Skip to content

הדף היומי

מרץ 25, 2020 | כ״ט באדר תש״פ

שבת יט

השיעור מוקדש לזכר נשמת יצחק בן יחיאל אליעזר ז"ל על ידי מרג'י צוייבל ולרפואה שלמה ליעקב יהודה בן חנה ואסתר רויזה בת שרה מינדל על ידי דני ובן ציון נידרברג ולרפואה שלמה לאמליה סיגל בת פייגל רות וחיים על ידי שוש דבורסקי ולרפואה שלמה לאלימלך בן מלכה על ידי ג'יאן קמפלר. 

האם צריך למכור חמץ ולהשאיר מספיק זמן שהנכרי יוכל לאכול את הכל לפני פסח? האם אפשר לשלוח מכתבים עם נכרי אם יש סיכוי שהוא יביא אותם בשבת? האם זה תלוי אם קבעתם סכום לפניכן? למה? האם אפשר להפליג בספינה כמה ימים לפני שבת? באיזה תנאים זה מותר? האם אפשר לצור על עיר כמה ימים לפני שבת? אפשר ללמוד איך לא להינצל ל ידי בעלי חנויות מתוך דברים שלומדים מהרבנים – כך לומדים ממעשה שקרה לאביי. למה בית שמאי מתירים להטעין קורת בית הבד ובגת לפני שבת כשאוסרים שביתת כלים? רב ושמואל חולקים בענייני מוקצה – עד כמה מחמירים בחפ שמיועד לתפקיד מסויים – האם אוכל להשתמש בו בשבת? מחלוקת רב ושמואל מבוססת על מחלוקת בין תנאים – ר' יהודה ור' שמעון. אם יש שריפה בבית ורוצים להוציא חפצים – יש מחלוקת אם מותר להוציא בכמה כלים או רק מה שאפשר לשים בכלי אחד.

This post is also available in English

כותח הבבלי וכל מיני כותח אסור למכור שלשים יום קודם הפסח:

תנו רבנן נותנין מזונות לפני הכלב בחצר נטלו ויצא אין נזקקין לו

כיוצא בו נותנין מזונות לפני הגוי בחצר נטלו ויצא אין נזקקין לו הא תו למה לי היינו הך מהו דתימא האי רמי עליה והאי לא רמי עליה קא משמע לן:

תנו רבנן לא ישכיר אדם כליו לגוי בערב שבת ברביעי ובחמישי מותר כיוצא בו אין משלחין איגרות ביד גוי בערב שבת ברביעי ובחמישי מותר אמרו עליו על רבי יוסי הכהן ואמרי לה על רבי יוסי החסיד שלא נמצא כתב ידו ביד גוי מעולם

תנו רבנן אין משלחין איגרת ביד גוי ערב שבת אלא אם כן קוצץ לו דמים בית שמאי אומרים כדי שיגיע לביתו ובית הלל כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה

והלא קצץ אמר רב ששת הכי קאמר ואם לא קצץ בית שמאי אומרים עד שיגיע לביתו ובית הלל אומרים עד שיגיע לבית הסמוך לחומה

והאמרת רישא אין משלחין לא קשיא הא דקביע בי דואר במתא והא דלא קביע בי דואר במתא:

תנו רבנן אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת במה דברים אמורים לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי ופוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך ומצור לצידן אפילו בערב שבת מותר:

תנו רבנן אין צרין על עיירות של גוים פחות משלשה ימים קודם לשבת ואם התחילו אין מפסיקין וכן היה שמאי אומר עד רדתה אפילו בשבת:

אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו וכו׳: תניא אמר רבי צדוק כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל שהיו נותנין כלי לבן לכובס שלשה ימים קודם לשבת וצבועים אפילו בערב שבת ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועין

אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא אמר ליה כמה בעית עילויה אמר ליה כדחיורא אמר ליה כבר קדמוך רבנן אמר אביי האי מאן דיהיב מנא לקצרא במשחא ניתיב ליה ובמשחא נשקול מיניה דאי טפי אפסדיה דמתחיה ואי בציר אפסדיה דכווציה:

ושוין אלו ואלו שטוענין כו׳: מאי שנא כולהו דגזרו בהו בית שמאי ומאי שנא קורות בית הבד ועיגולי הגת דלא גזרו הנך דאי עביד להו בשבת מיחייב חטאת גזרו בהו בית שמאי ערב שבת עם חשכה קורות בית הבד ועיגולי הגת דאי עביד להו בשבת לא מיחייב חטאת לא גזרו

מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא שפיר דמי אמר רבי יוסי (בר) חנינא רבי ישמעאל היא דתנן השום והבוסר והמלילות שרסקן מבעוד יום רבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך ורבי עקיבא אומר

לא יגמור ורבי אלעזר אמר רבי אלעזר היא דתנן חלות דבש שריסקן בערב שבת ויצאו מעצמן אסור ורבי אלעזר מתיר

ורבי יוסי בר חנינא מאי טעמא לא אמר כרבי אלעזר אמר לך התם הוא דמעיקרא אוכל ולבסוף אוכל הכא מעיקרא אוכל והשתא משקה ורבי אלעזר אמר לך הא שמעינן ליה לרבי אלעזר דאפילו זיתים וענבים נמי שרי דהא כי אתא רב הושעיא מנהרדעא אתא ואייתי מתניתא בידיה זיתים וענבים שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורין רבי אלעזר ורבי שמעון מתירין ורבי יוסי בר חנינא ברייתא לא שמיע ליה

ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר כרבי יוסי בר חנינא אמר לך לאו איתמר עלה אמר רבא בר חנינא אמר רבי יוחנן במחוסרין דיכה דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחוסרין שחיקה והני נמי כמחוסרין דיכה דמו הורה רבי יוסי בר חנינא כרבי ישמעאל

שמן של בדדין ומחצלות של בדדין רב אסר ושמואל שרי הני כרכי דזוזי רב אסר ושמואל שרי אמר רב נחמן עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ותורי דרידיא ותמרי דעיסקא רב אסר ושמואל אמר מותר וקמיפלגי בפלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון

ההוא תלמידא דאורי בחרתא דארגיז כרבי שמעון שמתיה רב המנונא והא כרבי שמעון סבירא לן באתריה דרב הוה לא איבעי ליה למיעבד הכי הני תרי תלמידי חד מציל בחד מנא וחד מציל בארבע וחמש מאני וקמיפלגי בפלוגתא דרבה בר זבדא ורב הונא:

מתני׳ אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום אין נותנין פת לתנור עם חשכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום רבי אליעזר אומר כדי שיקרום התחתון שלה משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד

להעמיק בדף

WhatsApp Image 2020-03-04 at 1.35.45 PM

מוקצה ואדם חשוב -גפ"ת פרק 3

דף נלוה- גפ"ת פרק 3 עם הרבנית יעל שמעוני היום נעסוק ברש"י ותוספות העוסקים בדיני מוקצה. הגמרא בדף יט ע"ב מביאה שתי מימרות בענייני מוקצה: שמן של בדדין ומחצלות של בדדין, רב אסר ושמואל שרי. הני כרכי דזוזי, רב אסר ושמואל שרי. המימרות הללו לא ברורות: לא ברור במה הן עוסקות ולא ברור כיצד הגמרא…

DAF M- featured image

האם מותר להפעיל מכונת כביסה דקה לפני שבת? ושעון שבת? -דף משלהן, פרק 8

חמוטל ושירה מפרקות את המושג "שביתת כלים", וגם מסבירות מה ההבדל בין בית שמאי ובית הלל

שבת יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת יט

כותח הבבלי וכל מיני כותח אסור למכור שלשים יום קודם הפסח:

תנו רבנן נותנין מזונות לפני הכלב בחצר נטלו ויצא אין נזקקין לו

כיוצא בו נותנין מזונות לפני הגוי בחצר נטלו ויצא אין נזקקין לו הא תו למה לי היינו הך מהו דתימא האי רמי עליה והאי לא רמי עליה קא משמע לן:

תנו רבנן לא ישכיר אדם כליו לגוי בערב שבת ברביעי ובחמישי מותר כיוצא בו אין משלחין איגרות ביד גוי בערב שבת ברביעי ובחמישי מותר אמרו עליו על רבי יוסי הכהן ואמרי לה על רבי יוסי החסיד שלא נמצא כתב ידו ביד גוי מעולם

תנו רבנן אין משלחין איגרת ביד גוי ערב שבת אלא אם כן קוצץ לו דמים בית שמאי אומרים כדי שיגיע לביתו ובית הלל כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה

והלא קצץ אמר רב ששת הכי קאמר ואם לא קצץ בית שמאי אומרים עד שיגיע לביתו ובית הלל אומרים עד שיגיע לבית הסמוך לחומה

והאמרת רישא אין משלחין לא קשיא הא דקביע בי דואר במתא והא דלא קביע בי דואר במתא:

תנו רבנן אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת במה דברים אמורים לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי ופוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך ומצור לצידן אפילו בערב שבת מותר:

תנו רבנן אין צרין על עיירות של גוים פחות משלשה ימים קודם לשבת ואם התחילו אין מפסיקין וכן היה שמאי אומר עד רדתה אפילו בשבת:

אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו וכו׳: תניא אמר רבי צדוק כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל שהיו נותנין כלי לבן לכובס שלשה ימים קודם לשבת וצבועים אפילו בערב שבת ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועין

אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא אמר ליה כמה בעית עילויה אמר ליה כדחיורא אמר ליה כבר קדמוך רבנן אמר אביי האי מאן דיהיב מנא לקצרא במשחא ניתיב ליה ובמשחא נשקול מיניה דאי טפי אפסדיה דמתחיה ואי בציר אפסדיה דכווציה:

ושוין אלו ואלו שטוענין כו׳: מאי שנא כולהו דגזרו בהו בית שמאי ומאי שנא קורות בית הבד ועיגולי הגת דלא גזרו הנך דאי עביד להו בשבת מיחייב חטאת גזרו בהו בית שמאי ערב שבת עם חשכה קורות בית הבד ועיגולי הגת דאי עביד להו בשבת לא מיחייב חטאת לא גזרו

מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא שפיר דמי אמר רבי יוסי (בר) חנינא רבי ישמעאל היא דתנן השום והבוסר והמלילות שרסקן מבעוד יום רבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך ורבי עקיבא אומר

לא יגמור ורבי אלעזר אמר רבי אלעזר היא דתנן חלות דבש שריסקן בערב שבת ויצאו מעצמן אסור ורבי אלעזר מתיר

ורבי יוסי בר חנינא מאי טעמא לא אמר כרבי אלעזר אמר לך התם הוא דמעיקרא אוכל ולבסוף אוכל הכא מעיקרא אוכל והשתא משקה ורבי אלעזר אמר לך הא שמעינן ליה לרבי אלעזר דאפילו זיתים וענבים נמי שרי דהא כי אתא רב הושעיא מנהרדעא אתא ואייתי מתניתא בידיה זיתים וענבים שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורין רבי אלעזר ורבי שמעון מתירין ורבי יוסי בר חנינא ברייתא לא שמיע ליה

ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר כרבי יוסי בר חנינא אמר לך לאו איתמר עלה אמר רבא בר חנינא אמר רבי יוחנן במחוסרין דיכה דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחוסרין שחיקה והני נמי כמחוסרין דיכה דמו הורה רבי יוסי בר חנינא כרבי ישמעאל

שמן של בדדין ומחצלות של בדדין רב אסר ושמואל שרי הני כרכי דזוזי רב אסר ושמואל שרי אמר רב נחמן עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ותורי דרידיא ותמרי דעיסקא רב אסר ושמואל אמר מותר וקמיפלגי בפלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון

ההוא תלמידא דאורי בחרתא דארגיז כרבי שמעון שמתיה רב המנונא והא כרבי שמעון סבירא לן באתריה דרב הוה לא איבעי ליה למיעבד הכי הני תרי תלמידי חד מציל בחד מנא וחד מציל בארבע וחמש מאני וקמיפלגי בפלוגתא דרבה בר זבדא ורב הונא:

מתני׳ אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום אין נותנין פת לתנור עם חשכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום רבי אליעזר אומר כדי שיקרום התחתון שלה משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top