Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י׳ באייר תש״פ | 4 מאי 2020

שבת נט

אם מוציאים את העינבל מהזוג זה עדיין מקבל טומאה – למה? למה זה ראוי? הגמרא מביאה כמה פירושים ובתוכם ר' יוחנן שאומר שאפשר לתת לתינוק לשתות ממנו. אבל ר' יוחנן אומר במקום אחר שאם הכלי אינו ראוי לתשמישו הראשון, הרי אינו מקבל טומאה? איך פותרים את הסתירה? הגמרא עוברת על רשימת התכשיטים ומסבירה מהם, מהם חילוקי דעות לגבי חלק מהם, האם יש סוגים שונים שמותרים? האם יש תכשיטים שרק נשים חשובות לובשות ואם כן, האם אפשר להגיד בגלל שנשים אלו לא תורידו, אז מותר לצאת איתם?

הואיל וראוי להקישו על גבי חרס

איתמר נמי אמר רבי יוסי ברבי חנינא הואיל וראוי להקישו על גבי חרס רבי יוחנן אמר הואיל וראוי לגמע בו מים לתינוק

ורבי יוחנן לא בעי מעין מלאכה ראשונה והתניא וכל כלי אשר ישב עליו וגו׳ יכול כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליה יהא טמא תלמוד לומר אשר ישב עליו הזב מי שמיוחד לישיבה יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו

רבי אלעזר אומר במדרסות אומרים עמוד ונעשה מלאכתנו ואין אומרים בטמא מת עמוד ונעשה מלאכתנו ורבי יוחנן אמר אף אומר בטמא מת עמוד ונעשה מלאכתנו

איפוך קמייתא ומאי חזית דאפכת קמייתא איפוך בתרייתא

הא שמעינן ליה לרבי יוחנן דבעי מעין מלאכה ראשונה (דתניא) סנדל של בהמה של מתכת טמא למאי חזי אמר רב ראוי לשתות בו מים במלחמה ורבי חנינא אמר ראוי לסוך בו שמן במלחמה ורבי יוחנן אמר בשעה שבורח מן הקרב מניחו ברגליו ורץ על קוצין ועל הברקנים

מאי בין רב לרבי חנינא איכא בינייהו דמאיס

בין רבי יוחנן לרבי חנינא איכא בינייהו דיקיר:

ולא בעיר של זהב: מאי בעיר של זהב רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ירושלים דדהבא

כדעבד ליה רבי עקיבא לדביתהו

תנו רבנן לא תצא אשה בעיר של זהב ואם יצתה חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא תצא ואם יצתה פטורה רבי אליעזר אומר יוצאה אשה בעיר של זהב לכתחלה

במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר משוי הוא ורבנן סברי תכשיט הוא דילמא שלפא ומחויא ליה ואתיא לאתויי ורבי אליעזר סבר מאן דרכה למיפק בעיר של זהב אשה חשובה ואשה חשובה לא משלפא ומחויא

כלילא רב אסר ושמואל שרי

דאניסכא כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי דארוקתא מר סבר אניסכא עקר ומר סבר ארוקתא עקר

רב אשי מתני לקולא דארוקתא דכולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי דאניסכא מר סבר דילמא שלפא ומחויא ואתי לאתויי ומר סבר מאן דרכה למיפק בכלילא אשה חשובה ואשה חשובה לא שלפא ומחויא

אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף בפרוש אמרת לן משמיה דרב כלילא שרי

אמרו ליה לרב אתא גברא רבה אריכא לנהרדעא ומטלע ודרש כלילא שרי אמר מאן גברא רבה אריכא [דאיטלע] לוי שמע מינה נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא ולא הוה ליה איניש ללוי למיתב גביה וקאתי להכא

ודילמא נח נפשיה דרבי חנינא ורבי אפס כדקאי קאי ולא הוה ליה איניש ללוי למיתב גביה וקאתי להכא אם איתא דרבי חנינא שכיב לוי לרבי אפס מיכף הוה כייף ליה ותו דרבי חנינא לא סגי דלא מליך דכי הוה קא ניחא נפשיה דרבי אמר חנינא ברבי חמא יתיב בראש וכתיב בהו בצדיקים ותגזר אמר ויקם לך וגו׳

דרש לוי בנהרדעא כלילא שרי נפיק עשרין וארבע כלילי מכולה נהרדעא דרש רבה בר אבוה במחוזא כלילא שרי ונפקו תמני סרי כלילי מחדא מבואה

אמר רב יהודה אמר רב שמואל קמרא שרי איכא דאמרי דארוקתא ואמר רב ספרא מידי דהוה אטלית מוזהבת

ואיכא דאמרי דאניסכא ואמר רב ספרא מידי דהוה אאבנט של מלכים

אמר ליה רבינא לרב אשי קמרא עילוי המיינא מאי אמר ליה תרי המייני קאמרת

אמר רב אשי האי רסוקא אי אית ליה מפרחייתא שרי ואי לא אסיר:

ולא בקטלא: מאי קטלא מנקטא פארי: נזמים: נזמי האף:

ולא בטבעת שאין עליה חותם: הא יש עליה חותם חייבת אלמא לאו תכשיט הוא

ורמינהו תכשיטי נשים טמאים ואלו הן תכשיטי נשים קטלאות נזמים וטבעות וטבעת בין שיש עליה חותם בין שאין עליה חותם ונזמי האף

ואמר רבי זירא לא קשיא הא רבי נחמיה הא רבנן

דתניא היא של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה ורבי נחמיה מטמא שהיה רבי נחמיה אומר בטבעת הלך אחר חותמה בעול הלך אחר סמלוניו

להעמיק בדף

daf_icon

על מבנה הפרק השישי

משנתנו: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְמַחַט נְקוּבָה ולֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, מקבילה דרך ניגוד למשנה א: וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָה נְקוּבָה. בשני המקרים "לא תצא", אבל בשל ההבדל בין המחט והטבעת במשנה א (סיכה וטבעת נוי) שהן בגדר תכשיט, והללו במשנתנו (חותמת ומחט תפירה) שהן כלי, לעיל אם יצתה אינה חייבת…

דף משלהן- thumbnail

גברים ממאדים ונשים מנוגה? – דף משלהן פרק 14

גברים ממאדים ונשים מנוגה? והאם נשים הן עם בפני עצמו?? חמוטל ושירה בוולוג מגדרי ויוצא דופן

שבת נט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת נט

הואיל וראוי להקישו על גבי חרס

איתמר נמי אמר רבי יוסי ברבי חנינא הואיל וראוי להקישו על גבי חרס רבי יוחנן אמר הואיל וראוי לגמע בו מים לתינוק

ורבי יוחנן לא בעי מעין מלאכה ראשונה והתניא וכל כלי אשר ישב עליו וגו׳ יכול כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליה יהא טמא תלמוד לומר אשר ישב עליו הזב מי שמיוחד לישיבה יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו

רבי אלעזר אומר במדרסות אומרים עמוד ונעשה מלאכתנו ואין אומרים בטמא מת עמוד ונעשה מלאכתנו ורבי יוחנן אמר אף אומר בטמא מת עמוד ונעשה מלאכתנו

איפוך קמייתא ומאי חזית דאפכת קמייתא איפוך בתרייתא

הא שמעינן ליה לרבי יוחנן דבעי מעין מלאכה ראשונה (דתניא) סנדל של בהמה של מתכת טמא למאי חזי אמר רב ראוי לשתות בו מים במלחמה ורבי חנינא אמר ראוי לסוך בו שמן במלחמה ורבי יוחנן אמר בשעה שבורח מן הקרב מניחו ברגליו ורץ על קוצין ועל הברקנים

מאי בין רב לרבי חנינא איכא בינייהו דמאיס

בין רבי יוחנן לרבי חנינא איכא בינייהו דיקיר:

ולא בעיר של זהב: מאי בעיר של זהב רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ירושלים דדהבא

כדעבד ליה רבי עקיבא לדביתהו

תנו רבנן לא תצא אשה בעיר של זהב ואם יצתה חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא תצא ואם יצתה פטורה רבי אליעזר אומר יוצאה אשה בעיר של זהב לכתחלה

במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר משוי הוא ורבנן סברי תכשיט הוא דילמא שלפא ומחויא ליה ואתיא לאתויי ורבי אליעזר סבר מאן דרכה למיפק בעיר של זהב אשה חשובה ואשה חשובה לא משלפא ומחויא

כלילא רב אסר ושמואל שרי

דאניסכא כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי דארוקתא מר סבר אניסכא עקר ומר סבר ארוקתא עקר

רב אשי מתני לקולא דארוקתא דכולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי דאניסכא מר סבר דילמא שלפא ומחויא ואתי לאתויי ומר סבר מאן דרכה למיפק בכלילא אשה חשובה ואשה חשובה לא שלפא ומחויא

אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף בפרוש אמרת לן משמיה דרב כלילא שרי

אמרו ליה לרב אתא גברא רבה אריכא לנהרדעא ומטלע ודרש כלילא שרי אמר מאן גברא רבה אריכא [דאיטלע] לוי שמע מינה נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא ולא הוה ליה איניש ללוי למיתב גביה וקאתי להכא

ודילמא נח נפשיה דרבי חנינא ורבי אפס כדקאי קאי ולא הוה ליה איניש ללוי למיתב גביה וקאתי להכא אם איתא דרבי חנינא שכיב לוי לרבי אפס מיכף הוה כייף ליה ותו דרבי חנינא לא סגי דלא מליך דכי הוה קא ניחא נפשיה דרבי אמר חנינא ברבי חמא יתיב בראש וכתיב בהו בצדיקים ותגזר אמר ויקם לך וגו׳

דרש לוי בנהרדעא כלילא שרי נפיק עשרין וארבע כלילי מכולה נהרדעא דרש רבה בר אבוה במחוזא כלילא שרי ונפקו תמני סרי כלילי מחדא מבואה

אמר רב יהודה אמר רב שמואל קמרא שרי איכא דאמרי דארוקתא ואמר רב ספרא מידי דהוה אטלית מוזהבת

ואיכא דאמרי דאניסכא ואמר רב ספרא מידי דהוה אאבנט של מלכים

אמר ליה רבינא לרב אשי קמרא עילוי המיינא מאי אמר ליה תרי המייני קאמרת

אמר רב אשי האי רסוקא אי אית ליה מפרחייתא שרי ואי לא אסיר:

ולא בקטלא: מאי קטלא מנקטא פארי: נזמים: נזמי האף:

ולא בטבעת שאין עליה חותם: הא יש עליה חותם חייבת אלמא לאו תכשיט הוא

ורמינהו תכשיטי נשים טמאים ואלו הן תכשיטי נשים קטלאות נזמים וטבעות וטבעת בין שיש עליה חותם בין שאין עליה חותם ונזמי האף

ואמר רבי זירא לא קשיא הא רבי נחמיה הא רבנן

דתניא היא של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה ורבי נחמיה מטמא שהיה רבי נחמיה אומר בטבעת הלך אחר חותמה בעול הלך אחר סמלוניו

Scroll To Top