Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

ח׳ בניסן תש״פ | 2 אפריל 2020

שבת כז

השיעור היום מוקדש לעילוי נשמת אביגדור יוסף בן צבי הירש ז"ל על ידי חנה ומיכאל פיוטרקובסקי ועל ידי אליסון איקוביק לרפואה שלמה לבתה הקטנה זואי אריאל בת רחל יעל. 

מניין לרבא שלשיטת ר' שמעון בן אלעזר, כל בגד שלושה על שלושה טפחים מטמא? איך אביי מגיב למקור שהוא מביא? כל אחד יצטרך לדרוש את הפסוקים בצורה שמתאימה לפירושו. אביי מזכיר עוד ברייתא שנשנה מבית ר' ישמעאל שסותר את הברייתא שהבאנו בדף הקודם בשמו. באחד מופיע ששאר בגדים אינם מקבלים טומאה ובשנייה מופיע שהם כן מקבלים טומאה בגודל שלושה על שלושה טפחים. הגמרא מביאה שלושה תשובות – של רבא, רב פפא ורב נחמן. על כל תשובה יש קושי או כמה קושיות והגמרא דנה בהם. המשנה מדברת על דברים שיוצאים מהעץ – אין מדליקים בכל מה שיוצא מהעץ חוץ מפשתן וגם אינם מטמאים טומאת אהל חוץ מפשתן.

This post is also available in English

מנא ליה נפקא מאו בגד דתניא בגד אין לי אלא בגד שלשה על שלשה בשאר בגדים מניין תלמוד לומר או בגד

ואביי האי או בגד מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבות שלש על שלש בצמר ופשתים דמטמא בשרצים

ורבא גלי רחמנא גבי נגעים והוא הדין לשרצים

ואביי איכא למיפרך מה לנגעים שכן שתי וערב מטמא בהם

ואידך אי סלקא דעתך נגעים חמירי לכתוב רחמנא גבי שרצים וליתו נגעים מינייהו

ואידך נגעים משרצים לא אתו דאיכא למיפרך מה לשרצים שכן מטמא בכעדשה

אמר אביי האי תנא דבי רבי ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי רבי ישמעאל דתני דבי רבי ישמעאל בגד אין לי אלא בגד צמר ופשתים מניין לרבות צמר גמלים וצמר ארנבים נוצה של עזים והשירין והכלך והסריקין תלמוד לומר או בגד

רבא אמר כי לית ליה להך תנא דבי רבי ישמעאל בשאר בגדים שלש על שלש שלשה על שלשה אית ליה

והא רבא הוא דאמר שלשה על שלשה בשאר בגדים לרבי שמעון בן אלעזר אית ליה לתנא דבי רבי ישמעאל לית ליה הדר ביה רבא מההיא ואי בעית אימא הא רב פפא אמרה

רב פפא אמר אף כל לאתויי כלאים כלאים בהדיא כתיבי ביה לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו סלקא דעתך אמינא הני מילי דרך לבישה אבל בהעלאה כל תרי מיני אסור

ולאו קל וחומר הוא ומה לבישה דקא מיתהני כולי גופיה מכלאים אמרת צמר ופשתים אין מידי אחרינא לא העלאה לא כל שכן אלא דרב פפא בדותא היא

רב נחמן בר יצחק אמר אף כל

לאתויי ציצית ציצית בהדיא כתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים וכתיב גדילים תעשה לך סלקא דעתך אמינא כדרבא דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתים יחדיו הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין סלקא דעתך כדרבא קא משמע לן

אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי לתנא דבי רבי ישמעאל מאי שנא לענין טומאה דמרבי שאר בגדים דכתיב או בגד הכא נמי לימא לרבות שאר בגדים מאשר תכסה בה ההוא לאתויי כסות סומא הוא דאתא דתניא וראיתם אותו פרט לכסות לילה אתה אומר פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לכסות סומא כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור הא מה אני מקיים וראיתם אותו פרט לכסות לילה

ומה ראית לרבות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנה בראייה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראייה אצל אחרים

ואימא לרבות שאר בגדים מסתברא קאי בצמר ופשתים מרבה צמר ופשתים קאי בצמר ופשתים מרבה שאר בגדים:

אמר אביי רבי שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד רבי שמעון בן אלעזר הא דאמרן סומכוס דתניא סומכוס אומר סיככה בטווי פסולה מפני שמטמאה בנגעים

כמאן כי האי תנא דתנן שתי וערב מטמא בנגעים מיד דברי רבי מאיר ורבי יהודה אומר השתי משישלה והערב מיד והאונין של פשתן משיתלבנו:

מתני׳ כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן:

גמ׳ מנלן דפשתן איקרי עץ אמר מר זוטרא דאמר קרא והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ:

והיוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן: מנלן אמר רבי אלעזר גמר אהל אהל

להעמיק בדף

תניה רגב

מצוות הציצית – 'כהן מעט' שבת כ"ז ע"ב

  בציצית הותר ללבוש בגד שעטנז שיש בו צמר ופשתים. הדיון אודות מאפיין ייחודי זה של מצוות הציצית מתפרש על פני מספר דפים במסכת שבת – אולם באף אחד מהם לא הובהרה סיבת התשתית להיתר. האם מדובר בכלל הלכתי של עשה הדוחה לא תעשה? האם מדובר בדרשה של סמיכות פרשיות? האם המסקנה ההלכתית של חז"ל…

gefet

על מסע של לימוד בבירור המציאות- גפ"ת פרק 4, שבת כ"ז

עם הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) גפ"ת 4: שבת דף כז ע"ב פרק שני במסכת שבת עוסק במצוות הדלקת נרות שבת. החלק הראשון שלו מגדיר "במה מדליקין ובמה לא מדליקין", כלומר אילו חומרים יכולים לשמש כבסיס לפתילה וכחומר הבערה להדלקת נרות שבת. המשנה השלישית בפרק קובעת: "כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן", כלומר…

DAF M- featured image

למה בכלל מדליקים נר שבת? -דף משלהן, פרק 9

למה בכלל מדליקים נר שבת? למה שני נרות ולא אחד? והאם כל המשפחה צריכה להתכנס ליד אם המשפחה בהדלקה? שירה וחמוטל בוולוג מואר במיוחד בדף משלהן- פרק 9

שבת כז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת כז

מנא ליה נפקא מאו בגד דתניא בגד אין לי אלא בגד שלשה על שלשה בשאר בגדים מניין תלמוד לומר או בגד

ואביי האי או בגד מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבות שלש על שלש בצמר ופשתים דמטמא בשרצים

ורבא גלי רחמנא גבי נגעים והוא הדין לשרצים

ואביי איכא למיפרך מה לנגעים שכן שתי וערב מטמא בהם

ואידך אי סלקא דעתך נגעים חמירי לכתוב רחמנא גבי שרצים וליתו נגעים מינייהו

ואידך נגעים משרצים לא אתו דאיכא למיפרך מה לשרצים שכן מטמא בכעדשה

אמר אביי האי תנא דבי רבי ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי רבי ישמעאל דתני דבי רבי ישמעאל בגד אין לי אלא בגד צמר ופשתים מניין לרבות צמר גמלים וצמר ארנבים נוצה של עזים והשירין והכלך והסריקין תלמוד לומר או בגד

רבא אמר כי לית ליה להך תנא דבי רבי ישמעאל בשאר בגדים שלש על שלש שלשה על שלשה אית ליה

והא רבא הוא דאמר שלשה על שלשה בשאר בגדים לרבי שמעון בן אלעזר אית ליה לתנא דבי רבי ישמעאל לית ליה הדר ביה רבא מההיא ואי בעית אימא הא רב פפא אמרה

רב פפא אמר אף כל לאתויי כלאים כלאים בהדיא כתיבי ביה לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו סלקא דעתך אמינא הני מילי דרך לבישה אבל בהעלאה כל תרי מיני אסור

ולאו קל וחומר הוא ומה לבישה דקא מיתהני כולי גופיה מכלאים אמרת צמר ופשתים אין מידי אחרינא לא העלאה לא כל שכן אלא דרב פפא בדותא היא

רב נחמן בר יצחק אמר אף כל

לאתויי ציצית ציצית בהדיא כתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים וכתיב גדילים תעשה לך סלקא דעתך אמינא כדרבא דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתים יחדיו הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין סלקא דעתך כדרבא קא משמע לן

אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי לתנא דבי רבי ישמעאל מאי שנא לענין טומאה דמרבי שאר בגדים דכתיב או בגד הכא נמי לימא לרבות שאר בגדים מאשר תכסה בה ההוא לאתויי כסות סומא הוא דאתא דתניא וראיתם אותו פרט לכסות לילה אתה אומר פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לכסות סומא כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור הא מה אני מקיים וראיתם אותו פרט לכסות לילה

ומה ראית לרבות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנה בראייה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראייה אצל אחרים

ואימא לרבות שאר בגדים מסתברא קאי בצמר ופשתים מרבה צמר ופשתים קאי בצמר ופשתים מרבה שאר בגדים:

אמר אביי רבי שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד רבי שמעון בן אלעזר הא דאמרן סומכוס דתניא סומכוס אומר סיככה בטווי פסולה מפני שמטמאה בנגעים

כמאן כי האי תנא דתנן שתי וערב מטמא בנגעים מיד דברי רבי מאיר ורבי יהודה אומר השתי משישלה והערב מיד והאונין של פשתן משיתלבנו:

מתני׳ כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן:

גמ׳ מנלן דפשתן איקרי עץ אמר מר זוטרא דאמר קרא והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ:

והיוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן: מנלן אמר רבי אלעזר גמר אהל אהל

Scroll To Top