Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ל׳ בניסן תש״פ | 24 אפריל 2020

שבת מט

השיעור היום מוקדש לעילוי נשמת שלמה חיים אשר בן לונה סול ז"ל על ידי יעל אשר.

הדברים שאסור להטמין בהם אם הם לחים – האם מדובר על לחות מחמת עצמן או ממשהו חיצוני? באיזה חומרים מותר להטמין? בעקבות אזכור במשנה של כנפי יונה, הגמרא מספרת על אלישע בעל כנפיים והנס שקרא לו בגלל מצוות תפילין ומכך לומדים שתפילין צריכים גוף נקי. המשנה הבאה מתארת חומרים שאפשר להטמין בהם ואז דנה האם מותר לטלטלם או לא. אם אי אפשר לטלטלם איך אפשר להוציא את האוכל המוטמן? כשמתירים לטלטל עור של בהמות האם מדובר רק עורות של בעל הבית או גם של אומן. יש מחלוקת בעניין. ל"ט מלאכות בשבת כנגד מה? שתי תשובות – כנגד מלאכות במשכן או מספר הפעמים שמופיע המילה מלאכה בתורה. הגמרא מנסה לברר כי המילה מופיעה יותר משלושים ותשע פעמים. רבא לימד על גיזי צמר שאם טמן בהם מותר לטלטלם ותלמיד חדש בישיבה הקשה עליו ובעקבות כך רבא תיקן את דבריו.

 

וגזרו רבנן על טומאה שלא בשעת מלאכה משום טומאה שבשעת מלאכה ועל הזאה שבשעת מלאכה משום הזאה שלא בשעת מלאכה:

בזמן שהן לחין: איבעיא להו לחין מחמת עצמן או דילמא לחין מחמת דבר אחר

תא שמע לא בתבן ולא בזגים ולא במוכין ולא בעשבים בזמן שהן לחין אי אמרת בשלמא לחין מחמת דבר אחר שפיר אלא אי אמרת לחין מחמת עצמן מוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה ממרטא דביני אטמי

והא דתני רבי אושעיא טומנין בכסות יבשה ובפירות יבשין אבל לא בכסות לחה ולא בפירות לחין כסות לחה מחמת עצמה היכי משכחת לה ממרטא דביני אטמי:

מתני׳ טומנין בכסות ובפירות בכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן דקה רבי יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה:

גמ׳ אמר רבי ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים מאי היא אביי אמר שלא יפיח בהן רבא אמר שלא יישן בהן

ואמאי קרי ליה בעל כנפים שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו והיה אלישע מניחם ויוצא לשוק ראהו קסדור אחד רץ מפניו ורץ אחריו וכיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו אמר לו מה זה בידך אמר לו כנפי יונה פשט את ידו ונמצאו כנפי יונה לפיכך קורין אותו אלישע בעל כנפים

ומאי שנא כנפי יונה משאר עופות משום דאמתיל כנסת ישראל ליונה שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף וגו׳ מה יונה כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן:

בנסורת של חרשין כו׳: איבעיא להו רבי יהודה אנסורת של חרשין קאי או אנעורת של פשתן קאי

תא שמע דתניא רבי יהודה אומר נעורת של פשתן דקה הרי הוא כזבל שמע מינה אנעורת של פשתן קאי שמע מינה:

מתני׳ טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה נוטל את הכסוי והן נופלות

רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר וחכמים אומרים נוטל ומחזיר:

גמ׳ יתיב רבי יונתן בן עכינאי ורבי יונתן בן אלעזר ויתיב רבי חנינא בר חמא גבייהו וקא מיבעיא להו שלחין של בעל הבית תנן אבל של אומן כיון דקפיד עלייהו לא מטלטלינן להו או דילמא של אומן תנן וכל שכן של בעל הבית

אמר להו רבי יונתן בן אלעזר מסתברא של בעל הבית תנן אבל של אומן קפיד עלייהו אמר להו רבי חנינא בר חמא כך אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי

אבא שלחא הוה ואמר הביאו שלחין ונשב עליהן

מיתיבי נסרין של בעל הבית מטלטלין אותן ושל אומן אין מטלטלין אותן ואם חישב לתת עליהן פת לאורחין בין כך ובין כך מטלטלין שאני נסרים דקפיד עלייהו

תא שמע עורות בין עבודין ובין שאין עבודין מותר לטלטלן בשבת לא אמרו עבודין אלא לענין טומאה בלבד מאי לאו לא שנא של בעל הבית ולא שנא של אומן לא של בעל הבית

אבל של אומן מאי אין מטלטלין אי הכי הא דתני ולא אמרו עבודין אלא לענין טומאה בלבד לפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בשל בעל הבית אבל בשל אומן לא כולה בבעל הבית קמיירי

כתנאי עורות של בעל הבית מטלטלין אותן ושל אומן אין מטלטלין אותן רבי יוסי אומר אחד זה ואחד זה מטלטלין אותן:

הדור יתבי וקמיבעיא להו הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי

אמר להו רבי חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן אמר להו רבי יונתן ברבי אלעזר כך אמר רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה ארבעים חסר אחת

בעי רב יוסף ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא או לא אמר ליה אביי וליתי ספר תורה ולימני מי לא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום

אמר ליה כי קא מספקא לי משום דכתיב והמלאכה היתה דים ממנינא הוא והא כמאן דאמר לעשות צרכיו נכנס

או דילמא ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא והאי והמלאכה היתה דים הכי קאמר דשלים ליה עבידתא תיקו

תניא כמאן דאמר כנגד עבודות המשכן דתניא אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן הם זרעו ואתם לא תזרעו הם קצרו ואתם לא תקצרו

הם העלו את הקרשים מקרקע לעגלה ואתם לא תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד הם הורידו את הקרשים מעגלה לקרקע ואתם לא תוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים הם הוציאו מעגלה לעגלה ואתם לא תוציאו מרשות היחיד לרשות היחיד

מרשות היחיד לרשות היחיד מאי קא עביד אביי ורבא דאמרי תרוויהו ואיתימא רב אדא בר אהבה מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים:

בגיזי צמר ואין מטלטלין: אמר רבא לא שנו אלא שלא טמן בהן אבל טמן בהן מטלטלין אותן

איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה

להעמיק בדף

דף משלהן- 79 יום טוב שני

יום טוב שני של גלויות: דף משלהן 79

למה עדיין חוגגים בחו"ל יום טוב שני? ומה הקשר לאתרוג? הגמרא דנה באתרוג בסוף החג, ומזכירה את עניני יום טוב. מה זה בעצם אומר, ולמה עדיין חוגגים היום בחו"ל יום טוב שני? (סוכה מו – נב)

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

גם כשמישהו עוזר לנו, ההישגים הם עדיין שלנו

בדיון בשאלה הנוגעת להקטרת קטורת ביום הכיפורים, חז"ל מלמדים אותנו להעריך את העבודה שלנו יומא דף מט עא בדפים האחרונים חזרה המשנה לתאר את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, והפעם עסקה בהוצאת הכף והמחתה, אותן הוא נדרש למלא "מלוא חפניו" קטורת – כלומר לפי מידת ידו. כהן שיש לו כפות ידיים גדולות ממילא יביא חופן…

gefet

פתיחה לבמה טומנין- גפ"ת 8

גפת- גמרא, פירושים, תוספות- על הדף היומי עם הרבנית יעל שמעוני

תניה רגב

אלישע בעל כנפיים

אלישע בעל כנפיים – האמנם יש להסתכן בימי השמד ולהניח תפילין? שבת מ"ט ע"א. אלישע בעל כנפיים מבליח משום מקום במסכת שבת דף מ"ט ע"א. הופעה חד-פעמית של הצלה ניסית מופלאה. למרות האנונימיות שלו, חיפוש שמו בפרוייקט השו"ת מעלה מאות התייחסויות הקיימות לגביו, בספרות ההלכתית כמו גם בכתיבה ההגותית. איך זה קרה? האגדה על אלישע…

1

זימון- מתי כמה ולמה?

דף משלהן, פרק 3. שירה וחמוטל בולוג השבועי לפרק שביעי של מסכת ברכות- מתי מתחייבים בזימון? האם שניים שאכלו יחד יכולים לברך? ומה עם זימון נשים?

שבת מט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת מט

וגזרו רבנן על טומאה שלא בשעת מלאכה משום טומאה שבשעת מלאכה ועל הזאה שבשעת מלאכה משום הזאה שלא בשעת מלאכה:

בזמן שהן לחין: איבעיא להו לחין מחמת עצמן או דילמא לחין מחמת דבר אחר

תא שמע לא בתבן ולא בזגים ולא במוכין ולא בעשבים בזמן שהן לחין אי אמרת בשלמא לחין מחמת דבר אחר שפיר אלא אי אמרת לחין מחמת עצמן מוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה ממרטא דביני אטמי

והא דתני רבי אושעיא טומנין בכסות יבשה ובפירות יבשין אבל לא בכסות לחה ולא בפירות לחין כסות לחה מחמת עצמה היכי משכחת לה ממרטא דביני אטמי:

מתני׳ טומנין בכסות ובפירות בכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן דקה רבי יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה:

גמ׳ אמר רבי ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים מאי היא אביי אמר שלא יפיח בהן רבא אמר שלא יישן בהן

ואמאי קרי ליה בעל כנפים שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו והיה אלישע מניחם ויוצא לשוק ראהו קסדור אחד רץ מפניו ורץ אחריו וכיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו אמר לו מה זה בידך אמר לו כנפי יונה פשט את ידו ונמצאו כנפי יונה לפיכך קורין אותו אלישע בעל כנפים

ומאי שנא כנפי יונה משאר עופות משום דאמתיל כנסת ישראל ליונה שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף וגו׳ מה יונה כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן:

בנסורת של חרשין כו׳: איבעיא להו רבי יהודה אנסורת של חרשין קאי או אנעורת של פשתן קאי

תא שמע דתניא רבי יהודה אומר נעורת של פשתן דקה הרי הוא כזבל שמע מינה אנעורת של פשתן קאי שמע מינה:

מתני׳ טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה נוטל את הכסוי והן נופלות

רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר וחכמים אומרים נוטל ומחזיר:

גמ׳ יתיב רבי יונתן בן עכינאי ורבי יונתן בן אלעזר ויתיב רבי חנינא בר חמא גבייהו וקא מיבעיא להו שלחין של בעל הבית תנן אבל של אומן כיון דקפיד עלייהו לא מטלטלינן להו או דילמא של אומן תנן וכל שכן של בעל הבית

אמר להו רבי יונתן בן אלעזר מסתברא של בעל הבית תנן אבל של אומן קפיד עלייהו אמר להו רבי חנינא בר חמא כך אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי

אבא שלחא הוה ואמר הביאו שלחין ונשב עליהן

מיתיבי נסרין של בעל הבית מטלטלין אותן ושל אומן אין מטלטלין אותן ואם חישב לתת עליהן פת לאורחין בין כך ובין כך מטלטלין שאני נסרים דקפיד עלייהו

תא שמע עורות בין עבודין ובין שאין עבודין מותר לטלטלן בשבת לא אמרו עבודין אלא לענין טומאה בלבד מאי לאו לא שנא של בעל הבית ולא שנא של אומן לא של בעל הבית

אבל של אומן מאי אין מטלטלין אי הכי הא דתני ולא אמרו עבודין אלא לענין טומאה בלבד לפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בשל בעל הבית אבל בשל אומן לא כולה בבעל הבית קמיירי

כתנאי עורות של בעל הבית מטלטלין אותן ושל אומן אין מטלטלין אותן רבי יוסי אומר אחד זה ואחד זה מטלטלין אותן:

הדור יתבי וקמיבעיא להו הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי

אמר להו רבי חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן אמר להו רבי יונתן ברבי אלעזר כך אמר רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה ארבעים חסר אחת

בעי רב יוסף ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא או לא אמר ליה אביי וליתי ספר תורה ולימני מי לא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום

אמר ליה כי קא מספקא לי משום דכתיב והמלאכה היתה דים ממנינא הוא והא כמאן דאמר לעשות צרכיו נכנס

או דילמא ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא והאי והמלאכה היתה דים הכי קאמר דשלים ליה עבידתא תיקו

תניא כמאן דאמר כנגד עבודות המשכן דתניא אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן הם זרעו ואתם לא תזרעו הם קצרו ואתם לא תקצרו

הם העלו את הקרשים מקרקע לעגלה ואתם לא תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד הם הורידו את הקרשים מעגלה לקרקע ואתם לא תוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים הם הוציאו מעגלה לעגלה ואתם לא תוציאו מרשות היחיד לרשות היחיד

מרשות היחיד לרשות היחיד מאי קא עביד אביי ורבא דאמרי תרוויהו ואיתימא רב אדא בר אהבה מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים:

בגיזי צמר ואין מטלטלין: אמר רבא לא שנו אלא שלא טמן בהן אבל טמן בהן מטלטלין אותן

איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה

Scroll To Top