Skip to content

הדף היומי

March 31, 2020 | ו׳ בניסן תש״פ

שבת כה

השיעור מוקדש לעילוי נשמת משה בן בצלאל ושפרינצה פאסל ז”ל עלי ידי בתו, רחל לוי, ולכבוד יום הולדתה של ליז קירשנר על ידי מט נלסן. 

מניין לנו שמותר להינות משמן של תרומה שנשרף? שלוש תשובות ניתנו בגמרא. באחת מהן, הם לומדים מדרשה ממעשר שני – שם אסור אבל משמע שבמקרה אחר מותר. למה דווקא מתירים הנאה מתרומה שנשרפת ולא מקדשים שנשרפים? למה לא מדליקים בעטרן? מודאגים שלא יאכלו לאור הנר בגלל הריח הרע. ומסבירים שנר שבת חובה כדי שיהיה אור בבית. רחיצה בשבת רשות. הגמרא מביאה סיפור על מי שרחץ לפני שבת. ותזנח משלום נפשי – מתייחס להדלקת נר שבת. נשיתי טובה – מהן הדברים שטובים ששכחו? בעקבות כך גם שואלים איזהו עשיר – ומובאים תשובות שונות. מביאים דעה שאי אפשר להדליק בצרי – למה?

This post is also available in English

עשה והוה ליה יום טוב עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה

ביום טוב הוא דאסיר הא בחול שפיר דמי מאי טעמא אמר רב כשם שמצוה לשרוף הקדשים שנטמאו כך מצוה לשרוף את התרומה שנטמאת ואמרה תורה בשעת ביעורה תיהני ממנה היכן אמרה תורה מדרב נחמן דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא לך שלך תהא להסיקה תחת תבשילך

ואיבעית אימא מדרבי אבהו דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ולא בערתי ממנו בטמא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמאת ואימא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא

לאו קל וחומר הוא מה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא קדש חמור לא כל שכן

אי הכי תרומה נמי לימא קל וחומר הוא הא כתיב ממנו

ומה ראית מסתברא קדש לא ממעיטנא שכן סימן פנק עכס פיגול נותר קרבן מעילה וכרת אסור לאונן

אדרבה תרומה לא ממעיטנא שכן מחפז סימן מיתה חומש

ואין לה פדיון ואסורה לזרים הנך נפישן

ואיבעית אימא קדש חמור שכן ענוש כרת רב נחמן בר יצחק אמר אמר קרא תתן לו לו ולא לאורו מכלל דבת אורו הוא:

רבי ישמעאל אומר כו׳: מאי טעמא אמר רבא מתוך שריחו רע גזרה שמא יניחנה ויצא אמר ליה אביי ויצא אמר ליה שאני אומר הדלקת נר בשבת חובה דאמר רב נחמן בר רב זבדא ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות ואני אומר מצוה

מאי מצוה דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה׳ צבאות והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן אמר להן בני לא כך שניתי לכם סדין בציצית בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין והלכה כדברי בית הלל ואינהו סברי גזירה משום כסות לילה:

ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה מאי ותזנח משלום נפשי אמר רבי אבהו זו הדלקת נר בשבת נשיתי טובה אמר רבי ירמיה זו בית המרחץ (אמר רבי יוחנן) זו רחיצת ידים ורגלים בחמין רבי יצחק נפחא אמר זו מטה נאה וכלים נאים שעליה רבי אבא אמר זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים:

תנו רבנן איזהו עשיר כל שיש לו נחת רוח בעשרו דברי רבי מאיר: סימן מט קס: רבי טרפון אומר כל שיש לו מאה כרמים ומאה שדות ומאה עבדים שעובדין בהן רבי עקיבא אומר כל שיש לו אשה נאה במעשים רבי יוסי אומר כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי מאי טעמא אמר רבה מתוך שריחו נודף גזרה שמא יסתפק ממנו אמר ליה אביי

להעמיק בדף

DAF M- featured image

למה בכלל מדליקים נר שבת? -דף משלהן, פרק 9

למה בכלל מדליקים נר שבת? למה שני נרות ולא אחד? והאם כל המשפחה צריכה להתכנס ליד אם המשפחה בהדלקה? שירה וחמוטל בוולוג מואר במיוחד בדף משלהן- פרק 9

שבת כה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת כה

עשה והוה ליה יום טוב עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה

ביום טוב הוא דאסיר הא בחול שפיר דמי מאי טעמא אמר רב כשם שמצוה לשרוף הקדשים שנטמאו כך מצוה לשרוף את התרומה שנטמאת ואמרה תורה בשעת ביעורה תיהני ממנה היכן אמרה תורה מדרב נחמן דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא לך שלך תהא להסיקה תחת תבשילך

ואיבעית אימא מדרבי אבהו דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ולא בערתי ממנו בטמא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמאת ואימא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא

לאו קל וחומר הוא מה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא קדש חמור לא כל שכן

אי הכי תרומה נמי לימא קל וחומר הוא הא כתיב ממנו

ומה ראית מסתברא קדש לא ממעיטנא שכן סימן פנק עכס פיגול נותר קרבן מעילה וכרת אסור לאונן

אדרבה תרומה לא ממעיטנא שכן מחפז סימן מיתה חומש

ואין לה פדיון ואסורה לזרים הנך נפישן

ואיבעית אימא קדש חמור שכן ענוש כרת רב נחמן בר יצחק אמר אמר קרא תתן לו לו ולא לאורו מכלל דבת אורו הוא:

רבי ישמעאל אומר כו׳: מאי טעמא אמר רבא מתוך שריחו רע גזרה שמא יניחנה ויצא אמר ליה אביי ויצא אמר ליה שאני אומר הדלקת נר בשבת חובה דאמר רב נחמן בר רב זבדא ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות ואני אומר מצוה

מאי מצוה דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה׳ צבאות והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן אמר להן בני לא כך שניתי לכם סדין בציצית בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין והלכה כדברי בית הלל ואינהו סברי גזירה משום כסות לילה:

ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה מאי ותזנח משלום נפשי אמר רבי אבהו זו הדלקת נר בשבת נשיתי טובה אמר רבי ירמיה זו בית המרחץ (אמר רבי יוחנן) זו רחיצת ידים ורגלים בחמין רבי יצחק נפחא אמר זו מטה נאה וכלים נאים שעליה רבי אבא אמר זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים:

תנו רבנן איזהו עשיר כל שיש לו נחת רוח בעשרו דברי רבי מאיר: סימן מט קס: רבי טרפון אומר כל שיש לו מאה כרמים ומאה שדות ומאה עבדים שעובדין בהן רבי עקיבא אומר כל שיש לו אשה נאה במעשים רבי יוסי אומר כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי מאי טעמא אמר רבה מתוך שריחו נודף גזרה שמא יסתפק ממנו אמר ליה אביי

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top