Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ב במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

י״ג באייר תש״פ | 7 מאי 2020

שבת סב

המשנה מונה דברים שאסור לאשה מדאורייתא לצאת איתם בשבת. עולא קובע שזה בדיוק ההפך לאיש. הגמרא מביאה שני פירושים שונים להבין את הטעם לדברי עולא. למה אם יוצאים עם טבעת שיש עליה חותם, זה אסור מדאורייתא – הרי זה לא נחשב להוצאה כלאחר יד (בשינוי) כי היא לא מחזיקה את זה ביד? יש מחלוקת לגבי הוצאת כובלת (שקית עם תבלינים) וצלוחית של פיילטון (שמן אפרסמון). הגמרא דורשת פסוקים מעמוס שמתייחסים לשמן אפרסמון ומשם גם מגיעה לדרשות לפסוקים מישעיהו על חטאים של גברים ונשים בזמן בית ראשון.

והתניא רבי אושעיא אומר ובלבד שלא יאחזנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים

[אלא] הכא במאי עסקינן במחופה עור

והרי תפילין דמחופה עור ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפילין ברחוק ארבע אמות ונכנס

התם משום שין דאמר אביי שין של תפילין הלכה למשה מסיני ואמר אביי דלת של תפילין הלכה למשה מסיני ואמר אביי יוד של תפילין הלכה למשה מסיני:

ולא בשריון ולא בקסדא ולא במגפיים:

שריון זרדא קסדא אמר רב סנוארתא מגפיים אמר רב פזמקי:

מתני׳ לא תצא אשה במחט הנקובה ולא בטבעת שיש עליה חותם ולא בכוליאר ולא בכובלת ולא בצלוחית של פלייטון

ואם יצתה חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון:

גמ׳ אמר עולא וחילופיהן באיש אלמא קסבר עולא כל מידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש

מתיב רב יוסף הרועים יוצאין בשקין ולא הרועים בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכן של הרועים לצאת בשקין

[אלא] אמר רב יוסף קסבר עולא נשים עם בפני עצמן הן

איתיביה אביי המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה ואי אמרת נשים עם בפני עצמן הן והא מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות

התם קסבר רבי מאיר לילה זמן תפילין הוא ושבת זמן תפילין הוא הוה ליה מצות עשה שלא הזמן גרמא וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות

והא הוצאה כלאחר יד היא

אמר רבי ירמיה באשה גזברית עסקינן אמר רבה (בר בר חנה אמר רבי יוחנן) תרצת אשה איש מאי איכא למימר

אלא אמר רבא פעמים שאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה לקופסא ומניחתה בידה עד שמגעת לקופסא ופעמים שהאשה נותנת לבעלה טבעת שאין עליה חותם להוליכה אצל אומן לתקן ומניחה בידו עד שמגיע אצל אומן:

ולא בכוליאר ולא בכובלת: מאי כוליאר אמר רב מכבנתא כובלת אמר רב חומרתא דפילון וכן אמר רב אסי חומרתא דפילון

תנו רבנן לא תצא בכובלת ואם יצתה חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא תצא ואם יצתה פטורה רבי אליעזר אומר יוצאה אשה בכובלת לכתחלה

במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר משאוי הוא ורבנן סברי תכשיט הוא ודילמא שלפא ומחויא ואתיא לאיתוייה ורבי אליעזר סבר מאן דרכה למירמיה אשה שריחה רע אשה שריחה רע לא שלפא ומחויא ולא אתיא לאתוייה ארבע אמות ברשות הרבים

והתניא רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון

לא קשיא הא כי קאי אדרבי מאיר הא כי קאי אדרבנן כי קאי אדרבי מאיר דאמר חייב חטאת אמר ליה פטור כי קאי אדרבנן דאמרי פטור אבל אסור אמר איהו מותר לכתחלה

ומאי רבי מאיר דתניא לא תצא אשה במפתח שבידה ואם יצאת חייבת חטאת דברי רבי מאיר רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון

כובלת מאן דכר שמה

חסורי מחסרא והכי קתני וכן בכובלת וכן בצלוחית של פלייטון לא תצא ואם יצאה חייבת חטאת דברי רבי מאיר רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון במה דברים אמורים כשיש בהם בושם אבל אין בהם בושם חייבת

אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי חייב דהא אין בה בושם כפחות מכשיעור בכלי דמי וקתני חייבת

רב אשי אמר בעלמא אימא לך פטור ושאני הכא דליתיה לממשא כלל:

וראשית שמנים ימשחו אמר רב יהודה אמר שמואל זה פלייטון

מתיב רב יוסף אף על פלייטון גזר רבי יהודה בן בבא ולא הודו לו ואי אמרת משום תענוג אמאי לא הודו לו

אמר ליה אביי ולטעמיך הא דכתיב השתים במזרקי יין רבי אמי ורבי אסי חד אמר קנישקנין וחד אמר שמזרקין כוסותיהן זה לזה הכי נמי דאסיר והא רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא ושתה בקנישקנין ולא אמר ליה ולא מידי

אלא כל מידי דאית ביה תענוג ואית ביה שמחה גזרו רבנן אבל מידי דאית ביה תענוג ולית ביה שמחה לא גזרו רבנן:

השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים

מגדף בה רבי אבהו אי הכי היינו דכתיב לכן עתה יגלו בראש גלים משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים

אלא אמר רבי אבהו אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה ודובקין מטותיהן זו בזו ומחליפין נשותיהן זה עם זה ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן

אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום ומזלזל בנטילת ידים ושאשתו מקללתו בפניו

המשתין מים בפני מטתו ערום אמר רבא לא אמרן אלא דמהדר אפיה לפורייה אבל לבראי לית לן בה

ומהדר אפיה לפורייה נמי לא אמרן אלא לארעא אבל במנא לית לן בה

ומזלזל בנטילת ידים אמר רבא לא אמרן אלא דלא משא ידיה כלל אבל משא ולא משא לית לן בה

ולאו מלתא היא דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא

ושאשתו מקללתו בפניו אמר רבא על עסקי תכשיטיה והני מילי הוא דאית ליה ולא עביד:

דרש רבא בריה דרב עילאי מאי דכתיב ויאמר ה׳ יען כי גבהו בנות ציון שהיו מהלכות בקומה זקופה ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות עקב בצד גודל ומשקרות עינים דהוה מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן הלוך וטפוף שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה וברגליהן תעכסנה אמר רב יצחק דבי רבי אמי מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס

מאי פורענותיהם כדדריש רבה בר עולא והיה תחת בשם מק יהיה מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים ותחת חגורה נקפה מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים ותחת מעשה מקשה קרחה מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים ותחת פתיגיל מחגרת שק פתחים המביאין לידי גילה יהיו למחגרת שק כי תחת יפי אמר רבא היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כיבא

(וספח) ה׳ קדקד בנות ציון אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שפרחה בהן צרעת כתיב הכא ושפח וכתיב התם לשאת ולספחת

וה׳ פתהן יערה רב ושמואל חד אמר שנשפכו כקיתון וחד אמר שנעשו פתחיהן כיער

אמר רב יהודה אמר רב אנשי ירושלים אנשי שחץ היו אדם אומר לחברו במה סעדת היום בפת עמילה או בפת שאינה עמילה ביין גורדלי או

להעמיק בדף

WhatsApp Image 2020-03-04 at 1.35.45 PM

כלי נשק, תכשיט?! – גפ"ת פרק 10

המשנה מביאה מחלוקת מרתקת בין רבי אליעזר לחכמים. בשעת מלחמה מותר לצאת בכלי נשק לצורך הגנה מצד פיקוח נפש. אולם מה דין כלי נשק בעת שלום? האם הם נחשבים כתכשיטים ולכן מותר לצאת בהם בשבת – כפי שאומר רבי אליעזר. או שמא לא ניתן לראות בכלי נשק תכשיט  – אלא גנאי וכיעור!  – כדברי חכמים.

WhatsApp Image 2020-05-06 at 4.39.33 PM

שבת סב – עם ורד נעם

שיעור על הדף היומי מזום קהילת ענן כבודך

the power of Jewelry

כח התכשיט בפרק השישי

מה הקשר בין הסוגיות בדף סב ע״ב: התנהגויות הלא רצויות של העם בתקופת בית ראשון והברייתא: "שלושה דברים מביאים את האדם לידי עניות", ובין הנושא של פרקינו – במה אשה יוצאת בשבת? בסוגיות על התנהגויות לא רצויות, יש הרבה התעסקות עם תכשיטים – מחד גיסא על הנשים שמשתמשות בהן לגרות את הגברים, ומאידך גיסא על…

daf_icon

על מבנה הפרק השישי

משנתנו: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְמַחַט נְקוּבָה ולֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, מקבילה דרך ניגוד למשנה א: וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָה נְקוּבָה. בשני המקרים "לא תצא", אבל בשל ההבדל בין המחט והטבעת במשנה א (סיכה וטבעת נוי) שהן בגדר תכשיט, והללו במשנתנו (חותמת ומחט תפירה) שהן כלי, לעיל אם יצתה אינה חייבת…

דף משלהן- thumbnail

גברים ממאדים ונשים מנוגה? – דף משלהן פרק 14

גברים ממאדים ונשים מנוגה? והאם נשים הן עם בפני עצמו?? חמוטל ושירה בוולוג מגדרי ויוצא דופן

שבת סב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת סב

והתניא רבי אושעיא אומר ובלבד שלא יאחזנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים

[אלא] הכא במאי עסקינן במחופה עור

והרי תפילין דמחופה עור ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפילין ברחוק ארבע אמות ונכנס

התם משום שין דאמר אביי שין של תפילין הלכה למשה מסיני ואמר אביי דלת של תפילין הלכה למשה מסיני ואמר אביי יוד של תפילין הלכה למשה מסיני:

ולא בשריון ולא בקסדא ולא במגפיים:

שריון זרדא קסדא אמר רב סנוארתא מגפיים אמר רב פזמקי:

מתני׳ לא תצא אשה במחט הנקובה ולא בטבעת שיש עליה חותם ולא בכוליאר ולא בכובלת ולא בצלוחית של פלייטון

ואם יצתה חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון:

גמ׳ אמר עולא וחילופיהן באיש אלמא קסבר עולא כל מידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש

מתיב רב יוסף הרועים יוצאין בשקין ולא הרועים בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכן של הרועים לצאת בשקין

[אלא] אמר רב יוסף קסבר עולא נשים עם בפני עצמן הן

איתיביה אביי המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה ואי אמרת נשים עם בפני עצמן הן והא מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות

התם קסבר רבי מאיר לילה זמן תפילין הוא ושבת זמן תפילין הוא הוה ליה מצות עשה שלא הזמן גרמא וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות

והא הוצאה כלאחר יד היא

אמר רבי ירמיה באשה גזברית עסקינן אמר רבה (בר בר חנה אמר רבי יוחנן) תרצת אשה איש מאי איכא למימר

אלא אמר רבא פעמים שאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה לקופסא ומניחתה בידה עד שמגעת לקופסא ופעמים שהאשה נותנת לבעלה טבעת שאין עליה חותם להוליכה אצל אומן לתקן ומניחה בידו עד שמגיע אצל אומן:

ולא בכוליאר ולא בכובלת: מאי כוליאר אמר רב מכבנתא כובלת אמר רב חומרתא דפילון וכן אמר רב אסי חומרתא דפילון

תנו רבנן לא תצא בכובלת ואם יצתה חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא תצא ואם יצתה פטורה רבי אליעזר אומר יוצאה אשה בכובלת לכתחלה

במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר משאוי הוא ורבנן סברי תכשיט הוא ודילמא שלפא ומחויא ואתיא לאיתוייה ורבי אליעזר סבר מאן דרכה למירמיה אשה שריחה רע אשה שריחה רע לא שלפא ומחויא ולא אתיא לאתוייה ארבע אמות ברשות הרבים

והתניא רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון

לא קשיא הא כי קאי אדרבי מאיר הא כי קאי אדרבנן כי קאי אדרבי מאיר דאמר חייב חטאת אמר ליה פטור כי קאי אדרבנן דאמרי פטור אבל אסור אמר איהו מותר לכתחלה

ומאי רבי מאיר דתניא לא תצא אשה במפתח שבידה ואם יצאת חייבת חטאת דברי רבי מאיר רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון

כובלת מאן דכר שמה

חסורי מחסרא והכי קתני וכן בכובלת וכן בצלוחית של פלייטון לא תצא ואם יצאה חייבת חטאת דברי רבי מאיר רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון במה דברים אמורים כשיש בהם בושם אבל אין בהם בושם חייבת

אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי חייב דהא אין בה בושם כפחות מכשיעור בכלי דמי וקתני חייבת

רב אשי אמר בעלמא אימא לך פטור ושאני הכא דליתיה לממשא כלל:

וראשית שמנים ימשחו אמר רב יהודה אמר שמואל זה פלייטון

מתיב רב יוסף אף על פלייטון גזר רבי יהודה בן בבא ולא הודו לו ואי אמרת משום תענוג אמאי לא הודו לו

אמר ליה אביי ולטעמיך הא דכתיב השתים במזרקי יין רבי אמי ורבי אסי חד אמר קנישקנין וחד אמר שמזרקין כוסותיהן זה לזה הכי נמי דאסיר והא רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא ושתה בקנישקנין ולא אמר ליה ולא מידי

אלא כל מידי דאית ביה תענוג ואית ביה שמחה גזרו רבנן אבל מידי דאית ביה תענוג ולית ביה שמחה לא גזרו רבנן:

השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים

מגדף בה רבי אבהו אי הכי היינו דכתיב לכן עתה יגלו בראש גלים משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים

אלא אמר רבי אבהו אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה ודובקין מטותיהן זו בזו ומחליפין נשותיהן זה עם זה ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן

אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום ומזלזל בנטילת ידים ושאשתו מקללתו בפניו

המשתין מים בפני מטתו ערום אמר רבא לא אמרן אלא דמהדר אפיה לפורייה אבל לבראי לית לן בה

ומהדר אפיה לפורייה נמי לא אמרן אלא לארעא אבל במנא לית לן בה

ומזלזל בנטילת ידים אמר רבא לא אמרן אלא דלא משא ידיה כלל אבל משא ולא משא לית לן בה

ולאו מלתא היא דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא

ושאשתו מקללתו בפניו אמר רבא על עסקי תכשיטיה והני מילי הוא דאית ליה ולא עביד:

דרש רבא בריה דרב עילאי מאי דכתיב ויאמר ה׳ יען כי גבהו בנות ציון שהיו מהלכות בקומה זקופה ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות עקב בצד גודל ומשקרות עינים דהוה מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן הלוך וטפוף שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה וברגליהן תעכסנה אמר רב יצחק דבי רבי אמי מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס

מאי פורענותיהם כדדריש רבה בר עולא והיה תחת בשם מק יהיה מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים ותחת חגורה נקפה מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים ותחת מעשה מקשה קרחה מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים ותחת פתיגיל מחגרת שק פתחים המביאין לידי גילה יהיו למחגרת שק כי תחת יפי אמר רבא היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כיבא

(וספח) ה׳ קדקד בנות ציון אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שפרחה בהן צרעת כתיב הכא ושפח וכתיב התם לשאת ולספחת

וה׳ פתהן יערה רב ושמואל חד אמר שנשפכו כקיתון וחד אמר שנעשו פתחיהן כיער

אמר רב יהודה אמר רב אנשי ירושלים אנשי שחץ היו אדם אומר לחברו במה סעדת היום בפת עמילה או בפת שאינה עמילה ביין גורדלי או

Scroll To Top