Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 04.12.21 | הדף היומי: תענית כב - שבת, א' דראש חודש טבת

הדף היומי

כ״ג בניסן תש״פ | 17 אפריל 2020

שבת מב

השיעור מוקדש לזכר נשמת נתן צבי בן משה יהודא ליב צייגר ז"ל על ידי בתו ד"ר רובין זייגר וחתנו יונתן בן עזרא 

איך אפשר להגיד ששמואל מתיר דבר שאינו מתכוון כר' שמעון בהבנת משנתינו כשבמקרה אחר הוא לא מתיר לכבות גחלת של עץ (רק של מתכת מותר) למרות שהוא רק עושה כדי להציל מנזק לרבים? הגמרא עונה שהמקרה עם הגחלת אינו מקרה של דבר שאינו מתכוון אלא מקרה של מלאכה שאינה צריכה לגופה. במקרה זה פסק כר' יהודה ובדבר שאינו מתכוון פסק כר' שמעון. יש מחלוקת בין בית שמאי בית הלל ורר' שמעון בן מנסגיא בקשר להכנסת מים צוננים לתוך חמין וחמין לתוך צונן – באיזה מקרה מותר? האם תלוי בסוג כלי? האם ר' שמעון בן מנסיא חולק עליהם או חולק בהבנת מחלוקתם? אי אפשר לשים תבלין בכלי ראשון כי זה מתבשל אבל בכלי שני מותר. האם זה תלוי אם יש ציר או חומץ בתוך הכלי? האם הדין של לח כמו תבלין? האם דינו קל יותר או חמור יותר? האם מותר לשים כלי מתחת לנר כדי שהשמן שיישפך משם לא תבזבז? האם זה תלוי אם שמו לפני שבת או בשבת? מה מקור בעייה? ביאזה מקרה מותר להציל ביצים בשבת מלהישבר? ובאיזה מקרה אסור. רבה מחלק בין הצלה מצוייה להצצלה שאינה מצוייה. אבא מביא כמה קושיות על הנחה זו.

This post is also available in English

מותר

למימרא דשמואל כרבי שמעון סבירא ליה והאמר שמואל מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים בשביל שלא יזוקו בה רבים אבל לא גחלת של עץ ואי סלקא דעתך סבר לה כרבי שמעון אפילו של עץ נמי

בדבר שאין מתכוין סבר לה כרבי שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כרבי יהודה אמר רבינא הלכך קוץ ברשות הרבים מוליכו פחות פחות מארבע אמות ובכרמלית אפילו טובא:

אבל נותן כו׳: תנו רבנן נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי בית שמאי ובית הלל אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר במה דברים אמורים בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ורבי שמעון בן מנסיא אוסר אמר רב נחמן הלכה כרבי שמעון בן מנסיא

סבר רב יוסף למימר ספל הרי הוא כאמבטי אמר ליה אביי תני רבי חייא ספל אינו כאמבטי ולמאי דסליק אדעתא מעיקרא דספל הרי הוא כאמבטי ואמר רב נחמן הלכה כרבי שמעון בן מנסיא אלא בשבת רחיצה בחמין ליכא

מי סברת רבי שמעון אסיפא קאי ארישא קאי ובית הלל מתירין בין חמין לתוך צונן ובין צונן לתוך החמין ורבי שמעון בן מנסיא אוסר צונן לתוך חמין לימא רבי שמעון בן מנסיא דאמר כבית שמאי הכי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינא ליה לרבא דלא קפיד אמנא מדתני רבי חייא נותן אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים בין חמין לתוך צונן ובין צונן לתוך חמין אמר ליה רב הונא לרב אשי דילמא שאני התם דמיפסק כלי אמר ליה מערה איתמר מערה אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים בין חמין לתוך צונן בין צונן לתוך חמין:

מתני׳ האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין

אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר:

גמ׳ איבעיא להו רבי יהודה ארישא קאי ולקולא או דילמא אסיפא קאי ולחומרא

תא שמע דתניא רבי יהודה אומר לכל אילפסין הוא נותן לכל הקדירות רותחות הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר

סבר רב יוסף למימר מלח הרי הוא כתבלין דבכלי ראשון בשלה ובכלי שני לא בשלה אמר ליה אביי תני רבי חייא מלח אינה כתבלין דבכלי שני נמי בשלה ופליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן צריכא מילחא בישולא כבשרא דתורא

ואיכא דאמרי סבר רב יוסף למימר מלח הרי הוא כתבלין דבכלי ראשון בשלה בכלי שני לא בשלה אמר ליה אביי תני רבי חייא מלח אינה כתבלין דבכלי ראשון נמי לא בשלה והיינו דאמר רב נחמן צריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא:

מתני׳ אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן ואם נתנוה מבעוד יום מותר ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן:

גמ׳ אמר רב חסדא אף על פי שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה אבל כופה עליה כלי שלא תשבר אמר רבה מאי טעמא דרב חסדא קסבר תרנגולת עשויה להטיל ביצתה באשפה ואינה עשויה להטיל ביצתה במקום מדרון והצלה מצויה התירו והצלה שאינה מצויה לא התירו

איתיביה אביי והצלה שאינה מצויה לא התירו והתניא נשברה לו חבית של טבל בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה בגולפי חדתי דשכיחי דפקעי

איתיביה נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ניצוצות נמי שכיחי

להעמיק בדף

daf_icon

סיכום דיני מוקצה- מאת יעל לדרר-שחק

#אתגרהדףהיומי מסכת שבת, דף מד בדף זה אנו צוללים לנושא המוקצה, וכיון שאנו נוגעים בנושא עמוק וסבוך למדי, זה הזמן להתחיל שוב באתגר… אך נתחיל דווקא באחד מנושאי הדף. בתקופת המשנה, לכלי שהדליקו בו את הנרות, שהיה כמעין צלוחית שבתוכה שמו שמן ובתוכו פתילה – קראו "נר". בדף זה דנים בין השאר האם ה"נר" הזה…

gefet

כלי שני אינו מבשל- גפ"ת פרק 7

תוספות יסודי בהלכות בישול – כלי שני אינו מבשל, מדוע?!
הגמרא בעמוד שלנו מביאה סיפור מפורסם על רבי. סיפור שממנו נלמדו שלושה דינים בהלכות שבת:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף מ עמוד ב
אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי, ואמר לי: טול בכלי שני ותן.
שמע מינה תלת, שמע מינה: שמן יש בו משום בשול, ושמע מינה: כלי שני אינו מבשל, ושמע מינה: הפשרו זהו בשולו.
אנחנו נתמקד בלימוד השני ממעשהו של רבי – שמע מינה: כלי שני אינו מבשל.
רש"י מבאר לנו לימוד זה – ומסביר מהו כלי שני ומדוע אינו מבשל:

שבת מב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת מב

מותר

למימרא דשמואל כרבי שמעון סבירא ליה והאמר שמואל מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים בשביל שלא יזוקו בה רבים אבל לא גחלת של עץ ואי סלקא דעתך סבר לה כרבי שמעון אפילו של עץ נמי

בדבר שאין מתכוין סבר לה כרבי שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כרבי יהודה אמר רבינא הלכך קוץ ברשות הרבים מוליכו פחות פחות מארבע אמות ובכרמלית אפילו טובא:

אבל נותן כו׳: תנו רבנן נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי בית שמאי ובית הלל אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר במה דברים אמורים בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ורבי שמעון בן מנסיא אוסר אמר רב נחמן הלכה כרבי שמעון בן מנסיא

סבר רב יוסף למימר ספל הרי הוא כאמבטי אמר ליה אביי תני רבי חייא ספל אינו כאמבטי ולמאי דסליק אדעתא מעיקרא דספל הרי הוא כאמבטי ואמר רב נחמן הלכה כרבי שמעון בן מנסיא אלא בשבת רחיצה בחמין ליכא

מי סברת רבי שמעון אסיפא קאי ארישא קאי ובית הלל מתירין בין חמין לתוך צונן ובין צונן לתוך החמין ורבי שמעון בן מנסיא אוסר צונן לתוך חמין לימא רבי שמעון בן מנסיא דאמר כבית שמאי הכי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינא ליה לרבא דלא קפיד אמנא מדתני רבי חייא נותן אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים בין חמין לתוך צונן ובין צונן לתוך חמין אמר ליה רב הונא לרב אשי דילמא שאני התם דמיפסק כלי אמר ליה מערה איתמר מערה אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים בין חמין לתוך צונן בין צונן לתוך חמין:

מתני׳ האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין

אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר:

גמ׳ איבעיא להו רבי יהודה ארישא קאי ולקולא או דילמא אסיפא קאי ולחומרא

תא שמע דתניא רבי יהודה אומר לכל אילפסין הוא נותן לכל הקדירות רותחות הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר

סבר רב יוסף למימר מלח הרי הוא כתבלין דבכלי ראשון בשלה ובכלי שני לא בשלה אמר ליה אביי תני רבי חייא מלח אינה כתבלין דבכלי שני נמי בשלה ופליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן צריכא מילחא בישולא כבשרא דתורא

ואיכא דאמרי סבר רב יוסף למימר מלח הרי הוא כתבלין דבכלי ראשון בשלה בכלי שני לא בשלה אמר ליה אביי תני רבי חייא מלח אינה כתבלין דבכלי ראשון נמי לא בשלה והיינו דאמר רב נחמן צריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא:

מתני׳ אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן ואם נתנוה מבעוד יום מותר ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן:

גמ׳ אמר רב חסדא אף על פי שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה אבל כופה עליה כלי שלא תשבר אמר רבה מאי טעמא דרב חסדא קסבר תרנגולת עשויה להטיל ביצתה באשפה ואינה עשויה להטיל ביצתה במקום מדרון והצלה מצויה התירו והצלה שאינה מצויה לא התירו

איתיביה אביי והצלה שאינה מצויה לא התירו והתניא נשברה לו חבית של טבל בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה בגולפי חדתי דשכיחי דפקעי

איתיביה נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ניצוצות נמי שכיחי

Scroll To Top