Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט באדר תש״פ | 15 מרץ 2020

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

שבת ט

השיעור מוקדש על ידי פאל גומפרס וג'ודי דושי לכבוד רות כהנא על החברות רבות השנים ועל ההשראה.

התוספתא הביאה דעה של אחרים שדין אסקופה תלוי אם הפתח פחוח או סגור – פתוח כלפנים, סגור כבחוץ. הגמרא שואלת איך אפשר אם אין שם לחי להחשיב אותו כלפנים – הרי רב אמר שאם יש לחי בתוך הפתח, צריך עוד לחי כדי להתיר את הפתח. הגמרא מביאה שני תירוצים – או מדובר באסקופה של מבוי שמקורה ואומרים פי תקרה יורד וסותם – אבל רק במקרה שהדלת פתוחה. או מדובר באספוקת בית שרחבה 4×4 אבל יש שתי קורות עם רווח ביניהם פחות משלושה טפחים והדלת בדיוק באמצע שתי הקורות. כשהדלת פתוחה אומרים לבוד ופי תקרה יורד וסותם ואז כאילו הכל בפנים. כשהדלת סגור, אי אפשר לחבר בין שתי הקורות ולכן הדלת הופך להיות לקיר והקורה שבחוץ לא. אם האספוקה רשות היחיד בפני עצמו, אי אפשר להעביר מרשות היחיד אליו כי אין מעבירים מרשות היחיד לרשות היחיד משום גזירה. המשנה הבאה מונה דברים שאסור לעשותם ביום חול כשמגיע זמן מנחה כדי שלא ישכח להתפלל. האם מדובר על מנחה גדולה או מנחה קטנה? למרות שאסור להתחיל, אם התחילו, לא צריכים להספיק. מה נחשב התחלת מעשים אלו?

This post is also available in English

דרך עליו חייב התם לא נח הכא נח:

אחרים אומרים אסקופה משמשת שתי רשויות בזמן שהפתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ

ואף על גב דלית ליה לחי והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו

וכי תימא דלית ביה ארבעה על ארבעה והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח אף על פי שאין בו ארבעה על ארבעה צריך לחי אחר להתירו

אמר רב יהודה אמר רב הכא באיסקופת מבוי עסקינן חציו מקורה וחציו שאינו מקורה וקירויו כלפי פנים פתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ

רב אשי אמר לעולם באיסקופת בית עסקינן וכגון שקירה בשתי קורות שאין בזו ארבעה ואין בזו ארבעה ואין בין זו לזו שלשה ודלת באמצע פתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ:

ואם היתה איסקופה גבוהה עשרה ורחבה ארבעה הרי זו רשות לעצמה מסייע ליה לרב יצחק בר אבדימי דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברשות היחיד גבוה עשרה ורחב ארבעה אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברשות הרבים:


מתני׳ לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין מפסיקין לקרות קריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה:

גמ׳ הי סמוך למנחה אילימא למנחה גדולה אמאי לא האיכא שהות ביום טובא אלא סמוך למנחה קטנה

אם התחילו אין מפסיקין נימא תיהוי תיובתא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה

לא לעולם סמוך למנחה גדולה ובתספורת בן אלעשה ולא למרחץ לכולא מילתא דמרחץ ולא לבורסקי לבורסקי גדולה ולא לאכול בסעודה גדולה ולא לדין בתחלת דין

רב אחא בר יעקב אמר לעולם בתספורת דידן לכתחילה אמאי לא ישב גזירה שמא ישבר הזוג ולא למרחץ להזיע בעלמא לכתחלה אמאי לא גזירה שמא יתעלפה ולא לבורסקי לעיוני בעלמא לכתחלה אמאי לא דילמא חזי פסידא בזביניה ומטריד ולא לאכול בסעודה קטנה לכתחלה אמאי לא דילמא אתי לאמשוכי ולא לדין בגמר הדין לכתחלה אמאי לא דילמא חזי טעמא וסתר דינא

מאימתי התחלת תספורת אמר רב אבין משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו ומאימתי התחלת מרחץ אמר רב אבין משיערה מעפרתו הימנו ומאימתי התחלת בורסקי משיקשור בין כתיפיו ומאימתי התחלת אכילה רב אמר משיטול ידיו ורבי חנינא אמר משיתיר חגורה

ולא פליגי הא לן והא להו

אמר אביי הני חברין בבלאי למאן דאמר תפלת ערבית רשות כיון דשרא ליה המייניה לא מטרחינן ליה ולמאן דאמר חובה מטרחינן ליה והא תפלת מנחה דלכולי עלמא חובה היא ותנן אם התחילו אין מפסיקין ואמר רבי חנינא משיתיר חגורו



  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

דף משלהן- thumbnail (1)

איך נראה הבית שלכם בערב שבת? -דף משלהן- פרק 7

איך נראה הבית שלכם בערב שבת? מה אתן מספיקות בנחת, ומה בלחץ? שירה וחמוטל דנות בזמן החמקמק של אחה"צ, לפני מנחה, ואיך נכנסים לשבת…

דף משלהן, פרק 7
עם שירה מירוויס מרילי ו חמוטל שובל

שבת ט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת ט

דרך עליו חייב התם לא נח הכא נח:

אחרים אומרים אסקופה משמשת שתי רשויות בזמן שהפתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ

ואף על גב דלית ליה לחי והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו

וכי תימא דלית ביה ארבעה על ארבעה והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח אף על פי שאין בו ארבעה על ארבעה צריך לחי אחר להתירו

אמר רב יהודה אמר רב הכא באיסקופת מבוי עסקינן חציו מקורה וחציו שאינו מקורה וקירויו כלפי פנים פתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ

רב אשי אמר לעולם באיסקופת בית עסקינן וכגון שקירה בשתי קורות שאין בזו ארבעה ואין בזו ארבעה ואין בין זו לזו שלשה ודלת באמצע פתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ:

ואם היתה איסקופה גבוהה עשרה ורחבה ארבעה הרי זו רשות לעצמה מסייע ליה לרב יצחק בר אבדימי דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברשות היחיד גבוה עשרה ורחב ארבעה אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברשות הרבים:


מתני׳ לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין מפסיקין לקרות קריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה:

גמ׳ הי סמוך למנחה אילימא למנחה גדולה אמאי לא האיכא שהות ביום טובא אלא סמוך למנחה קטנה

אם התחילו אין מפסיקין נימא תיהוי תיובתא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה

לא לעולם סמוך למנחה גדולה ובתספורת בן אלעשה ולא למרחץ לכולא מילתא דמרחץ ולא לבורסקי לבורסקי גדולה ולא לאכול בסעודה גדולה ולא לדין בתחלת דין

רב אחא בר יעקב אמר לעולם בתספורת דידן לכתחילה אמאי לא ישב גזירה שמא ישבר הזוג ולא למרחץ להזיע בעלמא לכתחלה אמאי לא גזירה שמא יתעלפה ולא לבורסקי לעיוני בעלמא לכתחלה אמאי לא דילמא חזי פסידא בזביניה ומטריד ולא לאכול בסעודה קטנה לכתחלה אמאי לא דילמא אתי לאמשוכי ולא לדין בגמר הדין לכתחלה אמאי לא דילמא חזי טעמא וסתר דינא

מאימתי התחלת תספורת אמר רב אבין משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו ומאימתי התחלת מרחץ אמר רב אבין משיערה מעפרתו הימנו ומאימתי התחלת בורסקי משיקשור בין כתיפיו ומאימתי התחלת אכילה רב אמר משיטול ידיו ורבי חנינא אמר משיתיר חגורה

ולא פליגי הא לן והא להו

אמר אביי הני חברין בבלאי למאן דאמר תפלת ערבית רשות כיון דשרא ליה המייניה לא מטרחינן ליה ולמאן דאמר חובה מטרחינן ליה והא תפלת מנחה דלכולי עלמא חובה היא ותנן אם התחילו אין מפסיקין ואמר רבי חנינא משיתיר חגורו


גלול כלפי מעלה