Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ג בסיון תש״פ | 5 יוני 2020

שבת צא

השיעור מוקדש לעילוי נשמת אוריאל פוזיילוב בן מרים ואברהם ז"ל על ידי בתו נאוה פלש ולעילוי נשמת אמה, רבקה בת חיים ופשקה ז"ל על ידי ידי בתה ריי גודווטש.

עד כמה אנו לוקחים העניין הסובייקטיבי של מחשבתו של אדם להוצאת חפץ אם זה לא הוצאה סטנדרטית? האם אפילו לפטור מישהו? אם אני מצניעה חפץ, האם אחרים חייבים אם מוציאים בשיעור לא סטנדרטי? מה אם אני משנה את דעתי באמצע בין העקירה להנחה – האם זה משפיע על החיוב? רבא שואל מביא הרבה סיטואציות ושואל שאלות בקשר לעניין הזה. אם הבאתי משהו מרשות היחיד לרשות הרבים אבל בדרך שמתי על האסקופה שנחשב לכרמלית, האם אני חייבת? מה אם לא הנחתי באסקופה? אם הוצאתי סל מרשות היחיד לרשות הרבים אבל חלק עדיין נשאר ברשות היחיד, האם אני חייבת? במה זה תלוי? איך ר' יונחן וחזקיה מבינים בצורה שונה את הסוגיה?

מהו דתימא בטולי בטלה מחשבתו קא משמע לן כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה

אמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי מאיר אף במוציא חטה אחת לזריעה פשיטא כל שהוא תנן מהו דתימא כל שהוא לאפוקי מגרוגרת ולעולם עד דאיכא כזית קא משמע לן מתקיף לה רב יצחק בריה דרב יהודה אלא מעתה חישב להוציא כל ביתו הכי נמי דלא מיחייב עד דמפיק לכוליה התם בטלה דעתו אצל כל אדם:

וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו: מתניתין דלא כרבי שמעון בן אלעזר דתניא כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוכשר לזה והצניעו ובא אחר והוציא נתחייב זה במחשבתו של זה

אמר רבא אמר רב נחמן הוציא כגרוגרת לאכילה ונמלך עליה לזריעה אי נמי לזריעה ונמלך עליה לאכילה חייב פשיטא זיל הכא איכא שיעורא וזיל הכא איכא שיעורא מהו דתימא בעינן עקירה והנחה בחדא מחשבה והא ליכא קא משמע לן

בעי רבא הוציא חצי גרוגרת לזריעה ותפחה ונמלך עליה לאכילה מהו אם תמצי לומר התם הוא דמיחייב דזיל הכא איכא שיעורא וזיל הכא איכא שיעורא הכא כיון דבעידנא דאפקה לא הוה ביה שיעור אכילה לא מיחייב או דילמא כיון דאילו אישתיק ולא חשיב עליה מיחייב אמחשבה דזריעה השתא נמי מיחייב

ואם תמצי לומר כיון דאילו אישתיק ולא חשיב עליה מיחייב אמחשבה דזריעה השתא נמי מיחייב הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה ונמלך עליה לזריעה מהו הכא ודאי כי אישתיק אמחשבה קמייתא לא מיחייב או דילמא בתר השתא אזלינן ומיחייב ואם תמצי לומר בתר השתא אזלינן ומיחייב הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה מהו יש דיחוי לענין שבת או אין דיחוי לענין שבת תיקו:

בעא מיניה רבא מרב נחמן זרק כזית תרומה לבית טמא מהו למאי אי לענין שבת כגרוגרת בעינן אי לענין טומאה כביצה אוכלין בעינן לעולם לענין שבת וכגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין והאי משלימו לביצה מאי מדמצטרף לענין טומאה מיחייב נמי לענין שבת או דילמא כל לענין שבת כגרוגרת בעינן אמר ליה תניתוה אבא שאול אומר שתי הלחם ולחם הפנים שיעורן כגרוגרת ואמאי לימא מדלענין

יוצא בכזית לענין שבת נמי בכזית הכי השתא התם מדאפקיה חוץ לחומת העזרה איפסיל ליה ביוצא אשבת לא מיחייב עד דמפיק ליה לרשות הרבים הכא שבת וטומאה בהדי הדדי קאתיין:

חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו: פשיטא אמר אביי הכא במאי עסקינן כגון שזרקו לאוצר ומקומו ניכר מהו דתימא כיון דמקומו ניכר במילתיה קמייתא קאי קא משמע לן מדזרקיה לאוצר בטולי בטליה:

מתני׳ המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת קופה שהיא מליאה פירות ונתנה על אסקופה החיצונה אף על פי שרוב פירות מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה:

גמ׳ האי אסקופה מאי אילימא אסקופה לרשות הרבים פטור הא קא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים אלא אסקופה רשות היחיד בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור הא קא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים

אלא אסקופה כרמלית והא קא משמע לן טעמא דנח בכרמלית הא לא נח בכרמלית מיחייב מתניתין דלא כבן עזאי דתניא המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב ובן עזאי פוטר:

קופה שהיא מליאה כו׳: אמר חזקיה לא שנו אלא בקופה מליאה קישואין ודלועין אבל מליאה חרדל חייב אלמא קסבר אגד כלי לא שמיה אגד ורבי יוחנן אמר אפילו מליאה חרדל פטור אלמא קסבר אגד כלי שמיה אגד

אמר רבי זירא מתניתין דלא כחזקיה דיקא ודלא כרבי יוחנן דיקא כחזקיה לא דיקא דקתני עד שיוציא את כל הקופה טעמא דכל הקופה הא כל הפירות פטור אלמא קסבר אגד כלי שמיה אגד כרבי יוחנן לא דיקא דקתני אף על פי שרוב פירות בחוץ טעמא דרוב פירות הא כל פירות אף על גב דאגידא קופה מגואי חייב אלמא קסבר אגד כלי לא שמיה אגד

ואלא קשיא חזקיה מתרץ לטעמיה ורבי יוחנן מתרץ לטעמיה חזקיה מתרץ לטעמיה עד שיוציא את כל הקופה במה דברים אמורים בקופה מליאה קישואין ודלועין אבל מליאה חרדל נעשה כמי שהוציא את כל הקופה וחייב רבי יוחנן מתרץ לטעמיה אף על פי שרוב פירות בחוץ ולא רוב פירות בלבד אלא אפילו כל פירות פטור עד שיוציא את כל הקופה

מיתיבי המוציא קופת הרוכלין ונתנה על אסקופה החיצונה אף על פי שרוב מינין בחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה קא סלקא דעתך בצררי קשיא לחזקיה אמר לך חזקיה הכא במאי עסקינן באורנסי

מתיב רב ביבי בר אביי הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת היה מגרר ויוצא פטור שהרי איסור גניבה ואיסור שבת באין כאחד ואי סלקא דעתך אגד כלי שמיה אגד קדים ליה איסור גניבה לאיסור שבת

אי דאפקיה דרך פיו הכי נמי הכא במאי עסקינן דאפקיה דרך שוליו והאיכא מקום חלמה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת צא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת צא

מהו דתימא בטולי בטלה מחשבתו קא משמע לן כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה

אמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי מאיר אף במוציא חטה אחת לזריעה פשיטא כל שהוא תנן מהו דתימא כל שהוא לאפוקי מגרוגרת ולעולם עד דאיכא כזית קא משמע לן מתקיף לה רב יצחק בריה דרב יהודה אלא מעתה חישב להוציא כל ביתו הכי נמי דלא מיחייב עד דמפיק לכוליה התם בטלה דעתו אצל כל אדם:

וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו: מתניתין דלא כרבי שמעון בן אלעזר דתניא כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוכשר לזה והצניעו ובא אחר והוציא נתחייב זה במחשבתו של זה

אמר רבא אמר רב נחמן הוציא כגרוגרת לאכילה ונמלך עליה לזריעה אי נמי לזריעה ונמלך עליה לאכילה חייב פשיטא זיל הכא איכא שיעורא וזיל הכא איכא שיעורא מהו דתימא בעינן עקירה והנחה בחדא מחשבה והא ליכא קא משמע לן

בעי רבא הוציא חצי גרוגרת לזריעה ותפחה ונמלך עליה לאכילה מהו אם תמצי לומר התם הוא דמיחייב דזיל הכא איכא שיעורא וזיל הכא איכא שיעורא הכא כיון דבעידנא דאפקה לא הוה ביה שיעור אכילה לא מיחייב או דילמא כיון דאילו אישתיק ולא חשיב עליה מיחייב אמחשבה דזריעה השתא נמי מיחייב

ואם תמצי לומר כיון דאילו אישתיק ולא חשיב עליה מיחייב אמחשבה דזריעה השתא נמי מיחייב הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה ונמלך עליה לזריעה מהו הכא ודאי כי אישתיק אמחשבה קמייתא לא מיחייב או דילמא בתר השתא אזלינן ומיחייב ואם תמצי לומר בתר השתא אזלינן ומיחייב הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה מהו יש דיחוי לענין שבת או אין דיחוי לענין שבת תיקו:

בעא מיניה רבא מרב נחמן זרק כזית תרומה לבית טמא מהו למאי אי לענין שבת כגרוגרת בעינן אי לענין טומאה כביצה אוכלין בעינן לעולם לענין שבת וכגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין והאי משלימו לביצה מאי מדמצטרף לענין טומאה מיחייב נמי לענין שבת או דילמא כל לענין שבת כגרוגרת בעינן אמר ליה תניתוה אבא שאול אומר שתי הלחם ולחם הפנים שיעורן כגרוגרת ואמאי לימא מדלענין

יוצא בכזית לענין שבת נמי בכזית הכי השתא התם מדאפקיה חוץ לחומת העזרה איפסיל ליה ביוצא אשבת לא מיחייב עד דמפיק ליה לרשות הרבים הכא שבת וטומאה בהדי הדדי קאתיין:

חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו: פשיטא אמר אביי הכא במאי עסקינן כגון שזרקו לאוצר ומקומו ניכר מהו דתימא כיון דמקומו ניכר במילתיה קמייתא קאי קא משמע לן מדזרקיה לאוצר בטולי בטליה:

מתני׳ המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת קופה שהיא מליאה פירות ונתנה על אסקופה החיצונה אף על פי שרוב פירות מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה:

גמ׳ האי אסקופה מאי אילימא אסקופה לרשות הרבים פטור הא קא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים אלא אסקופה רשות היחיד בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור הא קא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים

אלא אסקופה כרמלית והא קא משמע לן טעמא דנח בכרמלית הא לא נח בכרמלית מיחייב מתניתין דלא כבן עזאי דתניא המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב ובן עזאי פוטר:

קופה שהיא מליאה כו׳: אמר חזקיה לא שנו אלא בקופה מליאה קישואין ודלועין אבל מליאה חרדל חייב אלמא קסבר אגד כלי לא שמיה אגד ורבי יוחנן אמר אפילו מליאה חרדל פטור אלמא קסבר אגד כלי שמיה אגד

אמר רבי זירא מתניתין דלא כחזקיה דיקא ודלא כרבי יוחנן דיקא כחזקיה לא דיקא דקתני עד שיוציא את כל הקופה טעמא דכל הקופה הא כל הפירות פטור אלמא קסבר אגד כלי שמיה אגד כרבי יוחנן לא דיקא דקתני אף על פי שרוב פירות בחוץ טעמא דרוב פירות הא כל פירות אף על גב דאגידא קופה מגואי חייב אלמא קסבר אגד כלי לא שמיה אגד

ואלא קשיא חזקיה מתרץ לטעמיה ורבי יוחנן מתרץ לטעמיה חזקיה מתרץ לטעמיה עד שיוציא את כל הקופה במה דברים אמורים בקופה מליאה קישואין ודלועין אבל מליאה חרדל נעשה כמי שהוציא את כל הקופה וחייב רבי יוחנן מתרץ לטעמיה אף על פי שרוב פירות בחוץ ולא רוב פירות בלבד אלא אפילו כל פירות פטור עד שיוציא את כל הקופה

מיתיבי המוציא קופת הרוכלין ונתנה על אסקופה החיצונה אף על פי שרוב מינין בחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה קא סלקא דעתך בצררי קשיא לחזקיה אמר לך חזקיה הכא במאי עסקינן באורנסי

מתיב רב ביבי בר אביי הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת היה מגרר ויוצא פטור שהרי איסור גניבה ואיסור שבת באין כאחד ואי סלקא דעתך אגד כלי שמיה אגד קדים ליה איסור גניבה לאיסור שבת

אי דאפקיה דרך פיו הכי נמי הכא במאי עסקינן דאפקיה דרך שוליו והאיכא מקום חלמה

Scroll To Top