Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ב׳ בטבת תשפ״ב | 05.12.21 | הדף היומי: תענית כג

הדף היומי

כ״ז באייר תש״פ | 21 מאי 2020

שבת עו

אם מוציאים חפץ מרשות לרשות חייבים רק אם זה שיעור שיש בו חשיבות. המשנה מונה מאכלי בהמה והשיעור שנדרש. מה אם מישהו מוציא השיעור לפרה בשביל גמל? או להיפך? באיזה מקרה חולקים ר' יוחנן וריש לקיש? האם אפשר לצרף מאכל פרה עם מאכל לגמל כדי להגיע לשיעור שעליו חייבים? במה זה תלוי? שיעור הוצאה במאכל אדם זה כגרוגרת ומאכלים שונים מצטרפים. אבל לא הגרעינים, קליפות וחלקים שלא ראויים לאכילה. מה השיעור להוצאת משקים?

אמר רבי אלעזר הא דלא כרבי שמעון בן אלעזר דתניא כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוכשר לזה והצניעו ובא אחר והוציאו נתחייב זה במחשבה של זה:

מתני׳ המוציא תבן כמלא פי פרה עצה כמלא פי גמל עמיר כמלא פי טלה עשבים כמלא פי גדי עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת יבשים כמלא פי גדי ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן:

גמ׳ מאי עצה אמר רב יהודה תבן של מיני קטנית כי אתא רב דימי אמר המוציא תבן כמלא פי פרה לגמל רבי יוחנן אמר חייב רבי שמעון בן לקיש אמר פטור באורתא אמר רבי יוחנן הכי לצפרא הדר ביה אמר רב יוסף שפיר עבד דהדר דהא לא חזי לגמל אמר ליה אביי אדרבה כדמעיקרא מסתברא דהא חזי לפרה

אלא כי אתא רבין אמר המוציא תבן כמלא פי פרה לגמל דכולי עלמא לא פליגי דחייב כי פליגי במוציא עצה כמלא פי פרה לפרה

ואיפכא איתמר רבי יוחנן אמר פטור ריש לקיש אמר חייב רבי יוחנן אמר פטור אכילה על ידי הדחק לא שמה אכילה ריש לקיש אמר חייב אכילה על ידי הדחק שמה אכילה:

עמיר כמלא פי טלה: והתניא כגרוגרת אידי ואידי חד שיעורא הוא:

עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת ויבשים כמלא פי הגדי ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן: אמר רבי יוסי בר חנינא אין מצטרפין לחמור שבהן אבל מצטרפין לקל שבהן

וכל דלא שוו בשיעורייהו מי מצטרפין והתנן הבגד שלשה על שלשה והשק ארבעה על ארבעה והעור חמשה על חמשה מפץ ששה על ששה ותני עלה הבגד והשק השק והעור העור והמפץ מצטרפין זה עם זה ואמר רבי שמעון מה טעם מפני שראויין ליטמא מושב טעמא דראויין ליטמא מושב אבל אין ראוי ליטמא מושב לא

אמר רבא

הכא נמי חזיא לדוגמא:

מתני׳ המוציא אוכלים כגרוגרת חייב ומצטרפין זה עם זה מפני ששוו בשיעוריהן חוץ מקליפתן וגרעיניהן ועוקציהן וסובן ומורסנן רבי יהודה אומר חוץ מקליפי עדשין שמתבשלות עמהן:

גמ׳ וסובן ומורסנן לא מצטרפין והתנן חמשת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה הן וסובן ומורסנן אמר אביי שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה:

רבי יהודה אומר חוץ מקליפי עדשים המתבשלות עמהן: עדשים אין פולין לא והתניא רבי יהודה אומר חוץ מקליפי פולין ועדשים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי עתיקי מאי טעמא לא אמר רבי אבהו מפני שנראין כזבובין בקערה:

הדרן עלך כלל גדול

מתני׳ המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה דבש כדי ליתן על הכתית שמן כדי לסוך אבר קטן מים כדי לשוף בהם את הקילור ושאר כל המשקין ברביעית וכל השופכין ברביעית רבי שמעון אומר כולן ברביעית ולא נאמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן:

גמ׳ תנא כדי מזיגת כוס יפה ומאי כוס יפה כוס של ברכה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית

אמר רבא אף אנן נמי

להעמיק בדף

ורד נעם

על טשטוש בין משניות וברייתות, ועוד על סתמות קדומים

בין משניות וברייתות. ר' יוסי בר' חנינא סבור שאוכלים ששיעוריהם שונים עשויים בכל זאת להצטרף לשיעור לחייב את המוציאם בשבת, למרות קביעתה המפורשת של המשנה ש"אין מצטרפין זה עם זה", בתנאי שהחמור הוא המשלים את שיעורו של הקל. על כך מקשה סתם הגמרא: "וכל דלא שוו בשיעורייהו מי מצטרפין?" ומביא משנה בכלים המלמדת ששיעוריהם של…

דף משלהן- thumbnail (3)

ל"ט אבות מלאכה! – דף משלהן 16

מתי בפעם האחרונה יצאתן לצוד? ואיפה כתוב שזה אסור בשבת? סוף סוף הגענו לרשימה! ל"ט אבות מלאכה!

שבת עו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת עו

אמר רבי אלעזר הא דלא כרבי שמעון בן אלעזר דתניא כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוכשר לזה והצניעו ובא אחר והוציאו נתחייב זה במחשבה של זה:

מתני׳ המוציא תבן כמלא פי פרה עצה כמלא פי גמל עמיר כמלא פי טלה עשבים כמלא פי גדי עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת יבשים כמלא פי גדי ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן:

גמ׳ מאי עצה אמר רב יהודה תבן של מיני קטנית כי אתא רב דימי אמר המוציא תבן כמלא פי פרה לגמל רבי יוחנן אמר חייב רבי שמעון בן לקיש אמר פטור באורתא אמר רבי יוחנן הכי לצפרא הדר ביה אמר רב יוסף שפיר עבד דהדר דהא לא חזי לגמל אמר ליה אביי אדרבה כדמעיקרא מסתברא דהא חזי לפרה

אלא כי אתא רבין אמר המוציא תבן כמלא פי פרה לגמל דכולי עלמא לא פליגי דחייב כי פליגי במוציא עצה כמלא פי פרה לפרה

ואיפכא איתמר רבי יוחנן אמר פטור ריש לקיש אמר חייב רבי יוחנן אמר פטור אכילה על ידי הדחק לא שמה אכילה ריש לקיש אמר חייב אכילה על ידי הדחק שמה אכילה:

עמיר כמלא פי טלה: והתניא כגרוגרת אידי ואידי חד שיעורא הוא:

עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת ויבשים כמלא פי הגדי ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן: אמר רבי יוסי בר חנינא אין מצטרפין לחמור שבהן אבל מצטרפין לקל שבהן

וכל דלא שוו בשיעורייהו מי מצטרפין והתנן הבגד שלשה על שלשה והשק ארבעה על ארבעה והעור חמשה על חמשה מפץ ששה על ששה ותני עלה הבגד והשק השק והעור העור והמפץ מצטרפין זה עם זה ואמר רבי שמעון מה טעם מפני שראויין ליטמא מושב טעמא דראויין ליטמא מושב אבל אין ראוי ליטמא מושב לא

אמר רבא

הכא נמי חזיא לדוגמא:

מתני׳ המוציא אוכלים כגרוגרת חייב ומצטרפין זה עם זה מפני ששוו בשיעוריהן חוץ מקליפתן וגרעיניהן ועוקציהן וסובן ומורסנן רבי יהודה אומר חוץ מקליפי עדשין שמתבשלות עמהן:

גמ׳ וסובן ומורסנן לא מצטרפין והתנן חמשת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה הן וסובן ומורסנן אמר אביי שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה:

רבי יהודה אומר חוץ מקליפי עדשים המתבשלות עמהן: עדשים אין פולין לא והתניא רבי יהודה אומר חוץ מקליפי פולין ועדשים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי עתיקי מאי טעמא לא אמר רבי אבהו מפני שנראין כזבובין בקערה:

הדרן עלך כלל גדול

מתני׳ המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה דבש כדי ליתן על הכתית שמן כדי לסוך אבר קטן מים כדי לשוף בהם את הקילור ושאר כל המשקין ברביעית וכל השופכין ברביעית רבי שמעון אומר כולן ברביעית ולא נאמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן:

גמ׳ תנא כדי מזיגת כוס יפה ומאי כוס יפה כוס של ברכה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית

אמר רבא אף אנן נמי

Scroll To Top