הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
שבת ג
השיעור מוקדש לעילוי נשמת יעקב קאפל בן משה ורבקה ז"ל על ידי אוה שוובר ורב דניאל שוובר.
כמה מקרים יש במשנה – כתוב שמונה אבל נראה שיש אולי 12 או 16? התנא כנראה רק מינה מקרים של פטור אבל אסור ולא פטור ומותר ומקרים שבהם פטור אבל יכול לבוא לידי חיוב לטאת (עשה עקירה) ולא המקרים שאינו יכול לבוא לידי חיוב חטאת (עשה הנחה). למה כששניים עושים מלאכה אחת הם פטורים? האם נחשב עקירה שלך אם מישהו שם עליך תיק עם דברים ואת יוצאת החוצה? אביי שואל האם ידו של אדם ברשות אחרת נחשב ככרמלית – שבעצם נקנוס אותו על כך שהוציא ידו החוצה מלא במשהו ולא נאפשר לו להכני את היד פנימה? הגמרא מנסה לענות על הקושי בהבאת סתירה בין שתי ברייתות וטוענת שאולי זה עניין המחלוקת ביניהם? אבל הגמרא דוחה ומביאה 6 אפשרויות אחרות להבין את ההבדל בין שתי הברייתות. תוך דיוק מאחת מהאופציות, הגמרא נכנסת לדיון האם אפשר לעבור על איסור דרבנן בכדי למנוע איסור דאורייתא.
פּוֹדְקַסְט: פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
This post is also available in English
בבא דרישא פטור ומותר לא קתני אלא בבא דסיפא דפטור אבל אסור קשיא
מי איכא בכולי שבת פטור ומותר והאמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר צידת צבי וצידת נחש ומפיס מורסא
כי איצטריך ליה לשמואל פטורי דקא עביד מעשה פטורי דלא קא עביד מעשה איכא טובא
מכל מקום תרתי סרי הויין פטורי דאתי בהו לידי חיוב חטאת קא חשיב דלא אתי בהו לידי חיוב חטאת לא קא חשיב
שניהן פטורין והא אתעבידא מלאכה מבינייהו תניא רבי אומר מעם הארץ בעשותה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה יחיד ועשה אותה חייב שנים ועשו אותה פטורין איתמר נמי אמר רבי חייא בר גמדא נזרקה מפי חבורה ואמרו בעשתה יחיד שעשאה חייב שנים שעשאוה פטורין:
בעי מיניה רב מרבי הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו עקירת גופו כעקירת חפץ ממקומו דמי ומיחייב או דילמא לא אמר ליה חייב ואינו דומה לידו מאי טעמא גופו נייח ידו לא נייח
אמר ליה רבי חייא לרב בר פחתי לא אמינא לך כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי דילמא לאו אדעתיה דאי לאו דרבי גברא רבה הוא כספתיה דמשני לך שינויא דלאו שינויא הוא
השתא מיהת שפיר משני לך דתניא היה טעון אוכלין ומשקין מבעוד יום והוציאן לחוץ משחשיכה חייב לפי שאינו דומה לידו:
אמר אביי פשיטא לי ידו של אדם אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד כרשות הרבים לא דמיא מידו דעני כרשות היחיד לא דמיא מידו דבעל הבית
בעי אביי ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית מי קנסוה רבנן לאהדורי לגביה או לא
תא שמע היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ תני חדא אסור להחזירה ותני אידך מותר להחזירה מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר ככרמלית דמיא ומר סבר לאו ככרמלית דמיא
לא דכולי עלמא ככרמלית דמיא ולא קשיא כאן למטה מעשרה כאן למעלה מעשרה
ואיבעית אימא אידי ואידי למטה מעשרה ולאו ככרמלית דמיא ולא קשיא כאן מבעוד יום כאן משחשיכה מבעוד יום לא קנסוה רבנן משחשיכה קנסוה רבנן
אדרבה איפכא מסתברא מבעוד יום דאי שדי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה רבנן משחשיכה דאי שדי ליה אתי בהו לידי חיוב חטאת לא ליקנסוה רבנן
ומדלא קא משנינן הכי תפשוט דרב ביבי בר אביי דבעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי חיוב חטאת או לא התירו
תפשוט דלא התירו הא לא קשיא ותפשוט
ואיבעית אימא לעולם לא תפשוט ולא קשיא כאן בשוגג כאן במזיד בשוגג לא קנסוה רבנן במזיד קנסוה רבנן
ואיבעית אימא אידי ואידי בשוגג והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמיפלגי מר סבר קנסו שוגג אטו מזיד ומר סבר לא קנסו שוגג אטו מזיד
ואיבעית אימא לעולם לא קנסו ולא קשיא כאן לאותה חצר
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
"שתים שהן ארבע" – בין האתי לאסתטי
"שתים שהן ארבע" – בין האתי לאסתטי. המשנה הפותחת את מסכת שבת נשמעת כמו חידה: "יציאות השבת: שתים שהן ארבע בפנים, ושתים שהן ארבע בחוץ". כך, אנחנו קופצות ראש לתוך המים הסוערים של המסכת, מבלי שהבנו מהם איסורי השבת ואילו רשויות ישנן, שלא לדבר על נושאים עקרוניים יותר כמו מטרתה של השבת, או היבטיה החברתיים…
שבת ג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
בבא דרישא פטור ומותר לא קתני אלא בבא דסיפא דפטור אבל אסור קשיא
מי איכא בכולי שבת פטור ומותר והאמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר צידת צבי וצידת נחש ומפיס מורסא
כי איצטריך ליה לשמואל פטורי דקא עביד מעשה פטורי דלא קא עביד מעשה איכא טובא
מכל מקום תרתי סרי הויין פטורי דאתי בהו לידי חיוב חטאת קא חשיב דלא אתי בהו לידי חיוב חטאת לא קא חשיב
שניהן פטורין והא אתעבידא מלאכה מבינייהו תניא רבי אומר מעם הארץ בעשותה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה יחיד ועשה אותה חייב שנים ועשו אותה פטורין איתמר נמי אמר רבי חייא בר גמדא נזרקה מפי חבורה ואמרו בעשתה יחיד שעשאה חייב שנים שעשאוה פטורין:
בעי מיניה רב מרבי הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו עקירת גופו כעקירת חפץ ממקומו דמי ומיחייב או דילמא לא אמר ליה חייב ואינו דומה לידו מאי טעמא גופו נייח ידו לא נייח
אמר ליה רבי חייא לרב בר פחתי לא אמינא לך כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי דילמא לאו אדעתיה דאי לאו דרבי גברא רבה הוא כספתיה דמשני לך שינויא דלאו שינויא הוא
השתא מיהת שפיר משני לך דתניא היה טעון אוכלין ומשקין מבעוד יום והוציאן לחוץ משחשיכה חייב לפי שאינו דומה לידו:
אמר אביי פשיטא לי ידו של אדם אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד כרשות הרבים לא דמיא מידו דעני כרשות היחיד לא דמיא מידו דבעל הבית
בעי אביי ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית מי קנסוה רבנן לאהדורי לגביה או לא
תא שמע היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ תני חדא אסור להחזירה ותני אידך מותר להחזירה מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר ככרמלית דמיא ומר סבר לאו ככרמלית דמיא
לא דכולי עלמא ככרמלית דמיא ולא קשיא כאן למטה מעשרה כאן למעלה מעשרה
ואיבעית אימא אידי ואידי למטה מעשרה ולאו ככרמלית דמיא ולא קשיא כאן מבעוד יום כאן משחשיכה מבעוד יום לא קנסוה רבנן משחשיכה קנסוה רבנן
אדרבה איפכא מסתברא מבעוד יום דאי שדי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה רבנן משחשיכה דאי שדי ליה אתי בהו לידי חיוב חטאת לא ליקנסוה רבנן
ומדלא קא משנינן הכי תפשוט דרב ביבי בר אביי דבעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי חיוב חטאת או לא התירו
תפשוט דלא התירו הא לא קשיא ותפשוט
ואיבעית אימא לעולם לא תפשוט ולא קשיא כאן בשוגג כאן במזיד בשוגג לא קנסוה רבנן במזיד קנסוה רבנן
ואיבעית אימא אידי ואידי בשוגג והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמיפלגי מר סבר קנסו שוגג אטו מזיד ומר סבר לא קנסו שוגג אטו מזיד
ואיבעית אימא לעולם לא קנסו ולא קשיא כאן לאותה חצר
