Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

א׳ בניסן תש״פ | 26 מרץ 2020

שבת כא

השיעור היום מוקדש לעילוי נשמת הרב ירמיה בן יעקב יוסף ז"ל על ידי ביתו טובה טרגין, ולכבוד אלבא רובין לכבוד יום הולדתה ה81 על ידי אחיינית שלה סנדרה רובין. עד 120!

מה הבעיה עם פתילות שעשויים מחומרים שנזכרים במשנה ומשמנים שנזכרו במשנה? הגמרא ממשיכה להסביר מלים שלא מובנים מתוך המשנה. האם מותר להדליק עם אחד משמנים אלו אם עירבבו איתם קצת שמן שכן מותר? אותם שמנים שאי אפשר להשתמש בהם לנרות שבת גם אי אפשר להשתמש בהם במקדש להדליק את המנורה. האם אפשר להשתמש בהם בחנוכה? האם זה משנה אם מדובר בשבת חנוכה או ביום חול? יש שלוש דעות בנושא. מצות נרות חנוכה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. מה משמעות המשפט הזה? האם זה מהווה קושי על אחת מהדעות שהוזכרו מקודם? מה משמעות "עד שתכלה רגל מן השוק"? כמה נרות צריך להדליק? מה אם רוצים להדר את המצוה – יש מהדרין ויש מהדרין מן המהדרין. בית שמאי ובית הלל חולקים במהדרין מן המהדרין אם זה פוחת והולך או מוסיף והולך. יש שתי הבמות לטעמיהם – כנגד ימים הנכנסים/יוצאים או כנגד פרי החג/מעלים בקודש ואין מורידין. איפה שמים נרות חנוכה? מה קורה בשעת סכנה? למה חוגגים חנוכה? בגלל נס פך השמן. הגמרא מביאה משנה בבא קמא שבנרות חנוכה אם חנוני שם נרו בחוץ ועובר גמל שנושא פשתן ונדלקה הפשתן וגרם לשריפה במקום אחר, בעל הגמל חייב כי היה צריך לצפות שיהיו נרות בחוץ. האם אפשר ללמוד מכאן שגובה הנר צריך להיות מתחת לי' טפחים מהקרקע?

 

This post is also available in English

למאי נפקא מינה למקח וממכר:

תנו רבנן כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת אבל עושין מהן מדורה בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין על גבי קרקע בין על גבי כירה ולא אסרו אלא לעשות מהן פתילה לנר בלבד:

ולא בשמן קיק וכו׳: מאי שמן קיק אמר שמואל שאילתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו רב יצחק בריה דרב יהודה אמר משחא דקאזא ריש לקיש אמר קיקיון דיונה אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי קיקיון דיונה ולצלוליבא דמי ומדפשקי רבי ועל פום חנותא מדלן יתיה ומפרצידוהי עבדי משחא ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא

אמר רבה פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מפני שהאור מסכסכת בהן שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן מפני שאין נמשכין אחר הפתילה

בעא מיניה אביי מרבה שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מהו שיתן לתוכן שמן כל שהוא וידליק מי גזרינן דילמא אתי לאדלוקי בעינייהו או לא אמר ליה אין מדליקין מאי טעמא לפי שאין מדליקין

איתיביה כרך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו (אמר) רבן שמעון בן גמליאל של בית אבא היו כורכין פתילה על גבי אגוז ומדליקין קתני מיהת מדליקין

אמר ליה אדמותבת לי מדרבן שמעון בן גמליאל סייעינהו מדתנא קמא הא לא קשיא מעשה רב מכל מקום קשיא מאי לאו להדליק לא להקפות אי להקפות מאי טעמא דתנא קמא כולה רבן שמעון בן גמליאל היא וחסורי מיחסרא והכי קתני כרך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו במה דברים אמורים להדליק אבל להקפות מותר שרבן שמעון בן גמליאל אומר של בית אבא היו כורכין פתילה על גבי אגוז

איני והאמר רב ברונא אמר רב חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו אדם נותן לתוכו שמן כל שהוא ומדליק הני מימשכי בעינייהו והני לא מימשכי בעינייהו וגזרו רבנן על חלב מהותך משום חלב שאינו מהותך ועל קרבי דגים שנמוחו משום קרבי דגים שלא נמוחו וליגזור נמי חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שנתן לתוכן שמן משום חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שלא נתן לתוכן שמן היא גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה:

תני רמי בר חמא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן במקדש משום שנאמר להעלות נר תמיד הוא תני לה והוא אמר לה כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא שתהא עולה על ידי דבר אחר

תנן מבלאי מכנסי כהנים ומהמיניהם היו מפקיעין ומהן מדליקין שמחת בית השואבה שאני

תא שמע דתני רבה בר מתנה בגדי כהונה שבלו מפקיעין אותן ומהן היו עושין פתילות למקדש מאי לאו דכלאים לא דבוץ:

אמר רב הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בשבת בין בחול אמר רבא מאי טעמא דרב הונא קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה ורב חסדא אמר מדליקין בהן בחול אבל לא בשבת קסבר כבתה

אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה אמר רבי זירא אמר רב מתנה ואמרי לה אמר רבי זירא אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת אמר רבי ירמיה מאי טעמא דרב קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה

אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי ירמיה ולא קיבלה כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי יוחנן וקיבלה אמר אי זכאי גמירתיה לשמעתיה מעיקרא והא גמרה נפקא מינה לגירסא דינקותא

וכבתה אין זקוק לה ורמינהו מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה לא דאי לא אדליק מדליק ואי נמי לשיעורה:

עד שתכלה רגל מן השוק ועד כמה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עד דכליא ריגלא דתרמודאי:

תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך

אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין וטעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאין וחד אמר טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שני זקנים היו בצידן אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין

תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו

אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה לא צריך ואי אדם חשוב הוא אף על גב דאיכא מדורה צריך נר אחרת:

מאי חנוכה דתנו רבנן בכה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה

תנן התם גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב גמל שטעון פשתן והוא עובר ברשות הרבים ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח חנוני את נרו מבחוץ חנוני חייב

רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור אמר רבינא (משום דרבה) זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה לימא ליה היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו ודילמא אי מיטרחא ליה טובא אתי לאימנועי ממצוה:

אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת כא

למאי נפקא מינה למקח וממכר:

תנו רבנן כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת אבל עושין מהן מדורה בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין על גבי קרקע בין על גבי כירה ולא אסרו אלא לעשות מהן פתילה לנר בלבד:

ולא בשמן קיק וכו׳: מאי שמן קיק אמר שמואל שאילתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו רב יצחק בריה דרב יהודה אמר משחא דקאזא ריש לקיש אמר קיקיון דיונה אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי קיקיון דיונה ולצלוליבא דמי ומדפשקי רבי ועל פום חנותא מדלן יתיה ומפרצידוהי עבדי משחא ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא

אמר רבה פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מפני שהאור מסכסכת בהן שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן מפני שאין נמשכין אחר הפתילה

בעא מיניה אביי מרבה שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מהו שיתן לתוכן שמן כל שהוא וידליק מי גזרינן דילמא אתי לאדלוקי בעינייהו או לא אמר ליה אין מדליקין מאי טעמא לפי שאין מדליקין

איתיביה כרך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו (אמר) רבן שמעון בן גמליאל של בית אבא היו כורכין פתילה על גבי אגוז ומדליקין קתני מיהת מדליקין

אמר ליה אדמותבת לי מדרבן שמעון בן גמליאל סייעינהו מדתנא קמא הא לא קשיא מעשה רב מכל מקום קשיא מאי לאו להדליק לא להקפות אי להקפות מאי טעמא דתנא קמא כולה רבן שמעון בן גמליאל היא וחסורי מיחסרא והכי קתני כרך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו במה דברים אמורים להדליק אבל להקפות מותר שרבן שמעון בן גמליאל אומר של בית אבא היו כורכין פתילה על גבי אגוז

איני והאמר רב ברונא אמר רב חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו אדם נותן לתוכו שמן כל שהוא ומדליק הני מימשכי בעינייהו והני לא מימשכי בעינייהו וגזרו רבנן על חלב מהותך משום חלב שאינו מהותך ועל קרבי דגים שנמוחו משום קרבי דגים שלא נמוחו וליגזור נמי חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שנתן לתוכן שמן משום חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שלא נתן לתוכן שמן היא גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה:

תני רמי בר חמא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן במקדש משום שנאמר להעלות נר תמיד הוא תני לה והוא אמר לה כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא שתהא עולה על ידי דבר אחר

תנן מבלאי מכנסי כהנים ומהמיניהם היו מפקיעין ומהן מדליקין שמחת בית השואבה שאני

תא שמע דתני רבה בר מתנה בגדי כהונה שבלו מפקיעין אותן ומהן היו עושין פתילות למקדש מאי לאו דכלאים לא דבוץ:

אמר רב הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בשבת בין בחול אמר רבא מאי טעמא דרב הונא קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה ורב חסדא אמר מדליקין בהן בחול אבל לא בשבת קסבר כבתה

אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה אמר רבי זירא אמר רב מתנה ואמרי לה אמר רבי זירא אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת אמר רבי ירמיה מאי טעמא דרב קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה

אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי ירמיה ולא קיבלה כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי יוחנן וקיבלה אמר אי זכאי גמירתיה לשמעתיה מעיקרא והא גמרה נפקא מינה לגירסא דינקותא

וכבתה אין זקוק לה ורמינהו מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה לא דאי לא אדליק מדליק ואי נמי לשיעורה:

עד שתכלה רגל מן השוק ועד כמה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עד דכליא ריגלא דתרמודאי:

תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך

אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין וטעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאין וחד אמר טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שני זקנים היו בצידן אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין

תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו

אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה לא צריך ואי אדם חשוב הוא אף על גב דאיכא מדורה צריך נר אחרת:

מאי חנוכה דתנו רבנן בכה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה

תנן התם גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב גמל שטעון פשתן והוא עובר ברשות הרבים ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח חנוני את נרו מבחוץ חנוני חייב

רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור אמר רבינא (משום דרבה) זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה לימא ליה היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו ודילמא אי מיטרחא ליה טובא אתי לאימנועי ממצוה:

אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום

Scroll To Top