Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

ד׳ באייר תש״פ | 28 אפריל 2020

שבת נג

השיעור מוקדש לכל אלו שמסרו נפשם למען מדינת ישראל. ועל ידי קליפ ומינה פלג לזכר נשמת דודתן לורה טרטין ז"ל. 

האם בהמה יכולה לצאת עם משהו כדי למנוע צער לבהמה – כגון מרדעת לחמם את הבהמה? האם זה מותר רק אם זה קשור בבהמה מלפני שבת? אם הבהמה ברשות היחיד, האם אפשר לשים המרדעת בשבת? האם סל בשביל אוכל מותר (טרסקל) להנאת הבהמה? האם במהות יכולים לתצאת עם קמיעות? למה קמעות שונים בין בהמות לאנשים? האם מותר לשים אוכף בשבת? איך שונה אוכף משאר המקרים? האם עז יכולה לצאת עם דדיה צרורים או עם כיס? יש כמה סיפורים על איש שקרה לו נס והניק את בנו ועל אשה שהחביאה מבעלה עד מותה שהיתה גידמת. כתוב במשנה שזכרים יוצאים לבובים. מה זה לבובים? הגמרא מביאה שלשוה פירושים.

גמ׳ אמר שמואל והוא שקשורה לו מערב שבת אמר רב נחמן מתניתין נמי דיקא דקתני אין החמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו

היכי דמי אילימא שאינה קשורה לו כלל פשיטא דילמא נפלה ליה ואתי לאתויי אלא לאו שאינה קשורה מערב שבת מכלל דרישא שקשורה לו מערב שבת שמע מינה

תניא נמי הכי חמור יוצא במרדעת בזמן שקשורה לו מערב שבת ולא באוכף אף על פי שקשורה לו מערב שבת רבן שמעון בן גמליאל אומר אף באוכף בזמן שקשורה לו מערב שבת ובלבד שלא יקשור לו מסריכן ובלבד שלא יפשול לו רצועה תחת זנבו

בעא מיניה רב אסי בר נתן מרבי חייא בר רב אשי מהו ליתן מרדעת על גבי חמור בשבת אמר ליה מותר אמר ליה וכי מה בין זה לאוכף אישתיק

איתיביה אוכף שעל גבי חמור לא יטלטלנה בידו אלא מוליכה ומביאה בחצר והוא נופל מאיליו השתא ליטול אמרת לא להניח מיבעיא

אמר ליה רבי זירא שבקיה כרביה סבירא ליה דאמר רב חייא בר אשי אמר רב תולין טרסקל לבהמה בשבת וקל וחומר למרדעת ומה התם דמשום תענוג שרי הכא דמשום צער לא כל שכן

שמואל אמר מרדעת מותר טרסקל אסור אזל רבי חייא בר יוסף אמרה לשמעתא דרב קמיה דשמואל אמר ליה אי הכי אמר אבא לא ידע במילי דשבתא ולא כלום

כי סליק רבי זירא אשכחיה לרבי בנימין בר יפת דיתיב וקאמר ליה משמיה דרבי יוחנן נותנין מרדעת על גבי חמור בשבת אמר ליה יישר וכן תרגמה אריוך בבבל

אריוך מנו שמואל והא רב נמי אמרה אלא שמעיה דהוה מסיים ביה ואין תולין טרסקל בשבת אמר ליה יישר וכן תרגמה אריוך בבבל

דכולי עלמא מיהת מרדעת מותר מאי שנא מאוכף שאני התם דאפשר דנפיל ממילא

רב פפא אמר כאן לחממה כאן לצננה לחממה אית לה צערא לצננה לית לה צערא והיינו דאמרי אינשי חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא לה

מיתיבי לא יצא הסוס בזנב שועל ולא בזהרורית שבין עיניו לא יצא הזב בכיס שלו ולא עזים בכיס שבדדיהן ולא פרה בחסום שבפיה ולא סייחים בטרסקלין שבפיהם לרשות הרבים ולא בהמה בסנדל שברגליה ולא בקמיע אף על פי שהוא מומחה וזו חומר בבהמה מבאדם

אבל יוצא הוא באגד שעל גבי המכה ובקשישין שעל גבי השבר ובשיליא המדולדלת בה ופוקקין לה זוג בצוארה ומטיילת עמו בחצר

קתני מיהת ולא סייחין בטרסקלים שבפיהם לרשות הרבים לרשות הרבים הוא דלא הא בחצר שפיר דמי מאי לאו בגדולים ומשום תענוג

לא בקטנים ומשום צער דיקא נמי דקתני

דומיא דקמיע שמע מינה:

אמר מר ולא בקמיע אף על פי שהוא מומחה והא אנן תנן ולא בקמיע שאינו מומחה הא מומחה שפיר דמי הכא נמי שאינו מומחה

והא אף על פי שהוא מומחה קתני מומחה לאדם ואינו מומחה לבהמה ומי איכא מומחה לאדם ולא הוי מומחה לבהמה אין אדם דאית ליה מזלא מסייע ליה בהמה דלית לה מזלא לא מסייע לה

אי הכי מאי זה חומר בבהמה מבאדם מי סברת אקמיע קאי אסנדל קאי

תא שמע סכין ומפרכסין לאדם ואין סכין ומפרכסין לבהמה מאי לאו דאיכא מכה ומשום צער לא דגמר מכה ומשום תענוג

תא שמע בהמה שאחזה דם אין מעמידין אותה במים בשביל שתצטנן אדם שאחזו דם מעמידין אותו במים בשביל שיצטנן אמר עולא גזירה משום שחיקת סממנין

אי הכי אדם נמי אדם נראה כמיקר

אי הכי בהמה נמי נראה כמיקר אין מיקר לבהמה

ולבהמה מי גזרינן והתניא היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה ולא גזרינן דילמא אתי לאתויי

ואמר רבינא כגון שהיה תחום שלה מובלע בתוך תחום שלו

רב נחמן בר יצחק אמר שחיקת סממנין גופה תנאי היא דתניא בהמה שאכלה כרשינין לא יריצנה בחצר בשביל שתתרפה ורבי אושעיא מתיר דרש רבא הלכה כרבי אושעיא:

אמר מר לא יצא הזב בכיס שלו ולא עזים בכיס שבדדיהן והתניא יוצאות עזים בכיס שבדדיהן

אמר רב יהודה לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק

רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתנן העזים יוצאות צרורות רבי יוסי אוסר בכלן חוץ מן הרחילות הכבונות רבי יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא ליחלב

ואיבעית אימא הא והא רבי יהודה ולא קשיא כאן ליבש כאן ליחלב

תניא אמר רבי יהודה מעשה בעזים בית אנטוכיא שהיו דדיהן גסין ועשו להן כיסין כדי שלא יסרטו דדיהן:

תנו רבנן מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו

אמר רב יוסף בא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה אמר ליה אביי אדרבה כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית

אמר רב יהודה בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם שנשתנו עליו סדרי בראשית אמר רב נחמן תדע דמתרחיש ניסא ולא אברו מזוני:

תנו רבנן מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה אמר רב בא וראה כמה צנועה אשה זו שלא הכיר בה בעלה אמר לו רבי חייא זו דרכה בכך אלא כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו:

זכרים יוצאין לבובין: מאי לבובין אמר רב הונא תותרי מאי משמע דהאי לבובין לישנא דקרובי הוא דכתיב לבבתני אחותי כלה

עולא אמר עור שקושרין להם כנגד לבם כדי שלא יפלו עליהן זאבים זאבים אזכרים נפלי אנקיבות לא נפלי משום דמסגו בריש עדרא וזאבין בריש עדרא נפלי בסוף עדרא לא נפלי אלא משום דשמני ובנקבות ליכא שמני ותו מי ידעי בין הני להני אלא משום דזקפי חוטמייהו ומסגו כי דוו

רב נחמן בר יצחק אמר עור שקושרין להן תחת זכרותן כדי שלא יעלו על הנקבות ממאי מדקתני סיפא והרחלים יוצאות שחוזות מאי שחוזות שאוחזין האליה שלהן למעלה כדי שיעלו עליהן זכרים רישא כדי שלא יעלו על הנקבות וסיפא כדי שיעלו עליהן זכרים

מאי משמע דהאי שחוזות לישנא דגלויי הוא דכתיב והנה אשה לקראתו

להעמיק בדף

דף משלהן- thumbnail (1)

שחיקת סממנים – דף משלהן 21

איך את מכינה את האופטלגין שלך בשבת? ומה קורה כשגזירה כבר לא רלוונטית? שירה וחמוטל מבקרות בבית המרקחת…

דף משלהן- thumbnail

חמסה, חמסה טפו בצל… -דף משלהן פרק 13

חמסה, חמסה טפו בצל… האם מותר לטלטל קמעות בשבת? ומה לגבי תרופות אלטרנטיביות? ופלסבו? חמוטל ושירה בוולוג בלי עין הרע

gefet

פתיחה לבמה טומנין- גפ"ת 8

גפת- גמרא, פירושים, תוספות- על הדף היומי עם הרבנית יעל שמעוני

שבת נג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת נג

גמ׳ אמר שמואל והוא שקשורה לו מערב שבת אמר רב נחמן מתניתין נמי דיקא דקתני אין החמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו

היכי דמי אילימא שאינה קשורה לו כלל פשיטא דילמא נפלה ליה ואתי לאתויי אלא לאו שאינה קשורה מערב שבת מכלל דרישא שקשורה לו מערב שבת שמע מינה

תניא נמי הכי חמור יוצא במרדעת בזמן שקשורה לו מערב שבת ולא באוכף אף על פי שקשורה לו מערב שבת רבן שמעון בן גמליאל אומר אף באוכף בזמן שקשורה לו מערב שבת ובלבד שלא יקשור לו מסריכן ובלבד שלא יפשול לו רצועה תחת זנבו

בעא מיניה רב אסי בר נתן מרבי חייא בר רב אשי מהו ליתן מרדעת על גבי חמור בשבת אמר ליה מותר אמר ליה וכי מה בין זה לאוכף אישתיק

איתיביה אוכף שעל גבי חמור לא יטלטלנה בידו אלא מוליכה ומביאה בחצר והוא נופל מאיליו השתא ליטול אמרת לא להניח מיבעיא

אמר ליה רבי זירא שבקיה כרביה סבירא ליה דאמר רב חייא בר אשי אמר רב תולין טרסקל לבהמה בשבת וקל וחומר למרדעת ומה התם דמשום תענוג שרי הכא דמשום צער לא כל שכן

שמואל אמר מרדעת מותר טרסקל אסור אזל רבי חייא בר יוסף אמרה לשמעתא דרב קמיה דשמואל אמר ליה אי הכי אמר אבא לא ידע במילי דשבתא ולא כלום

כי סליק רבי זירא אשכחיה לרבי בנימין בר יפת דיתיב וקאמר ליה משמיה דרבי יוחנן נותנין מרדעת על גבי חמור בשבת אמר ליה יישר וכן תרגמה אריוך בבבל

אריוך מנו שמואל והא רב נמי אמרה אלא שמעיה דהוה מסיים ביה ואין תולין טרסקל בשבת אמר ליה יישר וכן תרגמה אריוך בבבל

דכולי עלמא מיהת מרדעת מותר מאי שנא מאוכף שאני התם דאפשר דנפיל ממילא

רב פפא אמר כאן לחממה כאן לצננה לחממה אית לה צערא לצננה לית לה צערא והיינו דאמרי אינשי חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא לה

מיתיבי לא יצא הסוס בזנב שועל ולא בזהרורית שבין עיניו לא יצא הזב בכיס שלו ולא עזים בכיס שבדדיהן ולא פרה בחסום שבפיה ולא סייחים בטרסקלין שבפיהם לרשות הרבים ולא בהמה בסנדל שברגליה ולא בקמיע אף על פי שהוא מומחה וזו חומר בבהמה מבאדם

אבל יוצא הוא באגד שעל גבי המכה ובקשישין שעל גבי השבר ובשיליא המדולדלת בה ופוקקין לה זוג בצוארה ומטיילת עמו בחצר

קתני מיהת ולא סייחין בטרסקלים שבפיהם לרשות הרבים לרשות הרבים הוא דלא הא בחצר שפיר דמי מאי לאו בגדולים ומשום תענוג

לא בקטנים ומשום צער דיקא נמי דקתני

דומיא דקמיע שמע מינה:

אמר מר ולא בקמיע אף על פי שהוא מומחה והא אנן תנן ולא בקמיע שאינו מומחה הא מומחה שפיר דמי הכא נמי שאינו מומחה

והא אף על פי שהוא מומחה קתני מומחה לאדם ואינו מומחה לבהמה ומי איכא מומחה לאדם ולא הוי מומחה לבהמה אין אדם דאית ליה מזלא מסייע ליה בהמה דלית לה מזלא לא מסייע לה

אי הכי מאי זה חומר בבהמה מבאדם מי סברת אקמיע קאי אסנדל קאי

תא שמע סכין ומפרכסין לאדם ואין סכין ומפרכסין לבהמה מאי לאו דאיכא מכה ומשום צער לא דגמר מכה ומשום תענוג

תא שמע בהמה שאחזה דם אין מעמידין אותה במים בשביל שתצטנן אדם שאחזו דם מעמידין אותו במים בשביל שיצטנן אמר עולא גזירה משום שחיקת סממנין

אי הכי אדם נמי אדם נראה כמיקר

אי הכי בהמה נמי נראה כמיקר אין מיקר לבהמה

ולבהמה מי גזרינן והתניא היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה ולא גזרינן דילמא אתי לאתויי

ואמר רבינא כגון שהיה תחום שלה מובלע בתוך תחום שלו

רב נחמן בר יצחק אמר שחיקת סממנין גופה תנאי היא דתניא בהמה שאכלה כרשינין לא יריצנה בחצר בשביל שתתרפה ורבי אושעיא מתיר דרש רבא הלכה כרבי אושעיא:

אמר מר לא יצא הזב בכיס שלו ולא עזים בכיס שבדדיהן והתניא יוצאות עזים בכיס שבדדיהן

אמר רב יהודה לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק

רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתנן העזים יוצאות צרורות רבי יוסי אוסר בכלן חוץ מן הרחילות הכבונות רבי יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא ליחלב

ואיבעית אימא הא והא רבי יהודה ולא קשיא כאן ליבש כאן ליחלב

תניא אמר רבי יהודה מעשה בעזים בית אנטוכיא שהיו דדיהן גסין ועשו להן כיסין כדי שלא יסרטו דדיהן:

תנו רבנן מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו

אמר רב יוסף בא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה אמר ליה אביי אדרבה כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית

אמר רב יהודה בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם שנשתנו עליו סדרי בראשית אמר רב נחמן תדע דמתרחיש ניסא ולא אברו מזוני:

תנו רבנן מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה אמר רב בא וראה כמה צנועה אשה זו שלא הכיר בה בעלה אמר לו רבי חייא זו דרכה בכך אלא כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו:

זכרים יוצאין לבובין: מאי לבובין אמר רב הונא תותרי מאי משמע דהאי לבובין לישנא דקרובי הוא דכתיב לבבתני אחותי כלה

עולא אמר עור שקושרין להם כנגד לבם כדי שלא יפלו עליהן זאבים זאבים אזכרים נפלי אנקיבות לא נפלי משום דמסגו בריש עדרא וזאבין בריש עדרא נפלי בסוף עדרא לא נפלי אלא משום דשמני ובנקבות ליכא שמני ותו מי ידעי בין הני להני אלא משום דזקפי חוטמייהו ומסגו כי דוו

רב נחמן בר יצחק אמר עור שקושרין להן תחת זכרותן כדי שלא יעלו על הנקבות ממאי מדקתני סיפא והרחלים יוצאות שחוזות מאי שחוזות שאוחזין האליה שלהן למעלה כדי שיעלו עליהן זכרים רישא כדי שלא יעלו על הנקבות וסיפא כדי שיעלו עליהן זכרים

מאי משמע דהאי שחוזות לישנא דגלויי הוא דכתיב והנה אשה לקראתו

Scroll To Top