Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ד׳ בטבת תשפ״ב | 08.12.21 | הדף היומי: תענית כו

הדף היומי

י״ז באדר תש״פ | 13 מרץ 2020

שבת ז

השיעור מוקדש על ידי סרין שנוס והרולד טרייבר לכבודה של ג'ולי בן אברם על הכבוד שהראית לאמה ע"ה. ועל ידי אן מירסקי לעילוי נשמת אמה, שושנה בת יהודה לייב פולצ'ק ז"ל.  

למה בקעה מוזכרת בתוספתא ככרמלית אבל במשנה בטהרות לא? שתי תשובות הובאו. מה זה קרפף ומה דינו? אם יש לבינה זקופה ברשות הרבים מה הדין אם זורקים חפץ ד' אמות ברשות הרבים על הלבנה? כרמלית תופסת עד עשרה. מה משמעות הדבר הזה? איזה קולות יש בכרמלית מרשות היחיד ומרשות הרבים? אם יש בית שיש בו מחיצות פחות מי' אבל עם העובי של התקרה יש עשרה, מה דינו? מה קורה אם חופרים שטח של ארבעה על ארבעה ומשלימים לעשרה. זה כמו חורי רשות היחיד. מה הדין של חורי רשות הרבים – מחלוקת אביי ורבא. הגמרא מביאה קושיות על אביי אבל הוא עונה על הקושיות.

This post is also available in English

כגון דאית לה מחיצות וכי הא דאמר עולא אמר רבי יוחנן קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואפילו כור ואפילו כוריים הזורק לתוכו חייב מאי טעמא מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין

בשלמא רב אשי לא אמר כדעולא אלא עולא מאי טעמא לא אמר כשמעתיה אמר לך אי דאית לה מחיצות בקעה קרי לה קרפף היא ורב אשי רשות היחיד קתני:

והכרמלית אטו כולהו נמי לאו כרמלית נינהו כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים דאף על גב דזימנין דדחקי ביה רבים ועיילי לגוה כיון דלא ניחא תשמישתיה כי כרמלית דמי

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן בין העמודין נידון ככרמלית מאי טעמא אף על גב דדרסי בה רבים כיון דלא מסתגי להו בהדיא ככרמלית דמיא אמר רבי זירא אמר רב יהודה איצטבא שלפני העמודים נידון ככרמלית

למאן דאמר בין העמודים כל שכן איצטבא למאן דאמר איצטבא איצטבא הוא דלא ניחא תשמישתיה אבל בין העמודים דניחא תשמישתיה לא לישנא אחרינא אבל בין העמודין דזימנין דדרסי ליה רבים כרשות הרבים דמיא

אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא לבינה זקופה ברשות הרבים וזרק וטח בפניה חייב על גבה פטור

אביי ורבא דאמרי תרוייהו והוא שגבוה שלשה דלא דרסי לה רבים אבל היזמי והיגי אף על גב דלא גביהי שלשה וחייא בר רב אמר אפילו היזמי והיגי אבל צואה לא ורב אשי אמר אפילו צואה

אמר רבה דבי רב שילא כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן אין כרמלית פחותה מארבעה ואמר רב ששת ותופסת עד עשרה מאי ותופסת עד עשרה אילימא דאי איכא מחיצה עשרה הוא דהוי כרמלית ואי לא לא הוי כרמלית ולא והאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב בית שאין בתוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה על גגו מותר לטלטל בכולו בתוכו אין מטלטלין בו אלא ארבע אמות

אלא מאי ותופסת עד עשרה דעד עשרה הוא דהויא כרמלית למעלה מעשרה טפחים לא הוי כרמלית וכי הא דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תיהוי במילי דשבתא למעלה מעשרה למאי הלכתא אילימא דאין רשות היחיד למעלה מעשרה והאמר רב חסדא נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה חייב מפני שרשות היחיד עולה עד לרקיע

אלא דאין רשות הרבים למעלה מעשרה מתניתין היא דתנן הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ

אלא כרמלית דאין כרמלית למעלה מעשרה ואקילו בה רבנן מקולי רשות היחיד ומקולי רשות הרבים מקולי רשות היחיד דאי איכא מקום ארבעה הוא דהויא כרמלית ואי לא מקום פטור בעלמא הוא מקולי רשות הרבים דעד עשרה טפחים הוא דהויא כרמלית למעלה מעשרה טפחים לא הויא כרמלית:

גופא אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב בית שאין תוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה על גגו מותר לטלטל בכולו בתוכו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות

אמר אביי ואם חקק בו ארבעה על ארבעה והשלימו לעשרה מותר לטלטל בכולו מאי טעמא הוי חורי רשות היחיד וחורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו דאיתמר חורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו חורי רשות הרבים אביי אומר כרשות הרבים דמו רבא אומר לאו כרשות הרבים דמו

אמר ליה רבא לאביי לדידך דאמרת חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמו מאי שנא מהא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים ותיהוי כחורי רשות הרבים התם לא ניחא תשמישתיה הכא ניחא תשמישתיה

תנן הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ והוינן בה מאי כזורק בארץ והא לא נח

ואמר רבי יוחנן בדבילה שמינה שנו ואי סלקא דעתך חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמו למה לי לאוקמה בדבילה שמינה לוקמה בצרור וחפץ ודנח בחור

זימנין משני לה שאני צרור וחפץ דמיהדר ואתי זימנין משני לה בכותל דלית ביה חור ממאי מדקתני רישא זרק למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר ואי סלקא דעתך בכותל דאית ביה חור אמאי כזורק באויר הא נח בחור

וכי תימא מתניתין דלית בהו ארבעה על ארבעה והאמר רב יהודה אמר רבי חייא זרק למעלה מעשרה טפחים והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת רבי מאיר ורבנן דרבי מאיר סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים אלא לאו שמע מינה בכותל דלית ביה חור שמע מינה:

גופא אמר רב חסדא נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה חייב מפני שרשות היחיד עולה עד לרקיע לימא רב חסדא דאמר כרבי דתניא זרק ונח על גבי זיז כל שהוא רבי מחייב וחכמים פוטרים (אלמא לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה)

להעמיק בדף

הרבנית תניה רגב

"שתים שהן ארבע" – בין האתי לאסתטי

"שתים שהן ארבע" – בין האתי לאסתטי. המשנה הפותחת את מסכת שבת נשמעת כמו חידה: "יציאות השבת: שתים שהן ארבע בפנים, ושתים שהן ארבע בחוץ". כך, אנחנו קופצות ראש לתוך המים הסוערים של המסכת, מבלי שהבנו מהם איסורי השבת ואילו רשויות ישנן, שלא לדבר על נושאים עקרוניים יותר כמו מטרתה של השבת, או היבטיה החברתיים…

gefet

גפ"ת- פרק א'- פותחות במסכת שבת

גפ"ת- פרק א' עם יעל שמעוני

למה מתחילה מסכת שבת במלאכת הוצאה? ולמה לא שואלת הגמרא דבר על נקודה זו?

גפת- גמרא, פירושים, תוספות- על הדף היומי

שיעור שבועי עם נשים מובילות בישיבת דרישה חנה דרייפוס ויעל שמעוני

WhatsApp Image 2020-03-08 at 10.18.23 AM

מתחילות את מסכת שבת! לאן נעלמו ל"ט אבות מלאכה? ולמה מלאכת הוצאה נחשבת מלאכה גרועה?

מתחילות את מסכת שבת! לאן נעלמו ל"ט אבות מלאכה? ולמה מלאכת הוצאה נחשבת מלאכה גרועה? כל התשובות בפנים
דף משלהן, פרק 6

שבת ז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת ז

כגון דאית לה מחיצות וכי הא דאמר עולא אמר רבי יוחנן קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואפילו כור ואפילו כוריים הזורק לתוכו חייב מאי טעמא מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין

בשלמא רב אשי לא אמר כדעולא אלא עולא מאי טעמא לא אמר כשמעתיה אמר לך אי דאית לה מחיצות בקעה קרי לה קרפף היא ורב אשי רשות היחיד קתני:

והכרמלית אטו כולהו נמי לאו כרמלית נינהו כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים דאף על גב דזימנין דדחקי ביה רבים ועיילי לגוה כיון דלא ניחא תשמישתיה כי כרמלית דמי

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן בין העמודין נידון ככרמלית מאי טעמא אף על גב דדרסי בה רבים כיון דלא מסתגי להו בהדיא ככרמלית דמיא אמר רבי זירא אמר רב יהודה איצטבא שלפני העמודים נידון ככרמלית

למאן דאמר בין העמודים כל שכן איצטבא למאן דאמר איצטבא איצטבא הוא דלא ניחא תשמישתיה אבל בין העמודים דניחא תשמישתיה לא לישנא אחרינא אבל בין העמודין דזימנין דדרסי ליה רבים כרשות הרבים דמיא

אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא לבינה זקופה ברשות הרבים וזרק וטח בפניה חייב על גבה פטור

אביי ורבא דאמרי תרוייהו והוא שגבוה שלשה דלא דרסי לה רבים אבל היזמי והיגי אף על גב דלא גביהי שלשה וחייא בר רב אמר אפילו היזמי והיגי אבל צואה לא ורב אשי אמר אפילו צואה

אמר רבה דבי רב שילא כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן אין כרמלית פחותה מארבעה ואמר רב ששת ותופסת עד עשרה מאי ותופסת עד עשרה אילימא דאי איכא מחיצה עשרה הוא דהוי כרמלית ואי לא לא הוי כרמלית ולא והאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב בית שאין בתוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה על גגו מותר לטלטל בכולו בתוכו אין מטלטלין בו אלא ארבע אמות

אלא מאי ותופסת עד עשרה דעד עשרה הוא דהויא כרמלית למעלה מעשרה טפחים לא הוי כרמלית וכי הא דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תיהוי במילי דשבתא למעלה מעשרה למאי הלכתא אילימא דאין רשות היחיד למעלה מעשרה והאמר רב חסדא נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה חייב מפני שרשות היחיד עולה עד לרקיע

אלא דאין רשות הרבים למעלה מעשרה מתניתין היא דתנן הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ

אלא כרמלית דאין כרמלית למעלה מעשרה ואקילו בה רבנן מקולי רשות היחיד ומקולי רשות הרבים מקולי רשות היחיד דאי איכא מקום ארבעה הוא דהויא כרמלית ואי לא מקום פטור בעלמא הוא מקולי רשות הרבים דעד עשרה טפחים הוא דהויא כרמלית למעלה מעשרה טפחים לא הויא כרמלית:

גופא אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב בית שאין תוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה על גגו מותר לטלטל בכולו בתוכו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות

אמר אביי ואם חקק בו ארבעה על ארבעה והשלימו לעשרה מותר לטלטל בכולו מאי טעמא הוי חורי רשות היחיד וחורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו דאיתמר חורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו חורי רשות הרבים אביי אומר כרשות הרבים דמו רבא אומר לאו כרשות הרבים דמו

אמר ליה רבא לאביי לדידך דאמרת חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמו מאי שנא מהא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים ותיהוי כחורי רשות הרבים התם לא ניחא תשמישתיה הכא ניחא תשמישתיה

תנן הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ והוינן בה מאי כזורק בארץ והא לא נח

ואמר רבי יוחנן בדבילה שמינה שנו ואי סלקא דעתך חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמו למה לי לאוקמה בדבילה שמינה לוקמה בצרור וחפץ ודנח בחור

זימנין משני לה שאני צרור וחפץ דמיהדר ואתי זימנין משני לה בכותל דלית ביה חור ממאי מדקתני רישא זרק למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר ואי סלקא דעתך בכותל דאית ביה חור אמאי כזורק באויר הא נח בחור

וכי תימא מתניתין דלית בהו ארבעה על ארבעה והאמר רב יהודה אמר רבי חייא זרק למעלה מעשרה טפחים והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת רבי מאיר ורבנן דרבי מאיר סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים אלא לאו שמע מינה בכותל דלית ביה חור שמע מינה:

גופא אמר רב חסדא נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה חייב מפני שרשות היחיד עולה עד לרקיע לימא רב חסדא דאמר כרבי דתניא זרק ונח על גבי זיז כל שהוא רבי מחייב וחכמים פוטרים (אלמא לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה)

Scroll To Top