Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ג במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

י״ז באייר תש״פ | 11 מאי 2020

שבת סו

השיעור היום מוקדש לרפואה שלמה לנתנאל אילן בן שיינא ציפורה שעובר ניתוח היום. 

מי שנקטע רגלו, האם אפשר לצאת בשבת עם רגל תותבת? המשנה דנה במכשירי עזר שונים לקיטע – האם אפשר לצאת איתם בשבת? האם הם מטמאים טומאת מדרס – האם נחשב כמשהו שנשענים גופו עליו? האם הם נחשבים כנעל לגבי דינים הקשורים לנעל (כניסה לעזרה אסור בנעל, חיוב חליצה עם נעל). אם יש ברגל תותבת בית קיבול, זה טמא. יש מחלוקת אביי ורבא אם מדובר בטומאה רגילה בגלל שיש בו בית קיבול (כי פשוטי כלי עת אינם מקבלים טומאה) או בטומאת מדרס כי לפעמים נשענים עליו. כל אחד מביא חיזוק לשיטתו. בנים יכולים לצאת בשבת עם קשרים. הגמרא מסבירה שהם היו קושרים קשרים כסגולה לחולה או למנוע מחלה או כישוף. הגמרא מסבירה שהיו עושים את זה לבנים שיש להם געגועים על אביהם (יש פרשנויות שונות במה מדובר). הגמרא מזכירה כל מיני דברים אחרים שאפשר לעשות לרפואה בשבת וכל מיני סגולות שאנשים היו עושים.

ורבי יוסי אוסר

ואם יש לו בית קיבול כתיתין טמא

סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה

כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן בעזרה

לוקטמין טהורין ואין יוצאין בהן:

גמ׳ אמר ליה רבא לרב נחמן היכי תנן אמר ליה לא ידענא הילכתא מאי אמר ליה לא ידענא

איתמר אמר שמואל אין הקיטע וכן אמר רב הונא אין הקיטע אמר רב יוסף הואיל ואמר שמואל אין הקיטע ואמר רב הונא אין הקיטע אנן נמי ניתני אין הקיטע

מתקיף לה רבא בר שירא לא שמיע להו הא דמתני ליה רב חנן בר רבא לחייא בר רב קמיה דרב בקיטונא דבי רב אין הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ורבי יוסי מתיר ומחוי ליה רב איפוך אמר רב נחמן בר יצחק וסימנא סמך סמך

ואף שמואל הדר ביה דתנן חלצה בסנדל שאינו שלו בסנדל של עץ או של שמאל בימין חליצה כשרה

ואמרינן מאן תנא אמר שמואל רבי מאיר היא דתנן הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר רבי יוסי אוסר

ואף רב הונא הדר ביה דתניא סנדל של סיידין טמא מדרס ואשה חולצת בו ויוצאין בו בשבת דברי רבי עקיבא ולא הודו לו

והתניא הודו לו אמר רב הונא מאן הודו לו רבי מאיר ומאן לא הודו לו רבי יוסי

(אמר רב יוסף) מאן לא הודו לו רבי יוחנן בן נורי דתנן כורת של קש ושפופרת של קנים רבי עקיבא מטמא ורבי יוחנן בן נורי מטהר

אמר מר סנדל של סיידין טמא מדרס הא לאו להילוכא עבדי אמר רב אחא בר רב עולא שכן הסייד מטייל בו עד שמגיע לביתו:

ואם יש לו בית קיבול כתיתין טמא: אמר אביי טמא טומאת מת ואין טמא מדרס רבא אמר אף טמא מדרס

אמר רבא מנא אמינא לה דתנן עגלה של קטן טמאה מדרס ואביי אמר התם סמיך עילויה הכא לא סמיך עילויה

אמר אביי מנא אמינא לה דתניא מקל של זקנים טהור מכלום

ורבא התם

לתרוצי סוגיא עבידא הכא לסמוך עילויה הוא דעבידא וסמיך עליה:

טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה:

תני תנא קמיה דרבי יוחנן נכנסין בהן לעזרה

אמר ליה אני שונה אשה חולצת בו ואת אמרת נכנסין תני אין נכנסין בהן לעזרה:

לוקטמין טהורה: מאי לוקטמין אמר רבי אבהו חמרא דאכפא רבא בר פפא אמר קשירי רבא בר רב הונא אמר פרמי:

מתני׳ הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה:

גמ׳ מאי קשרים אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה קשורי פואה

אמר אביי אמרה לי אם תלתא מוקמי חמשה מסו שבעה אפילו לכשפים מעלי

אמר רב אחא בר יעקב והוא דלא חזי ליה שמשא וסיהרא ולא חזי מיטרא ולא שמיע ליה קול ברזלא וקל תרנגולתא וקל ניגרי אמר רב נחמן בר יצחק נפל פותא בבירא

מאי איריא בנים אפילו בנות נמי מאי איריא קטנים אפילו גדולים נמי

אלא מאי קשרים כי הא דאמר אבין בר הונא אמר רבי חמא בר גוריא בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך תפילין וחילופא סכנתא

אמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא סחופי כסא אטיבורי בשבתא שפיר דמי

ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לסוך שמן ומלח בשבת

כי הא דרב הונא מבי רב ורב מבי רבי חייא ורבי חייא מבי רבי כי הוו מיבסמי מייתי משחא ומילחא ושייפי להו לגוייתא דידייהו וגוייתא דכרעייהו ואמרי כי היכי דציל הא מישחא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא ואי לא מייתי שיעא דדנא ושרי ליה במיא ואמר כי היכי דליציל האי שיעא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא

ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לחנק בשבת

ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי

רב פפא מתני בנים רב זביד מתני בן רב פפא מתני בנים ותרוייהו מתני להו באבין בר הונא רב זביד מתני בן קמייתא מתני באבין בר הונא והאי מתני לה ברבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנה לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי

אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני בשמא דאימא וכל קטרי בשמאלא

ואמר אביי אמרה לי אם כל מנייני דמפרשי כדמפרשי ודלא מפרשי ארבעין וחד זימני

תנו רבנן יוצאין באבן תקומה בשבת משום רבי מאיר אמרו אף במשקל אבן תקומה ולא שהפילה אלא שמא תפיל ולא שעיברה אלא שמא תתעבר ותפיל אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דאיכוון ואיתקל בעי אביי משקל דמשקל מאי תיקו

ואמר אביי אמרה לי אם לאשתא בת יומא לישקול זוזא חיוורא וליזיל למלחתא וליתקול מתקליה מילחא ולצייריה בחללא דבי צואר בנירא ברקא

ואי לא ליתוב אפרשת דרכים וכי חזי שומשמנא גמלא דדרי מידי לישקליה ולישדייה בגובתא דנחשא וליסתמיא באברא וליחתמי בשיתין גושפנקי ולברזוליה ולידריה ולימא ליה טעונך עלי וטעונאי עלך אמר ליה רב אחא בריה דרב הונא לרב אשי ודילמא איניש אשכחיה ואיפסק ביה אלא לימא ליה טעונאי וטעונך עלך

ואי לא לישקול כוזא חדתא וליזיל לנהרא ולימא ליה נהרא נהרא אוזפן כוזא דמיא לאורחא דאיקלע לי וליהדר שב זימני על רישיה ולשדיין לאחוריה ולימא ליה נהרא נהרא שקול מיא דיהבת לי דאורחא דאיקלע לי ביומיה אתא וביומיה אזל

אמר רב הונא

להעמיק בדף

דף משלהן- thumbnail

תינוק שנשבה – דף משלהן, פרק 15

יצא לך פעם לשכוח שהיום שבת? ומיהו הנסיך מונבז? השבוע מתחילים את הפרק השביעי במסכת שבת, ושירה וחמוטל עונות על כל השאלות!

daf_icon

על מבנה הפרק השישי

משנתנו: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְמַחַט נְקוּבָה ולֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, מקבילה דרך ניגוד למשנה א: וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָה נְקוּבָה. בשני המקרים "לא תצא", אבל בשל ההבדל בין המחט והטבעת במשנה א (סיכה וטבעת נוי) שהן בגדר תכשיט, והללו במשנתנו (חותמת ומחט תפירה) שהן כלי, לעיל אם יצתה אינה חייבת…

שבת סו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת סו

ורבי יוסי אוסר

ואם יש לו בית קיבול כתיתין טמא

סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה

כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן בעזרה

לוקטמין טהורין ואין יוצאין בהן:

גמ׳ אמר ליה רבא לרב נחמן היכי תנן אמר ליה לא ידענא הילכתא מאי אמר ליה לא ידענא

איתמר אמר שמואל אין הקיטע וכן אמר רב הונא אין הקיטע אמר רב יוסף הואיל ואמר שמואל אין הקיטע ואמר רב הונא אין הקיטע אנן נמי ניתני אין הקיטע

מתקיף לה רבא בר שירא לא שמיע להו הא דמתני ליה רב חנן בר רבא לחייא בר רב קמיה דרב בקיטונא דבי רב אין הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ורבי יוסי מתיר ומחוי ליה רב איפוך אמר רב נחמן בר יצחק וסימנא סמך סמך

ואף שמואל הדר ביה דתנן חלצה בסנדל שאינו שלו בסנדל של עץ או של שמאל בימין חליצה כשרה

ואמרינן מאן תנא אמר שמואל רבי מאיר היא דתנן הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר רבי יוסי אוסר

ואף רב הונא הדר ביה דתניא סנדל של סיידין טמא מדרס ואשה חולצת בו ויוצאין בו בשבת דברי רבי עקיבא ולא הודו לו

והתניא הודו לו אמר רב הונא מאן הודו לו רבי מאיר ומאן לא הודו לו רבי יוסי

(אמר רב יוסף) מאן לא הודו לו רבי יוחנן בן נורי דתנן כורת של קש ושפופרת של קנים רבי עקיבא מטמא ורבי יוחנן בן נורי מטהר

אמר מר סנדל של סיידין טמא מדרס הא לאו להילוכא עבדי אמר רב אחא בר רב עולא שכן הסייד מטייל בו עד שמגיע לביתו:

ואם יש לו בית קיבול כתיתין טמא: אמר אביי טמא טומאת מת ואין טמא מדרס רבא אמר אף טמא מדרס

אמר רבא מנא אמינא לה דתנן עגלה של קטן טמאה מדרס ואביי אמר התם סמיך עילויה הכא לא סמיך עילויה

אמר אביי מנא אמינא לה דתניא מקל של זקנים טהור מכלום

ורבא התם

לתרוצי סוגיא עבידא הכא לסמוך עילויה הוא דעבידא וסמיך עליה:

טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה:

תני תנא קמיה דרבי יוחנן נכנסין בהן לעזרה

אמר ליה אני שונה אשה חולצת בו ואת אמרת נכנסין תני אין נכנסין בהן לעזרה:

לוקטמין טהורה: מאי לוקטמין אמר רבי אבהו חמרא דאכפא רבא בר פפא אמר קשירי רבא בר רב הונא אמר פרמי:

מתני׳ הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה:

גמ׳ מאי קשרים אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה קשורי פואה

אמר אביי אמרה לי אם תלתא מוקמי חמשה מסו שבעה אפילו לכשפים מעלי

אמר רב אחא בר יעקב והוא דלא חזי ליה שמשא וסיהרא ולא חזי מיטרא ולא שמיע ליה קול ברזלא וקל תרנגולתא וקל ניגרי אמר רב נחמן בר יצחק נפל פותא בבירא

מאי איריא בנים אפילו בנות נמי מאי איריא קטנים אפילו גדולים נמי

אלא מאי קשרים כי הא דאמר אבין בר הונא אמר רבי חמא בר גוריא בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך תפילין וחילופא סכנתא

אמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא סחופי כסא אטיבורי בשבתא שפיר דמי

ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לסוך שמן ומלח בשבת

כי הא דרב הונא מבי רב ורב מבי רבי חייא ורבי חייא מבי רבי כי הוו מיבסמי מייתי משחא ומילחא ושייפי להו לגוייתא דידייהו וגוייתא דכרעייהו ואמרי כי היכי דציל הא מישחא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא ואי לא מייתי שיעא דדנא ושרי ליה במיא ואמר כי היכי דליציל האי שיעא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא

ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לחנק בשבת

ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי

רב פפא מתני בנים רב זביד מתני בן רב פפא מתני בנים ותרוייהו מתני להו באבין בר הונא רב זביד מתני בן קמייתא מתני באבין בר הונא והאי מתני לה ברבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנה לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי

אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני בשמא דאימא וכל קטרי בשמאלא

ואמר אביי אמרה לי אם כל מנייני דמפרשי כדמפרשי ודלא מפרשי ארבעין וחד זימני

תנו רבנן יוצאין באבן תקומה בשבת משום רבי מאיר אמרו אף במשקל אבן תקומה ולא שהפילה אלא שמא תפיל ולא שעיברה אלא שמא תתעבר ותפיל אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דאיכוון ואיתקל בעי אביי משקל דמשקל מאי תיקו

ואמר אביי אמרה לי אם לאשתא בת יומא לישקול זוזא חיוורא וליזיל למלחתא וליתקול מתקליה מילחא ולצייריה בחללא דבי צואר בנירא ברקא

ואי לא ליתוב אפרשת דרכים וכי חזי שומשמנא גמלא דדרי מידי לישקליה ולישדייה בגובתא דנחשא וליסתמיא באברא וליחתמי בשיתין גושפנקי ולברזוליה ולידריה ולימא ליה טעונך עלי וטעונאי עלך אמר ליה רב אחא בריה דרב הונא לרב אשי ודילמא איניש אשכחיה ואיפסק ביה אלא לימא ליה טעונאי וטעונך עלך

ואי לא לישקול כוזא חדתא וליזיל לנהרא ולימא ליה נהרא נהרא אוזפן כוזא דמיא לאורחא דאיקלע לי וליהדר שב זימני על רישיה ולשדיין לאחוריה ולימא ליה נהרא נהרא שקול מיא דיהבת לי דאורחא דאיקלע לי ביומיה אתא וביומיה אזל

אמר רב הונא

Scroll To Top