הדף היומי
שבת פז
השיעור היום מוקדש על ידי שרה רובינסון לעילוי נשמת אביה, משה נחום בן חנה לייבא ויעקב ז”ל.
הגמרא מסבירה איך ר’ יוסי וחמכים מגיעים לתאריכים שונים ליום שקיבלו בני ישראל את התורה יחד עם זאת הויכוח לכמה ימים פירשו הגברים מנשותיהם לפני מתן תורה. לפי ר’ יוסי, הקב”ה צוה שיפרישו יומיים אבל משה הוסיף עוד יום מדעתו. זה אחד משלושה דברים שמשה הוסיף מדעתו הקב”ה הסכים על ידו. שניים האחרים הם: פירש מאשתו ציפורה לאחר מתן תורה ושיבר את הלוחות. מניין לנו שבכל אחד מהם הקב”ה הסכים איתו? הגמרא מביאה מקורות להקשות גם על ר’ יוסי וגם על חכמים. מהן הדעות השונות בעניין מה עשה משה בשלושת הימים הראשונים מהגעת בני ישראל להר סיני? האם קודם פירש את העונשים ואז את השכר או להיפך? או האם הוא רק אמר להם להגבל את ההר ביום השלישי (ופסוק זה לא נמצא במקום הנכון כי מופיע אחר כך בסדר הפסוקים? כל הדעות השונות נלמדו מהמילה “שלישי” בברייתא. הגמרא מביאה עוד ברייתא להקשות על רבנן – שישי שישי בחודש ושישי בשבת. מה לומדים מהשישי הראשון שלכאורה מיותרת כמו שהיה מקודם עם “שלישי”? יש מחלוקת בנושא שמבוססת על מחלוקת אחרת – האם נצטוו במרה על מצוות שבת? הגמרא עוד מקורות שמקשים על ר’ יוסי וחכמים, כולל מקור שיש בו סתירה לשתי הדעות בחישוב הימים של אותה שנה.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
בתלתא אמר להו מצות הגבלה בארבעה עבוד פרישה ורבנן סברי בתרי בשבא איקבע ירחא בתרי בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי בארבעה אמר להו מצות הגבלה בחמישי עבוד פרישה מיתיבי וקדשתם היום ומחר קשיא לרבי יוסי
אמר לך רבי יוסי יום אחד הוסיף משה מדעתו דתניא שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקדוש ברוך הוא עמו הוסיף יום אחד מדעתו ופירש מן האשה ושבר את הלוחות
הוסיף יום אחד מדעתו מאי דריש היום ומחר היום כמחר מה למחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפקא ליה שמע מינה תרי יומי לבר מהאידנא ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא
ופירש מן האשה מאי דריש נשא קל וחומר בעצמו אמר ומה ישראל שלא דברה שכינה עמהן אלא שעה אחת וקבע להן זמן אמרה תורה והיו נכנים וגו׳ אל תגשו אני שכל שעה ושעה שכינה מדברת עמי ואינו קובע לי זמן על אחת כמה וכמה ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו דכתיב לך אמר להם שובו לכם לאהליכם וכתיב בתריה ואתה פה עמד עמדי ואית דאמרי פה אל פה אדבר בו
שבר את הלוחות מאי דריש אמר ומה פסח שהוא אחד מתריג מצות אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה [כאן] וישראל משומדים על אחת כמה וכמה ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו שנאמר אשר שברת ואמר ריש לקיש יישר כחך ששברת
תא שמע והיו נכנים ליום השלישי קשיא לרבי יוסי הא אמרינן יום אחד הוסיף משה מדעתו תא שמע שלישי שלישי בחדש ושלישי בשבת קשיא לרבנן אמרי לך רבנן הא מני רבי יוסי היא
שלישי למאי לכדתניא וישב משה את דברי העם אל ה׳ וכתיב ויגד משה את דברי העם אל ה׳
מה אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ומה אמר להם משה לישראל ומה אמרו ישראל למשה ומה השיב משה לפני הגבורה זו מצות הגבלה דברי רבי יוסי בר יהודה רבי אומר בתחילה פירש עונשה דכתיב וישב משה דברים שמשבבין דעתו של אדם ולבסוף פירש מתן שכרה דכתיב ויגד משה דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה ואיכא דאמרי בתחילה פירש מתן שכרה דכתיב וישב משה דברים שמשיבין דעתו של אדם ולבסוף פירש עונשה דכתיב ויגד משה דברים שקשין לאדם כגידין
תא שמע ששי ששי בחודש ששי בשבת קשיא לרבנן הא נמי רבי יוסי היא ששי למאי רבא אמר
לחנייתן רב אחא בר יעקב אמר למסען וקמיפלגי בשבת דמרה דכתיב כאשר צוך ה׳ אלהיך ואמר רב יהודה אמר רב כאשר צוך במרה מר סבר אשבת איפקוד אתחומין לא איפקוד ומר סבר אתחומין נמי איפקוד
תא שמע ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם ובחמשה עשר יצאו ולערב לקו בכורות לערב סלקא דעתך אלא מבערב לקו בכורות ואותו היום חמישי בשבת היה מדחמיסר בניסן חמשה בשבת ריש ירחא דאייר שבתא וריש ירחא דסיון חד בשבת קשיא לרבנן
אמרי לך רבנן אייר דההיא שתא עבורי עברוה תא שמע דלא עברוה ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם בחמשה עשר יצאו ולערב לקו בכורות לערב סלקא דעתך אלא אימא מבערב לקו בכורות ואותו היום חמישי בשבת היה השלים ניסן ואירע אייר להיות בשבת
חסר אייר ואירע סיון להיות באחד בשבת קשיא לרבנן הא מני רבי יוסי היא
אמר רב פפא תא שמע ויסעו מאלים ויבאו כל עדת בני ישראל וגו׳ בחמשה עשר יום לחדש השני ואותו היום שבת היה דכתיב ובקר וראיתם את כבוד ה׳ וכתיב ששת ימים תלקטהו ומדחמיסר באייר שבתא ריש ירחא דסיון חד בשבת קשיא לרבנן אמרי לך רבנן אייר דההיא שתא עבורי עברוה
אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי תא שמע ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לעבודה ראשון לירידת האש ראשון לאכילת קדשים ראשון לשכון שכינה ראשון לברך את ישראל ראשון לאיסור הבמות ראשון לחדשים ומדריש ירחא דניסן דהאי שתא חד בשבת דאשתקד [ברביעי] בשבת
דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה הוה ליה ריש ירחא דאייר מעלי שבתא וריש ירחא דסיון שבתא קשיא בין לרבי יוסי בין לרבנן לרבי יוסי שבעה חסרין עבוד
להעמיק בדף
גפ”ת 13: פרק חדש ומוזר והכנה לחג מתן תורה
בעזרת ה’ גפת 13: פרק חדש ומוזר והכנה לחג מתן תורה נפרדנו השבוע מפרק שמיני “המוציא יין” והתחלנו את פרק תשיעי “אמר רבי עקיבא”. בהמשך הפרק בדף פז יתחילו רצף של סוגיות הלכתיות ואגדיות הנוגעות למתן תורה, ואנו השבוע ערב מתן תורה נמצאות עדיין בדפים שקודמים להם.. אנחנו ממליצות המלצה חמה ללומדות הדף היומי לקפוץ…
שבת פז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
בתלתא אמר להו מצות הגבלה בארבעה עבוד פרישה ורבנן סברי בתרי בשבא איקבע ירחא בתרי בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי בארבעה אמר להו מצות הגבלה בחמישי עבוד פרישה מיתיבי וקדשתם היום ומחר קשיא לרבי יוסי
אמר לך רבי יוסי יום אחד הוסיף משה מדעתו דתניא שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקדוש ברוך הוא עמו הוסיף יום אחד מדעתו ופירש מן האשה ושבר את הלוחות
הוסיף יום אחד מדעתו מאי דריש היום ומחר היום כמחר מה למחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפקא ליה שמע מינה תרי יומי לבר מהאידנא ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא
ופירש מן האשה מאי דריש נשא קל וחומר בעצמו אמר ומה ישראל שלא דברה שכינה עמהן אלא שעה אחת וקבע להן זמן אמרה תורה והיו נכנים וגו׳ אל תגשו אני שכל שעה ושעה שכינה מדברת עמי ואינו קובע לי זמן על אחת כמה וכמה ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו דכתיב לך אמר להם שובו לכם לאהליכם וכתיב בתריה ואתה פה עמד עמדי ואית דאמרי פה אל פה אדבר בו
שבר את הלוחות מאי דריש אמר ומה פסח שהוא אחד מתריג מצות אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה [כאן] וישראל משומדים על אחת כמה וכמה ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו שנאמר אשר שברת ואמר ריש לקיש יישר כחך ששברת
תא שמע והיו נכנים ליום השלישי קשיא לרבי יוסי הא אמרינן יום אחד הוסיף משה מדעתו תא שמע שלישי שלישי בחדש ושלישי בשבת קשיא לרבנן אמרי לך רבנן הא מני רבי יוסי היא
שלישי למאי לכדתניא וישב משה את דברי העם אל ה׳ וכתיב ויגד משה את דברי העם אל ה׳
מה אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ומה אמר להם משה לישראל ומה אמרו ישראל למשה ומה השיב משה לפני הגבורה זו מצות הגבלה דברי רבי יוסי בר יהודה רבי אומר בתחילה פירש עונשה דכתיב וישב משה דברים שמשבבין דעתו של אדם ולבסוף פירש מתן שכרה דכתיב ויגד משה דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה ואיכא דאמרי בתחילה פירש מתן שכרה דכתיב וישב משה דברים שמשיבין דעתו של אדם ולבסוף פירש עונשה דכתיב ויגד משה דברים שקשין לאדם כגידין
תא שמע ששי ששי בחודש ששי בשבת קשיא לרבנן הא נמי רבי יוסי היא ששי למאי רבא אמר
לחנייתן רב אחא בר יעקב אמר למסען וקמיפלגי בשבת דמרה דכתיב כאשר צוך ה׳ אלהיך ואמר רב יהודה אמר רב כאשר צוך במרה מר סבר אשבת איפקוד אתחומין לא איפקוד ומר סבר אתחומין נמי איפקוד
תא שמע ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם ובחמשה עשר יצאו ולערב לקו בכורות לערב סלקא דעתך אלא מבערב לקו בכורות ואותו היום חמישי בשבת היה מדחמיסר בניסן חמשה בשבת ריש ירחא דאייר שבתא וריש ירחא דסיון חד בשבת קשיא לרבנן
אמרי לך רבנן אייר דההיא שתא עבורי עברוה תא שמע דלא עברוה ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם בחמשה עשר יצאו ולערב לקו בכורות לערב סלקא דעתך אלא אימא מבערב לקו בכורות ואותו היום חמישי בשבת היה השלים ניסן ואירע אייר להיות בשבת
חסר אייר ואירע סיון להיות באחד בשבת קשיא לרבנן הא מני רבי יוסי היא
אמר רב פפא תא שמע ויסעו מאלים ויבאו כל עדת בני ישראל וגו׳ בחמשה עשר יום לחדש השני ואותו היום שבת היה דכתיב ובקר וראיתם את כבוד ה׳ וכתיב ששת ימים תלקטהו ומדחמיסר באייר שבתא ריש ירחא דסיון חד בשבת קשיא לרבנן אמרי לך רבנן אייר דההיא שתא עבורי עברוה
אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי תא שמע ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לעבודה ראשון לירידת האש ראשון לאכילת קדשים ראשון לשכון שכינה ראשון לברך את ישראל ראשון לאיסור הבמות ראשון לחדשים ומדריש ירחא דניסן דהאי שתא חד בשבת דאשתקד [ברביעי] בשבת
דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה הוה ליה ריש ירחא דאייר מעלי שבתא וריש ירחא דסיון שבתא קשיא בין לרבי יוסי בין לרבנן לרבי יוסי שבעה חסרין עבוד
