שבת כז

מנא ליה נפקא מאו בגד דתניא בגד אין לי אלא בגד שלשה על שלשה בשאר בגדים מניין תלמוד לומר או בגד

ואביי האי או בגד מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבות שלש על שלש בצמר ופשתים דמטמא בשרצים

ורבא גלי רחמנא גבי נגעים והוא הדין לשרצים

ואביי איכא למיפרך מה לנגעים שכן שתי וערב מטמא בהם

ואידך אי סלקא דעתך נגעים חמירי לכתוב רחמנא גבי שרצים וליתו נגעים מינייהו

ואידך נגעים משרצים לא אתו דאיכא למיפרך מה לשרצים שכן מטמא בכעדשה

אמר אביי האי תנא דבי רבי ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי רבי ישמעאל דתני דבי רבי ישמעאל בגד אין לי אלא בגד צמר ופשתים מניין לרבות צמר גמלים וצמר ארנבים נוצה של עזים והשירין והכלך והסריקין תלמוד לומר או בגד

רבא אמר כי לית ליה להך תנא דבי רבי ישמעאל בשאר בגדים שלש על שלש שלשה על שלשה אית ליה

והא רבא הוא דאמר שלשה על שלשה בשאר בגדים לרבי שמעון בן אלעזר אית ליה לתנא דבי רבי ישמעאל לית ליה הדר ביה רבא מההיא ואי בעית אימא הא רב פפא אמרה

רב פפא אמר אף כל לאתויי כלאים כלאים בהדיא כתיבי ביה לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו סלקא דעתך אמינא הני מילי דרך לבישה אבל בהעלאה כל תרי מיני אסור

ולאו קל וחומר הוא ומה לבישה דקא מיתהני כולי גופיה מכלאים אמרת צמר ופשתים אין מידי אחרינא לא העלאה לא כל שכן אלא דרב פפא בדותא היא

רב נחמן בר יצחק אמר אף כל

לאתויי ציצית ציצית בהדיא כתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים וכתיב גדילים תעשה לך סלקא דעתך אמינא כדרבא דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתים יחדיו הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין סלקא דעתך כדרבא קא משמע לן

אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי לתנא דבי רבי ישמעאל מאי שנא לענין טומאה דמרבי שאר בגדים דכתיב או בגד הכא נמי לימא לרבות שאר בגדים מאשר תכסה בה ההוא לאתויי כסות סומא הוא דאתא דתניא וראיתם אותו פרט לכסות לילה אתה אומר פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לכסות סומא כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור הא מה אני מקיים וראיתם אותו פרט לכסות לילה

ומה ראית לרבות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנה בראייה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראייה אצל אחרים

ואימא לרבות שאר בגדים מסתברא קאי בצמר ופשתים מרבה צמר ופשתים קאי בצמר ופשתים מרבה שאר בגדים:

אמר אביי רבי שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד רבי שמעון בן אלעזר הא דאמרן סומכוס דתניא סומכוס אומר סיככה בטווי פסולה מפני שמטמאה בנגעים

כמאן כי האי תנא דתנן שתי וערב מטמא בנגעים מיד דברי רבי מאיר ורבי יהודה אומר השתי משישלה והערב מיד והאונין של פשתן משיתלבנו:

מתני׳ כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן:

גמ׳ מנלן דפשתן איקרי עץ אמר מר זוטרא דאמר קרא והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ:

והיוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן: מנלן אמר רבי אלעזר גמר אהל אהל