Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ג במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

ה׳ בסיון תש״פ | 28 מאי 2020

שבת פג

השיעורים השבוע מוקדשים על ידי ג'וי בנטר לעילוי נשמת מרים דוד, מלכה בת מיכאל ואסתר ז"ל. 

השיעור היום מוקדש ליום הולדתו ה-40 של ג'פרי כהן. מזל טוב!

רבה ור' אלעזר חולקים בדרכים שעבודה זרה מעביר טומאה. הגמרא מתעמקת בשתי השיטות ומקשה על שיטת רבה מכמה מקורות. כמה שאלות נשאלות בקשר לאברים של אלילים האם מקבלים טומאה ומה השיעור המינמילי שבו עבודה זרה יכול לטמא. מניין שספינה אינה מקבלת טומאה? שתי תשובות ניתנות והגמרא מדברת על הנפקא מינות ביניהם. הגמרא מסיימת עם החשיבות שלא להיעדר מבית המדרש אפילו שעה אחת ועל חשיבותה של לימוד תורה לאורך כל החיים.

ורבי עקיבא למאי הלכתא איתקש לנדה למשא לוקשיה לנבלה אין הכי נמי אלא מה נדה אינה לאברין אף עבודה זרה אינה לאברין אלא הא דבעי רב חמא בר גוריא עבודה זרה ישנה לאברים או אינה לאברים תיפשוט ליה מהא בין לרבנן בין לרבי עקיבא דאינה לאברים רב חמא בר גוריא כרבה מתני ובעי לה אליבא דרבי עקיבא

מיתיבי עבודה זרה כשרץ ומשמשיה כשרץ רבי עקיבא אומר עבודה זרה כנדה ומשמשיה כשרץ בשלמא לרבי אלעזר ניחא אלא לרבה קשיא אמר לך רבה מי אלימא ממתניתין דקתני עציו ואבניו ועפריו מטמאין כשרץ ואוקימנא מאי כשרץ דלא מטמא באבן מסמא הכא נמי דלא מטמא באבן מסמא

מיתיבי גוי וגויה עבודה זרה ומשמשיה הן ולא היסטן רבי עקיבא אומר הן והיסטן בשלמא לרבי אלעזר ניחא אלא לרבה קשיא אמר לך רבה וליטעמיך גוי וגויה נמי הן ולא היסטן והתניא דבר אל בני ישראל וגו׳ בני ישראל מטמאין בזיבה ואין גוים מטמאין בזיבה אבל גזרו עליהן שיהו כזבין לכל דבריהן

אלא רבה מתרץ לטעמיה גוי וגויה הן והיסטן ואבן מסמא שלהן עבודה זרה היא והיסטה אבל לא אבן מסמא שלה רבי עקיבא אומר עבודה זרה היא והסיטה ואבן מסמא שלה ורבי אלעזר מתרץ לטעמיה גוי וגויה הן והיסטן ואבן מסמא שלהן עבודה זרה היא ולא היסטה ורבי עקיבא אומר עבודה זרה היא והסיטה

מתקיף לה רב אשי מאי הן אלא אמר רב אשי הכי קאמר גוי וגויה בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן טמאים עבודה זרה שהסיטה אחרים טהורין אחרים שהסיטו אותה טמאים משמשיה בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן טהורים רבי עקיבא אומר גוי וגויה ועבודה זרה בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן טמאים משמשיה בין הן שהסיטו אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן טהורין

עבודה זרה בשלמא אחרים שהסיטו אותה משכחת לה אלא היא שהסיטה את אחרים היכי משכחת לה אמר רמי בריה דרב ייבא כדתנן הזב בכף מאזנים ואוכלין ומשקין בכף שנייה כרע הזב טמאין

כרעו הן טהורין כמאן אזלא הא דתניא כל הטמאות המסיטות טהורות חוץ מהיסטו של זב שלא מצינו לו חבר בכל התורה כולה לימא דלא כרבי עקיבא דאי כרבי עקיבא איכא נמי עבודה זרה אפילו תימא רבי עקיבא תנא זב וכל דדמי ליה

בעי רב חמא בר גוריא עבודה זרה ישנה לאברים או אינה לאברים היכא דהדיוט יכול להחזירה לא תיבעי לך דכמאן דמחברת דמי כי תיבעי לך היכא דאין הדיוט יכול להחזירה מאי כיון דאין הדיוט יכול להחזירה כמאן דמתברא דמי או דילמא הא לא מחסרה ואיכא דבעי לה להך גיסא היכא דאין הדיוט יכול להחזירה לא תיבעי לך דכמאן דמתברא דמי כי תבעי לך היכא דהדיוט יכול להחזירה מאי כיון דהדיוט יכול להחזירה כמאן דמחברא דמי או דילמא השתא מיהא קשלפה ושריא תיקו

בעי רב אחדבוי בר אמי עבודה זרה פחותה מכזית מהו מתקיף לה רב יוסף למאי אילימא לענין איסורא לא יהא אלא זבוב בעל עקרון דתניא וישימו (להן) בעל ברית לאלהים זה זבוב בעל עקרון מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בתוך כיסו כיון שזוכרה מוציאה מתוך כיסו ומחבקה ומנשקה אלא לענין טומאה מאי כיון דאיתקיש לשרץ מה שרץ בכעדשה אף עבודה זרה נמי בכעדשה או דילמא הא איתקיש למת מה מת בכזית אף עבודה זרה בכזית

אמר רב אויא ואיתימא רבה בר עולא תא שמע דתניא עבודה זרה פחותה מכזית אין בה טומאה כל עיקר שנאמר וישלך את עפרה (אל) קבר בני העם מה מת בכזית אף עבודה זרה בכזית

ורבנן למאי הלכתא איתקש לשרץ דלא מטמא במשא לנדה דאינה לאברין למת דלא מטמא בכעדשה אימא לחומרא למאי הלכתא אקשה רחמנא לשרץ לטמויי בכעדשה לנדה לטמויי באבן מסמא אקשה רחמנא למת לטמויי באהל טומאת עבודה זרה דרבנן היא וקולא וחומרא לקולא מקשינן לחומרא לא מקשינן:

מתני׳ מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר דרך אניה בלב ים:

גמ׳ פשיטא אניה בלב ים היא הא קא משמע לן כים מה ים טהור אף ספינה טהורה תניא חנניה אומר נלמדה משק מה שק מיטלטל מלא וריקן אף כל מיטלטל מלא וריקן לאפוקי ספינה דאינה מיטלטלת מלא וריקן

מאי בינייהו איכא בינייהו ספינה של חרס מאן דאמר אניה בלב ים הא נמי בלב ים היא למאן דאמר כשק הנך (היא) דכתיבי גבי שק דאי מיטלטלת מלא וריקן אין אי לא לא אבל ספינה של חרס אף על גב דאינה מיטלטלת מלא וריקן

אי נמי ספינת הירדן למאן דאמר אניה בלב ים היא הא נמי אניה בלב ים היא למאן דאמר מיטלטלת מלא וריקן הא נמי מיטלטלת מלא וריקן דאמר רבי חנינא בן עקביא מפני מה אמרו ספינת הירדן טמאה מפני שטוענים אותה ביבשה ומורידין אותה למים אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ואפילו שעה אחת שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה עד שבא רבי חנינא בן עקביא ופירשה

אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה אמר ריש לקיש אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל אמר רבא

להעמיק בדף

5

גפת 13: פרק חדש ומוזר והכנה לחג מתן תורה

בעזרת ה' גפת 13: פרק חדש ומוזר והכנה לחג מתן תורה נפרדנו השבוע מפרק שמיני "המוציא יין" והתחלנו את פרק תשיעי "אמר רבי עקיבא". בהמשך הפרק בדף פז יתחילו רצף של סוגיות הלכתיות ואגדיות הנוגעות למתן תורה, ואנו השבוע ערב מתן תורה נמצאות עדיין בדפים שקודמים להם.. אנחנו ממליצות המלצה חמה ללומדות הדף היומי לקפוץ…

שבת פג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת פג

ורבי עקיבא למאי הלכתא איתקש לנדה למשא לוקשיה לנבלה אין הכי נמי אלא מה נדה אינה לאברין אף עבודה זרה אינה לאברין אלא הא דבעי רב חמא בר גוריא עבודה זרה ישנה לאברים או אינה לאברים תיפשוט ליה מהא בין לרבנן בין לרבי עקיבא דאינה לאברים רב חמא בר גוריא כרבה מתני ובעי לה אליבא דרבי עקיבא

מיתיבי עבודה זרה כשרץ ומשמשיה כשרץ רבי עקיבא אומר עבודה זרה כנדה ומשמשיה כשרץ בשלמא לרבי אלעזר ניחא אלא לרבה קשיא אמר לך רבה מי אלימא ממתניתין דקתני עציו ואבניו ועפריו מטמאין כשרץ ואוקימנא מאי כשרץ דלא מטמא באבן מסמא הכא נמי דלא מטמא באבן מסמא

מיתיבי גוי וגויה עבודה זרה ומשמשיה הן ולא היסטן רבי עקיבא אומר הן והיסטן בשלמא לרבי אלעזר ניחא אלא לרבה קשיא אמר לך רבה וליטעמיך גוי וגויה נמי הן ולא היסטן והתניא דבר אל בני ישראל וגו׳ בני ישראל מטמאין בזיבה ואין גוים מטמאין בזיבה אבל גזרו עליהן שיהו כזבין לכל דבריהן

אלא רבה מתרץ לטעמיה גוי וגויה הן והיסטן ואבן מסמא שלהן עבודה זרה היא והיסטה אבל לא אבן מסמא שלה רבי עקיבא אומר עבודה זרה היא והסיטה ואבן מסמא שלה ורבי אלעזר מתרץ לטעמיה גוי וגויה הן והיסטן ואבן מסמא שלהן עבודה זרה היא ולא היסטה ורבי עקיבא אומר עבודה זרה היא והסיטה

מתקיף לה רב אשי מאי הן אלא אמר רב אשי הכי קאמר גוי וגויה בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן טמאים עבודה זרה שהסיטה אחרים טהורין אחרים שהסיטו אותה טמאים משמשיה בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן טהורים רבי עקיבא אומר גוי וגויה ועבודה זרה בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן טמאים משמשיה בין הן שהסיטו אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן טהורין

עבודה זרה בשלמא אחרים שהסיטו אותה משכחת לה אלא היא שהסיטה את אחרים היכי משכחת לה אמר רמי בריה דרב ייבא כדתנן הזב בכף מאזנים ואוכלין ומשקין בכף שנייה כרע הזב טמאין

כרעו הן טהורין כמאן אזלא הא דתניא כל הטמאות המסיטות טהורות חוץ מהיסטו של זב שלא מצינו לו חבר בכל התורה כולה לימא דלא כרבי עקיבא דאי כרבי עקיבא איכא נמי עבודה זרה אפילו תימא רבי עקיבא תנא זב וכל דדמי ליה

בעי רב חמא בר גוריא עבודה זרה ישנה לאברים או אינה לאברים היכא דהדיוט יכול להחזירה לא תיבעי לך דכמאן דמחברת דמי כי תיבעי לך היכא דאין הדיוט יכול להחזירה מאי כיון דאין הדיוט יכול להחזירה כמאן דמתברא דמי או דילמא הא לא מחסרה ואיכא דבעי לה להך גיסא היכא דאין הדיוט יכול להחזירה לא תיבעי לך דכמאן דמתברא דמי כי תבעי לך היכא דהדיוט יכול להחזירה מאי כיון דהדיוט יכול להחזירה כמאן דמחברא דמי או דילמא השתא מיהא קשלפה ושריא תיקו

בעי רב אחדבוי בר אמי עבודה זרה פחותה מכזית מהו מתקיף לה רב יוסף למאי אילימא לענין איסורא לא יהא אלא זבוב בעל עקרון דתניא וישימו (להן) בעל ברית לאלהים זה זבוב בעל עקרון מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בתוך כיסו כיון שזוכרה מוציאה מתוך כיסו ומחבקה ומנשקה אלא לענין טומאה מאי כיון דאיתקיש לשרץ מה שרץ בכעדשה אף עבודה זרה נמי בכעדשה או דילמא הא איתקיש למת מה מת בכזית אף עבודה זרה בכזית

אמר רב אויא ואיתימא רבה בר עולא תא שמע דתניא עבודה זרה פחותה מכזית אין בה טומאה כל עיקר שנאמר וישלך את עפרה (אל) קבר בני העם מה מת בכזית אף עבודה זרה בכזית

ורבנן למאי הלכתא איתקש לשרץ דלא מטמא במשא לנדה דאינה לאברין למת דלא מטמא בכעדשה אימא לחומרא למאי הלכתא אקשה רחמנא לשרץ לטמויי בכעדשה לנדה לטמויי באבן מסמא אקשה רחמנא למת לטמויי באהל טומאת עבודה זרה דרבנן היא וקולא וחומרא לקולא מקשינן לחומרא לא מקשינן:

מתני׳ מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר דרך אניה בלב ים:

גמ׳ פשיטא אניה בלב ים היא הא קא משמע לן כים מה ים טהור אף ספינה טהורה תניא חנניה אומר נלמדה משק מה שק מיטלטל מלא וריקן אף כל מיטלטל מלא וריקן לאפוקי ספינה דאינה מיטלטלת מלא וריקן

מאי בינייהו איכא בינייהו ספינה של חרס מאן דאמר אניה בלב ים הא נמי בלב ים היא למאן דאמר כשק הנך (היא) דכתיבי גבי שק דאי מיטלטלת מלא וריקן אין אי לא לא אבל ספינה של חרס אף על גב דאינה מיטלטלת מלא וריקן

אי נמי ספינת הירדן למאן דאמר אניה בלב ים היא הא נמי אניה בלב ים היא למאן דאמר מיטלטלת מלא וריקן הא נמי מיטלטלת מלא וריקן דאמר רבי חנינא בן עקביא מפני מה אמרו ספינת הירדן טמאה מפני שטוענים אותה ביבשה ומורידין אותה למים אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ואפילו שעה אחת שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה עד שבא רבי חנינא בן עקביא ופירשה

אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה אמר ריש לקיש אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל אמר רבא

Scroll To Top