Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בכסלו תשע״ג | 9 דצמבר 2012

שבת סז


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

לאשתא תילתא לייתי שבעה סילוי משבעה דיקלי ושבעה ציבי משבעה כשורי ושבעה סיכי משבעה גשורי ושבעה קטימי משבעה תנורי ושבעה עפרי משבעה סנרי ושבעה כופרי משבעה ארבי ושבעה בוני כמוני ושבעה ביני מדיקנא דכלבא סבא ולציירינהו בחללא דבי צוארא בנירא ברקא

אמר רבי יוחנן לאשתא צמירתא לישקל סכינא דכולא פרזלא וליזל להיכא דאיכא וורדינא וליקטר ביה נירא ברקא

יומא קמא ליחרוק ביה פורתא ולימא וירא מלאך ה׳ אליו וגו׳ למחר ליחרוק ביה פורתא ולימא ויאמר משה אסרה נא ואראה למחר ליחרוק ביה פורתא ולימא וירא ה׳ כי סר לראות וגו׳

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי ולימא ויאמר אל תקרב הלם וגו׳ אלא ליומא קמא לימא וירא מלאך ה׳ אליו וגו׳ ויאמר משה וגו׳ ולמחר לימא וירא ה׳ כי סר לראות ולמחר ויאמר (ה׳) אל תקרב הלם

וכי פסק ליה ליתתיה ולפסקי ולימא הכי הסנה הסנה לאו משום דגביהת מכל אילני אשרי הקדוש ברוך הוא שכינתיה עלך אלא משום דמייכת מכל אילני אשרי קודשא בריך הוא שכינתיה עלך וכי היכי דחמיתיה אשתא לחנניה מישאל ועזריה ועריקת מן קדמוהי כן תחמיניה אשתא לפלוני בר פלונית ותיערוק מן קדמוהי

לסימטא לימא הכי בז בזייה מס מסייא כס כסייה שרלאי ואמרלאי אלין מלאכי דאישתלחו מארעא דסדום ולאסאה שחינא כאיבין בזך בזיך בזבזיך מסמסיך כמון כמיך עיניך ביך עינך ביך אתריך בך זרעיך כקלוט וכפרדה דלא פרה ולא רביא כך לא תפרה ולא תרבה בגופיה דפלוני בר פלונית

לכיפה לימא הכי חרב שלופה וקלע נטושה לא שמיה יוכב חולין מכאובין

לשידא לימא הכי הוית דפקיק דפקיק הוית ליטא תבור ומשומת בר טיט בר טמא בר טינא כשמגז מריגז ואיסטמאי

לשידא דבית הכסא לימא הכי אקרקפי דארי ואאוסי דגורייתא אשכחתון לשידאי בר שיריקא פנדא במישרא דכרתי חבטיה בלועא דחמרא חטרתיה:

ובני מלכים בזגין: מאן תנא אמר רבי אושעיא רבי שמעון היא דאמר כל ישראל בני מלכים הם רבא אמר באריג בכסותו ודברי הכל:

מתני׳ יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה דברי רבי מאיר וחכמים אוסרין אף בחול משום דרכי האמורי:

גמ׳ יוצאין בביצת החרגול דעבדי לשיחלא ובשן של שועל דעבדי לשינתא דחייא למאן דניים דמיתא למאן דלא ניים: ובמסמר מן הצלוב: דעבדי לזירפא:

משום רפואה דברי רבי מאיר:

אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי

הא אין בו משום רפואה יש בו משום דרכי האמורי והתניא אילן שמשיר פירותיו סוקרו (וצובע אותו) בסיקרא וטוענו באבנים בשלמא טוענו באבנים כי היכי דליכחוש חיליה אלא סוקרו בסיקרא מאי רפואה קעביד

כי היכי דליחזייה אינשי וליבעו עליה רחמי כדתניא וטמא טמא יקרא צריך להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים אמר רבינא כמאן תלינן כובסי בדיקלא כי האי תנא

תני תנא בפרק אמוראי קמיה דרבי חייא בר אבין אמר ליה כולהו אית בהו משום דרכי האמורי לבר מהני מי שיש לו עצם בגרונו מביא מאותו המין ומניח ליה על קדקדו ולימא הכי חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד אין בו משום דרכי האמורי

לאדרא לימא הכי ננעצתא כמחט ננעלתא כתריס שייא שייא

האומר גד גדי וסנוק לא אשכי ובושכי יש בו משום דרכי האמורי רבי יהודה אומר גד אינו אלא לשון עבודה זרה שנאמר הערכים לגד שלחן

הוא בשמה והיא בשמו יש בו משום דרכי האמורי

דונו דני יש בו משום דרכי האמורי רבי יהודה אומר אין דן אלא לשון עבודה זרה שנאמר הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן

האומר לעורב צרח ולעורבתא שריקי והחזירי לי זנביך לטובה יש בו משום דרכי האמורי

האומר שחטו תרנגול זה שקרא ערבית ותרנגולת שקראה גברית יש בו משום דרכי האמורי

אשתה ואותיר אשתה ואותיר יש בו משום דרכי האמורי

המבקעת ביצים בכותל (והטח) בפני האפרוחים יש בו משום דרכי האמורי

והמגיס בפני אפרוחים יש בו משום דרכי האמורי

המרקדת והמונה שבעים ואחד אפרוחין בשביל שלא ימותו יש בו משום דרכי האמורי

המרקדת לכותח והמשתקת לעדשים והמצווחת לגריסין יש בו משום דרכי האמורי

המשתנת בפני קדירתה בשביל שתתבשל מהרה יש בו משום דרכי האמורי

אבל נותנין קיסם של תות ושברי זכוכית בקדירה בשביל שתתבשל מהרה וחכמים אוסרין בשברי זכוכית מפני הסכנה

תנו רבנן נותנין בול של מלח לתוך הנר בשביל שתאיר ותדליק ונותנין טיט וחרסית תחת הנר בשביל שתמתין ותדליק

אמר רב זוטרא האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר משום בל תשחית

חמרא וחיי לפום רבנן אין בו משום דרכי האמורי מעשה ברבי עקיבא שעשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס שהביא אמר חמרא וחיי לפום רבנן חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון:

הדרן עלך במה אשה

מתני׳ כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל

להעמיק בדף

Copy of לברוא שבת אישית_ היש מאין_

כיצד יוצרים שבת יש מאין? – גפ”ת 11

בעזרת ה’ השבוע בדף היומי דנה הסוגיה מה יעשה אדם שנתקע אי שם במדבר ואיבד את ספירת ימי השבוע, כיצד יעשה שבת? השבת היא “קביעא וקיימא” מציאות אונטולוגית שמתרחשת בעולם מאז בריאתו: שישה ימים ושבת ושוב שישה ימים ושבת.. האם האדם יכול לברוא לעצמו שבת אישית: יש מאין? ולהתחבר לאיכויות שמביאה השבת לחיים שלנו? סיטואציה…

דף משלהן- thumbnail

תינוק שנשבה – דף משלהן, פרק 15

יצא לך פעם לשכוח שהיום שבת? ומיהו הנסיך מונבז? השבוע מתחילים את הפרק השביעי במסכת שבת, ושירה וחמוטל עונות על כל השאלות!

daf_icon

על מבנה הפרק השישי

משנתנו: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְמַחַט נְקוּבָה ולֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, מקבילה דרך ניגוד למשנה א: וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָה נְקוּבָה. בשני המקרים “לא תצא”, אבל בשל ההבדל בין המחט והטבעת במשנה א (סיכה וטבעת נוי) שהן בגדר תכשיט, והללו במשנתנו (חותמת ומחט תפירה) שהן כלי, לעיל אם יצתה אינה חייבת…

שבת סז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת סז

לאשתא תילתא לייתי שבעה סילוי משבעה דיקלי ושבעה ציבי משבעה כשורי ושבעה סיכי משבעה גשורי ושבעה קטימי משבעה תנורי ושבעה עפרי משבעה סנרי ושבעה כופרי משבעה ארבי ושבעה בוני כמוני ושבעה ביני מדיקנא דכלבא סבא ולציירינהו בחללא דבי צוארא בנירא ברקא

אמר רבי יוחנן לאשתא צמירתא לישקל סכינא דכולא פרזלא וליזל להיכא דאיכא וורדינא וליקטר ביה נירא ברקא

יומא קמא ליחרוק ביה פורתא ולימא וירא מלאך ה׳ אליו וגו׳ למחר ליחרוק ביה פורתא ולימא ויאמר משה אסרה נא ואראה למחר ליחרוק ביה פורתא ולימא וירא ה׳ כי סר לראות וגו׳

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי ולימא ויאמר אל תקרב הלם וגו׳ אלא ליומא קמא לימא וירא מלאך ה׳ אליו וגו׳ ויאמר משה וגו׳ ולמחר לימא וירא ה׳ כי סר לראות ולמחר ויאמר (ה׳) אל תקרב הלם

וכי פסק ליה ליתתיה ולפסקי ולימא הכי הסנה הסנה לאו משום דגביהת מכל אילני אשרי הקדוש ברוך הוא שכינתיה עלך אלא משום דמייכת מכל אילני אשרי קודשא בריך הוא שכינתיה עלך וכי היכי דחמיתיה אשתא לחנניה מישאל ועזריה ועריקת מן קדמוהי כן תחמיניה אשתא לפלוני בר פלונית ותיערוק מן קדמוהי

לסימטא לימא הכי בז בזייה מס מסייא כס כסייה שרלאי ואמרלאי אלין מלאכי דאישתלחו מארעא דסדום ולאסאה שחינא כאיבין בזך בזיך בזבזיך מסמסיך כמון כמיך עיניך ביך עינך ביך אתריך בך זרעיך כקלוט וכפרדה דלא פרה ולא רביא כך לא תפרה ולא תרבה בגופיה דפלוני בר פלונית

לכיפה לימא הכי חרב שלופה וקלע נטושה לא שמיה יוכב חולין מכאובין

לשידא לימא הכי הוית דפקיק דפקיק הוית ליטא תבור ומשומת בר טיט בר טמא בר טינא כשמגז מריגז ואיסטמאי

לשידא דבית הכסא לימא הכי אקרקפי דארי ואאוסי דגורייתא אשכחתון לשידאי בר שיריקא פנדא במישרא דכרתי חבטיה בלועא דחמרא חטרתיה:

ובני מלכים בזגין: מאן תנא אמר רבי אושעיא רבי שמעון היא דאמר כל ישראל בני מלכים הם רבא אמר באריג בכסותו ודברי הכל:

מתני׳ יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה דברי רבי מאיר וחכמים אוסרין אף בחול משום דרכי האמורי:

גמ׳ יוצאין בביצת החרגול דעבדי לשיחלא ובשן של שועל דעבדי לשינתא דחייא למאן דניים דמיתא למאן דלא ניים: ובמסמר מן הצלוב: דעבדי לזירפא:

משום רפואה דברי רבי מאיר:

אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי

הא אין בו משום רפואה יש בו משום דרכי האמורי והתניא אילן שמשיר פירותיו סוקרו (וצובע אותו) בסיקרא וטוענו באבנים בשלמא טוענו באבנים כי היכי דליכחוש חיליה אלא סוקרו בסיקרא מאי רפואה קעביד

כי היכי דליחזייה אינשי וליבעו עליה רחמי כדתניא וטמא טמא יקרא צריך להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים אמר רבינא כמאן תלינן כובסי בדיקלא כי האי תנא

תני תנא בפרק אמוראי קמיה דרבי חייא בר אבין אמר ליה כולהו אית בהו משום דרכי האמורי לבר מהני מי שיש לו עצם בגרונו מביא מאותו המין ומניח ליה על קדקדו ולימא הכי חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד אין בו משום דרכי האמורי

לאדרא לימא הכי ננעצתא כמחט ננעלתא כתריס שייא שייא

האומר גד גדי וסנוק לא אשכי ובושכי יש בו משום דרכי האמורי רבי יהודה אומר גד אינו אלא לשון עבודה זרה שנאמר הערכים לגד שלחן

הוא בשמה והיא בשמו יש בו משום דרכי האמורי

דונו דני יש בו משום דרכי האמורי רבי יהודה אומר אין דן אלא לשון עבודה זרה שנאמר הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן

האומר לעורב צרח ולעורבתא שריקי והחזירי לי זנביך לטובה יש בו משום דרכי האמורי

האומר שחטו תרנגול זה שקרא ערבית ותרנגולת שקראה גברית יש בו משום דרכי האמורי

אשתה ואותיר אשתה ואותיר יש בו משום דרכי האמורי

המבקעת ביצים בכותל (והטח) בפני האפרוחים יש בו משום דרכי האמורי

והמגיס בפני אפרוחים יש בו משום דרכי האמורי

המרקדת והמונה שבעים ואחד אפרוחין בשביל שלא ימותו יש בו משום דרכי האמורי

המרקדת לכותח והמשתקת לעדשים והמצווחת לגריסין יש בו משום דרכי האמורי

המשתנת בפני קדירתה בשביל שתתבשל מהרה יש בו משום דרכי האמורי

אבל נותנין קיסם של תות ושברי זכוכית בקדירה בשביל שתתבשל מהרה וחכמים אוסרין בשברי זכוכית מפני הסכנה

תנו רבנן נותנין בול של מלח לתוך הנר בשביל שתאיר ותדליק ונותנין טיט וחרסית תחת הנר בשביל שתמתין ותדליק

אמר רב זוטרא האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר משום בל תשחית

חמרא וחיי לפום רבנן אין בו משום דרכי האמורי מעשה ברבי עקיבא שעשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס שהביא אמר חמרא וחיי לפום רבנן חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון:

הדרן עלך במה אשה

מתני׳ כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל

גלול כלפי מעלה