Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

ג׳ באייר תש״פ | 27 אפריל 2020

שבת נב

האם בהמות יכולות לצאת עם דברים שמשתמשים בהם לנוי לבהמה? המשנה מדברת על טהרתן של כלים אלו שעל הבהמה. אבל האם כלים אלו ראויים לקבל טומאה – הרי רק כלים שמיודעים לאדם מקבלים טומאה! איך אפשר לטהרם על ידי טבילת הבהמה במים, הרי יש חציצה כי הדבר תלוי בצואר הבהמה והמים לא יכולים להגיע סביב כל הכלי? ר' אליעזר מספר לתלמיד שכל הטבעות וכל המחטים שווים לעניין טומאה. הגמרא מביאה קושיות על דברים אלו ממקורות תנאיים.

דאיתותב דעתיה אמר ליה חמור שעסקיו רעים כגון זה מהו לצאת בפרומביא בשבת אמר ליה הכי אמר אבוך משמיה דשמואל הלכה כחנניא

תנא דבי מנשיא עז שחקק לה בין קרניה יוצאה באפסר בשבת בעי רב יוסף תחב לה בזקנה מהו כיון דאי מנתח לה כאיב לה לא אתיא לנתוחה או דילמא זימנין דרפי ונפיל ואתי לאתויי ארבע אמות ברשות הרבים תיקו

תנן התם ולא ברצועה שבין קרניה אמר (ליה) רבי ירמיה בר אבא פליגי בה רב ושמואל חד אמר בין לנוי בין לשמר אסור וחד אמר לנוי אסור ולשמר מותר

אמר רב יוסף תסתיים דשמואל הוא דאמר לנוי אסור לשמר מותר דאמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניא

אמר ליה אביי אדרבה תסתיים דשמואל הוא דאמר בין לנוי בין לשמר אסור דאמר רב יהודה אמר שמואל מחליפין לפני רבי של זו בזו מהו אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי כך אמר אבא ארבע בהמות יוצאות באפסר הסוס הפרד והגמל והחמור לאו למעוטי גמל בחטם סמי הא מקמי הא

ומאי חזית דמסמית הא מקמי הא סמי הא מקמי הא (דאשכחן שמואל הוא דאמר לנוי אסור לשמר מותר דאתמר) רב חייא בר אשי אמר רב בין לנוי בין לשמר אסור ורב חייא בר אבין אמר שמואל לנוי אסור לשמר מותר

מיתיבי קשרה בעליה במוסרה כשרה ואי סלקא דעתך משאוי הוא אשר לא עלה עליה עול אמר רחמנא

אמר אביי במוליכה מעיר לעיר רבא אמר שאני פרה דדמיה יקרין רבינא אמר במורדת:

הסוס בשיר וכו׳: מאי יוצאין ומאי נמשכין אמר רב הונא או יוצאין כרוכין או נמשכין ושמואל אמר יוצאין נמשכין ואין יוצאין כרוכין

במתניתא תנא יוצאין כרוכין לימשך אמר רב יוסף חזינא להו לעיגלי דבי רב הונא יוצאין באפסריהן כרוכין בשבת

כי אתא רב דימי אמר רבי חנינא מולאות של בית רבי יוצאות באפסריהן בשבת איבעיא להו כרוכין או נמשכין

תא שמע כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר חנינא מולאות של בית רבי יוצאות באפסריהן כרוכים בשבת

אמרוה רבנן קמיה דרב אסי הא דרב שמואל בר יהודה לא צריכא מדרב דימי נפקא דאי סלקא דעתך דרב דימי נמשכין קאמר מדרב יהודה אמר שמואל נפקא

דאמר רב יהודה אמר שמואל מחליפין היו לפני רבי של זו בזו מהו אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי כך אמר אבא ארבע בהמות יוצאת באפסר הסוס והפרד והגמל והחמור

אמר להו רב אסי איצטריך להו דאי מדרב יהודה נפקא הוה אמינא אמר לפניו ולא קיבלה מיניה קא משמע לן דרב דימי

ואי דרב דימי הוה אמינא הני מילי נמשכין אבל כרוכין לא קא משמע לן דרב שמואל בר (רב) יהודה:

ומזין עליהן וטובלן במקומן: למימרא דבני קבולי טומאה נינהו והתנן טבעת אדם טמאה וטבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות

טהורות

אמר רבי יצחק (נפחא) בבאין מנוי אדם לנוי בהמה

ורב יוסף אמר הואיל ואדם מושך בהם את הבהמה מי לא תניא מקל של בהמה של מתכת מקבל טומאה מה טעם הואיל ואדם רודה בהן הכא נמי הואיל ואדם מושך בהן:

וטובלן במקומן: והאיכא חציצה

אמר רבי אמי בשריתכן

לימא רבי אמי כרב יוסף סבירא ליה דאי כרבי יצחק (נפחא) דאמר בבאין מנוי אדם לנוי בהמה כיון דריתכן עבד בהו מעשה ופרחה לה טומאה מינייהו

דתנן כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה

סבר לה כרבי יהודה דאמר מעשה לתקן לאו מעשה הוא דתניא רבי יהודה אומר לא אמר שינוי מעשה לתקן אלא לקלקל

במתניתא תני במחוללין

שאל תלמיד אחד מגליל העליון את רבי אליעזר שמעתי שחולקין בין טבעת לטבעת אמר לו שמא לא שמעת אלא לענין שבת דאי לענין טומאה דא ודא חדא היא

ולענין טומאה דא ודא אחת היא והתנן טבעת אדם טמאה וטבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות טהורות כי קאמר ליה איהו נמי דאדם קאמר ליה

ודאדם דא ודא אחת היא והתניא טבעת שהתקינה לחגור בה מתניו ולקשר בה בין כתפיו טהורה ולא אמרו טמאה אלא של אצבע בלבד כי קאמר ליה איהו נמי דאצבע קאמר ליה

ודאצבע דא ודא אחת היא והתנן טבעת של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה כי קאמר ליה איהו נמי כולה של מתכת קאמר ליה

ועוד שאל שמעתי שחולקין בין מחט למחט אמר ליה שמא לא שמעת אלא לענין שבת דאי לענין טומאה דא ודא אחת היא

ולענין טומאה דא ודא אחת היא והתנן מחט שניטל חורה או עוקצה טהורה כי קאמר ליה בשלימה

ובשלימה דא ודא אחת היא והתנן מחט שהעלתה חלודה אם מעכב את התפירה טהורה ואם לאו טמאה ואמרי דבי רבי ינאי והוא שרישומה ניכר כי קאמר ליה בשיפא קאמר ליה

ובשיפא דא ודא אחת היא והתניא מחט בין נקובה בין אינה נקובה מותר לטלטלה בשבת ולא אמרינן נקובה אלא לענין טומאה בלבד

הא תרגמא אביי אליבא דרבא בגלמי:

מתני׳ חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה בו זכרים יוצאין לבובין רחלות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות העזים יוצאות צרורות רבי יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלין הכבונות

רבי יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב:

להעמיק בדף

דף משלהן- thumbnail

חמסה, חמסה טפו בצל… -דף משלהן פרק 13

חמסה, חמסה טפו בצל… האם מותר לטלטל קמעות בשבת? ומה לגבי תרופות אלטרנטיביות? ופלסבו? חמוטל ושירה בוולוג בלי עין הרע

gefet

פתיחה לבמה טומנין- גפ"ת 8

גפת- גמרא, פירושים, תוספות- על הדף היומי עם הרבנית יעל שמעוני

שבת נב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת נב

דאיתותב דעתיה אמר ליה חמור שעסקיו רעים כגון זה מהו לצאת בפרומביא בשבת אמר ליה הכי אמר אבוך משמיה דשמואל הלכה כחנניא

תנא דבי מנשיא עז שחקק לה בין קרניה יוצאה באפסר בשבת בעי רב יוסף תחב לה בזקנה מהו כיון דאי מנתח לה כאיב לה לא אתיא לנתוחה או דילמא זימנין דרפי ונפיל ואתי לאתויי ארבע אמות ברשות הרבים תיקו

תנן התם ולא ברצועה שבין קרניה אמר (ליה) רבי ירמיה בר אבא פליגי בה רב ושמואל חד אמר בין לנוי בין לשמר אסור וחד אמר לנוי אסור ולשמר מותר

אמר רב יוסף תסתיים דשמואל הוא דאמר לנוי אסור לשמר מותר דאמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניא

אמר ליה אביי אדרבה תסתיים דשמואל הוא דאמר בין לנוי בין לשמר אסור דאמר רב יהודה אמר שמואל מחליפין לפני רבי של זו בזו מהו אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי כך אמר אבא ארבע בהמות יוצאות באפסר הסוס הפרד והגמל והחמור לאו למעוטי גמל בחטם סמי הא מקמי הא

ומאי חזית דמסמית הא מקמי הא סמי הא מקמי הא (דאשכחן שמואל הוא דאמר לנוי אסור לשמר מותר דאתמר) רב חייא בר אשי אמר רב בין לנוי בין לשמר אסור ורב חייא בר אבין אמר שמואל לנוי אסור לשמר מותר

מיתיבי קשרה בעליה במוסרה כשרה ואי סלקא דעתך משאוי הוא אשר לא עלה עליה עול אמר רחמנא

אמר אביי במוליכה מעיר לעיר רבא אמר שאני פרה דדמיה יקרין רבינא אמר במורדת:

הסוס בשיר וכו׳: מאי יוצאין ומאי נמשכין אמר רב הונא או יוצאין כרוכין או נמשכין ושמואל אמר יוצאין נמשכין ואין יוצאין כרוכין

במתניתא תנא יוצאין כרוכין לימשך אמר רב יוסף חזינא להו לעיגלי דבי רב הונא יוצאין באפסריהן כרוכין בשבת

כי אתא רב דימי אמר רבי חנינא מולאות של בית רבי יוצאות באפסריהן בשבת איבעיא להו כרוכין או נמשכין

תא שמע כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר חנינא מולאות של בית רבי יוצאות באפסריהן כרוכים בשבת

אמרוה רבנן קמיה דרב אסי הא דרב שמואל בר יהודה לא צריכא מדרב דימי נפקא דאי סלקא דעתך דרב דימי נמשכין קאמר מדרב יהודה אמר שמואל נפקא

דאמר רב יהודה אמר שמואל מחליפין היו לפני רבי של זו בזו מהו אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי כך אמר אבא ארבע בהמות יוצאת באפסר הסוס והפרד והגמל והחמור

אמר להו רב אסי איצטריך להו דאי מדרב יהודה נפקא הוה אמינא אמר לפניו ולא קיבלה מיניה קא משמע לן דרב דימי

ואי דרב דימי הוה אמינא הני מילי נמשכין אבל כרוכין לא קא משמע לן דרב שמואל בר (רב) יהודה:

ומזין עליהן וטובלן במקומן: למימרא דבני קבולי טומאה נינהו והתנן טבעת אדם טמאה וטבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות

טהורות

אמר רבי יצחק (נפחא) בבאין מנוי אדם לנוי בהמה

ורב יוסף אמר הואיל ואדם מושך בהם את הבהמה מי לא תניא מקל של בהמה של מתכת מקבל טומאה מה טעם הואיל ואדם רודה בהן הכא נמי הואיל ואדם מושך בהן:

וטובלן במקומן: והאיכא חציצה

אמר רבי אמי בשריתכן

לימא רבי אמי כרב יוסף סבירא ליה דאי כרבי יצחק (נפחא) דאמר בבאין מנוי אדם לנוי בהמה כיון דריתכן עבד בהו מעשה ופרחה לה טומאה מינייהו

דתנן כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה

סבר לה כרבי יהודה דאמר מעשה לתקן לאו מעשה הוא דתניא רבי יהודה אומר לא אמר שינוי מעשה לתקן אלא לקלקל

במתניתא תני במחוללין

שאל תלמיד אחד מגליל העליון את רבי אליעזר שמעתי שחולקין בין טבעת לטבעת אמר לו שמא לא שמעת אלא לענין שבת דאי לענין טומאה דא ודא חדא היא

ולענין טומאה דא ודא אחת היא והתנן טבעת אדם טמאה וטבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות טהורות כי קאמר ליה איהו נמי דאדם קאמר ליה

ודאדם דא ודא אחת היא והתניא טבעת שהתקינה לחגור בה מתניו ולקשר בה בין כתפיו טהורה ולא אמרו טמאה אלא של אצבע בלבד כי קאמר ליה איהו נמי דאצבע קאמר ליה

ודאצבע דא ודא אחת היא והתנן טבעת של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה כי קאמר ליה איהו נמי כולה של מתכת קאמר ליה

ועוד שאל שמעתי שחולקין בין מחט למחט אמר ליה שמא לא שמעת אלא לענין שבת דאי לענין טומאה דא ודא אחת היא

ולענין טומאה דא ודא אחת היא והתנן מחט שניטל חורה או עוקצה טהורה כי קאמר ליה בשלימה

ובשלימה דא ודא אחת היא והתנן מחט שהעלתה חלודה אם מעכב את התפירה טהורה ואם לאו טמאה ואמרי דבי רבי ינאי והוא שרישומה ניכר כי קאמר ליה בשיפא קאמר ליה

ובשיפא דא ודא אחת היא והתניא מחט בין נקובה בין אינה נקובה מותר לטלטלה בשבת ולא אמרינן נקובה אלא לענין טומאה בלבד

הא תרגמא אביי אליבא דרבא בגלמי:

מתני׳ חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה בו זכרים יוצאין לבובין רחלות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות העזים יוצאות צרורות רבי יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלין הכבונות

רבי יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב:

Scroll To Top