Skip to content

הדף היומי

אפריל 10, 2020 | ט״ז בניסן תש״פ

שבת לה

השיעור היום מקודש על ידי עליזה אבשלום לזכר נשמת אמה, שרה בן לחסון ז"ל שאהבה את התורה, למדה ולימדה כל חייה, ולרפואה שלמה לכל חולי העולם הזקוקים לרחמי שמים. השיעורים השבוע מקודשים לחגיגת יום ההולדת של הרב פרדה כהן באהבה ממשפחתה. 

הדעות של רבה ורב יוסף לגבי שיעור בין השמשות (רב יוסף נתן שיעור יותר קטן) מוחלפות בכלי שנחשב כמוקצה בשבת בגודל מסויים (רב יוסף נתן שיעור יותר גדול) ואי אפשר לטלטלו. הרבנים נותנים דרכים שונות שבהן אפשר להבחין מתי מתחיל שעת בין השמשות. הם גם מסבירים איפה אפשר ללכת כדי לראות בארה של מרים שסיפק לבני ישראל מים כשהם היו במדבר. ר' יהודה אמר שבין השמשות מתחיל כדי פני מזרח מאדימים – האם מסתכלים מזרחה כדי להבחין שעה זו או מערבה? לפני שבת היו תוקעים 6 פעמים – ראשון לפועלים שבשדות לחזור הביתה, שנית לפועלים בעיר, שלישית להדליק את הנר או להוריד תפילין, אז עוד שלושה כדי להודיע שמעכשיו אסור לעשות מלאכה. אבל האם יש קצת זמן אחר כך שעדיין אפשר לעשות מלאכה כי התוקע צריך להחזיר שופרו הביתה?

This post is also available in English

תרי תילתי מיל מאי בינייהו איכא בינייהו פלגא דדנקא

וחילופה בחלתא דאמר רבה חלתא בת תרי כורי שרי לטלטולה ובת תלתא כורי אסור לטלטולה ורב יוסף אמר בת תלתא כורי נמי שרי בת ארבעה כורי אסור

אמר אביי בעי מיניה דמר בשעת מעשה ואפילו בת תרי כורי לא שרא לי כמאן כהאי תנא דתנן כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית אף על פי שיש להם שולים והן מחזיקות ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש טהורים אמר אביי שמע מינה האי גודשא תילתא הוי

אביי חזייה לרבא דקא דאוי למערב אמר ליה והתניא כל זמן שפני מזרח מאדימין אמר ליה מי סברת פני מזרח ממש לא פנים המאדימין את המזרח איכא דאמרי רבא חזייה לאביי דקא דאוי למזרח אמר ליה מי סברת פני מזרח ממש פנים המאדימין את המזרח וסימניך כוותא:

רבי נחמיה אומר כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל: אמר רבי חנינא הרוצה לידע שיעורו של רבי נחמיה יניח חמה בראש הכרמל וירד ויטבול בים ויעלה וזהו שיעורו של רבי נחמיה

אמר רבי חייא הרוצה לראות בארה של מרים יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים וזו היא בארה של מרים אמר רב מעין המיטלטל טהור וזהו בארה של מרים:

אמר רב יהודה אמר שמואל בין השמשות דרבי יהודה כהנים טובלין בו למאן אילימא לרבי יהודה ספקא הוא אלא בין השמשות דרבי יהודה לרבי יוסי כהנים טובלין בו

פשיטא מהו דתימא בין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדרבי יהודה קא משמע לן דשלים בין השמשות דרבי יהודה והדר מתחיל בין השמשות דרבי יוסי

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה לענין שבת והלכה כרבי יוסי לענין תרומה בשלמא הלכה כרבי יהודה לענין שבת לחומרא אבל לענין תרומה מאי היא אילימא לטבילה ספקא היא

אלא לאכילת תרומה דלא אכלי כהנים תרומה עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי

אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה תניא נמי הכי כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה אמר רבי יוסי לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים

אמר רבי יוסי ברבי זבידא העושה מלאכה בשני בין השמשות חייב חטאת ממה נפשך אמר ליה רבא לשמעיה אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן אדשימשא אריש דיקלי אתלו שרגא ביום המעונן מאי במתא חזי תרנגולא בדברא עורבי אי נמי אדאני:

תנו רבנן שש תקיעות תוקעין ערב שבת ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות שניה להבטיל עיר וחנויות שלישית להדליק את הנר דברי רבי נתן רבי יהודה הנשיא אומר שלישית לחלוץ תפילין ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת

אמר רבן שמעון בן גמליאל מה נעשה להם לבבליים שתוקעין ומריעין ושובתין מתוך מריעין תוקעין ומריעין הוו להו חמשה אלא שתוקעין וחוזרין ותוקעין ומריעין ושובתין מתוך מריעין מנהג אבותיהן בידיהן

מתני ליה רב יהודה לרב יצחק בריה שניה להדליק את הנר כמאן לא כרבי נתן ולא כרבי יהודה הנשיא אלא שלישית להדליק את הנר כמאן כרבי נתן

תנא דבי רבי ישמעאל שש תקיעות תוקעין ערב שבת התחיל לתקוע תקיעה ראשונה נמנעו העומדים בשדה מלעדור ומלחרוש ומלעשות כל מלאכה שבשדות ואין הקרובין רשאין ליכנס עד שיבואו רחוקין ויכנסו כולם כאחד ועדיין חנויות פתוחות ותריסין מונחין התחיל לתקוע תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות ועדיין חמין מונחין על גבי כירה וקדירות מונחות על גבי כירה התחיל לתקוע תקיעה שלישית סילק המסלק והטמין המטמין והדליק המדליק ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת

אמר רבי יוסי (בר) חנינא שמעתי שאם בא להדליק אחר שש תקיעות מדליק שהרי נתנו חכמים שיעור לחזן הכנסת להוליך שופרו לביתו אמר לו אם כן נתת דבריך לשיעורין אלא מקום צנוע יש לו לחזן הכנסת בראש גגו ששם מניח שופרו לפי שאין מטלטלין לא את השופר ולא את החצוצרות

והתניא שופר מיטלטל וחצוצרות אינם מיטלטלין אמר רב (יוסי) לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור אמר ליה אביי וביחיד למאי חזי הואיל וראוי לגמע בו מים

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת לה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת לה

תרי תילתי מיל מאי בינייהו איכא בינייהו פלגא דדנקא

וחילופה בחלתא דאמר רבה חלתא בת תרי כורי שרי לטלטולה ובת תלתא כורי אסור לטלטולה ורב יוסף אמר בת תלתא כורי נמי שרי בת ארבעה כורי אסור

אמר אביי בעי מיניה דמר בשעת מעשה ואפילו בת תרי כורי לא שרא לי כמאן כהאי תנא דתנן כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית אף על פי שיש להם שולים והן מחזיקות ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש טהורים אמר אביי שמע מינה האי גודשא תילתא הוי

אביי חזייה לרבא דקא דאוי למערב אמר ליה והתניא כל זמן שפני מזרח מאדימין אמר ליה מי סברת פני מזרח ממש לא פנים המאדימין את המזרח איכא דאמרי רבא חזייה לאביי דקא דאוי למזרח אמר ליה מי סברת פני מזרח ממש פנים המאדימין את המזרח וסימניך כוותא:

רבי נחמיה אומר כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל: אמר רבי חנינא הרוצה לידע שיעורו של רבי נחמיה יניח חמה בראש הכרמל וירד ויטבול בים ויעלה וזהו שיעורו של רבי נחמיה

אמר רבי חייא הרוצה לראות בארה של מרים יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים וזו היא בארה של מרים אמר רב מעין המיטלטל טהור וזהו בארה של מרים:

אמר רב יהודה אמר שמואל בין השמשות דרבי יהודה כהנים טובלין בו למאן אילימא לרבי יהודה ספקא הוא אלא בין השמשות דרבי יהודה לרבי יוסי כהנים טובלין בו

פשיטא מהו דתימא בין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדרבי יהודה קא משמע לן דשלים בין השמשות דרבי יהודה והדר מתחיל בין השמשות דרבי יוסי

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה לענין שבת והלכה כרבי יוסי לענין תרומה בשלמא הלכה כרבי יהודה לענין שבת לחומרא אבל לענין תרומה מאי היא אילימא לטבילה ספקא היא

אלא לאכילת תרומה דלא אכלי כהנים תרומה עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי

אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה תניא נמי הכי כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה אמר רבי יוסי לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים

אמר רבי יוסי ברבי זבידא העושה מלאכה בשני בין השמשות חייב חטאת ממה נפשך אמר ליה רבא לשמעיה אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן אדשימשא אריש דיקלי אתלו שרגא ביום המעונן מאי במתא חזי תרנגולא בדברא עורבי אי נמי אדאני:

תנו רבנן שש תקיעות תוקעין ערב שבת ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות שניה להבטיל עיר וחנויות שלישית להדליק את הנר דברי רבי נתן רבי יהודה הנשיא אומר שלישית לחלוץ תפילין ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת

אמר רבן שמעון בן גמליאל מה נעשה להם לבבליים שתוקעין ומריעין ושובתין מתוך מריעין תוקעין ומריעין הוו להו חמשה אלא שתוקעין וחוזרין ותוקעין ומריעין ושובתין מתוך מריעין מנהג אבותיהן בידיהן

מתני ליה רב יהודה לרב יצחק בריה שניה להדליק את הנר כמאן לא כרבי נתן ולא כרבי יהודה הנשיא אלא שלישית להדליק את הנר כמאן כרבי נתן

תנא דבי רבי ישמעאל שש תקיעות תוקעין ערב שבת התחיל לתקוע תקיעה ראשונה נמנעו העומדים בשדה מלעדור ומלחרוש ומלעשות כל מלאכה שבשדות ואין הקרובין רשאין ליכנס עד שיבואו רחוקין ויכנסו כולם כאחד ועדיין חנויות פתוחות ותריסין מונחין התחיל לתקוע תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות ועדיין חמין מונחין על גבי כירה וקדירות מונחות על גבי כירה התחיל לתקוע תקיעה שלישית סילק המסלק והטמין המטמין והדליק המדליק ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת

אמר רבי יוסי (בר) חנינא שמעתי שאם בא להדליק אחר שש תקיעות מדליק שהרי נתנו חכמים שיעור לחזן הכנסת להוליך שופרו לביתו אמר לו אם כן נתת דבריך לשיעורין אלא מקום צנוע יש לו לחזן הכנסת בראש גגו ששם מניח שופרו לפי שאין מטלטלין לא את השופר ולא את החצוצרות

והתניא שופר מיטלטל וחצוצרות אינם מיטלטלין אמר רב (יוסי) לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור אמר ליה אביי וביחיד למאי חזי הואיל וראוי לגמע בו מים

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top