Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

כ״א בניסן תש״פ | 15 אפריל 2020

שבת מ

רב ושמואל חולקים לגבי איזה סוג רחיצה מותרת עם מים שהוחמו מלפני שבת. לרבה יש גירסה מקילה יותר של רב. רב יוסף רצה לדעת האם רבה באמת התנהג ככה? הגמרא מביאה כמה ברייתות שדנות בבתי מרחצאות ורחיצה בשבת וביום טוב עם מים שהוחמו מלפני שבת או ביום טוב. מהן השלבים השונים של התפתחותה של גזירת מרחצאות? האם אפשר להפשיר שמן? מותר לחמם? האם יש בישול בשמן? יש דעות שונות בנושא. איך הדינים בחמי טבריא שונים במים שהוחמו על ידי האש מלפני שבת?האם מותר לשחות בשבת?

This post is also available in English

הדר ביה רבי עקיבא לגביה דרבי יהושע ואי מכללא מאי דילמא הני מילי במתניתין אבל בברייתא לא אמר ליה אנא בפירוש שמיע לי

אתמר חמין שהוחמו מערב שבת רב אמר למחר רוחץ בהן כל גופו אבר אבר ושמואל אמר לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו מיתיבי חמין שהוחמו מערב שבת למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו תיובתא דרב אמר לך רב לא כל גופו בבת אחת אלא אבר אבר והא פניו ידיו ורגליו קתני כעין פניו ידיו ורגליו

תא שמע לא התירו לרחוץ בחמין שהוחמו מערב שבת אלא פניו ידיו ורגליו הכא נמי כעין פניו ידיו ורגליו

תניא כוותיה דשמואל חמין שהוחמו מערב שבת למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו אבר אבר ואין צריך לומר חמין שהוחמו ביום טוב רבה מתני לה להא שמעתא דרב בהאי לישנא חמין שהוחמו מערב שבת למחר אמר רב רוחץ בהן כל גופו ומשייר אבר אחד איתיביה כל הני תיובתא תיובתא

אמר ליה רב יוסף לאביי רבה מי קא עביד כשמעתיה דרב אמר ליה לא ידענא מאי תיבעי ליה פשיטא דלא עביד דהא איתותב (דילמא) לא שמיעא ליה

ואי לא שמיעא ליה ודאי עביד דאמר אביי כל מילי דמר עביד כרב בר מהני תלת דעביד כשמואל מטילין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר והלכה כרבי שמעון בגרירה כחומרי דרב עביד כקולי דרב לא עביד

תנו רבנן מרחץ שפקקו נקביו מערב שבת למוצאי שבת רוחץ בו מיד פקקו נקביו מיום טוב למחר נכנס ומזיע ויוצא ומשתטף בבית החיצון

אמר רב יהודה מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו מערב יום טוב למחר נכנס רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא והזיעו בו ויצאו ונשתטפו בבית החיצון אלא שחמין שלו מחופין בנסרים כשבא הדבר לפני חכמים אמרו אף על פי שאין חמין שלו מחופין בנסרין ומשרבו עוברי עבירה התחילו לאסור אמבטיאות של כרכין מטייל בהן ואינו חושש

מאי עוברי עבירה דאמר רבי שמעון בן פזי אמר יהושע בן לוי משום בר קפרא בתחילה היו רוחצין בחמין שהוחמו מערב שבת התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים מערב שבת הוחמו אסרו את החמין והתירו את הזיעה ועדיין היו רוחצין בחמין ואומרים מזיעין אנחנו אסרו להן את הזיעה והתירו חמי טבריה ועדיין היו רוחצין בחמי האור ואומרים בחמי טבריה רחצנו אסרו להן חמי טבריה והתירו להן את הצונן ראו שאין הדבר עומד להן התירו להן חמי טבריה וזיעה במקומה עומדת

אמר רבא האי מאן דעבר אדרבנן שרי למיקרי ליה עבריינא כמאן

כי האי תנא

אמבטיאות של כרכים מטייל בהן ואינו חושש אמר רבא דוקא כרכין אבל דכפרים לא מאי טעמא כיון דזוטרין נפיש הבלייהו

תנו רבנן מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן ובלבד שלא ישתטף בצונן ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו תנו רבנן מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת ובלבד שלא יביא קומקומוס של מים חמין ויניחנו על בני מעים בשבת ודבר זה אפילו בחול אסור מפני הסכנה

תנו רבנן מביא אדם קיתון מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא בשביל שתפיג צינתן רבי יהודה אומר מביאה אשה פך של שמן ומניחתו כנגד המדורה לא בשביל שיבשל אלא בשביל שיפשר רבן שמעון בן גמליאל אומר אשה סכה ידה שמן ומחממתה כנגד המדורה וסכה לבנה קטן ואינה חוששת

איבעיא להו שמן מה הוא לתנא קמא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו להתירא רב נחמן בר יצחק אמר לאיסורא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו להתירא שמן אף על פי שהיד סולדת בו מותר קסבר תנא קמא שמן אין בו משום בשול ואתא רבי יהודה למימר שמן יש בו משום בשול והפשרו לא זה הוא בשולו ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר שמן יש בו משום בשול והפשרו זהו בשולו

רב נחמן בר יצחק אמר לאיסורא שמן אף על פי שאין היד סולדת בו אסור קסבר שמן יש בו משום בשול והפשרו זהו בשולו ואתא רבי יהודה למימר הפשרו לא זהו בשולו ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר שמן יש בו משום בשול והפשרו זהו בשולו רבן שמעון בן גמליאל היינו תנא קמא איכא בינייהו כלאחר יד

אמר רבי יהודה אמר שמואל אחד שמן ואחד מים יד סולדת בו אסור אין יד סולדת בו מותר והיכי דמי יד סולדת בו אמר רחבא כל שכריסו של תינוק נכוית

אמר רבי יצחק בר אבדימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי ואמר לי טול בכלי שני ותן שמע מינה תלת שמע מינה שמן יש בו משום בשול ושמע מינה כלי שני אינו מבשל ושמע מינה הפשרו זהו בשולו

היכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ובית הכסא וכי תימא בלשון חול אמר ליה והאמר אביי דברים של חול מותר לאומרן בלשון קודש של קודש אסור לאומרן בלשון חול אפרושי מאיסורא שאני

תדע דאמר רב יהודה אמר שמואל מעשה בתלמידו של רבי מאיר שנכנס אחריו לבית המרחץ ובקש להדיח קרקע ואמר לו אין מדיחין לסוך לו קרקע אמר לו אין סכין אלמא אפרושי מאיסורא שאני הכא נמי לאפרושי מאיסורא שאני

אמר רבינא שמע מינה המבשל בחמי טבריא בשבת חייב דהא מעשה דרבי לאחר גזירה הוה ואמר ליה טול בכלי שני ותן איני והאמר רב חסדא המבשל בחמי טבריא בשבת פטור מאי חייב נמי דקאמר מכת מרדות

אמר רבי זירא אנא חזיתיה לרבי אבהו דשט באמבטי ולא ידענא אי עקר אי לא עקר פשיטא דלא עקר דתניא לא ישוט אדם בבריכה מלאה מים ואפילו עומדת בחצר לא קשיא הא

להעמיק בדף

gefet

כלי שני אינו מבשל- גפ"ת פרק 7

תוספות יסודי בהלכות בישול – כלי שני אינו מבשל, מדוע?!
הגמרא בעמוד שלנו מביאה סיפור מפורסם על רבי. סיפור שממנו נלמדו שלושה דינים בהלכות שבת:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף מ עמוד ב
אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי, ואמר לי: טול בכלי שני ותן.
שמע מינה תלת, שמע מינה: שמן יש בו משום בשול, ושמע מינה: כלי שני אינו מבשל, ושמע מינה: הפשרו זהו בשולו.
אנחנו נתמקד בלימוד השני ממעשהו של רבי – שמע מינה: כלי שני אינו מבשל.
רש"י מבאר לנו לימוד זה – ומסביר מהו כלי שני ומדוע אינו מבשל:

דף משלהן- thumbnail

כוונה או מעשה?- דף משלהן פרק 11

השבוע חמוטל ושירה מתחפשות לרבי יהודה ורבי שמעון, ומתווכחות – מה גובר על מה – כוונה או מעשה? מה קובע האם המלאכה מותרת או אסורה בשבת? ומה זה "דבר שאינו מתכוון"? כל התשובות בוולוג החדש

שבת מ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת מ

הדר ביה רבי עקיבא לגביה דרבי יהושע ואי מכללא מאי דילמא הני מילי במתניתין אבל בברייתא לא אמר ליה אנא בפירוש שמיע לי

אתמר חמין שהוחמו מערב שבת רב אמר למחר רוחץ בהן כל גופו אבר אבר ושמואל אמר לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו מיתיבי חמין שהוחמו מערב שבת למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו תיובתא דרב אמר לך רב לא כל גופו בבת אחת אלא אבר אבר והא פניו ידיו ורגליו קתני כעין פניו ידיו ורגליו

תא שמע לא התירו לרחוץ בחמין שהוחמו מערב שבת אלא פניו ידיו ורגליו הכא נמי כעין פניו ידיו ורגליו

תניא כוותיה דשמואל חמין שהוחמו מערב שבת למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו אבר אבר ואין צריך לומר חמין שהוחמו ביום טוב רבה מתני לה להא שמעתא דרב בהאי לישנא חמין שהוחמו מערב שבת למחר אמר רב רוחץ בהן כל גופו ומשייר אבר אחד איתיביה כל הני תיובתא תיובתא

אמר ליה רב יוסף לאביי רבה מי קא עביד כשמעתיה דרב אמר ליה לא ידענא מאי תיבעי ליה פשיטא דלא עביד דהא איתותב (דילמא) לא שמיעא ליה

ואי לא שמיעא ליה ודאי עביד דאמר אביי כל מילי דמר עביד כרב בר מהני תלת דעביד כשמואל מטילין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר והלכה כרבי שמעון בגרירה כחומרי דרב עביד כקולי דרב לא עביד

תנו רבנן מרחץ שפקקו נקביו מערב שבת למוצאי שבת רוחץ בו מיד פקקו נקביו מיום טוב למחר נכנס ומזיע ויוצא ומשתטף בבית החיצון

אמר רב יהודה מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו מערב יום טוב למחר נכנס רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא והזיעו בו ויצאו ונשתטפו בבית החיצון אלא שחמין שלו מחופין בנסרים כשבא הדבר לפני חכמים אמרו אף על פי שאין חמין שלו מחופין בנסרין ומשרבו עוברי עבירה התחילו לאסור אמבטיאות של כרכין מטייל בהן ואינו חושש

מאי עוברי עבירה דאמר רבי שמעון בן פזי אמר יהושע בן לוי משום בר קפרא בתחילה היו רוחצין בחמין שהוחמו מערב שבת התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים מערב שבת הוחמו אסרו את החמין והתירו את הזיעה ועדיין היו רוחצין בחמין ואומרים מזיעין אנחנו אסרו להן את הזיעה והתירו חמי טבריה ועדיין היו רוחצין בחמי האור ואומרים בחמי טבריה רחצנו אסרו להן חמי טבריה והתירו להן את הצונן ראו שאין הדבר עומד להן התירו להן חמי טבריה וזיעה במקומה עומדת

אמר רבא האי מאן דעבר אדרבנן שרי למיקרי ליה עבריינא כמאן

כי האי תנא

אמבטיאות של כרכים מטייל בהן ואינו חושש אמר רבא דוקא כרכין אבל דכפרים לא מאי טעמא כיון דזוטרין נפיש הבלייהו

תנו רבנן מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן ובלבד שלא ישתטף בצונן ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו תנו רבנן מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת ובלבד שלא יביא קומקומוס של מים חמין ויניחנו על בני מעים בשבת ודבר זה אפילו בחול אסור מפני הסכנה

תנו רבנן מביא אדם קיתון מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא בשביל שתפיג צינתן רבי יהודה אומר מביאה אשה פך של שמן ומניחתו כנגד המדורה לא בשביל שיבשל אלא בשביל שיפשר רבן שמעון בן גמליאל אומר אשה סכה ידה שמן ומחממתה כנגד המדורה וסכה לבנה קטן ואינה חוששת

איבעיא להו שמן מה הוא לתנא קמא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו להתירא רב נחמן בר יצחק אמר לאיסורא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו להתירא שמן אף על פי שהיד סולדת בו מותר קסבר תנא קמא שמן אין בו משום בשול ואתא רבי יהודה למימר שמן יש בו משום בשול והפשרו לא זה הוא בשולו ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר שמן יש בו משום בשול והפשרו זהו בשולו

רב נחמן בר יצחק אמר לאיסורא שמן אף על פי שאין היד סולדת בו אסור קסבר שמן יש בו משום בשול והפשרו זהו בשולו ואתא רבי יהודה למימר הפשרו לא זהו בשולו ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר שמן יש בו משום בשול והפשרו זהו בשולו רבן שמעון בן גמליאל היינו תנא קמא איכא בינייהו כלאחר יד

אמר רבי יהודה אמר שמואל אחד שמן ואחד מים יד סולדת בו אסור אין יד סולדת בו מותר והיכי דמי יד סולדת בו אמר רחבא כל שכריסו של תינוק נכוית

אמר רבי יצחק בר אבדימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי ואמר לי טול בכלי שני ותן שמע מינה תלת שמע מינה שמן יש בו משום בשול ושמע מינה כלי שני אינו מבשל ושמע מינה הפשרו זהו בשולו

היכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ובית הכסא וכי תימא בלשון חול אמר ליה והאמר אביי דברים של חול מותר לאומרן בלשון קודש של קודש אסור לאומרן בלשון חול אפרושי מאיסורא שאני

תדע דאמר רב יהודה אמר שמואל מעשה בתלמידו של רבי מאיר שנכנס אחריו לבית המרחץ ובקש להדיח קרקע ואמר לו אין מדיחין לסוך לו קרקע אמר לו אין סכין אלמא אפרושי מאיסורא שאני הכא נמי לאפרושי מאיסורא שאני

אמר רבינא שמע מינה המבשל בחמי טבריא בשבת חייב דהא מעשה דרבי לאחר גזירה הוה ואמר ליה טול בכלי שני ותן איני והאמר רב חסדא המבשל בחמי טבריא בשבת פטור מאי חייב נמי דקאמר מכת מרדות

אמר רבי זירא אנא חזיתיה לרבי אבהו דשט באמבטי ולא ידענא אי עקר אי לא עקר פשיטא דלא עקר דתניא לא ישוט אדם בבריכה מלאה מים ואפילו עומדת בחצר לא קשיא הא

Scroll To Top