Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

א׳ באייר תש״פ | 25 אפריל 2020

שבת נ

השיעורים לחודש אייר מוקדשים לעילוי נשמות יוסף בן צבי הכהן ויהודה אריה לייב בן יששכר דב בעריש ז"ל, אביהם של בני ואביבה אדלר. 

השיעור היום מוקדש לעלוי נשמת מרים בת שמואל הכהן ז"ל על ידי בתה סוזן הנדלמן. ולעלוי נשמת אשקא בת אריה ליב וחיה זיסל ז"ל על ידי ביתה, ג'ודי ובעלה דוד גילברג. ולעלוי נשמת דב באר בן יוסף הכהן ז"ל על ידי בתו פרנסין שרגא ולעילוי נשמת לאה בת יעקב ויטל ז"ל על ידי בתה איילין סטראוס. 

מוקצה תלויה בדעתו של הבעלים. האם יש חשיבות יותר לדעתו אם הבעלים עושים מעשה להוכיח או חושבים בראשם? ואם מעשה, איזה סוג של מעשה נדרש. מה קורה במקרה שאין מעשה שישקף את כוונתו? הגמרא דנה בנושא רחיצה בחומרים שמשירים שיער. הגמרא מסבירה את המחלוקת במשנה בין ר' אלעזר בן עזריה ותנא קמא לגבי החזרת חפץ שהוטמן בגיזי צמר – האם מותר או אסור. באיזה מקרה הם חולקים ובמה?

נוטל את הכיסוי והן נופלות

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן

איתמר נמי כי אתא רבין אמר רבי יעקב אמר רבי אסי בן שאול אמר רבי לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן

רבינא אומר בשל הפתק שנו תניא נמי הכי גיזי צמר של הפתק אין מטלטלין אותן ואם התקינן בעל הבית להשתמש בהן מטלטלין אותן

תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשר רבן שמעון בן גמליאל אומר אין צריך לקשר הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל

איתמר רב אמר קושר ושמואל אמר חושב ורב אסי אמר יושב אף על פי שלא קישר ואף על פי שלא חישב

בשלמא רב הוא דאמר כתנא קמא ושמואל נמי הוא דאמר כרבן שמעון בן גמליאל אלא רב אסי דאמר כמאן

הוא דאמר כי האי תנא דתניא יוצאין בפקורין ובציפא בזמן שצבען בשמן וכרכן במשיחה לא צבען בשמן ולא כרכן במשיחה אין יוצאין בהם ואם יצא בהן שעה אחת מבעוד יום אף על פי שלא צבע ולא כרכן במשיחה מותר לצאת בהן

אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו אבל מנענעו בגופו אבל אם היה (עליו) מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מבעוד יום מנענעו בידו שמע מינה

ומאן תנא דפליג עליה דרבן שמעון בן גמליאל רבי חנינא בן עקיבא דכי אתא רב דימי אמר זעירי אמר רבי חנינא פעם אחת הלך רבי חנינא בן עקיבא למקום אחד ומצא חריות של דקל שגדרום לשום עצים ואמר להם לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר ולא ידענא אי בית המשתה הוה אי בית האבל הוה

מדקאמר אי בית המשתה הוה אי בית האבל הוה דוקא בית האבל או בית המשתה דטרידי אבל הכא קשר אין לא קשר לא

אמר רב יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בה כל צרכו דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה והוא שיחד לו קרן זוית

אמרו רבנן קמיה דרב פפא כמאן כרבן שמעון בן גמליאל דאי כרבנן האמרי בעינן מעשה

אמר להו רב פפא אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן דבעינן מעשה אלא מידי דבר עבידא ביה מעשה אבל מידי דלא בר מיעבדא ביה מעשה לא

נימא כתנאי בכל חפין את הכלים חוץ מכלי כסף בגרתקון הא נתר וחול מותר

והתניא נתר וחול אסור מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר בעינן מעשה ומר סבר לא בעינן מעשה

לא דכולי עלמא לא בעינן מעשה ולא קשיא (הא רבי יהודה הא רבי שמעון)

הא רבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור הא רבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר

במאי אוקימתא להא דשרי כרבי שמעון אימא סיפא אבל לא יחוף בהם שערו ואי רבי שמעון משרא קשרי דתנן

נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק

אלא הא והא רבי יהודה היא ותרי תנאי אליבא דרבי יהודה האי תנא אליבא דרבי יהודה סבר גריר והאי תנא אליבא דרבי יהודה סבר לא גריר

במאי אוקימתא כרבי יהודה אימא סיפא אבל פניו ידיו ורגליו מותר הא מעבר שיער

איבעית אימא בקטן ואיבעית אימא באשה ואיבעית אימא בסריס

אמר רב יהודה עפר לבינתא שרי אמר רב יוסף כוספא דיסמין שרי אמר רבא עפר פלפלי שרי אמר רב ששת ברדא שרי

מאי ברדא אמר רב יוסף תילתא אהלא ותילתא אסא ותילתא סיגלי אמר רב נחמיה בר יוסף כל היכא דליכא רובא אהלא שפיר דמי

בעו מיניה מרב ששת מהו לפצוע זיתים בשבת אמר להו וכי בחול מי התירו קסבר משום הפסד אוכלין

לימא פליגא דשמואל דאמר שמואל עושה אדם כל צורכו בפת אמרי פת לא מאיסא הני מאיסי

אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי אייתו לקמייהו ברדא אמימר ורב אשי משו מר זוטרא לא משא אמרו ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב ששת ברדא שרי אמר להו רב מרדכי בר מיניה דמר דאפילו בחול נמי לא סבירא ליה

סבר לה כי הא דתניא מגרר אדם גלדי צואה וגלדי מכה שעל בשרו בשביל צערו אם בשביל ליפות אסור

ואינהו כמאן סברוה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו משום שנאמר כל פעל ה׳ למענהו:

רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול וכו׳: אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי (אמר רב) הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא שאסור להחזיר

תנן וחכמים אומרים נוטל ומחזיר היכי דמי אי דלא נתקלקלה הגומא שפיר קא אמרי רבנן אלא לאו אף על פי דנתקלקלה הגומא

לא לעולם דלא נתקלקלה והכא בחוששין קמיפלגי מר סבר חוששין שמא נתקלקלה הגומא ומר סבר אין חוששין

אמר רב הונא האי סליקוסתא דצה שלפה והדר דצה שריא ואי לאו אסיר

אמר שמואל האי סכינא דביני אורבי דצה שלפה והדר דצה שרי ואי לאו אסיר

מר זוטרא ואיתימא רב אשי אמר בגורדיתא דקני שפיר דמי

אמר ליה רב מרדכי לרבא מתיב רב קטינא תיובתא הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היה מקצת עליו מגולים אינו חושש

להעמיק בדף

דף משלהן פרק 80 – שמחת בית השואבה

מהי שמחת בית השואבה? דף משלהן פרק 80 עם הרבניות שירה מרילי מירוויס וחמוטל שובל

דף משלהן- 79 יום טוב שני

יום טוב שני של גלויות: דף משלהן 79

למה עדיין חוגגים בחו"ל יום טוב שני? ומה הקשר לאתרוג? הגמרא דנה באתרוג בסוף החג, ומזכירה את עניני יום טוב. מה זה בעצם אומר, ולמה עדיין חוגגים היום בחו"ל יום טוב שני? (סוכה מו – נב)

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

ביום ההוא: הייחוד והמסר בשמותיו של הקב"ה

וכי היום השם אינו אחד ושמו אחד? שואלת הגמרא על הפסוק בזכריה, ויוצאת למסע בעקבות כינוייו של הבורא שמבהיר הבדל בין העולם הזה לעולם הבא פסחים דף נ ע"א הפרק השלישי של מסכת פסחים מסתיים בסוגיה העוסקת בשמו של הקב"ה, תוך ניתוח פסוקים מספר זכריה: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה השם…

dm 35

עלית הדורות או ירידת הדורות – דף משלהן 35

עלית הדורות או דווקא ירידה? חמוטל ושירה מתלבטות: האם העולם הולך למקום טוב יותר? דף משלהן פרק 35 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל  

דף משלהן- thumbnail

חמסה, חמסה טפו בצל… -דף משלהן פרק 13

חמסה, חמסה טפו בצל… האם מותר לטלטל קמעות בשבת? ומה לגבי תרופות אלטרנטיביות? ופלסבו? חמוטל ושירה בוולוג בלי עין הרע

gefet

פתיחה לבמה טומנין- גפ"ת 8

גפת- גמרא, פירושים, תוספות- על הדף היומי עם הרבנית יעל שמעוני

שבת נ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת נ

נוטל את הכיסוי והן נופלות

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן

איתמר נמי כי אתא רבין אמר רבי יעקב אמר רבי אסי בן שאול אמר רבי לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן

רבינא אומר בשל הפתק שנו תניא נמי הכי גיזי צמר של הפתק אין מטלטלין אותן ואם התקינן בעל הבית להשתמש בהן מטלטלין אותן

תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשר רבן שמעון בן גמליאל אומר אין צריך לקשר הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל

איתמר רב אמר קושר ושמואל אמר חושב ורב אסי אמר יושב אף על פי שלא קישר ואף על פי שלא חישב

בשלמא רב הוא דאמר כתנא קמא ושמואל נמי הוא דאמר כרבן שמעון בן גמליאל אלא רב אסי דאמר כמאן

הוא דאמר כי האי תנא דתניא יוצאין בפקורין ובציפא בזמן שצבען בשמן וכרכן במשיחה לא צבען בשמן ולא כרכן במשיחה אין יוצאין בהם ואם יצא בהן שעה אחת מבעוד יום אף על פי שלא צבע ולא כרכן במשיחה מותר לצאת בהן

אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו אבל מנענעו בגופו אבל אם היה (עליו) מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מבעוד יום מנענעו בידו שמע מינה

ומאן תנא דפליג עליה דרבן שמעון בן גמליאל רבי חנינא בן עקיבא דכי אתא רב דימי אמר זעירי אמר רבי חנינא פעם אחת הלך רבי חנינא בן עקיבא למקום אחד ומצא חריות של דקל שגדרום לשום עצים ואמר להם לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר ולא ידענא אי בית המשתה הוה אי בית האבל הוה

מדקאמר אי בית המשתה הוה אי בית האבל הוה דוקא בית האבל או בית המשתה דטרידי אבל הכא קשר אין לא קשר לא

אמר רב יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בה כל צרכו דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה והוא שיחד לו קרן זוית

אמרו רבנן קמיה דרב פפא כמאן כרבן שמעון בן גמליאל דאי כרבנן האמרי בעינן מעשה

אמר להו רב פפא אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן דבעינן מעשה אלא מידי דבר עבידא ביה מעשה אבל מידי דלא בר מיעבדא ביה מעשה לא

נימא כתנאי בכל חפין את הכלים חוץ מכלי כסף בגרתקון הא נתר וחול מותר

והתניא נתר וחול אסור מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר בעינן מעשה ומר סבר לא בעינן מעשה

לא דכולי עלמא לא בעינן מעשה ולא קשיא (הא רבי יהודה הא רבי שמעון)

הא רבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור הא רבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר

במאי אוקימתא להא דשרי כרבי שמעון אימא סיפא אבל לא יחוף בהם שערו ואי רבי שמעון משרא קשרי דתנן

נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק

אלא הא והא רבי יהודה היא ותרי תנאי אליבא דרבי יהודה האי תנא אליבא דרבי יהודה סבר גריר והאי תנא אליבא דרבי יהודה סבר לא גריר

במאי אוקימתא כרבי יהודה אימא סיפא אבל פניו ידיו ורגליו מותר הא מעבר שיער

איבעית אימא בקטן ואיבעית אימא באשה ואיבעית אימא בסריס

אמר רב יהודה עפר לבינתא שרי אמר רב יוסף כוספא דיסמין שרי אמר רבא עפר פלפלי שרי אמר רב ששת ברדא שרי

מאי ברדא אמר רב יוסף תילתא אהלא ותילתא אסא ותילתא סיגלי אמר רב נחמיה בר יוסף כל היכא דליכא רובא אהלא שפיר דמי

בעו מיניה מרב ששת מהו לפצוע זיתים בשבת אמר להו וכי בחול מי התירו קסבר משום הפסד אוכלין

לימא פליגא דשמואל דאמר שמואל עושה אדם כל צורכו בפת אמרי פת לא מאיסא הני מאיסי

אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי אייתו לקמייהו ברדא אמימר ורב אשי משו מר זוטרא לא משא אמרו ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב ששת ברדא שרי אמר להו רב מרדכי בר מיניה דמר דאפילו בחול נמי לא סבירא ליה

סבר לה כי הא דתניא מגרר אדם גלדי צואה וגלדי מכה שעל בשרו בשביל צערו אם בשביל ליפות אסור

ואינהו כמאן סברוה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו משום שנאמר כל פעל ה׳ למענהו:

רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול וכו׳: אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי (אמר רב) הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא שאסור להחזיר

תנן וחכמים אומרים נוטל ומחזיר היכי דמי אי דלא נתקלקלה הגומא שפיר קא אמרי רבנן אלא לאו אף על פי דנתקלקלה הגומא

לא לעולם דלא נתקלקלה והכא בחוששין קמיפלגי מר סבר חוששין שמא נתקלקלה הגומא ומר סבר אין חוששין

אמר רב הונא האי סליקוסתא דצה שלפה והדר דצה שריא ואי לאו אסיר

אמר שמואל האי סכינא דביני אורבי דצה שלפה והדר דצה שרי ואי לאו אסיר

מר זוטרא ואיתימא רב אשי אמר בגורדיתא דקני שפיר דמי

אמר ליה רב מרדכי לרבא מתיב רב קטינא תיובתא הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היה מקצת עליו מגולים אינו חושש

Scroll To Top