Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ד׳ בטבת תשפ״ב | 08.12.21 | הדף היומי: תענית כו

הדף היומי

ב׳ באייר תש״פ | 26 אפריל 2020

שבת נא

השיעור היום מוקדש לעלוי נשמת אלישבע בת יהודה ז"ל על ידי משפחות כהן וריי. ועל ידי פרדה כהן לכבוד ד"ר גרי זייטלין, רופא בבית החולים בוייט לפליינז שהציל חייהם של הרבה אנשים בחודשים האחרונים ושאוגר כוחות מלימוד גמרא עם הדרן. 

באיזה מקרים/סיטואציות אפשר להטמין בשבת? האם מותר לגלות ולכסות שוב משהו שהוטמן מלפני שבת? האם מותר להטמין את הצונן? האם אפשר להחליף את החומר שהוטמן בו מלפני שבת לחומר אחר אפילו אם הוא חם יותר? האם אפשר להטמין משהו שהועבר כבר לכלי אחר (כלי שני – שלא היה על האש)? האם מנהיגים צריכים להקפיד יותר מאנשים רגילים כדי להוות דוגמה וכדי שאנשים לא יטעו להקל יותר? באיזו דרך אפשר להפשיר קרח או שלג בשבת? ובאיזו דרך אסור? מהי הבעייה ההלכתית? פרק חמישי עוסק בדיני הוצאה של בהמה – איזה דברים אסור או מותר לבהמה לצאת איתם לרשות הרבים? מה נחשב מלבוש ומותר ומה נחשב משאוי ואסור? למה בכלל יש איסור בדבר?

לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשר וניטלין בשבת תיובתא:

מתני׳ לא כסהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך כסהו ונתגלה מותר לכסותו ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר או תחת הכסת:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל מותר להטמין את הצונן אמר רב יוסף מאי קמשמע לן תנינא ממלא אדם קיתון ונותן תחת הכר או תחת הכסת

אמר ליה אביי טובא קמשמע לן דאי ממתני׳ הוה אמינא הני מילי דבר שאין דרכו להטמין אבל דבר שדרכו להטמין לא קמשמע לן

אמר רב הונא (אמר רב) אסור להטמין את הצונן והתניא רבי התיר להטמין את הצונן לא קשיא הא מקמיה דלישמעיה מרבי ישמעאל ברבי יוסי הא לבתר דלישמעיה כי הא דיתיב רבי ואמר אסור להטמין את הצונן אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי אבא התיר להטמין את הצונן אמר כבר הורה זקן

אמר רב פפא בא וראה כמה מחבבין זה את זה שאילו רבי יוסי קיים היה כפוף ויושב לפני רבי דהא רבי ישמעאל ברבי יוסי דממלא מקום אבותיו הוה וכפוף ויושב לפני רבי וקאמר כבר הורה זקן

אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה אטמין לי צונן ואייתי לי מיא דאחים קפילא ארמאה שמע רבי אמי ואיקפד אמר רב יוסף מאי טעמא איקפד כרבוותיה עביד חדא כרב וחדא כשמואל

כשמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל מותר להטמין את הצונן כרב דאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי גוים

(הוא) סבר אדם חשוב שאני:

תנו רבנן אף על פי שאמרו אין טומנין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה אם בא להוסיף מוסיף כיצד הוא עושה רבן שמעון בן גמליאל אומר נוטל את הסדינין ומניח את הגלופקרין או נוטל את הגלופקרין ומניח את הסדינין

וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר לא אסרו אלא אותו מיחם אבל פינה ממיחם למיחם מותר השתא אקורי קא מקיר לה ארתוחי קא מירתח לה

טמן וכיסה בדבר הניטל בשבת או טמן בדבר שאינו ניטל בשבת וכיסה בדבר הניטל בשבת הרי זה נוטל ומחזיר

טמן וכיסה בדבר שאינו ניטל בשבת או שטמן בדבר הניטל בשבת וכיסה בדבר שאינו ניטל בשבת אם היה מגולה מקצתו נוטל ומחזיר ואם לאו

אינו נוטל ומחזיר

רבי יהודה אומר נעורת של פשתן דקה הרי היא כזבל

מניחין מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה אבל לא קדרה על גבי מיחם ומיחם על גבי קדרה וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים

וכשם שאין טומנין את החמין כך אין טומנין את הצונן רבי התיר להטמין את הצונן

ואין מרזקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש:

הדרן עלך במה טומנין

מתני׳ במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה יוצא הגמל באפסר ונאקה בחטם ולובדקים בפרומביא וסוס בשיר

וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר

ומזין עליהן וטובלן במקומן:

גמ׳ מאי נאקה בחטם אמר רבה בר בר חנה נאקתא חיורתי בזממא דפרזלא: ולובדקים בפרומביא: אמר רב הונא חמרא לובא בפגי דפרזלא

לוי שדר זוזי לבי חוזאי למיזבן ליה חמרא לובא צרו שדרו ליה שערי למימר דניגרי דחמרא שערי

אמר רב יהודה אמר שמואל מחליפין לפני רבי של זו בזו מהו

נאקה באפסר לא תיבעי לך כיון דלא מינטרא ביה משאוי הוא כי תיבעי לך גמל בחטם מאי כיון דסגי ליה באפסר משאוי הוא או דילמא נטירותא יתירתא לא אמרינן משאוי הוא

אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי כך אמר אבא ארבע בהמות יוצאות באפסר הסוס והפרד והגמל והחמור למעוטי מאי לאו למעוטי גמל בחטם לא למעוטי נאקה באפסר

במתניתא תנא לובדקים וגמל יוצאין באפסר כתנאי אין חיה יוצאה בסוגר חנניה אומר יוצאה בסוגר ובכל דבר המשתמר

במאי עסקינן אילימא בחיה גדולה מי סגי לה סוגר ואלא בחיה קטנה מי לא סגי לה סוגר

אלא לאו חתול איכא בינייהו תנא קמא סבר כיון דסגי לה במיתנא בעלמא משאוי הוא וחנניה סבר כל נטירותא יתירתא לא אמרינן משאוי הוא אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניה

לוי בריה דרב הונא בר חייא ורבה בר רב הונא הוו קאזלי באורחא קדמיה חמרא דלוי לחמרא דרבה בר רב הונא חלש דעתיה דרבה בר רב הונא אמר אימא ליה מילתא כי היכי

להעמיק בדף

דף משלהן- thumbnail

חמסה, חמסה טפו בצל… -דף משלהן פרק 13

חמסה, חמסה טפו בצל… האם מותר לטלטל קמעות בשבת? ומה לגבי תרופות אלטרנטיביות? ופלסבו? חמוטל ושירה בוולוג בלי עין הרע

gefet

פתיחה לבמה טומנין- גפ"ת 8

גפת- גמרא, פירושים, תוספות- על הדף היומי עם הרבנית יעל שמעוני

שבת נא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת נא

לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשר וניטלין בשבת תיובתא:

מתני׳ לא כסהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך כסהו ונתגלה מותר לכסותו ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר או תחת הכסת:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל מותר להטמין את הצונן אמר רב יוסף מאי קמשמע לן תנינא ממלא אדם קיתון ונותן תחת הכר או תחת הכסת

אמר ליה אביי טובא קמשמע לן דאי ממתני׳ הוה אמינא הני מילי דבר שאין דרכו להטמין אבל דבר שדרכו להטמין לא קמשמע לן

אמר רב הונא (אמר רב) אסור להטמין את הצונן והתניא רבי התיר להטמין את הצונן לא קשיא הא מקמיה דלישמעיה מרבי ישמעאל ברבי יוסי הא לבתר דלישמעיה כי הא דיתיב רבי ואמר אסור להטמין את הצונן אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי אבא התיר להטמין את הצונן אמר כבר הורה זקן

אמר רב פפא בא וראה כמה מחבבין זה את זה שאילו רבי יוסי קיים היה כפוף ויושב לפני רבי דהא רבי ישמעאל ברבי יוסי דממלא מקום אבותיו הוה וכפוף ויושב לפני רבי וקאמר כבר הורה זקן

אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה אטמין לי צונן ואייתי לי מיא דאחים קפילא ארמאה שמע רבי אמי ואיקפד אמר רב יוסף מאי טעמא איקפד כרבוותיה עביד חדא כרב וחדא כשמואל

כשמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל מותר להטמין את הצונן כרב דאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי גוים

(הוא) סבר אדם חשוב שאני:

תנו רבנן אף על פי שאמרו אין טומנין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה אם בא להוסיף מוסיף כיצד הוא עושה רבן שמעון בן גמליאל אומר נוטל את הסדינין ומניח את הגלופקרין או נוטל את הגלופקרין ומניח את הסדינין

וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר לא אסרו אלא אותו מיחם אבל פינה ממיחם למיחם מותר השתא אקורי קא מקיר לה ארתוחי קא מירתח לה

טמן וכיסה בדבר הניטל בשבת או טמן בדבר שאינו ניטל בשבת וכיסה בדבר הניטל בשבת הרי זה נוטל ומחזיר

טמן וכיסה בדבר שאינו ניטל בשבת או שטמן בדבר הניטל בשבת וכיסה בדבר שאינו ניטל בשבת אם היה מגולה מקצתו נוטל ומחזיר ואם לאו

אינו נוטל ומחזיר

רבי יהודה אומר נעורת של פשתן דקה הרי היא כזבל

מניחין מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה אבל לא קדרה על גבי מיחם ומיחם על גבי קדרה וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים

וכשם שאין טומנין את החמין כך אין טומנין את הצונן רבי התיר להטמין את הצונן

ואין מרזקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש:

הדרן עלך במה טומנין

מתני׳ במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה יוצא הגמל באפסר ונאקה בחטם ולובדקים בפרומביא וסוס בשיר

וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר

ומזין עליהן וטובלן במקומן:

גמ׳ מאי נאקה בחטם אמר רבה בר בר חנה נאקתא חיורתי בזממא דפרזלא: ולובדקים בפרומביא: אמר רב הונא חמרא לובא בפגי דפרזלא

לוי שדר זוזי לבי חוזאי למיזבן ליה חמרא לובא צרו שדרו ליה שערי למימר דניגרי דחמרא שערי

אמר רב יהודה אמר שמואל מחליפין לפני רבי של זו בזו מהו

נאקה באפסר לא תיבעי לך כיון דלא מינטרא ביה משאוי הוא כי תיבעי לך גמל בחטם מאי כיון דסגי ליה באפסר משאוי הוא או דילמא נטירותא יתירתא לא אמרינן משאוי הוא

אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי כך אמר אבא ארבע בהמות יוצאות באפסר הסוס והפרד והגמל והחמור למעוטי מאי לאו למעוטי גמל בחטם לא למעוטי נאקה באפסר

במתניתא תנא לובדקים וגמל יוצאין באפסר כתנאי אין חיה יוצאה בסוגר חנניה אומר יוצאה בסוגר ובכל דבר המשתמר

במאי עסקינן אילימא בחיה גדולה מי סגי לה סוגר ואלא בחיה קטנה מי לא סגי לה סוגר

אלא לאו חתול איכא בינייהו תנא קמא סבר כיון דסגי לה במיתנא בעלמא משאוי הוא וחנניה סבר כל נטירותא יתירתא לא אמרינן משאוי הוא אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניה

לוי בריה דרב הונא בר חייא ורבה בר רב הונא הוו קאזלי באורחא קדמיה חמרא דלוי לחמרא דרבה בר רב הונא חלש דעתיה דרבה בר רב הונא אמר אימא ליה מילתא כי היכי

Scroll To Top