Skip to content

הדף היומי

מרץ 26, 2020 | א׳ בניסן תש״פ

שבת כ

השיעור היום מוקדש על ידי סוזי הנדלמן (שיינא שרה בת מרים) לכבוד כל העובדים הרפואיים האמיצים שמטפלים בחולי קורונה בארץ ומסביב לעולם. שהקב"ה יחזק ידיהם, ולרפואה שלמה של צבי בן פריידא על ידי אוני שיפמילר. 

עד כמה צריך לצלות את הבשר לפני שבת? כמאכל בן דרוסאי. מה השיעור הזה? ואיפה עוד פוגשים מושג זה? הגמרא מסבירה בכוונה בדעה במשנה "הקרמת תחתון" – מה זה תחתון? למה יש היתר מיוחד לצליית קרבן הפסח ומדורת בית המוקד? עד כמה צריך שיידלק במדורה לפני שבת? מה אם זה רק עץ אחד? פרק שני מתחיל עם דיון באיזה חומרים אי אפשר להכין פתילות להדלקת נרות שבת? ובאיזה שמנים אי אפשר להשתמש בהם? בגלל שמדליקים נרות כדי להשתמש באור, צריך להיות פתילות ושמנים שיבערו בצורה יפה.

This post is also available in English

ובגבולין כדי שתאחוז האור ברובו רבי יהודה אומר בפחמין כל שהוא:

גמ׳ וכמה אמר רבי אלעזר אמר רב כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי איתמר נמי אמר רב אסי אמר רבי יוחנן כל שהוא כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בישולי גוים תניא חנניא אומר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו על גבי כירה ואף על פי שאין גרופה וקטומה:

אין נותנין את הפת כו׳: איבעיא להו תחתון האיך דגבי תנור או דילמא תחתון האיך דגבי האור תא שמע רבי אליעזר אומר כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור:

משלשלין את הפסח: מאי טעמא משום דבני חבורה זריזין הן הא לאו הכי לא והאמר מר גדיא בין שריק בין לא שריק שפיר דמי התם מינתח הכא לא מינתח:

ומאחיזין את האור וכו׳: מנהני מילי אמר רב הונא לא תבערו אש בכל מושבותיכם בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד מתקיף לה רב חסדא אי הכי אפילו בשבת נמי אלא אמר רב חסדא קרא כי אתא למישרי אברים ופדרים הוא דאתא וכהנים זריזין הן:

ובגבולין כדי שתאחוז כו׳: מאי רובן אמר רב רוב כל אחד ואחד ושמואל אמר כדי שלא יאמרו הבא עצים ונניח תחתיהן תנא רב חייא לסיעיה לשמואל כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא שתהא שלהבת עולה על ידי דבר אחר

עץ יחידי רב אמר רוב עביו ואמרי לה ברוב היקפו אמר רב פפא הלכך בעינן רוב עביו ובעינן רוב היקפו כתנאי רבי חייא אמר כדי שישחת העץ ממלאכת האומן רבי יהודה בן בת ירא אומר כדי שתאחז האש משני צדדין ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה:

והאח לפניו מבערת מאי אח אמר רב אחוונא ושמואל אמר עצים שנדלקו באחוונא ההוא דאמר להו מאן בעי אחוונא אשתכח ערבתא

אמר רב הונא קנים אין צריכין רוב אגדן צריכין רוב גרעינין אין צריכין רוב נתנן בחותלות צריכין רוב מתקיף לה רב חסדא אדרבה איפכא מסתברא קנים מבדרן אגדן לא מבדרן גרעינין מבדרן נתנן בחותלות לא מבדרן איתמר נמי

אמר רב כהנא קנים שאגדן צריכין רוב לא אגדן אין צריכין רוב גרעינין צריכין רוב נתנן בחותלות אין צריכין רוב

תני רב יוסף ארבע מדורות אין צריכין רוב של זפת ושל גפרית ושל גבינה ושל רבב במתניתא תנא אף של קש ושל גבבא

אמר רבי יוחנן עצים של בבל אין צריכין רוב מתקיף לה רב יוסף מאי היא אילימא סילתי השתא פתילה אמר עולא המדליק צריך שידליק ברוב היוצא סילתי מבעיא אלא אמר רב יוסף שוכא דארזא רמי בר אבא אמר זאזא:

הדרן עלך יציאות השבת

מתני׳ במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך ולא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני המים ולא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה ולא באליה ולא בחלב נחום המדי אומר מדליקין בחלב מבושל וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו:

גמ׳ לכש שוכא דארזא שוכא דארזא עץ בעלמא הוא בעמרניתא דאית ביה:

ולא בחוסן: אמר רב יוסף נעורת של פשתן אמר ליה אביי והכתיב והיה החסון לנעורת מכלל דחוסן לאו נעורת הוא אלא אמר אביי כיתנא דדייק ולא נפיץ:

ולא בכלך: אמר שמואל שאלתינהו לכל נחותי ימא ואמרי (לה) כולכא שמיה רב יצחק בר זעירא אמר גושקרא

רבין ואביי הוו יתבי קמיה דרבנא נחמיה אחוה דריש גלותא חזייה דהוה לביש מטכסא אמר ליה רבין לאביי היינו כלך דתנן אמר ליה אנן שירא פרנדא קרינן ליה

מיתיבי השיראים והכלך והסיריקין חייבין בציצית תיובתא דרבין תיובתא איבעית אימא שירא לחוד ושירא פרנדא לחוד:

ולא בפתילת האידן: אחוינא רבין ואביי הוו קאזלו בפקתא דטמרוריתא חזינהו להנהו ארבתא אמר ליה רבין לאביי היינו אידן דתנן אמר ליה ההיא עץ בעלמא הוא קלף ואחוי ליה עמרניתא דביני ביני ולא בפתילת המדבר שברא:

ולא בירוקה שעל כו׳: מאי היא אילימא אוכמתא דחריצי איפרוכי מפרכן אלא אמר רב פפא אוכמתא דארבא

תנא הוסיפו עליהן של צמר ושל שער ותנא דידן צמר מכווץ כוויץ שער איחרוכי מיחרך:

ולא בזפת: זפת זיפתא שעוה קירותא תנא עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים פשיטא שעוה איצטריכא ליה מהו דתימא לפתילות נמי לא חזיא קא משמע לן

אמר רמי בר אבין עטרנא פסולתא דזיפתא שעוה פסולתא דדובשא

להעמיק בדף

DAF M- featured image

האם מותר להפעיל מכונת כביסה דקה לפני שבת? ושעון שבת? -דף משלהן, פרק 8

חמוטל ושירה מפרקות את המושג "שביתת כלים", וגם מסבירות מה ההבדל בין בית שמאי ובית הלל

שבת כ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת כ

ובגבולין כדי שתאחוז האור ברובו רבי יהודה אומר בפחמין כל שהוא:

גמ׳ וכמה אמר רבי אלעזר אמר רב כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי איתמר נמי אמר רב אסי אמר רבי יוחנן כל שהוא כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בישולי גוים תניא חנניא אומר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו על גבי כירה ואף על פי שאין גרופה וקטומה:

אין נותנין את הפת כו׳: איבעיא להו תחתון האיך דגבי תנור או דילמא תחתון האיך דגבי האור תא שמע רבי אליעזר אומר כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור:

משלשלין את הפסח: מאי טעמא משום דבני חבורה זריזין הן הא לאו הכי לא והאמר מר גדיא בין שריק בין לא שריק שפיר דמי התם מינתח הכא לא מינתח:

ומאחיזין את האור וכו׳: מנהני מילי אמר רב הונא לא תבערו אש בכל מושבותיכם בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד מתקיף לה רב חסדא אי הכי אפילו בשבת נמי אלא אמר רב חסדא קרא כי אתא למישרי אברים ופדרים הוא דאתא וכהנים זריזין הן:

ובגבולין כדי שתאחוז כו׳: מאי רובן אמר רב רוב כל אחד ואחד ושמואל אמר כדי שלא יאמרו הבא עצים ונניח תחתיהן תנא רב חייא לסיעיה לשמואל כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא שתהא שלהבת עולה על ידי דבר אחר

עץ יחידי רב אמר רוב עביו ואמרי לה ברוב היקפו אמר רב פפא הלכך בעינן רוב עביו ובעינן רוב היקפו כתנאי רבי חייא אמר כדי שישחת העץ ממלאכת האומן רבי יהודה בן בת ירא אומר כדי שתאחז האש משני צדדין ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה:

והאח לפניו מבערת מאי אח אמר רב אחוונא ושמואל אמר עצים שנדלקו באחוונא ההוא דאמר להו מאן בעי אחוונא אשתכח ערבתא

אמר רב הונא קנים אין צריכין רוב אגדן צריכין רוב גרעינין אין צריכין רוב נתנן בחותלות צריכין רוב מתקיף לה רב חסדא אדרבה איפכא מסתברא קנים מבדרן אגדן לא מבדרן גרעינין מבדרן נתנן בחותלות לא מבדרן איתמר נמי

אמר רב כהנא קנים שאגדן צריכין רוב לא אגדן אין צריכין רוב גרעינין צריכין רוב נתנן בחותלות אין צריכין רוב

תני רב יוסף ארבע מדורות אין צריכין רוב של זפת ושל גפרית ושל גבינה ושל רבב במתניתא תנא אף של קש ושל גבבא

אמר רבי יוחנן עצים של בבל אין צריכין רוב מתקיף לה רב יוסף מאי היא אילימא סילתי השתא פתילה אמר עולא המדליק צריך שידליק ברוב היוצא סילתי מבעיא אלא אמר רב יוסף שוכא דארזא רמי בר אבא אמר זאזא:

הדרן עלך יציאות השבת

מתני׳ במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך ולא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני המים ולא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה ולא באליה ולא בחלב נחום המדי אומר מדליקין בחלב מבושל וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו:

גמ׳ לכש שוכא דארזא שוכא דארזא עץ בעלמא הוא בעמרניתא דאית ביה:

ולא בחוסן: אמר רב יוסף נעורת של פשתן אמר ליה אביי והכתיב והיה החסון לנעורת מכלל דחוסן לאו נעורת הוא אלא אמר אביי כיתנא דדייק ולא נפיץ:

ולא בכלך: אמר שמואל שאלתינהו לכל נחותי ימא ואמרי (לה) כולכא שמיה רב יצחק בר זעירא אמר גושקרא

רבין ואביי הוו יתבי קמיה דרבנא נחמיה אחוה דריש גלותא חזייה דהוה לביש מטכסא אמר ליה רבין לאביי היינו כלך דתנן אמר ליה אנן שירא פרנדא קרינן ליה

מיתיבי השיראים והכלך והסיריקין חייבין בציצית תיובתא דרבין תיובתא איבעית אימא שירא לחוד ושירא פרנדא לחוד:

ולא בפתילת האידן: אחוינא רבין ואביי הוו קאזלו בפקתא דטמרוריתא חזינהו להנהו ארבתא אמר ליה רבין לאביי היינו אידן דתנן אמר ליה ההיא עץ בעלמא הוא קלף ואחוי ליה עמרניתא דביני ביני ולא בפתילת המדבר שברא:

ולא בירוקה שעל כו׳: מאי היא אילימא אוכמתא דחריצי איפרוכי מפרכן אלא אמר רב פפא אוכמתא דארבא

תנא הוסיפו עליהן של צמר ושל שער ותנא דידן צמר מכווץ כוויץ שער איחרוכי מיחרך:

ולא בזפת: זפת זיפתא שעוה קירותא תנא עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים פשיטא שעוה איצטריכא ליה מהו דתימא לפתילות נמי לא חזיא קא משמע לן

אמר רמי בר אבין עטרנא פסולתא דזיפתא שעוה פסולתא דדובשא

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top