Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

כ״ז באדר תש״פ | 23 מרץ 2020

שבת יז

השיעור מוקדש לרפואה שלמה לאליעזר יהודה בן חיה ורבקה חיה בת לאה ועל ידי אליזבט קירשנר לכבוד קהילת הדרן, לכבוד אמה דבי קירשנר-דבריס, אשה מעוררת השראה, ולרפואה שלמה לאביגיל בת דינה. ומזל טוב מיוחד לדוד שוורץ ומשפחתו לרגל בר המצוה שלו. 

הגמרא רושמת עוד כמה גזירות שהן חלק מי"ח גזרות שגזרו בו ביום. 1. כל המטלטלים מביאים את הטומאה בעובי המרדע. מה בדיוק הגזירה הזאת? יש דיון בעניין הזה. 2. הבוצר לגת הוכשר לקבל טומאה. למה גזרו? מביאים כמה הסברים שונים. 3. גידולי תרומה נחשבים כתרומה. 4. החשיך בדרך בליל שבת, נותן כיסו לנכרי במקום לעביר פחות מד' אמות ברשות הרבים המון פעמים. 5. פתן, שמנן, יינם ובנותיהן של עכו"ם. חמישה אלו ועוד עשרה הראשונים בעניינו טומאה שנזכרו בדף יג, ושוכח מים מתחת לצינור שפוסל במים שאובים, ובנות כותים נדות מעריסותיהן ואין פולין ואין קורין לאור הנר – סה"כ תשעה עשר ולא שמונה עשר! (יש דרכים אחרות לספור: 10 מדף יג, 4 הרשומים למעלה 15. פת עכו"ם, 16. שמן עכו"ם, 17. יין עכו"ם, 18. ייחוד עם בנות עכו"ם 19. לכל גוי יש טומאת זב.) איך מגיעים לשמונה עשר? המשנה הבאה מונה מחלוקת חשובה בין בית שמאי לבית הלל – האם יש דין שביתת כלים בשבת? האם אפשר להתחיל מלאכה לפני שבת שתמשיך בלי שום התערבות ממך בשבת?

This post is also available in English

אקפח את בני שזו הלכה מקופחת ששמע השומע וטעה האיכר עובר ומרדעו על כתפו ואיהל צדו אחת על הקבר טימאו אותו משום כלים המאהילים על המת

אמר רבי עקיבא אני אתקן שיהו דברי חכמים קיימים שיהו כל המטלטלים מביאין את הטומאה על האדם שנושא אותן בעובי המרדע ועל עצמן בכל שהן ועל שאר אדם וכלים בפותח טפח

ואמר רבי ינאי ומרדע שאמרו אין בעביו טפח ויש בהיקפו טפח וגזרו על היקפו משום עביו

ולרבי טרפון דאמר אקפח את בני שהלכה זו מקופחת בצרו להו אמר רבי נחמן בר יצחק אף בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרו ובאידך סבירא ליה כרבי מאיר:

ואידך הבוצר לגת שמאי אומר הוכשר הלל אומר לא הוכשר אמר לו הלל לשמאי מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה

אמר לו אם תקניטני גוזרני טומאה אף על המסיקה נעצו חרב בבית המדרש אמרו הנכנס יכנס והיוצא אל יצא ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל וגזור שמאי והלל ולא קבלו מינייהו ואתו תלמידייהו גזור וקבלו מינייהו

מאי טעמא אמר (רבי) זעירי אמר רבי חנינא גזירה שמא יבצרנו בקופות טמאות

הניחא למאן דאמר כלי טמא חושב משקין שפיר אלא למאן דאמר אין כלי טמא חושב משקין מאי איכא למימר אלא אמר זעירי אמר רבי חנינא גזירה שמא יבצרנו בקופות מזופפות

רבא אמר גזירה משום הנושכות (דאמר) רב נחמן אמר רבה בר אבוה פעמים שאדם הולך לכרמו לידע אם הגיעו ענבים לבצירה או לא ונוטל אשכול ענבים לסוחטו ומזלף על גבי ענבים ובשעת בצירה עדיין משקה טופח עליהם:

ואידך אמר

טבי רישבא אמר שמואל אף גידולי תרומה תרומה בו ביום גזרו מאי טעמא אמר רבי חנינא גזירה משום תרומה טהורה ביד ישראל

אמר רבא אי דחשידי להכי אפרושי נמי לא ליפרשו (אלא אמר רבא ישראל) כיון דאפשר למעבד חטה אחת כדשמואל ולא קעביד הימוני מהימני אלא גזירה משום תרומה טמאה ביד כהן דילמא משהי לה גביה ואתי לידי תקלה:

ואידך אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא אף מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לגוי בו ביום גזרו:

ואידך אמר באלי אמר אבימי סנוותאה פתן ושמנן ויינן ובנותיהן כולן משמונה עשר דבר הן הניחא לרבי מאיר אלא לרבי יוסי שבסרי הויין איכא הא דרב אחא בר אדא דאמר רב אחא בר אדא אמר רבי יצחק גזרו על פתן משום שמנן ועל שמנן משום יינן

על פתן משום שמנן מאי אולמיה דשמן מפת אלא גזרו על פתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר ועל דבר אחר משום דבר אחר מאי דבר אחר אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על תינוק גוי שמטמא בזיבה שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור אי הכי לרבי מאיר נמי תשסרי הויין אוכלין וכלים שנטמאו במשקין בחדא חשיב להו:

מתני׳ בית שמאי אומרים אין שורין דיו וסמנים וכרשינין אלא כדי שישורו מבעוד יום ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט העין ובית הלל מתירין

בית שמאי אומרים אין פורסין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין מוכרין לגוי ואין טוענין עמו ואין מגביהין עליו אלא כדי שיגיע למקום קרוב ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס גוי אלא כדי שיעשו מבעוד יום ובכולן בית הלל מתירין עם

להעמיק בדף

DAF M- featured image

האם מותר להפעיל מכונת כביסה דקה לפני שבת? ושעון שבת? -דף משלהן, פרק 8

חמוטל ושירה מפרקות את המושג "שביתת כלים", וגם מסבירות מה ההבדל בין בית שמאי ובית הלל

שבת יז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת יז

אקפח את בני שזו הלכה מקופחת ששמע השומע וטעה האיכר עובר ומרדעו על כתפו ואיהל צדו אחת על הקבר טימאו אותו משום כלים המאהילים על המת

אמר רבי עקיבא אני אתקן שיהו דברי חכמים קיימים שיהו כל המטלטלים מביאין את הטומאה על האדם שנושא אותן בעובי המרדע ועל עצמן בכל שהן ועל שאר אדם וכלים בפותח טפח

ואמר רבי ינאי ומרדע שאמרו אין בעביו טפח ויש בהיקפו טפח וגזרו על היקפו משום עביו

ולרבי טרפון דאמר אקפח את בני שהלכה זו מקופחת בצרו להו אמר רבי נחמן בר יצחק אף בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרו ובאידך סבירא ליה כרבי מאיר:

ואידך הבוצר לגת שמאי אומר הוכשר הלל אומר לא הוכשר אמר לו הלל לשמאי מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה

אמר לו אם תקניטני גוזרני טומאה אף על המסיקה נעצו חרב בבית המדרש אמרו הנכנס יכנס והיוצא אל יצא ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל וגזור שמאי והלל ולא קבלו מינייהו ואתו תלמידייהו גזור וקבלו מינייהו

מאי טעמא אמר (רבי) זעירי אמר רבי חנינא גזירה שמא יבצרנו בקופות טמאות

הניחא למאן דאמר כלי טמא חושב משקין שפיר אלא למאן דאמר אין כלי טמא חושב משקין מאי איכא למימר אלא אמר זעירי אמר רבי חנינא גזירה שמא יבצרנו בקופות מזופפות

רבא אמר גזירה משום הנושכות (דאמר) רב נחמן אמר רבה בר אבוה פעמים שאדם הולך לכרמו לידע אם הגיעו ענבים לבצירה או לא ונוטל אשכול ענבים לסוחטו ומזלף על גבי ענבים ובשעת בצירה עדיין משקה טופח עליהם:

ואידך אמר

טבי רישבא אמר שמואל אף גידולי תרומה תרומה בו ביום גזרו מאי טעמא אמר רבי חנינא גזירה משום תרומה טהורה ביד ישראל

אמר רבא אי דחשידי להכי אפרושי נמי לא ליפרשו (אלא אמר רבא ישראל) כיון דאפשר למעבד חטה אחת כדשמואל ולא קעביד הימוני מהימני אלא גזירה משום תרומה טמאה ביד כהן דילמא משהי לה גביה ואתי לידי תקלה:

ואידך אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא אף מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לגוי בו ביום גזרו:

ואידך אמר באלי אמר אבימי סנוותאה פתן ושמנן ויינן ובנותיהן כולן משמונה עשר דבר הן הניחא לרבי מאיר אלא לרבי יוסי שבסרי הויין איכא הא דרב אחא בר אדא דאמר רב אחא בר אדא אמר רבי יצחק גזרו על פתן משום שמנן ועל שמנן משום יינן

על פתן משום שמנן מאי אולמיה דשמן מפת אלא גזרו על פתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר ועל דבר אחר משום דבר אחר מאי דבר אחר אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על תינוק גוי שמטמא בזיבה שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור אי הכי לרבי מאיר נמי תשסרי הויין אוכלין וכלים שנטמאו במשקין בחדא חשיב להו:

מתני׳ בית שמאי אומרים אין שורין דיו וסמנים וכרשינין אלא כדי שישורו מבעוד יום ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט העין ובית הלל מתירין

בית שמאי אומרים אין פורסין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין מוכרין לגוי ואין טוענין עמו ואין מגביהין עליו אלא כדי שיגיע למקום קרוב ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס גוי אלא כדי שיעשו מבעוד יום ובכולן בית הלל מתירין עם

Scroll To Top