Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 04.12.21 | הדף היומי: תענית כב - שבת, א' דראש חודש טבת

הדף היומי

י״ד באדר תש״פ | 10 מרץ 2020

שבת ד

למה במשנה שלנו מחייבים אפילו שאין הנחה או עקירה ממקום שיש בו ארבעה על ארבעה טפחים? רבה מציע שזה הולך לפי שיטת רבי עקיבא – שקלוטה באויר נחשב שאילו הונחה. אבל הגמרא מביאה שתי קושיות על פירוש זה. רב יוסף מציע שזה שיטת רבי והגמרא מנסה להבין איזה שיטה של רבי תואמת את העמדה הזאת? הגמרא מביאה שתי ברייתות עם דעות של רבי אבל דוחה גם את אלו.

This post is also available in English

כאן לחצר אחרת כדבעא מיניה רבא מרב נחמן היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ מהו להחזירה לאותה חצר אמר ליה מותר לחצר אחרת מהו אמר ליה אסור

ומאי שנא לכי תיכול עלה כורא דמילחא התם לא איתעבידא מחשבתו הכא איתעבידא מחשבתו:

גופא בעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת או לא התירו

אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא היכי דמי אילימא בשוגג ולא אידכר ליה למאן התירו

ואלא לאו דאיהדר ואידכר מי מחייב והתנן כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן שגגה וסופן שגגה

אלא במזיד קודם שיבא לידי איסור סקילה מיבעי ליה

אמר רב שילא לעולם בשוגג ולמאן התירו לאחרים

מתקיף לה רב ששת וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך

אלא אמר רב אשי לעולם במזיד ואימא קודם שיבא לידי איסור סקילה רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא אמר רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה:

פשט העני את ידו: אמאי חייב והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ארבעה על ארבעה וליכא

אמר רבה הא מני רבי עקיבא דאמר לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה דתנן הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים

רבי עקיבא סבר אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא ורבנן סברי לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא

למימרא דפשיטא ליה לרבה דבקלוטה כמי שהונחה דמיא

ובתוך עשרה פליגי והא מיבעיא בעי לה רבה דבעי רבה למטה מעשרה פליגי ובהא פליגי דרבי עקיבא סבר קלוטה כמי שהונחה דמיא ורבנן סברי לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא אבל למעלה מעשרה דברי הכל פטור ודכולי עלמא לא ילפינן זורק ממושיט

או דילמא למעלה מעשרה פליגי ובהא פליגי דרבי עקיבא סבר ילפינן זורק ממושיט ורבנן סברי לא ילפינן זורק ממושיט אבל למטה מעשרה דברי הכל חייב מאי טעמא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא

הא לא קשיא בתר דאיבעי הדר איפשיטא ליה דסבר רבי עקיבא קלוטה כמי שהונחה דמיא

ודילמא הנחה הוא דלא בעיא הא עקירה בעיא

אלא אמר רב יוסף הא מני רבי היא

הי רבי אילימא הא רבי דתניא זרק ונח על גבי זיז כל שהוא רבי מחייב וחכמים פוטרין

התם כדבעינן למימר לקמן כדאביי דאמר אביי הכא באילן העומד ברשות היחיד ונופו נוטה לרשות הרבים וזרק ונח אנופו

דרבי סבר אמרינן שדי נופו בתר עיקרו ורבנן סברי לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו

אלא הא רבי דתניא זרק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע רבי מחייב וחכמים פוטרין

ואמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי שתים אחת משום הוצאה ואחת משום הכנסה אלמא לא בעי עקירה ולא הנחה על גבי מקום ארבעה על ארבעה

הא איתמר עלה רב ושמואל דאמרי תרווייהו

להעמיק בדף

הרבנית תניה רגב

"שתים שהן ארבע" – בין האתי לאסתטי

"שתים שהן ארבע" – בין האתי לאסתטי. המשנה הפותחת את מסכת שבת נשמעת כמו חידה: "יציאות השבת: שתים שהן ארבע בפנים, ושתים שהן ארבע בחוץ". כך, אנחנו קופצות ראש לתוך המים הסוערים של המסכת, מבלי שהבנו מהם איסורי השבת ואילו רשויות ישנן, שלא לדבר על נושאים עקרוניים יותר כמו מטרתה של השבת, או היבטיה החברתיים…

gefet

גפ"ת- פרק א'- פותחות במסכת שבת

גפ"ת- פרק א' עם יעל שמעוני

למה מתחילה מסכת שבת במלאכת הוצאה? ולמה לא שואלת הגמרא דבר על נקודה זו?

גפת- גמרא, פירושים, תוספות- על הדף היומי

שיעור שבועי עם נשים מובילות בישיבת דרישה חנה דרייפוס ויעל שמעוני

WhatsApp Image 2020-03-08 at 10.18.23 AM

מתחילות את מסכת שבת! לאן נעלמו ל"ט אבות מלאכה? ולמה מלאכת הוצאה נחשבת מלאכה גרועה?

מתחילות את מסכת שבת! לאן נעלמו ל"ט אבות מלאכה? ולמה מלאכת הוצאה נחשבת מלאכה גרועה? כל התשובות בפנים
דף משלהן, פרק 6

שבת ד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת ד

כאן לחצר אחרת כדבעא מיניה רבא מרב נחמן היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ מהו להחזירה לאותה חצר אמר ליה מותר לחצר אחרת מהו אמר ליה אסור

ומאי שנא לכי תיכול עלה כורא דמילחא התם לא איתעבידא מחשבתו הכא איתעבידא מחשבתו:

גופא בעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת או לא התירו

אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא היכי דמי אילימא בשוגג ולא אידכר ליה למאן התירו

ואלא לאו דאיהדר ואידכר מי מחייב והתנן כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן שגגה וסופן שגגה

אלא במזיד קודם שיבא לידי איסור סקילה מיבעי ליה

אמר רב שילא לעולם בשוגג ולמאן התירו לאחרים

מתקיף לה רב ששת וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך

אלא אמר רב אשי לעולם במזיד ואימא קודם שיבא לידי איסור סקילה רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא אמר רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה:

פשט העני את ידו: אמאי חייב והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ארבעה על ארבעה וליכא

אמר רבה הא מני רבי עקיבא דאמר לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה דתנן הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים

רבי עקיבא סבר אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא ורבנן סברי לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא

למימרא דפשיטא ליה לרבה דבקלוטה כמי שהונחה דמיא

ובתוך עשרה פליגי והא מיבעיא בעי לה רבה דבעי רבה למטה מעשרה פליגי ובהא פליגי דרבי עקיבא סבר קלוטה כמי שהונחה דמיא ורבנן סברי לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא אבל למעלה מעשרה דברי הכל פטור ודכולי עלמא לא ילפינן זורק ממושיט

או דילמא למעלה מעשרה פליגי ובהא פליגי דרבי עקיבא סבר ילפינן זורק ממושיט ורבנן סברי לא ילפינן זורק ממושיט אבל למטה מעשרה דברי הכל חייב מאי טעמא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא

הא לא קשיא בתר דאיבעי הדר איפשיטא ליה דסבר רבי עקיבא קלוטה כמי שהונחה דמיא

ודילמא הנחה הוא דלא בעיא הא עקירה בעיא

אלא אמר רב יוסף הא מני רבי היא

הי רבי אילימא הא רבי דתניא זרק ונח על גבי זיז כל שהוא רבי מחייב וחכמים פוטרין

התם כדבעינן למימר לקמן כדאביי דאמר אביי הכא באילן העומד ברשות היחיד ונופו נוטה לרשות הרבים וזרק ונח אנופו

דרבי סבר אמרינן שדי נופו בתר עיקרו ורבנן סברי לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו

אלא הא רבי דתניא זרק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע רבי מחייב וחכמים פוטרין

ואמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי שתים אחת משום הוצאה ואחת משום הכנסה אלמא לא בעי עקירה ולא הנחה על גבי מקום ארבעה על ארבעה

הא איתמר עלה רב ושמואל דאמרי תרווייהו

Scroll To Top