Skip to content

הדף היומי

אפריל 14, 2020 | כ׳ בניסן תש״פ

שבת לט

השיעור היום מוקדש לזכר נשמת הרב גרשון בן שמואל ושרה ז"ל על ידי משה שוורץ ועל ידי הרב סט פליפס לכבוד כל אלו שלומדים דף יומי באלנטון פנסלויניה.

כולם אוסרים לבשל בשבת על ידי תולדות האור (האש) אבל יש מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי לגבי תולדות החמה. מה מותר לשרות במים בשבת במים חמים ועל מה מותר להדיח? לא ברור אם המושג להדיח מדבר על עירוי מכלי ראשון או מכלי שני? למה ר' יוסי שמתיר בתולדות החמה, מודה לחכמים במקרה שטמן ביצה בחול שאסור. לשם מה הובא הסיפור של אנשי טבריה במשנה? האם זה בא להראות שר' יוסי מודה לחכמים או האם ר' יוסי תמך באנשי טבריה? האם חמי טבריה נחשבים כתולדות החמה או כתולדות האור? כשחכמים אמרו שהמים שחיממו אנשי טבריה אסור ברחיצה כמים שהוחמו בשבת או ביום טוב, לאיזה רחיצה התכוונו – רחיצת כל הגוף או פניו ידיו ורגליו? לכל אופציה יש קושי. הגמרא מוצאת פתרון – מדובר בשטיפת כל גופו ולא רחיצה וכפי שיטת ר' שמעון שהתיר במקרה זה. רבה בר בר חנה אומר שר' יוחנן פסק כר' יהודה – שיטת הביניים במחלקות לגבי שטיפת הגוף. האם למד כך מכללא או שמע ממנו שאמר במפורש? מה זה משנה?

This post is also available in English

כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח ישן וקולייס האיספנין שהדחתן זו היא גמר מלאכתן שמע מינה:

ולא יפקיענה בסודרין: והא דתנן נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצננו ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו לימא רבי יוסי היא ולא רבנן

אמר רב נחמן בחמה דכולי עלמא לא פליגי דשרי בתולדות האור כולי עלמא לא פליגי דאסיר כי פליגי בתולדות החמה מר סבר גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור ומר סבר לא גזרינן:

ולא יטמיננה בחול: וליפלוג נמי רבי יוסי בהא רבה אמר גזרה שמא יטמין ברמץ רב יוסף אמר מפני שמזיז עפר ממקומו מאי בינייהו איכא בינייהו עפר תיחוח

מיתיבי רבן שמעון בן גמליאל אומר מגלגלין ביצה על גבי גג רותח ואין מגלגלין ביצה על גבי סיד רותח בשלמא למאן דאמר גזרה שמא יטמין ברמץ ליכא למיגזר אלא למאן דאמר מפני שמזיז עפר ממקומו ליגזר סתם גג לית ביה עפר

תא שמע מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין וכו׳ בשלמא למאן דאמר גזרה שמא יטמין ברמץ היינו דדמיא להטמנה אלא למאן דאמר מפני שמזיז עפר ממקומו מאי איכא למימר

מי סברת מעשה טבריא אסיפא קאי ארישא קאי לא יפקיענה בסודרין ורבי יוסי מתיר והכי קאמרי ליה רבנן לרבי יוסי הא מעשה דאנשי טבריא דתולדות חמה הוא ואסרי להו רבנן אמר להו ההוא תולדות אור הוא דחלפי אפיתחא דגיהנם

אמר רב חסדא

ממעשה שעשו אנשי טבריא ואסרי להו רבנן בטלה הטמנה בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום אמר עולא הלכה כאנשי טבריא אמר ליה רב נחמן כבר תברינהו אנשי טבריא לסילונייהו:

מעשה שעשו אנשי טבריא: מאי רחיצה אילימא רחיצת כל גופו אלא חמין שהוחמו בשבת הוא דאסורין הא חמין שהוחמו מערב שבת מותרין והתניא חמין שהוחמו מערב שבת למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו אלא פניו ידיו ורגליו

אימא סיפא ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה לימא תנן סתמא כבית שמאי דתנן בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתיה ובית הלל מתירין

אמר רב איקא בר חנניא להשתטף בהן כל גופו עסקינן והאי תנא הוא דתניא לא ישתטף אדם כל גופו בין בחמין ובין בצונן דברי רבי מאיר רבי שמעון מתיר רבי יהודה אומר בחמין אסור בצונן מותר

אמר רב חסדא מחלוקת בכלי אבל בקרקע דברי הכל מותר והא מעשה דאנשי טבריא בקרקע הוה ואסרי להו רבנן אלא אי איתמר הכי איתמר מחלוקת בקרקע אבל בכלי דברי הכל אסור

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה אמר ליה רב יוסף בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך מאי כללא דאמר רב תנחום אמר רבי יוחנן אמר רבי ינאי אמר (רב) כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע חוץ מקולי מטלניות שאף על פי שרבי אליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל ורבי עקיבא מכריע אין הלכה כדברי המכריע חדא דרבי עקיבא תלמיד הוא ועוד הא

להעמיק בדף

gefet

כלי שני אינו מבשל- גפ"ת פרק 7

תוספות יסודי בהלכות בישול – כלי שני אינו מבשל, מדוע?!
הגמרא בעמוד שלנו מביאה סיפור מפורסם על רבי. סיפור שממנו נלמדו שלושה דינים בהלכות שבת:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף מ עמוד ב
אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי, ואמר לי: טול בכלי שני ותן.
שמע מינה תלת, שמע מינה: שמן יש בו משום בשול, ושמע מינה: כלי שני אינו מבשל, ושמע מינה: הפשרו זהו בשולו.
אנחנו נתמקד בלימוד השני ממעשהו של רבי – שמע מינה: כלי שני אינו מבשל.
רש"י מבאר לנו לימוד זה – ומסביר מהו כלי שני ומדוע אינו מבשל:

דף משלהן- thumbnail

כוונה או מעשה?- דף משלהן פרק 11

השבוע חמוטל ושירה מתחפשות לרבי יהודה ורבי שמעון, ומתווכחות – מה גובר על מה – כוונה או מעשה? מה קובע האם המלאכה מותרת או אסורה בשבת? ומה זה "דבר שאינו מתכוון"? כל התשובות בוולוג החדש

שבת לט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת לט

כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח ישן וקולייס האיספנין שהדחתן זו היא גמר מלאכתן שמע מינה:

ולא יפקיענה בסודרין: והא דתנן נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצננו ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו לימא רבי יוסי היא ולא רבנן

אמר רב נחמן בחמה דכולי עלמא לא פליגי דשרי בתולדות האור כולי עלמא לא פליגי דאסיר כי פליגי בתולדות החמה מר סבר גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור ומר סבר לא גזרינן:

ולא יטמיננה בחול: וליפלוג נמי רבי יוסי בהא רבה אמר גזרה שמא יטמין ברמץ רב יוסף אמר מפני שמזיז עפר ממקומו מאי בינייהו איכא בינייהו עפר תיחוח

מיתיבי רבן שמעון בן גמליאל אומר מגלגלין ביצה על גבי גג רותח ואין מגלגלין ביצה על גבי סיד רותח בשלמא למאן דאמר גזרה שמא יטמין ברמץ ליכא למיגזר אלא למאן דאמר מפני שמזיז עפר ממקומו ליגזר סתם גג לית ביה עפר

תא שמע מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין וכו׳ בשלמא למאן דאמר גזרה שמא יטמין ברמץ היינו דדמיא להטמנה אלא למאן דאמר מפני שמזיז עפר ממקומו מאי איכא למימר

מי סברת מעשה טבריא אסיפא קאי ארישא קאי לא יפקיענה בסודרין ורבי יוסי מתיר והכי קאמרי ליה רבנן לרבי יוסי הא מעשה דאנשי טבריא דתולדות חמה הוא ואסרי להו רבנן אמר להו ההוא תולדות אור הוא דחלפי אפיתחא דגיהנם

אמר רב חסדא

ממעשה שעשו אנשי טבריא ואסרי להו רבנן בטלה הטמנה בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום אמר עולא הלכה כאנשי טבריא אמר ליה רב נחמן כבר תברינהו אנשי טבריא לסילונייהו:

מעשה שעשו אנשי טבריא: מאי רחיצה אילימא רחיצת כל גופו אלא חמין שהוחמו בשבת הוא דאסורין הא חמין שהוחמו מערב שבת מותרין והתניא חמין שהוחמו מערב שבת למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו אלא פניו ידיו ורגליו

אימא סיפא ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה לימא תנן סתמא כבית שמאי דתנן בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתיה ובית הלל מתירין

אמר רב איקא בר חנניא להשתטף בהן כל גופו עסקינן והאי תנא הוא דתניא לא ישתטף אדם כל גופו בין בחמין ובין בצונן דברי רבי מאיר רבי שמעון מתיר רבי יהודה אומר בחמין אסור בצונן מותר

אמר רב חסדא מחלוקת בכלי אבל בקרקע דברי הכל מותר והא מעשה דאנשי טבריא בקרקע הוה ואסרי להו רבנן אלא אי איתמר הכי איתמר מחלוקת בקרקע אבל בכלי דברי הכל אסור

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה אמר ליה רב יוסף בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך מאי כללא דאמר רב תנחום אמר רבי יוחנן אמר רבי ינאי אמר (רב) כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע חוץ מקולי מטלניות שאף על פי שרבי אליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל ורבי עקיבא מכריע אין הלכה כדברי המכריע חדא דרבי עקיבא תלמיד הוא ועוד הא

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top