינן

ולמאן דאמר שמא ימחוק ליחוש שמא יקרא וכי תימא טבלא ופינקס בשטרא לא מיחלף והתניא מונה אדם כמה מבפנים וכמה מבחוץ וכמה מנות עתיד להניח לפניהם מכתב שעל גבי הכותל אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקס

היכי דמי אילימא דכתיב מיכתב מאי שנא הכא ומאי שנא הכא אלא לאו דחייק וקתני מכתב שעל גבי הכותל אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקס

אלא לעולם דכתב אכותל ומידלי ודקא קשיא לך דרבה דרבה תנאי היא דתניא מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב רבי אחא מתיר מכתב שעל גבי הכותל

היכי דמי אילימא דכתיב מתתא ליחוש שמא ימחוק אלא לאו דכתב ומידלי ושמע מינה דרבה תנאי היא שמע מינה

והני תנאי כהני תנאי דתניא אין רואין במראה בשבת רבי מאיר מתיר במראה הקבוע בכותל

מאי שנא הקבוע בכותל דאדהכי והכי מדכר שאינו קבוע נמי אדהכי והכי מדכר

הכא במראה של מתכת עסקינן וכדרב נחמן אמר רבה בר אבוה דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מפני מה אמרו מראה של מתכת אסורה מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלין

תנו רבנן כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת ודיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה משום שנאמר אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אמר רבי חנין אל תפנו אל מדעתכם:

מפיס אדם עם בניו וכו׳: עם בניו ועם בני ביתו אין ועם אחר לא מאי טעמא כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לווין ופורעין ביום טוב

וכדברי (בית הלל) אף משום רבית

אי הכי בניו ובני ביתו נמי בניו ובני ביתו היינו טעמא כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מותר להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית

אי הכי מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי

אין הכי נמי וחסורי מיחסרא והכי קתני מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן אפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה מאי טעמא כדרב יהודה אמר רב עם בניו ועם בני ביתו אין עם אחרים לא מאי טעמא כדרב יהודה אמר שמואל מנה גדולה כנגד מנה קטנה אף בחול לאחרים אסור מאי טעמא משום קוביא:

מטילין חלשין על וכו׳: מאי אבל לא על המנות אמר רבי יעקב בריה דבת יעקב אבל לא על המנות של חול ביום טוב פשיטא מהו דתימא הואיל וכתיב ועמך כמריבי כהן אפילו מנות דחול נמי קא משמע לן

ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא מנלן אילימא משום דכתיב ויאמר ה׳ מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה ויצא הרוח ויעמוד לפני ה׳ ויאמר אני אפתנו וגו׳ ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן

ואמרינן מאי רוח אמר רבי יוחנן זה רוחו של נבות ומאי צא אמר רב צא ממחיצתי ודילמא התם היינו טעמא דכתיב דובר שקרים לא יכון

אלא מהכא שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל וגו׳ שבעת קלון מכבוד זה נבוכדנצר שתה גם אתה והערל זה צדקיה חדא דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב ועוד צדקיה צדיקא מאי הוה ליה למיעבד ליה דאמר רבי יהודה אמר רב בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך וכו׳

אלא מהכא גם ענוש לצדיק לא טוב אין לא טוב אלא רע וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע צדיק אתה ה׳ ולא יגור במגורך רע

מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורא הוא דכתיב איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים וגו׳ אמר רבה בר רב הונא מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות לידע איזה בן יומו של משכב זכור וכתיב כל מלכי גוים כולם וגו׳ אמר רבי יוחנן שנחו ממשכב זכור

ואמר רבי יוחנן כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפה כל בריה שנאמר נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה מכלל דעד השתא לא הוה רנה

ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אסור לעמוד בביתו של אותו רשע שנאמר ושעירים ירקדו שם

ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך נמשכה ערלתו שלש מאות אמה והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה שנאמר שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל ערל בגימטריא שלש מאות הוי

ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שירד אותו רשע לגיהנם רעשו כל יורדי גיהנם אמרו שמא למשול עליהם הוא בא או ליחלות כמותם הוא בא שנאמר גם אתה חולית כמונו אלינו נמשלת יצאתה בת קול ואמרה ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים

איך שבת נוגש שבתה מדהבה אמר רבי יהודה אמר רב שבתה אומה זו שאמרה