Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 04.12.21 | הדף היומי: תענית כב - שבת, א' דראש חודש טבת

הדף היומי

כ״ח באדר תש״פ | 24 מרץ 2020

שבת יח

השיעור היום מוקדש על ידי לאה בריק לזכר נשמת מרדכי בן חיים יוסף גרשון ז"ל, ועל ידי יונתן, קני ודני סדינוף לזכר נשמת אביהם אפרים מרדכי בן מנחם מנדל ז"ל, ולרפואה שלמה לפסח יהושע בן טובה חיה. 

הגמרא שואלת כפי איזה שיטה בעניין לש הולכת משנתינו כי רואה שאפשר לעבור על איסור לש בלי לעשות פעולת גיבול. הגמרא מביאה ברייתות אחרות בנושאים דומים למשנתינו בעניין מלאכה שנעשית לפני שבת ובכל מקור דנה כפי איזה שיטה הולכת הברייתא – האם זה תואם שיטת בית הלל ובית שמאי. בעניין מסתבך כי יש יוצאים מן הכלל ומקרים שבהם או שכולם אסרו או בכולם התירו.

This post is also available in English

השמש אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס גוי שלשה ימים קודם לשבת ושוין אלו ואלו שטוענין קורת בית הבד ועגולי הגת:

גמ׳ מאן תנא נתינת מים לדיו זו היא שרייתן אמר רב יוסף רבי היא דתניא אחד נותן את הקמח ואחד נותן את המים האחרון חייב דברי רבי רבי יוסי אומר אינו חייב עד שיגבל

אמר ליה אביי ודילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא בקמח דבר גיבול הוא אבל דיו דלאו בר גיבול הוא אימא ליחייב לא סלקא דעתך דתניא אחד נותן את האפר ואחד נותן את המים האחרון חייב דברי רבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיגבל

ודילמא מאי אפר עפר דבר גיבול הוא והתניא אפר והתניא עפר מידי גבי הדדי תניא:

תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין גפרית תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה) ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור על גבי העין ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום

מאי טעמא אמר רבה מפני שמשמעת קול אמר ליה רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים דתניא ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים אלא אמר רב יוסף משום שביתת כלים

והשתא דאמרת לבית הלל אית להו שביתת כלים דאורייתא גפרית ומוגמר מאי טעמא שרו משום דלא קעביד מעשה אונין של פשתן מאי טעמא שרו משום דלא עביד מעשה ומינח נייחא מצודת חיה ועוף ודגים דקא עביד מעשה מאי טעמא שרו התם נמי בלחי וקוקרי דלא קעביד מעשה

והשתא דאמר רב אושעיא אמר רב אסי מאן תנא שביתת כלים דאורייתא בית שמאי היא ולא בית הלל לבית שמאי בין קעביד מעשה בין דלא קעביד מעשה אסור לבית הלל אף על גב דקעביד מעשה שרי והשתא דאמרת דלבית שמאי אף על גב דלא עביד מעשה אסור אי הכי

מוגמר וגפרית מאי טעמא שרו בית שמאי התם מנח אארעא גיגית ונר וקדרה ושפוד מאי טעמא שרו בית שמאי דמפקר להו אפקורי

מאן תנא להא דתנו רבנן לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין ותניח לתוך התנור ערב שבת עם חשכה ואם נתנן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו כיוצא בו לא ימלא נחתום חבית של מים ויניח לתוך התנור ערב שבת עם חשכה ואם עשה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו לימא בית שמאי היא ולא בית הלל אפילו תימא בית הלל גזירה שמא יחתה בגחלים

אי הכי מוגמר וגפרית נמי לגזור התם לא מחתי להו דאי מחתי סליק בהו קוטרא וקשי להו אונין של פשתן נמי ליגזור התם כיון דקשי להו זיקא לא מגלו ליה צמר ליורה ליגזור אמר שמואל ביורה עקורה וניחוש שמא מגיס בה בעקורה וטוחה

והשתא דאמר מר גזירה שמא יחתה בגחלים האי קדרה חייתא שרי לאנוחה ערב שבת עם חשיכה בתנורא מאי טעמא כיון דלא חזי לאורתא אסוחי מסח דעתיה מיניה ולא אתי לחתויי גחלים ובשיל שפיר דמי בשיל ולא בשיל אסיר ואי שדא ביה גרמא חייא שפיר דמי

והשתא דאמר מר כל מידי דקשי ליה זיקא לא מגלו ליה האי בשרא דגדיא ושריק שפיר דמי דברחא ולא שריק אסור דגדיא ולא שריק דברחא ושריק רב אשי שרי ורב ירמיה מדיפתי אסיר ולרב אשי דשרי (והתניא) אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום התם דברחא ולא שריק

איכא דאמרי דגדיא בין שריק בין לא שריק שפיר דמי דברחא נמי ושריק שפיר דמי כי פליגי דברחא ולא שריק דרב אשי שרי ורב ירמיה מדפתי אסיר ולרב אשי דשרי (והתניא) אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום התם בבשרא אגומרי אמר רבינא האי קרא חייא שפיר דמי כיון דקשי ליה זיקא כבשרא דגדיא דמי:

בית שמאי אומרים אין מוכרין: תנו רבנן בית שמאי אומרים לא ימכור אדם חפצו לגוי ולא ישאילנו ולא ילונו ולא יתן לו במתנה אלא כדי שיגיע לביתו ובית הלל אומרים כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה רבי עקיבא אומר כדי שיצא מפתח ביתו אמר רבי יוסי ברבי יהודה הן הן דברי רבי עקיבא הן הן דברי בית הלל לא בא רבי עקיבא אלא לפרש דברי בית הלל:

תנו רבנן בית שמאי אומרים לא ימכור אדם חמצו לגוי אלא אם כן יודע בו שיכלה קודם הפסח דברי בית שמאי ובית הלל אומרים כל זמן שמותר לאוכלו מותר למוכרו רבי יהודה אומר

להעמיק בדף

הרבנית תניה רגב

איסורי השבת: היבטים תיאולוגיים והיבטים חברתיים

בלתי אפשרי להסביר את מחלוקות בית הלל ובית שמאי על בסיס מספר עקרונות מארגנים. הסוגיות לגביהן חלוקים שני הבתים, עשירות ומסתעפות והניסיון ללכוד אותן תחת מקשה מושגית אחת איננה ברת ביצוע. מה כן ניתן לעשות? אפשר לפלח את המחלוקות השונות לפי נושאים ולנסות ולחלץ מהן את סלעי המחלוקת הנקודתיים בין שתי האסכולות. המשניות הראשונות במסכת…

DAF M- featured image

האם מותר להפעיל מכונת כביסה דקה לפני שבת? ושעון שבת? -דף משלהן, פרק 8

חמוטל ושירה מפרקות את המושג "שביתת כלים", וגם מסבירות מה ההבדל בין בית שמאי ובית הלל

שבת יח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת יח

השמש אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס גוי שלשה ימים קודם לשבת ושוין אלו ואלו שטוענין קורת בית הבד ועגולי הגת:

גמ׳ מאן תנא נתינת מים לדיו זו היא שרייתן אמר רב יוסף רבי היא דתניא אחד נותן את הקמח ואחד נותן את המים האחרון חייב דברי רבי רבי יוסי אומר אינו חייב עד שיגבל

אמר ליה אביי ודילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא בקמח דבר גיבול הוא אבל דיו דלאו בר גיבול הוא אימא ליחייב לא סלקא דעתך דתניא אחד נותן את האפר ואחד נותן את המים האחרון חייב דברי רבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיגבל

ודילמא מאי אפר עפר דבר גיבול הוא והתניא אפר והתניא עפר מידי גבי הדדי תניא:

תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין גפרית תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה) ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור על גבי העין ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום

מאי טעמא אמר רבה מפני שמשמעת קול אמר ליה רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים דתניא ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים אלא אמר רב יוסף משום שביתת כלים

והשתא דאמרת לבית הלל אית להו שביתת כלים דאורייתא גפרית ומוגמר מאי טעמא שרו משום דלא קעביד מעשה אונין של פשתן מאי טעמא שרו משום דלא עביד מעשה ומינח נייחא מצודת חיה ועוף ודגים דקא עביד מעשה מאי טעמא שרו התם נמי בלחי וקוקרי דלא קעביד מעשה

והשתא דאמר רב אושעיא אמר רב אסי מאן תנא שביתת כלים דאורייתא בית שמאי היא ולא בית הלל לבית שמאי בין קעביד מעשה בין דלא קעביד מעשה אסור לבית הלל אף על גב דקעביד מעשה שרי והשתא דאמרת דלבית שמאי אף על גב דלא עביד מעשה אסור אי הכי

מוגמר וגפרית מאי טעמא שרו בית שמאי התם מנח אארעא גיגית ונר וקדרה ושפוד מאי טעמא שרו בית שמאי דמפקר להו אפקורי

מאן תנא להא דתנו רבנן לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין ותניח לתוך התנור ערב שבת עם חשכה ואם נתנן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו כיוצא בו לא ימלא נחתום חבית של מים ויניח לתוך התנור ערב שבת עם חשכה ואם עשה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו לימא בית שמאי היא ולא בית הלל אפילו תימא בית הלל גזירה שמא יחתה בגחלים

אי הכי מוגמר וגפרית נמי לגזור התם לא מחתי להו דאי מחתי סליק בהו קוטרא וקשי להו אונין של פשתן נמי ליגזור התם כיון דקשי להו זיקא לא מגלו ליה צמר ליורה ליגזור אמר שמואל ביורה עקורה וניחוש שמא מגיס בה בעקורה וטוחה

והשתא דאמר מר גזירה שמא יחתה בגחלים האי קדרה חייתא שרי לאנוחה ערב שבת עם חשיכה בתנורא מאי טעמא כיון דלא חזי לאורתא אסוחי מסח דעתיה מיניה ולא אתי לחתויי גחלים ובשיל שפיר דמי בשיל ולא בשיל אסיר ואי שדא ביה גרמא חייא שפיר דמי

והשתא דאמר מר כל מידי דקשי ליה זיקא לא מגלו ליה האי בשרא דגדיא ושריק שפיר דמי דברחא ולא שריק אסור דגדיא ולא שריק דברחא ושריק רב אשי שרי ורב ירמיה מדיפתי אסיר ולרב אשי דשרי (והתניא) אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום התם דברחא ולא שריק

איכא דאמרי דגדיא בין שריק בין לא שריק שפיר דמי דברחא נמי ושריק שפיר דמי כי פליגי דברחא ולא שריק דרב אשי שרי ורב ירמיה מדפתי אסיר ולרב אשי דשרי (והתניא) אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום התם בבשרא אגומרי אמר רבינא האי קרא חייא שפיר דמי כיון דקשי ליה זיקא כבשרא דגדיא דמי:

בית שמאי אומרים אין מוכרין: תנו רבנן בית שמאי אומרים לא ימכור אדם חפצו לגוי ולא ישאילנו ולא ילונו ולא יתן לו במתנה אלא כדי שיגיע לביתו ובית הלל אומרים כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה רבי עקיבא אומר כדי שיצא מפתח ביתו אמר רבי יוסי ברבי יהודה הן הן דברי רבי עקיבא הן הן דברי בית הלל לא בא רבי עקיבא אלא לפרש דברי בית הלל:

תנו רבנן בית שמאי אומרים לא ימכור אדם חמצו לגוי אלא אם כן יודע בו שיכלה קודם הפסח דברי בית שמאי ובית הלל אומרים כל זמן שמותר לאוכלו מותר למוכרו רבי יהודה אומר

Scroll To Top