Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 04.12.21 | הדף היומי: תענית כב - שבת, א' דראש חודש טבת

הדף היומי

ב׳ בסיון תש״פ | 25 מאי 2020

שבת פ

השיעור היום מוקדש על ידי דון נדל לזכר נשמת אמה, זיסה ריסה בת עליה הכהן ז"ל.

מה השיעור להוצאת דיו? האם זה שונה אם הדיו בקולמוס או בקלמרין? רבא אומר מספר הלכות שקשורים לצירוף מקרים לשיעור אחד שלם בדיני הוצאה. ר' יוסי אומר אם הוציא חצי שיעור פעמיים אבל כל פעם לרשות הרבים שונה, הוא לא חייב להביא חטאת. מה צריך להיות בין רשויות הרבים השונים כדי להחשיבם כרשויות נפרדות – יש כמה דעות שונות בנושא. האם הכחול השיעור של עין אחת מדובר לרפואה או לאיפור? הגמרא מסבירה בקצרה את חלק משיעורי החפצים שנשכרים במשנה – שעוה, חרסית, דבק, וכו'. התחילת המשנהר' יהודה נותן שיעור קטן יותר מחכמים לחייב – למה כאן בחרסית יש לו שיעור גדול יותר? הגמרא מעמיקה בנושא הסיד – למה שמו סיד על בנות? מהו השיעור של ר' יהודה ור' נחמיה לגבי הסיד? האם ר' יהודה גם כאן נותן שיעור קטן יותר? המשנה ממשיכה עם רשימה של עוד שיעורים – לאדמה, זבל, חול דק וחול גס, וקנה. יש מחלוקת בחלק מהדברים בין ר' עקיבא לחכמים. כאן לחכמים יש שיעור קטן יותר. הגמרא מעמיקה במקרים שבמשנה.

תנא שתי אותיות בדיו (ושתי) אותיות בקולמוס שתי אותיות בקלמרין בעי רבא אות אחת בדיו אות אחת בקולמוס אות אחת בקלמרין מהו תיקו

אמר רבא הוציא שתי אותיות וכתבן כשהוא מהלך חייב כתיבתן זו היא הנחתן ואמר רבא הוציא אות אחת וכתבה וחזר והוציא אות אחת וכתבה פטור מאי טעמא בעידנא דאפקא לבתרייתא חסר ליה לשיעורא דקמייתא

ואמר רבא הוציא חצי גרוגרת אחת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת אחת והניחה ראשונה נעשה כמי שקלטה [כלב] או שנשרפה ופטור ואמאי הא מנחה הכי קאמר ואם קדם והגביה ראשונה קודם הנחת שנייה נעשית ראשונה כמי שנקלטה או שנשרפה ופטור ואמר רבא הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת והעבירה דרך עליה חייב ואמאי הא לא נח כגון שהעבירה תוך שלשה

והאמר רבא תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו לא קשיא כאן בזורק כאן במעביר

תנו רבנן הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחד חייב בשתי העלמות פטור רבי יוסי אומר בהעלם אחד לרשות אחד חייב לשתי רשויות פטור אמר רבה והוא שיש חיוב חטאת ביניהם אבל כרמלית לא

אביי אמר אפילו כרמלית אבל פיסלא לא ורבא אמר אפילו פיסלא ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא רשות שבת כרשות גיטין דמיא:

כחול כדי לכחול עין אחת עין אחת: הא לא כחלי אמר רב הונא שכן צנועות כוחלות עין אחת מיתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר כחול אם לרפואה כדי לכחול עין אחת אם לקשט בשתי עינים תרגמא הילל בריה דרבי שמואל בר נחמני כי תניא ההוא בעירניות:

(שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן: תנא כדי ליתן על פי נקב קטן של יין):

דבק כדי ליתן בראש השפשף: תנא כדי ליתן בראש שפשף שבראש קנה של ציידין:

זפת וגפרית כדי לעשות כו׳: תנא כדי לעשות נקב קטן:

חרסית כדי לעשות פי כור כו׳: למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש דתנן רבי יהודה אומר כדי ליטול הימנו מדת מנעל לקטן אימא כדי לסוד פיטפוט כירה קטנה:

(סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב):

תנו רבנן המוציא שיער כדי לגבל בו את הטיט [טיט] לעשות פי כור של צורפי זהב:

סיד כדי לסוד: תנא כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות אמר רב יהודה אמר רב בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו [לשנים] בנות עניים טופלות אותן בסיד בנות עשירים טופלות אותן בסולת בנות מלכים טופלות אותן בשמן המור שנאמר ששה חדשים בשמן המור מאי שמן המור רב הונא בר חייא אמר סטכת רב ירמיה בר אבא אמר שמן זית שלא הביאה שליש תניא רבי יהודה אומר אנפיקנון שמן זית שלא הביאה שליש ולמה סכין אותו שמשיר את השיער ומעדן הבשר

רב ביבי הויא ליה ברתא טפלה אבר אבר שקל בה ארבע מאות זוזי הוה ההוא גוי בשבבותיה הויא ליה ברתא טפלה בחד זימנא ומתה אמר קטל רב ביבי לברתי אמר רב נחמן רב ביבי דשתי שיכרא בעיין בנתיה טפלא אנן דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתן טפלא:

רבי יהודה אומר כדי לסוד כלכול מאי כלכול ומאי אנדיפי אמר רב צידעא ובת צידעא למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש זוטא מדרבנן ונפיש מדרבי נחמיה מיתיבי אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בחבוט ודברי רבי נחמיה בביצת הסיד ואי סלקא דעתך צידעא ובת צידעא אידי ואידי חבוט אלא אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי אמי אאנדיפא

מתקיף לה רב כהנא וכי אדם עושה מעותיו אנפרות אלא אמר רב כהנא שנתות כדתנן שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל עד כאן לכבש ואיבעית אימא מאי אנדיפא אפותא וכי הא דההוא בר גליל [דאיקלע לבבל ] דאמרו ליה קום דרוש לנו במעשה מרכבה אמר להו אדרוש לכו כדדרש רבי נחמיה לחבריה ונפקא ערעיתא מן כותל ומחתיה באנדיפי ומית ואמרו ליה מן דיליה דא ליה:

מתני׳ אדמה כחותם המרצופין דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים כחותם האיגרות זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד קנה כדי לעשות קולמוס ואם היה עבה או מרוסס כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס:

גמ׳ על מלא כף סיד תנא כדי ליתן על פי כף של סיידין מאן תנא דחול מעלי ליה לסיד אמר רב חסדא רבי יהודה היא דתניא לא יסוד אדם את ביתו בסיד אלא אם כן עירב בו תבן או חול רבי יהודה אומר תבן מותר חול אסור מפני שהוא טרכסיד רבא אמר אפילו תימא רבנן קילקולו זהו תיקונו:

קנה כדי לעשות קולמוס: תנא קולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו בעי רב אשי קשר העליון או קשר התחתון תיקו:

ואם היה עבה כו׳: תנא טרופה בשמן ונתונה באילפס אמר ליה מר בריה דרבינא לבריה מי שמיע לך ביצה קלה מאי היא אמר ליה ביעתא דצילצלא מאי טעמא משום דזוטרא אימא דציפרתא אישתיק אמר ליה מידי שמיע לך בהא [אמר ליה הכי] אמר רב ששת ביצת תרנגולת ומאי קרו לה ביצה קלה שיערו חכמים אין לך ביצה קלה לבשל יותר מביצת תרנגולת ומאי שנא כל שיעורי שבת כגרוגרת והכא כביצה אמר ליה הכי אמר רב נחמן כגרוגרת מביצה קלה:

להעמיק בדף

דף משלהן- thumbnail (1)

ניתוח פלסטי בגמרא? – דף משלהן 17

ניתוח פלסטי בגמרא? האם אתן משתמשות בסיד בשביל היופי? חמוטל שובל ושירה מירוויס מרילי בוולוג אצל הקוסמטיקאית.

תניה רגב

הכוחלות עין אחת והטופלות איבריהן בסיד

דף פ' במסכת שבת הוא הזדמנות נדירה להציץ לסלוני היופי של הנשים בתקופת חז"ל. שתי התייחסויות מופיעות בדף זה, האחת, בעמוד א', מתייחסת לאיפור – למנהגן של הנשים למשוך את עיניהן בצבע כחול, הוא ה'כחל'. השנייה, בעמוד ב', מתייחסת לסגולתו של הסיד כמעדן את העור ומסייע להשיל שערות לא רצויות, ולשימוש שנעשה בסוגים שונים של…

שבת פ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת פ

תנא שתי אותיות בדיו (ושתי) אותיות בקולמוס שתי אותיות בקלמרין בעי רבא אות אחת בדיו אות אחת בקולמוס אות אחת בקלמרין מהו תיקו

אמר רבא הוציא שתי אותיות וכתבן כשהוא מהלך חייב כתיבתן זו היא הנחתן ואמר רבא הוציא אות אחת וכתבה וחזר והוציא אות אחת וכתבה פטור מאי טעמא בעידנא דאפקא לבתרייתא חסר ליה לשיעורא דקמייתא

ואמר רבא הוציא חצי גרוגרת אחת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת אחת והניחה ראשונה נעשה כמי שקלטה [כלב] או שנשרפה ופטור ואמאי הא מנחה הכי קאמר ואם קדם והגביה ראשונה קודם הנחת שנייה נעשית ראשונה כמי שנקלטה או שנשרפה ופטור ואמר רבא הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת והעבירה דרך עליה חייב ואמאי הא לא נח כגון שהעבירה תוך שלשה

והאמר רבא תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו לא קשיא כאן בזורק כאן במעביר

תנו רבנן הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחד חייב בשתי העלמות פטור רבי יוסי אומר בהעלם אחד לרשות אחד חייב לשתי רשויות פטור אמר רבה והוא שיש חיוב חטאת ביניהם אבל כרמלית לא

אביי אמר אפילו כרמלית אבל פיסלא לא ורבא אמר אפילו פיסלא ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא רשות שבת כרשות גיטין דמיא:

כחול כדי לכחול עין אחת עין אחת: הא לא כחלי אמר רב הונא שכן צנועות כוחלות עין אחת מיתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר כחול אם לרפואה כדי לכחול עין אחת אם לקשט בשתי עינים תרגמא הילל בריה דרבי שמואל בר נחמני כי תניא ההוא בעירניות:

(שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן: תנא כדי ליתן על פי נקב קטן של יין):

דבק כדי ליתן בראש השפשף: תנא כדי ליתן בראש שפשף שבראש קנה של ציידין:

זפת וגפרית כדי לעשות כו׳: תנא כדי לעשות נקב קטן:

חרסית כדי לעשות פי כור כו׳: למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש דתנן רבי יהודה אומר כדי ליטול הימנו מדת מנעל לקטן אימא כדי לסוד פיטפוט כירה קטנה:

(סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב):

תנו רבנן המוציא שיער כדי לגבל בו את הטיט [טיט] לעשות פי כור של צורפי זהב:

סיד כדי לסוד: תנא כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות אמר רב יהודה אמר רב בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו [לשנים] בנות עניים טופלות אותן בסיד בנות עשירים טופלות אותן בסולת בנות מלכים טופלות אותן בשמן המור שנאמר ששה חדשים בשמן המור מאי שמן המור רב הונא בר חייא אמר סטכת רב ירמיה בר אבא אמר שמן זית שלא הביאה שליש תניא רבי יהודה אומר אנפיקנון שמן זית שלא הביאה שליש ולמה סכין אותו שמשיר את השיער ומעדן הבשר

רב ביבי הויא ליה ברתא טפלה אבר אבר שקל בה ארבע מאות זוזי הוה ההוא גוי בשבבותיה הויא ליה ברתא טפלה בחד זימנא ומתה אמר קטל רב ביבי לברתי אמר רב נחמן רב ביבי דשתי שיכרא בעיין בנתיה טפלא אנן דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתן טפלא:

רבי יהודה אומר כדי לסוד כלכול מאי כלכול ומאי אנדיפי אמר רב צידעא ובת צידעא למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש זוטא מדרבנן ונפיש מדרבי נחמיה מיתיבי אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בחבוט ודברי רבי נחמיה בביצת הסיד ואי סלקא דעתך צידעא ובת צידעא אידי ואידי חבוט אלא אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי אמי אאנדיפא

מתקיף לה רב כהנא וכי אדם עושה מעותיו אנפרות אלא אמר רב כהנא שנתות כדתנן שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל עד כאן לכבש ואיבעית אימא מאי אנדיפא אפותא וכי הא דההוא בר גליל [דאיקלע לבבל ] דאמרו ליה קום דרוש לנו במעשה מרכבה אמר להו אדרוש לכו כדדרש רבי נחמיה לחבריה ונפקא ערעיתא מן כותל ומחתיה באנדיפי ומית ואמרו ליה מן דיליה דא ליה:

מתני׳ אדמה כחותם המרצופין דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים כחותם האיגרות זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד קנה כדי לעשות קולמוס ואם היה עבה או מרוסס כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס:

גמ׳ על מלא כף סיד תנא כדי ליתן על פי כף של סיידין מאן תנא דחול מעלי ליה לסיד אמר רב חסדא רבי יהודה היא דתניא לא יסוד אדם את ביתו בסיד אלא אם כן עירב בו תבן או חול רבי יהודה אומר תבן מותר חול אסור מפני שהוא טרכסיד רבא אמר אפילו תימא רבנן קילקולו זהו תיקונו:

קנה כדי לעשות קולמוס: תנא קולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו בעי רב אשי קשר העליון או קשר התחתון תיקו:

ואם היה עבה כו׳: תנא טרופה בשמן ונתונה באילפס אמר ליה מר בריה דרבינא לבריה מי שמיע לך ביצה קלה מאי היא אמר ליה ביעתא דצילצלא מאי טעמא משום דזוטרא אימא דציפרתא אישתיק אמר ליה מידי שמיע לך בהא [אמר ליה הכי] אמר רב ששת ביצת תרנגולת ומאי קרו לה ביצה קלה שיערו חכמים אין לך ביצה קלה לבשל יותר מביצת תרנגולת ומאי שנא כל שיעורי שבת כגרוגרת והכא כביצה אמר ליה הכי אמר רב נחמן כגרוגרת מביצה קלה:

Scroll To Top