Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

כ״ד בניסן תש״פ | 18 אפריל 2020

שבת מג

השיעור מוקדש לזכר נשמת דבורה ויימן מלונדון ז"ל שתמכה בהשתתפות נשים ביהדות. היא היתה מאוד שמחה אם היתה לה הזדמנות להשתתף בלימוד הדף.

הגמרא מביאה שתי הבנות של שיטת רב חסדא (של רבה ושל רב יוסף) בעניין הצלת ביצת תרנגול בשבת. למה אפשר לכפות כלי עליו אבל אסור לשים כלי כדי לתפוס ביצה שיוצא ממנה במדרון? התשובות הן שתי תפיסות שונות שמסבירות למה אסור לשים כלי תחת לנר בשבת. האם זה בגלל שמבטל כלי מהיכנו או שאסור לטלטל כלי לצורך כלי שאינו ניטל בשבת? אביי מקשה ממקורות תנאיים על שניהם ולשניהם יש תשובות לכל מקור. רבי יצחק חולק על רב חסדא וסובר שאי אפשר גם לכפות כלי על ביצה. סברתו בגלל שאין כלי ניטל לצורך כלי שאינו ניטל בשבת ואין היתר אלא אם כן כבר מטלטלים את הכלי לצורך מקומו. גם מביאים קושיות עליו ויש תירוצים לכל מקור. איך מטלטלים מת בשבת או מגינים עליו מהשמש?

 

This post is also available in English

איתיביה כופין קערה על הנר שלא יאחז בקורה בבתי גחיני דשכיח בהו דליקה

וכן קורה שנשברה סומכין אותה בספסל ובארוכות המטה בכשורי חדתי דעבידי דפקעי

נותנין כלי תחת הדלף בשבת בבתי חדתי דשכיחי דדלפי

רב יוסף אמר היינו טעמא דרב חסדא משום דקא מבטל כלי מהיכנו

איתיביה אביי חבית של טבל שנשברה מביא כלי אחר ומניח תחתיה אמר ליה טבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן

נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות אמר רב הונא בריה דרב יהושע ניצוצות אין בהן ממש

וכן קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה דרפי דאי בעי שקיל ליה

נותנין כלי תחת הדלף בשבת בדלף הראוי

כופין את הסל לפני האפרוחין שיעלו וירדו קסבר מותר לטלטלו והתניא אסור לטלטלו בעודן עליו והתניא אף על פי שאין עודן עליו אסור אמר רבי אבהו בעודן עליו כל בין השמשות מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא

אמר רבי יצחק כשם שאין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה כך אין כופין עליה כלי בשביל שלא תשבר קסבר אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת מיתיבי כל הני תיובתא ושני בצריך למקומו

תא שמע אחת ביצה שנולדה בשבת ואחת ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין לא לכסות בה את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה אבל כופה עליה כלי בשביל שלא תשבר הכא נמי בצריך למקומו

תא שמע פורסין מחצלות על גבי אבנים בשבת באבנים מקורזלות דחזיין לבית הכסא

תא שמע פורסין מחצלות על גבי לבנים בשבת דאישתיור מבנינא דחזיין למיזגא עלייהו

תא שמע פורסין מחצלת על גבי כוורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוין לצוד הכא במאי עסקינן דאיכא דבש אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי תינח בימות החמה

דאיכא דבש בימות הגשמים דליכא דבש מאי איכא למימר לא נצרכא אלא לאותן שתי חלות והא מוקצות נינהו דחשיב עלייהו הא לא חשיב עלייהו מאי אסור

אי הכי הא דתני ובלבד שלא יתכוין לצוד לפלוג ולתני בדידה במה דברים אמורים כשחישב עליהן אבל לא חישב עליהן אסור הא קמשמע לן אף על פי שחישב עליהן ובלבד שלא יתכוין לצוד

מני אי רבי שמעון לית ליה מוקצה אי רבי יהודה כי לא מתכוין מאי הוי הא דבר שאין מתכוין אסור לעולם רבי יהודה מאי ובלבד שלא יתכוין לצוד שלא יעשנה כמצודה דלישבוק להו רווחא כי היכי דלא ליתצדו ממילא

רב אשי אמר מי קתני בימות החמה ובימות הגשמים בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים קתני ביומי ניסן וביומי תשרי דאיכא חמה (ואיכא צינה) ואיכא גשמים ואיכא דבש

אמר להו רב ששת פוקו ואמרו ליה לרבי יצחק כבר תרגמא רב הונא לשמעתיך בבבל דאמר רב הונא עושין מחיצה למת בשביל חי ואין עושין מחיצה למת בשביל מת

מאי היא דאמר רב שמואל בר יהודה וכן תנא שילא מרי מת המוטל בחמה באים שני בני אדם ויושבין בצדו חם להם מלמטה זה מביא מטה ויושב עליה וזה מביא מטה ויושב עליה חם להם מלמעלה מביאים מחצלת ופורסין עליהן זה זוקף מטתו ונשמט והולך לו וזה זוקף מטתו ונשמט והולך לו ונמצאת מחיצה עשויה מאליה

איתמר מת המוטל בחמה רב יהודה אמר שמואל הופכו ממטה למטה רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב אמר מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו היכא דאיכא ככר או תינוק כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי דלית ליה מר סבר טלטול מן הצד שמיה טלטול ומר סבר לא שמיה טלטול

לימא כתנאי אין מצילין את המת מפני הדליקה אמר רבי יהודה בן לקיש שמעתי שמצילין את המת מפני הדליקה היכי דמי אי דאיכא ככר או תינוק מאי טעמא דתנא קמא אי דליכא מאי טעמא דרבי יהודה בן לקיש אלא לאו בטלטול מן הצד פליגי דמר סבר טלטול מן הצד שמיה טלטול ומר סבר לא שמיה טלטול לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול והיינו טעמא דרבי יהודה בן לקיש דמתוך שאדם בהול על מתו

להעמיק בדף

daf_icon

סיכום דיני מוקצה- מאת יעל לדרר-שחק

#אתגרהדףהיומי מסכת שבת, דף מד בדף זה אנו צוללים לנושא המוקצה, וכיון שאנו נוגעים בנושא עמוק וסבוך למדי, זה הזמן להתחיל שוב באתגר… אך נתחיל דווקא באחד מנושאי הדף. בתקופת המשנה, לכלי שהדליקו בו את הנרות, שהיה כמעין צלוחית שבתוכה שמו שמן ובתוכו פתילה – קראו "נר". בדף זה דנים בין השאר האם ה"נר" הזה…

שבת מג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת מג

איתיביה כופין קערה על הנר שלא יאחז בקורה בבתי גחיני דשכיח בהו דליקה

וכן קורה שנשברה סומכין אותה בספסל ובארוכות המטה בכשורי חדתי דעבידי דפקעי

נותנין כלי תחת הדלף בשבת בבתי חדתי דשכיחי דדלפי

רב יוסף אמר היינו טעמא דרב חסדא משום דקא מבטל כלי מהיכנו

איתיביה אביי חבית של טבל שנשברה מביא כלי אחר ומניח תחתיה אמר ליה טבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן

נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות אמר רב הונא בריה דרב יהושע ניצוצות אין בהן ממש

וכן קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה דרפי דאי בעי שקיל ליה

נותנין כלי תחת הדלף בשבת בדלף הראוי

כופין את הסל לפני האפרוחין שיעלו וירדו קסבר מותר לטלטלו והתניא אסור לטלטלו בעודן עליו והתניא אף על פי שאין עודן עליו אסור אמר רבי אבהו בעודן עליו כל בין השמשות מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא

אמר רבי יצחק כשם שאין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה כך אין כופין עליה כלי בשביל שלא תשבר קסבר אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת מיתיבי כל הני תיובתא ושני בצריך למקומו

תא שמע אחת ביצה שנולדה בשבת ואחת ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין לא לכסות בה את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה אבל כופה עליה כלי בשביל שלא תשבר הכא נמי בצריך למקומו

תא שמע פורסין מחצלות על גבי אבנים בשבת באבנים מקורזלות דחזיין לבית הכסא

תא שמע פורסין מחצלות על גבי לבנים בשבת דאישתיור מבנינא דחזיין למיזגא עלייהו

תא שמע פורסין מחצלת על גבי כוורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוין לצוד הכא במאי עסקינן דאיכא דבש אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי תינח בימות החמה

דאיכא דבש בימות הגשמים דליכא דבש מאי איכא למימר לא נצרכא אלא לאותן שתי חלות והא מוקצות נינהו דחשיב עלייהו הא לא חשיב עלייהו מאי אסור

אי הכי הא דתני ובלבד שלא יתכוין לצוד לפלוג ולתני בדידה במה דברים אמורים כשחישב עליהן אבל לא חישב עליהן אסור הא קמשמע לן אף על פי שחישב עליהן ובלבד שלא יתכוין לצוד

מני אי רבי שמעון לית ליה מוקצה אי רבי יהודה כי לא מתכוין מאי הוי הא דבר שאין מתכוין אסור לעולם רבי יהודה מאי ובלבד שלא יתכוין לצוד שלא יעשנה כמצודה דלישבוק להו רווחא כי היכי דלא ליתצדו ממילא

רב אשי אמר מי קתני בימות החמה ובימות הגשמים בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים קתני ביומי ניסן וביומי תשרי דאיכא חמה (ואיכא צינה) ואיכא גשמים ואיכא דבש

אמר להו רב ששת פוקו ואמרו ליה לרבי יצחק כבר תרגמא רב הונא לשמעתיך בבבל דאמר רב הונא עושין מחיצה למת בשביל חי ואין עושין מחיצה למת בשביל מת

מאי היא דאמר רב שמואל בר יהודה וכן תנא שילא מרי מת המוטל בחמה באים שני בני אדם ויושבין בצדו חם להם מלמטה זה מביא מטה ויושב עליה וזה מביא מטה ויושב עליה חם להם מלמעלה מביאים מחצלת ופורסין עליהן זה זוקף מטתו ונשמט והולך לו וזה זוקף מטתו ונשמט והולך לו ונמצאת מחיצה עשויה מאליה

איתמר מת המוטל בחמה רב יהודה אמר שמואל הופכו ממטה למטה רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב אמר מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו היכא דאיכא ככר או תינוק כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי דלית ליה מר סבר טלטול מן הצד שמיה טלטול ומר סבר לא שמיה טלטול

לימא כתנאי אין מצילין את המת מפני הדליקה אמר רבי יהודה בן לקיש שמעתי שמצילין את המת מפני הדליקה היכי דמי אי דאיכא ככר או תינוק מאי טעמא דתנא קמא אי דליכא מאי טעמא דרבי יהודה בן לקיש אלא לאו בטלטול מן הצד פליגי דמר סבר טלטול מן הצד שמיה טלטול ומר סבר לא שמיה טלטול לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול והיינו טעמא דרבי יהודה בן לקיש דמתוך שאדם בהול על מתו

Scroll To Top