Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ט׳ באייר תש״פ | 3 מאי 2020

שבת נח

הגמרא מקשה על פירוש של שמואל למילה "כבול" במשנה שאסור לצאת איתו בשבת. לדעת שמואל מסובר בכבלא של עבד. אבל במקום אחר, שמואל מתיר לעבד לצאת עם חותמת בצווארו. הגמרא פותרת את הסתירה ומחלקת בין כבלא שהאדון נתן לו לבין כבלא שעשה לעצמו. יש הבדל בדיני הוצאה בין כבלא בצווארו וכבלא בבגדו – למה? בברייתא אחרת אין הבדל ביניהם – איך אפשר להסביר את זה? הברייתא שציטטו גם מתייחסת לזוג שלובש בעבד ושם יש הבדל בין זוג בצוארו וזוג בבגדו. למה? עוד סתירה יש בעניין הזוג אם מקבל טומאה או לא? כדי לפתור את הסתירה, מחלקים בין זוג עם עינבל וזוג בלי עינבל. אם נוטלים את העינבל, עדיין בזוג מקבל טומאה – למה?

אין בה משום עטרות כלות

ושמואל אמר כבלא דעבדא תנן ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו

לא קשיא הא דעבד ליה רביה הא דעבד איהו לנפשיה

במאי אוקימתא להא דשמואל דעבד ליה רביה בחותם שבכסותו אמאי לא

דילמא מיפסק ומירתת ומיקפל ליה ומחית ליה אכתפיה כדרב יצחק בר יוסף דאמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן היוצא בטלית מקפלת ומונחת לו על כתפיו בשבת חייב חטאת

וכי הא דאמר ליה שמואל לרב חיננא בר שילא כולהו רבנן דבי ריש גלותא לא ליפקו בסרבלי חתימי לבר מינך דלא קפדי עליך דבי ריש גלותא:

גופא אמר שמואל יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו תניא נמי הכי יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו

ורמינהו לא יצא העבד בחותם שבצוארו ולא בחותם שבכסותו זה וזה אין מקבלין טומאה ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו זה וזה מקבלין טומאה

ולא תצא בהמה לא בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה ולא בזוג שבכסותה ולא בזוג שבצוארה זה וזה אין מקבלין טומאה

לימא הא דעבד ליה רביה הא דעבד איהו לנפשיה

לא אידי ואידי דעבד ליה רביה וכאן בשל מתכת וכאן בשל טיט וכדרב נחמן אמר רבה בר אבוה דבר המקפיד עליו רבו אין יוצאין בו דבר שאין מקפיד עליו יוצאין בו

הכי נמי מסתברא מדקתני זה וזה אין מקבלין טומאה אי אמרת בשלמא של מתכת הני הוא דלא מקבלי טומאה הא כלים דידהו מקבלי טומאה

אלא אי אמרת בשל טיט תנן הני הוא דלא מקבלי טומאה הא כלים דידהו מקבלי טומאה

והא תניא כלי אבנים כלי גללים וכלי אדמה אין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא שמע מינה של מתכת שמע מינה:

אמר מר ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו

זוג שבצוארו אמאי לא דילמא מיפסיק ואתא לאיתויי זוג שבכסותו נמי ליחוש דילמא מיפסיק ואתי לאיתויי

הכא במאי עסקינן דמיחא ביה מומחא וכדרב הונא בריה דרב יהושע דאמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהוא ארוג לא גזרו:

אמר מר לא תצא בהמה לא בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה ולא בזוג שבצוארה ולא בזוג שבכסותה זה וזה אין מקבלין טומאה

וזוג דבהמה אין מקבלין טומאה ורמינהו זוג של בהמה טמאה

ושל דלת טהורה

של דלת ועשאו לבהמה טמאה של בהמה ועשאו לדלת אף על פי שחברו לדלת וקבעו במסמרים טמא שכל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מידי טומאתן אלא בשנוי מעשה

לא קשיא הא דאית ליה עינבל הא דלית ליה עינבל

מה נפשך אי מנא הוא אף על פי דלית ליה עינבל אי לאו מנא הוא עינבל משוי ליה מנא

אין כדרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא שנאמר כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש אפילו דבור יבא באש

במאי אוקימתא בדלית ליה עינבל אימא מציעתא ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו וזה וזה מקבלין טומאה אי דלית ליה עינבל מי מקבלי טומאה

ורמינהו העושה זגין למכתשת ולעריסה ולמטפחות ספרים ולמטפחות תינוקות יש להם עינבל טמאין אין להם עינבל טהורין ניטלו עינבליהן עדין טומאתן עליהם

הני מילי בתינוק דלקלא עבידי ליה אבל גדול תכשיט הוא ליה אף על גב דלית ליה עינבל:

אמר מר ניטלו עינבליהן עדין טומאתן עליהן למאי חזו אמר אביי הואיל שההדיוט יכול להחזירו

מתיב רבא הזוג והעינבל חבור

וכי תימא הכי קאמר אף על גב דלא מחבר כמאן דמחבר דמי והתניא מספורת של פרקים ואיזמל של רהיטני חבור לטומאה ואין חבור להזאה

ואמרינן מה נפשך אי חבור הוא אפלו להזאה ואי לא חבור הוא אפילו לטומאה נמי לא

ואמר רבה דבר תורה בשעת מלאכה חבור בין לטומאה בין להזאה שלא בשעת מלאכה אינו חבור לא לטומאה ולא להזאה וגזרו על טומאה שלא בשעת מלאכה משום טומאה שהיא בשעת מלאכה ועל הזאה שהיא בשעת מלאכה משום הזאה שלא בשעת מלאכה

אלא אמר רבא

להעמיק בדף

daf_icon

על מבנה הפרק השישי

משנתנו: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְמַחַט נְקוּבָה ולֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, מקבילה דרך ניגוד למשנה א: וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָה נְקוּבָה. בשני המקרים "לא תצא", אבל בשל ההבדל בין המחט והטבעת במשנה א (סיכה וטבעת נוי) שהן בגדר תכשיט, והללו במשנתנו (חותמת ומחט תפירה) שהן כלי, לעיל אם יצתה אינה חייבת…

דף משלהן- thumbnail

גברים ממאדים ונשים מנוגה? – דף משלהן פרק 14

גברים ממאדים ונשים מנוגה? והאם נשים הן עם בפני עצמו?? חמוטל ושירה בוולוג מגדרי ויוצא דופן

שבת נח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת נח

אין בה משום עטרות כלות

ושמואל אמר כבלא דעבדא תנן ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו

לא קשיא הא דעבד ליה רביה הא דעבד איהו לנפשיה

במאי אוקימתא להא דשמואל דעבד ליה רביה בחותם שבכסותו אמאי לא

דילמא מיפסק ומירתת ומיקפל ליה ומחית ליה אכתפיה כדרב יצחק בר יוסף דאמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן היוצא בטלית מקפלת ומונחת לו על כתפיו בשבת חייב חטאת

וכי הא דאמר ליה שמואל לרב חיננא בר שילא כולהו רבנן דבי ריש גלותא לא ליפקו בסרבלי חתימי לבר מינך דלא קפדי עליך דבי ריש גלותא:

גופא אמר שמואל יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו תניא נמי הכי יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו

ורמינהו לא יצא העבד בחותם שבצוארו ולא בחותם שבכסותו זה וזה אין מקבלין טומאה ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו זה וזה מקבלין טומאה

ולא תצא בהמה לא בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה ולא בזוג שבכסותה ולא בזוג שבצוארה זה וזה אין מקבלין טומאה

לימא הא דעבד ליה רביה הא דעבד איהו לנפשיה

לא אידי ואידי דעבד ליה רביה וכאן בשל מתכת וכאן בשל טיט וכדרב נחמן אמר רבה בר אבוה דבר המקפיד עליו רבו אין יוצאין בו דבר שאין מקפיד עליו יוצאין בו

הכי נמי מסתברא מדקתני זה וזה אין מקבלין טומאה אי אמרת בשלמא של מתכת הני הוא דלא מקבלי טומאה הא כלים דידהו מקבלי טומאה

אלא אי אמרת בשל טיט תנן הני הוא דלא מקבלי טומאה הא כלים דידהו מקבלי טומאה

והא תניא כלי אבנים כלי גללים וכלי אדמה אין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא שמע מינה של מתכת שמע מינה:

אמר מר ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו

זוג שבצוארו אמאי לא דילמא מיפסיק ואתא לאיתויי זוג שבכסותו נמי ליחוש דילמא מיפסיק ואתי לאיתויי

הכא במאי עסקינן דמיחא ביה מומחא וכדרב הונא בריה דרב יהושע דאמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהוא ארוג לא גזרו:

אמר מר לא תצא בהמה לא בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה ולא בזוג שבצוארה ולא בזוג שבכסותה זה וזה אין מקבלין טומאה

וזוג דבהמה אין מקבלין טומאה ורמינהו זוג של בהמה טמאה

ושל דלת טהורה

של דלת ועשאו לבהמה טמאה של בהמה ועשאו לדלת אף על פי שחברו לדלת וקבעו במסמרים טמא שכל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מידי טומאתן אלא בשנוי מעשה

לא קשיא הא דאית ליה עינבל הא דלית ליה עינבל

מה נפשך אי מנא הוא אף על פי דלית ליה עינבל אי לאו מנא הוא עינבל משוי ליה מנא

אין כדרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא שנאמר כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש אפילו דבור יבא באש

במאי אוקימתא בדלית ליה עינבל אימא מציעתא ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו וזה וזה מקבלין טומאה אי דלית ליה עינבל מי מקבלי טומאה

ורמינהו העושה זגין למכתשת ולעריסה ולמטפחות ספרים ולמטפחות תינוקות יש להם עינבל טמאין אין להם עינבל טהורין ניטלו עינבליהן עדין טומאתן עליהם

הני מילי בתינוק דלקלא עבידי ליה אבל גדול תכשיט הוא ליה אף על גב דלית ליה עינבל:

אמר מר ניטלו עינבליהן עדין טומאתן עליהן למאי חזו אמר אביי הואיל שההדיוט יכול להחזירו

מתיב רבא הזוג והעינבל חבור

וכי תימא הכי קאמר אף על גב דלא מחבר כמאן דמחבר דמי והתניא מספורת של פרקים ואיזמל של רהיטני חבור לטומאה ואין חבור להזאה

ואמרינן מה נפשך אי חבור הוא אפלו להזאה ואי לא חבור הוא אפילו לטומאה נמי לא

ואמר רבה דבר תורה בשעת מלאכה חבור בין לטומאה בין להזאה שלא בשעת מלאכה אינו חבור לא לטומאה ולא להזאה וגזרו על טומאה שלא בשעת מלאכה משום טומאה שהיא בשעת מלאכה ועל הזאה שהיא בשעת מלאכה משום הזאה שלא בשעת מלאכה

אלא אמר רבא

Scroll To Top