Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

י״ד באייר תש״פ | 8 מאי 2020

שבת סג

השיעור היום מוקדש לעילוי נשמת יוסף פלש בן מרים ויצחק ז"ל על ידי נאוה פלש. ולעילוי נשמת אדוין גילברג, איסור בן מנחם מנדל ושנקא שרה ז"ל על ידי ג'ודי ודוד גילברג.

מה אסור מדאורייתא לגברים לצאת איתם? האם כלי נשק נחשבים כתכשיטים או כמשוי? אם בימות המשיח לא יהיה כלי נשק, האם אפשר להוכיח מכך שכלי נשק אינם נחשבים כתכשיטים? הגמרא מביאה כמה דרשות על תלמידי חכמים ועל השכר שמקבלים על דרך לימודם עם אחרים אם עושים כך בצורה "הנכונה".  עוד מאמרים מובאים על מהי הדרך הכי טובה לתת צדקה, מה נחשב מי שמגדל כלב רע בתוך ביתו, ומה משמעות הפסוק בקהלת "שמח בחור בילדותך." מה זה בירית המוזכרת במשנה? מה ההבדל בין זה לכבלים? מניין לנו שדבר אריג טמא אפילו בשיעור קטן מאוד? כנ"ל לגבי תכשיט.

ביין חרדלי במסב רחב או במסב קצר בחבר טוב או בחבר רע אמר רב חסדא וכולן לזנות

אמר רחבה אמר רבי יהודה עצי ירושלים של קינמון היו ובשעה שהיו מסיקין מהן ריחן נודף בכל ארץ ישראל ומשחרבה ירושלים נגנזו ולא נשתייר אלא כשעורה ומשתכח בגזאי דצימצמאי מלכתא:

מתני׳ לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת

רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו

וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי שנאמר וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה

בירית טהורה ויוצאין בה בשבת

כבלים טמאים ואין יוצאין בהן בשבת:

גמ׳ מאי באלה קולפא:

רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו: תניא אמרו לו לרבי אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן לפי שאינן צריכין שנאמר לא ישא גוי אל גוי חרב ותהוי לנוי בעלמא אמר אביי מידי דהוה אשרגא בטיהרא

ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ

מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך

ואיכא דאמרי אמרו לו לרבי אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן אף לימות המשיח אינן בטלין היינו דשמואל ופליגא דרבי חייא בר אבא

אמר ליה אביי לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה רב יוסף לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה אביי לרב יוסף מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר תכשיטין הן לו דכתיב חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך

אמר ליה רב כהנא למר בריה דרב הונא האי בדברי תורה כתיב אמר ליה אין מקרא יוצא מידי פשוטו

אמר רב כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה התלמוד ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קא משמע לן דליגמר איניש והדר ליסבר:

סימן זרות:

אמר רבי ירמיה אמר רבי אלעזר שני תלמידי חכמים המחדדין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מצליח להם שנאמר והדרך צלח אל תקרי והדרך אלא וחדדך ולא עוד אלא שעולין לגדולה שנאמר צלח רכב יכול אפילו שלא לשמה תלמוד לומר על דבר אמת יכול אם הגיס דעתו תלמוד לומר וענוה צדק ואם עושין כן זוכין לתורה שניתנה בימין שנאמר ותורך נוראות ימינך

רב נחמן בר יצחק אמר זוכין לדברים שנאמרו בימינה של תורה דאמר רבא בר רב שילא ואמרי לה אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת מאי דכתיב ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד אלא בימינה ארך ימים איכא עשר וכבוד ליכא אלא למיימינין בה ארך ימים איכא וכל שכן עושר וכבוד למשמאילים בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא

אמר רבי ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מקשיב להן שנאמר אז נדברו יראי ה׳ וגו׳ אין דבור אלא נחת שנאמר ידבר עמים תחתינו

מאי ולחושבי שמו אמר רבי אמי אפילו חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה

אמר רב חיננא בר אידי כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע

אמר רב אסי ואיתימא רבי חנינא אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה הוא מבטלה שנאמר באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה וסמיך ליה שומר מצוה לא ידע דבר רע

אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא שומע לקולן שנאמר היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני

ואם אין עושין כן גורמין לשכינה שמסתלקת מישראל שנאמר ברח דודי ודמה וגו׳

אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא אוהבן שנאמר ודגלו עלי אהבה אמר רבא והוא דידעי צורתא דשמעתא והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה

(אמר רבי) אבא אמר רבי שמעון בן לקיש גדול המלוה יותר מן העושה צדקה ומטיל בכיס יותר מכולן

(אמר רבי) אבא אמר רבי שמעון בן לקיש אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש הוא חגריהו על מתניך אם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו

אמר רב כהנא אמר רבי שמעון בן לקיש ואמרי לה אמר רב אסי אמר (ריש לקיש) ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו שנאמר למס

מרעהו חסד שכן בלשון יונית קורין לכלב למס רב נחמן בר יצחק אמר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב

ההיא איתתא דעיילא לההוא ביתא למיפא נבח בה כלבא איתעקר ולדה אמר לה מרי דביתא לא תידחלי דשקילי ניביה ושקילין טופריה אמרה ליה שקולא טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד

אמר רב הונא מאי דכתיב שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט עד כאן דברי יצר הרע מכאן ואילך דברי יצר טוב

ריש לקיש אמר עד כאן לדברי תורה מכאן ואילך למעשים טובים:

בירית טהורה: אמר רב יהודה בירית זו אצעדה

מתיב רב יוסף בירית טהורה ויוצא בה בשבת ואילו אצעדה טמאה היא

הכי קאמר בירית תחת אצעדה עומדת

יתיב רבין ורב הונא קמיה דרב ירמיה ויתיב רב ירמיה וקא מנמנם ויתיב רבין וקאמר בירית באחת כבלים בשתים

אמר ליה רב הונא אלו ואלו בשתים ומטילין שלשלת ביניהן ונעשו כבלים

ושלשלת שבו משויא ליה מנא

וכי תימא כרבי שמואל בר נחמני דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מניין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא שנאמר כל דבר אשר יבא באש אפילו דיבור במשמע

בשלמא התם קא בעו לה לקלא וקעביד מעשה הכא מאי מעשה קעביד

הכא נמי קא עביד מעשה דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא היו בתולותיהן נושרות איתער בהו רבי ירמיה אמר להו יישר וכן אמר רבי יוחנן

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מניין לאריג כל שהוא שהוא טמא מציץ

אמר ליה אביי וציץ אריג הוא והתניא ציץ כמין טס של זהב ורוחב שתי אצבעות ומוקף מאוזן לאוזן וכתוב עליו בשתי שיטין יוד הא למעלה וקודש למד למטה

ואמר רבי אליעזר ברבי יוסי אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב קדש לה׳ בשיטה אחת

כי סליק רב דימי לנהרדעא שלח להו דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי ברם כך אמרו משום רבי יוחנן מניין לתכשיט כל שהוא שהוא טמא מציץ ומניין לאריג כל שהוא שהוא טמא מאו בגד

תנו רבנן אריג כל שהוא טמא ותכשיט כל שהוא טמא אריג ותכשיט כל שהוא טמא מוסף שק על הבגד שטמא משום אריג

אמר רבא אריג כל שהוא טמא מאו בגד תכשיט כל שהוא טמא מציץ אריג ותכשיט כל שהוא טמא מכל כלי מעשה

אמר ליה ההוא מרבנן לרבא ההוא במדין כתיב

אמר ליה גמר

להעמיק בדף

WhatsApp Image 2020-03-04 at 1.35.45 PM

כלי נשק, תכשיט?! – גפ"ת פרק 10

המשנה מביאה מחלוקת מרתקת בין רבי אליעזר לחכמים. בשעת מלחמה מותר לצאת בכלי נשק לצורך הגנה מצד פיקוח נפש. אולם מה דין כלי נשק בעת שלום? האם הם נחשבים כתכשיטים ולכן מותר לצאת בהם בשבת – כפי שאומר רבי אליעזר. או שמא לא ניתן לראות בכלי נשק תכשיט  – אלא גנאי וכיעור!  – כדברי חכמים.

daf_icon

על מבנה הפרק השישי

משנתנו: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְמַחַט נְקוּבָה ולֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, מקבילה דרך ניגוד למשנה א: וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָה נְקוּבָה. בשני המקרים "לא תצא", אבל בשל ההבדל בין המחט והטבעת במשנה א (סיכה וטבעת נוי) שהן בגדר תכשיט, והללו במשנתנו (חותמת ומחט תפירה) שהן כלי, לעיל אם יצתה אינה חייבת…

דף משלהן- thumbnail

גברים ממאדים ונשים מנוגה? – דף משלהן פרק 14

גברים ממאדים ונשים מנוגה? והאם נשים הן עם בפני עצמו?? חמוטל ושירה בוולוג מגדרי ויוצא דופן

שבת סג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת סג

ביין חרדלי במסב רחב או במסב קצר בחבר טוב או בחבר רע אמר רב חסדא וכולן לזנות

אמר רחבה אמר רבי יהודה עצי ירושלים של קינמון היו ובשעה שהיו מסיקין מהן ריחן נודף בכל ארץ ישראל ומשחרבה ירושלים נגנזו ולא נשתייר אלא כשעורה ומשתכח בגזאי דצימצמאי מלכתא:

מתני׳ לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת

רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו

וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי שנאמר וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה

בירית טהורה ויוצאין בה בשבת

כבלים טמאים ואין יוצאין בהן בשבת:

גמ׳ מאי באלה קולפא:

רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו: תניא אמרו לו לרבי אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן לפי שאינן צריכין שנאמר לא ישא גוי אל גוי חרב ותהוי לנוי בעלמא אמר אביי מידי דהוה אשרגא בטיהרא

ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ

מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך

ואיכא דאמרי אמרו לו לרבי אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן אף לימות המשיח אינן בטלין היינו דשמואל ופליגא דרבי חייא בר אבא

אמר ליה אביי לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה רב יוסף לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה אביי לרב יוסף מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר תכשיטין הן לו דכתיב חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך

אמר ליה רב כהנא למר בריה דרב הונא האי בדברי תורה כתיב אמר ליה אין מקרא יוצא מידי פשוטו

אמר רב כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה התלמוד ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קא משמע לן דליגמר איניש והדר ליסבר:

סימן זרות:

אמר רבי ירמיה אמר רבי אלעזר שני תלמידי חכמים המחדדין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מצליח להם שנאמר והדרך צלח אל תקרי והדרך אלא וחדדך ולא עוד אלא שעולין לגדולה שנאמר צלח רכב יכול אפילו שלא לשמה תלמוד לומר על דבר אמת יכול אם הגיס דעתו תלמוד לומר וענוה צדק ואם עושין כן זוכין לתורה שניתנה בימין שנאמר ותורך נוראות ימינך

רב נחמן בר יצחק אמר זוכין לדברים שנאמרו בימינה של תורה דאמר רבא בר רב שילא ואמרי לה אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת מאי דכתיב ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד אלא בימינה ארך ימים איכא עשר וכבוד ליכא אלא למיימינין בה ארך ימים איכא וכל שכן עושר וכבוד למשמאילים בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא

אמר רבי ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מקשיב להן שנאמר אז נדברו יראי ה׳ וגו׳ אין דבור אלא נחת שנאמר ידבר עמים תחתינו

מאי ולחושבי שמו אמר רבי אמי אפילו חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה

אמר רב חיננא בר אידי כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע

אמר רב אסי ואיתימא רבי חנינא אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה הוא מבטלה שנאמר באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה וסמיך ליה שומר מצוה לא ידע דבר רע

אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא שומע לקולן שנאמר היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני

ואם אין עושין כן גורמין לשכינה שמסתלקת מישראל שנאמר ברח דודי ודמה וגו׳

אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא אוהבן שנאמר ודגלו עלי אהבה אמר רבא והוא דידעי צורתא דשמעתא והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה

(אמר רבי) אבא אמר רבי שמעון בן לקיש גדול המלוה יותר מן העושה צדקה ומטיל בכיס יותר מכולן

(אמר רבי) אבא אמר רבי שמעון בן לקיש אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש הוא חגריהו על מתניך אם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו

אמר רב כהנא אמר רבי שמעון בן לקיש ואמרי לה אמר רב אסי אמר (ריש לקיש) ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו שנאמר למס

מרעהו חסד שכן בלשון יונית קורין לכלב למס רב נחמן בר יצחק אמר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב

ההיא איתתא דעיילא לההוא ביתא למיפא נבח בה כלבא איתעקר ולדה אמר לה מרי דביתא לא תידחלי דשקילי ניביה ושקילין טופריה אמרה ליה שקולא טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד

אמר רב הונא מאי דכתיב שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט עד כאן דברי יצר הרע מכאן ואילך דברי יצר טוב

ריש לקיש אמר עד כאן לדברי תורה מכאן ואילך למעשים טובים:

בירית טהורה: אמר רב יהודה בירית זו אצעדה

מתיב רב יוסף בירית טהורה ויוצא בה בשבת ואילו אצעדה טמאה היא

הכי קאמר בירית תחת אצעדה עומדת

יתיב רבין ורב הונא קמיה דרב ירמיה ויתיב רב ירמיה וקא מנמנם ויתיב רבין וקאמר בירית באחת כבלים בשתים

אמר ליה רב הונא אלו ואלו בשתים ומטילין שלשלת ביניהן ונעשו כבלים

ושלשלת שבו משויא ליה מנא

וכי תימא כרבי שמואל בר נחמני דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מניין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא שנאמר כל דבר אשר יבא באש אפילו דיבור במשמע

בשלמא התם קא בעו לה לקלא וקעביד מעשה הכא מאי מעשה קעביד

הכא נמי קא עביד מעשה דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא היו בתולותיהן נושרות איתער בהו רבי ירמיה אמר להו יישר וכן אמר רבי יוחנן

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מניין לאריג כל שהוא שהוא טמא מציץ

אמר ליה אביי וציץ אריג הוא והתניא ציץ כמין טס של זהב ורוחב שתי אצבעות ומוקף מאוזן לאוזן וכתוב עליו בשתי שיטין יוד הא למעלה וקודש למד למטה

ואמר רבי אליעזר ברבי יוסי אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב קדש לה׳ בשיטה אחת

כי סליק רב דימי לנהרדעא שלח להו דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי ברם כך אמרו משום רבי יוחנן מניין לתכשיט כל שהוא שהוא טמא מציץ ומניין לאריג כל שהוא שהוא טמא מאו בגד

תנו רבנן אריג כל שהוא טמא ותכשיט כל שהוא טמא אריג ותכשיט כל שהוא טמא מוסף שק על הבגד שטמא משום אריג

אמר רבא אריג כל שהוא טמא מאו בגד תכשיט כל שהוא טמא מציץ אריג ותכשיט כל שהוא טמא מכל כלי מעשה

אמר ליה ההוא מרבנן לרבא ההוא במדין כתיב

אמר ליה גמר

Scroll To Top