Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ד׳ בטבת תשפ״ב | 08.12.21 | הדף היומי: תענית כו

הדף היומי

כ״ו בניסן תש״פ | 20 אפריל 2020

שבת מה

השיעור מקודש לזכר נשמת מיכאל נויהאסר, משה בן אברהם ורבקה ז"ל, שאהב מאוד ללמוד, על ידי בתו די גיטל קוטשר ולכבוד לידתו של נכד שנולד שקיבל בבריתו ביום שני את שמו. 

הגמרא הגיעה למסקנה שרב פסק כר' יהודה. לאחר שמביאה הגמרא חיזוק למסקנה זו, היא גם מקשה על מסקנה זו ממקום אחר. יש הרבה דיונים באיזה מקרים ר' שמעון כן חושב שיש דין מוקצה. האם זה רק בנר? רק בצימוקים וגרוגרות? בבעלי חיים? יש גם דיון בגמרא לגבי רבי וגם רבי יוחנן האם הם פסקו כר' שמעון או לא.

 

This post is also available in English

הכי נמי מיסתברא דרב כרבי יהודה סבירא ליה דאמר רב מניחין נר על גבי דקל בשבת ואין מניחין נר על גבי דקל ביום טוב אי אמרת בשלמא דרב כרבי יהודה סבירא ליה היינו דשני בין שבת ליום טוב אלא אי אמרת כרבי שמעון סבירא ליה מה לי שבת ומה לי יום טוב

ורב כרבי יהודה סבירא ליה והא בעו מיניה דרב מהו לטלטולי שרגא דחנוכתא מקמי חברי בשבתא ואמר להו שפיר דמי שעת הדחק שאני דהא אמרו להו רב כהנא ורב אשי לרב הכי הלכתא אמר להו כדי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק

בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן חטים שזרען בקרקע וביצים שתחת תרנגולת מהו כי לית ליה לרבי שמעון מוקצה היכא דלא דחייה בידים היכא דדחייה בידים אית ליה מוקצה או דילמא לא שנא אמר ליה אין מוקצה לרבי שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו

ולית ליה הוקצה למצותו והתניא סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמים ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזין אפרסקין שקדים ורמונין ואפרכלי של ענבים ועטרות של שבולין יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו

וממאי דרבי שמעון היא דתני רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן אין נוטלין עצים מן הסוכה ביום טוב אלא מן הסמוך לה ורבי שמעון מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ואם התנה עליה הכל לפי תנאו כעין שמן שבנר קאמרינן הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו איתמר נמי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אין מוקצה לרבי שמעון אלא כעין שמן שבנר בשעה שהוא דולק הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו

אמר רב יהודה אמר שמואל אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצימוקים בלבד ומידי אחרינא לא והתניא היה אוכל בתאנים והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות בענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צימוקין לא יאכל עד שיזמין וכן אתה אומר באפרסקין וחבושין ובשאר כל מיני פירות

מני אילימא רבי יהודה ומה היכא דלא דחייה בידים אית ליה מוקצה היכא דדחייה בידים לא כל שכן

אלא לאו רבי שמעון היא לעולם רבי יהודה ואוכל אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא כיון דקאכיל ואזיל לא ליבעי הזמנה קמשמע לן כיון דהעלן לגג אסוחי אסחי לדעתיה מינייהו

בעא מיניה רבי שמעון בר רבי מרבי

פצעילי תמרה לרבי שמעון מהו אמר לו אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצימוקין בלבד

ורבי לית ליה מוקצה והתנן אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות ותניא אלו הן מדבריות כל שיוצאות בפסח ונכנסות ברביעה בייתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום רבי אומר אלו ואלו בייתות הן ואלו הן מדבריות כל שרועות באפר ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים

איבעית אימא הני נמי כגרוגרות וצימוקין דמיין ואי בעית אימא לדבריו דרבי שמעון קאמר ליה וליה לא סבירא ליה

ואיבעית אימא לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי לית לי מוקצה כלל לדידכו אודו לי מיהת דהיכא דיוצאות בפסח ונכנסות ברביעה דבייתות נינהו ורבנן אמרו ליה לא מדבריות נינהו

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אמרו הלכה כרבי שמעון ומי אמר רבי יוחנן הכי והא בעא מיניה ההוא סבא קרויא ואמרי לה סרויא מרבי יוחנן קינה של תרנגולת מהו לטלטולי בשבת אמר ליה כלום עשוי אלא לתרנגולין הכא במאי עסקינן דאית ביה אפרוח מת

הניחא למר בר אמימר משמיה (דרב) דאמר מודה היה רבי שמעון בבעלי חיים שמתו שאסורין אלא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דאמר חלוק היה רבי שמעון [אפילו] בבעלי חיים שמתו שהן מותרין מאי איכא למימר הכא במאי עסקינן בדאית ביה ביצה

והאמר רב נחמן מאן דאית ליה מוקצה אית ליה נולד דלית ליה מוקצה לית ליה נולד דאית ביה ביצת אפרוח

כי אתא רב יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה ורבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי שמעון אמר רב יוסף היינו דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אמרו הלכה כרבי שמעון אמרו וליה לא סבירא ליה

אמר ליה אביי לרב יוסף ואת לא תסברא דרבי יוחנן כרבי יהודה הא רבי אבא ורבי אסי איקלעו לבי רבי אבא דמן חיפא ונפל מנרתא על גלימיה דרבי אסי ולא טילטלה מאי טעמא לאו משום דרבי אסי תלמידיה דרבי יוחנן הוה ורבי יוחנן כרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה

אמר ליה מנרתא קאמרת מנרתא שאני דאמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי הורה ריש לקיש בצידן מנורה הניטלת בידו אחת מותר לטלטלה בשתי ידיו אסור לטלטלה ורבי יוחנן אמר אנו אין לנו אלא בנר כרבי שמעון אבל מנורה בין ניטלה בידו אחת בין ניטלה בשתי ידיו אסור לטלטלה

וטעמא מאי רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הואיל ואדם קובע לה מקום אמר ליה אביי לרב יוסף והרי כילת חתנים דאדם קובע לו מקום ואמר שמואל משום רבי חייא כילת חתנים

להעמיק בדף

דף משלהן- thumbnail

מוקצה! דף משלהן- פרק 12

  חמוטל ושירה צוללות אל סוגית מוקצה: מותר לגעת? ולמה תפילין הם מוקצה? ומה עושים עם חיתול מלוכלך בשבת?   This post is also available in English

daf_icon

סיכום דיני מוקצה- מאת יעל לדרר-שחק

#אתגרהדףהיומי מסכת שבת, דף מד בדף זה אנו צוללים לנושא המוקצה, וכיון שאנו נוגעים בנושא עמוק וסבוך למדי, זה הזמן להתחיל שוב באתגר… אך נתחיל דווקא באחד מנושאי הדף. בתקופת המשנה, לכלי שהדליקו בו את הנרות, שהיה כמעין צלוחית שבתוכה שמו שמן ובתוכו פתילה – קראו "נר". בדף זה דנים בין השאר האם ה"נר" הזה…

שבת מה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת מה

הכי נמי מיסתברא דרב כרבי יהודה סבירא ליה דאמר רב מניחין נר על גבי דקל בשבת ואין מניחין נר על גבי דקל ביום טוב אי אמרת בשלמא דרב כרבי יהודה סבירא ליה היינו דשני בין שבת ליום טוב אלא אי אמרת כרבי שמעון סבירא ליה מה לי שבת ומה לי יום טוב

ורב כרבי יהודה סבירא ליה והא בעו מיניה דרב מהו לטלטולי שרגא דחנוכתא מקמי חברי בשבתא ואמר להו שפיר דמי שעת הדחק שאני דהא אמרו להו רב כהנא ורב אשי לרב הכי הלכתא אמר להו כדי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק

בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן חטים שזרען בקרקע וביצים שתחת תרנגולת מהו כי לית ליה לרבי שמעון מוקצה היכא דלא דחייה בידים היכא דדחייה בידים אית ליה מוקצה או דילמא לא שנא אמר ליה אין מוקצה לרבי שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו

ולית ליה הוקצה למצותו והתניא סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמים ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזין אפרסקין שקדים ורמונין ואפרכלי של ענבים ועטרות של שבולין יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו

וממאי דרבי שמעון היא דתני רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן אין נוטלין עצים מן הסוכה ביום טוב אלא מן הסמוך לה ורבי שמעון מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ואם התנה עליה הכל לפי תנאו כעין שמן שבנר קאמרינן הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו איתמר נמי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אין מוקצה לרבי שמעון אלא כעין שמן שבנר בשעה שהוא דולק הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו

אמר רב יהודה אמר שמואל אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצימוקים בלבד ומידי אחרינא לא והתניא היה אוכל בתאנים והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות בענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צימוקין לא יאכל עד שיזמין וכן אתה אומר באפרסקין וחבושין ובשאר כל מיני פירות

מני אילימא רבי יהודה ומה היכא דלא דחייה בידים אית ליה מוקצה היכא דדחייה בידים לא כל שכן

אלא לאו רבי שמעון היא לעולם רבי יהודה ואוכל אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא כיון דקאכיל ואזיל לא ליבעי הזמנה קמשמע לן כיון דהעלן לגג אסוחי אסחי לדעתיה מינייהו

בעא מיניה רבי שמעון בר רבי מרבי

פצעילי תמרה לרבי שמעון מהו אמר לו אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצימוקין בלבד

ורבי לית ליה מוקצה והתנן אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות ותניא אלו הן מדבריות כל שיוצאות בפסח ונכנסות ברביעה בייתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום רבי אומר אלו ואלו בייתות הן ואלו הן מדבריות כל שרועות באפר ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים

איבעית אימא הני נמי כגרוגרות וצימוקין דמיין ואי בעית אימא לדבריו דרבי שמעון קאמר ליה וליה לא סבירא ליה

ואיבעית אימא לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי לית לי מוקצה כלל לדידכו אודו לי מיהת דהיכא דיוצאות בפסח ונכנסות ברביעה דבייתות נינהו ורבנן אמרו ליה לא מדבריות נינהו

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אמרו הלכה כרבי שמעון ומי אמר רבי יוחנן הכי והא בעא מיניה ההוא סבא קרויא ואמרי לה סרויא מרבי יוחנן קינה של תרנגולת מהו לטלטולי בשבת אמר ליה כלום עשוי אלא לתרנגולין הכא במאי עסקינן דאית ביה אפרוח מת

הניחא למר בר אמימר משמיה (דרב) דאמר מודה היה רבי שמעון בבעלי חיים שמתו שאסורין אלא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דאמר חלוק היה רבי שמעון [אפילו] בבעלי חיים שמתו שהן מותרין מאי איכא למימר הכא במאי עסקינן בדאית ביה ביצה

והאמר רב נחמן מאן דאית ליה מוקצה אית ליה נולד דלית ליה מוקצה לית ליה נולד דאית ביה ביצת אפרוח

כי אתא רב יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה ורבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי שמעון אמר רב יוסף היינו דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אמרו הלכה כרבי שמעון אמרו וליה לא סבירא ליה

אמר ליה אביי לרב יוסף ואת לא תסברא דרבי יוחנן כרבי יהודה הא רבי אבא ורבי אסי איקלעו לבי רבי אבא דמן חיפא ונפל מנרתא על גלימיה דרבי אסי ולא טילטלה מאי טעמא לאו משום דרבי אסי תלמידיה דרבי יוחנן הוה ורבי יוחנן כרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה

אמר ליה מנרתא קאמרת מנרתא שאני דאמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי הורה ריש לקיש בצידן מנורה הניטלת בידו אחת מותר לטלטלה בשתי ידיו אסור לטלטלה ורבי יוחנן אמר אנו אין לנו אלא בנר כרבי שמעון אבל מנורה בין ניטלה בידו אחת בין ניטלה בשתי ידיו אסור לטלטלה

וטעמא מאי רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הואיל ואדם קובע לה מקום אמר ליה אביי לרב יוסף והרי כילת חתנים דאדם קובע לו מקום ואמר שמואל משום רבי חייא כילת חתנים

Scroll To Top