Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

כ׳ בסיון תש״פ | 12 יוני 2020

שבת צח

השיעור היום מוקדש לאילנה רנד על ידי משפחתה. 

לא חייבים על העברת חפץ ברשות הרבים מקורה כי זה לא כמו מה שעשו במדבר. אבל הרי מתחת, בצידי ובין העגלות היה מקורה על ידי הקרשים או על ידי העגלה עצמה ורב אמר בשם רבי חייא שאיזורים אלו נחשבים כרשות הרבים, אז למה לא חייבים ברשות הרבים מקורה? הגמרא נכנסת לכל הפרטים ומידות של העגלות, הקרשים וכו' כדי להגיע לתשובה. יש מחלוקת: האם הקרשים היו אותו רוחב למעלה ולמטה או האם היו רחב מלמטה אמה וצר מלמעלה כאצבע? מהן נפקא מינות לדעות השונות?

פחות מארבע אמות פטור מאי קא משמע לן הא קא משמע לן רשויות מצטרפות ודלא אמרינן קלוטה כמה שהונחה:

אמר רב שמואל בר יהודה אמר רב אבא אמר רב הונא אמר רב המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר איני והא עגלות דמקורות הויין ואמר רב משום רבי חייא עגלות תחתיהן וביניהן וצדיהן רשות הרבים כי קאמר רב בדראתא

מכדי אורכא דעגלה כמה הואי חמש אמין פותיא דקרש כמה הואי אמתא ופלגא כמה מותיב תלתא פשא ליה פלגא דאמתא כי שדי ליה מר ביני וביני כלבוד דמי מי סברת קרשים אפותייהו הוה מנח להו אחודן מנח להו

סוף סוף סומכא דקרש כמה הוי אמתא כמה הוה מותיב ארבעה פשא לה אמתא כי שדי לה מר ביני וביני כלבוד דמי הניחא למאן דאמר קרשים מלמטן עוביין אמה מלמעלן כלין והולכין עד כאצבע שפיר אלא למאן דאמר כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלה עוביין אמה מאי איכא למימר

אמר רב כהנא באטבעי אטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה עגלה גופא מקורה הואי

אמר שמואל ביתדות

תנו רבנן קרשים מלמטן עוביין אמה ומלמעלן כלין והולכין עד כאצבע שנאמר יהיו תמים על ראשו ולהלן הוא אומר תמו נכרתו דברי רבי יהודה רבי נחמיה אומר כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלן עוביין אמה שנאמר יחדיו

והכתיב תמים ההוא דליתו שלמין ולא ליתו דניסרא ואידך נמי הכתיב יחדו ההוא דלא לישלחופינהו מהדדי

בשלמא למאן דאמר כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלן עוביין אמה היינו דכתיב ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעת דאתי פותיא דהני ממלי ליה לסומכא דהני אלא למאן דאמר מלמטן עוביין אמה מלמעלן כלין והולכין עד כאצבע האי עייל והאי נפיק דשפי להו כי טורין:

והבריח התיכן בתוך הקרשים תנא בנס היה עומד

ואת המשכן תעשה עשר יריעת ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה שדי אורכייהו לפותיא דמשכן כמה הויא עשרין ותמני דל עשר לאיגרא פשא להו תשע להאי גיסא ותשע להאי גיסא לרבי יהודה מיגליא אמה דאדנים לרבי נחמיה מיגליא אמה דקרשים

שדי פותייהו לאורכא דמשכן כמה הויא ארבעין דל תלתין לאיגרא פשא להו עשר לרבי יהודה מכסיא אמה דאדנים לרבי נחמיה מיגליא אמה דאדנים

ועשית יריעת עזים לאהל וגו׳ ארך היריעה האחת שלשים באמה וגו׳ שדי אורכייהו לפותיא דמשכן כמה הויא תלתין דל עשר לאיגרא פשא להו עשר להאי גיסא ועשר להאי גיסא לרבי יהודה מיכסיא אמה דאדנים לרבי נחמיה מיגליא אמה דאדנים

תניא נמי הכי והאמה מזה והאמה מזה בעדף לכסות אמה של אדנים דברי רבי יהודה רבי נחמיה אומר לכסות אמה של קרשים שדי פותייהו לאורכיה דמשכן כמה הויא ארבעים וארבע דל תלתין לאיגרא פשא להו ארבע סרי דל תרתי לכפלא דכתיב וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל פשא להו תרתי סרי

בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב חצי היריעה העדפת תסרח אלא לרבי נחמיה מאי תסרח תסרח מחברותיה תנא דבי רבי ישמעאל למה משכן דומה לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה

תנו רבנן חרוצים היו קרשים וחלולים היו האדנים

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

שבת צח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

שבת צח

פחות מארבע אמות פטור מאי קא משמע לן הא קא משמע לן רשויות מצטרפות ודלא אמרינן קלוטה כמה שהונחה:

אמר רב שמואל בר יהודה אמר רב אבא אמר רב הונא אמר רב המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר איני והא עגלות דמקורות הויין ואמר רב משום רבי חייא עגלות תחתיהן וביניהן וצדיהן רשות הרבים כי קאמר רב בדראתא

מכדי אורכא דעגלה כמה הואי חמש אמין פותיא דקרש כמה הואי אמתא ופלגא כמה מותיב תלתא פשא ליה פלגא דאמתא כי שדי ליה מר ביני וביני כלבוד דמי מי סברת קרשים אפותייהו הוה מנח להו אחודן מנח להו

סוף סוף סומכא דקרש כמה הוי אמתא כמה הוה מותיב ארבעה פשא לה אמתא כי שדי לה מר ביני וביני כלבוד דמי הניחא למאן דאמר קרשים מלמטן עוביין אמה מלמעלן כלין והולכין עד כאצבע שפיר אלא למאן דאמר כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלה עוביין אמה מאי איכא למימר

אמר רב כהנא באטבעי אטבעי היכא מנח להו אגבא דעגלה עגלה גופא מקורה הואי

אמר שמואל ביתדות

תנו רבנן קרשים מלמטן עוביין אמה ומלמעלן כלין והולכין עד כאצבע שנאמר יהיו תמים על ראשו ולהלן הוא אומר תמו נכרתו דברי רבי יהודה רבי נחמיה אומר כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלן עוביין אמה שנאמר יחדיו

והכתיב תמים ההוא דליתו שלמין ולא ליתו דניסרא ואידך נמי הכתיב יחדו ההוא דלא לישלחופינהו מהדדי

בשלמא למאן דאמר כשם שמלמטן עוביין אמה כך מלמעלן עוביין אמה היינו דכתיב ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעת דאתי פותיא דהני ממלי ליה לסומכא דהני אלא למאן דאמר מלמטן עוביין אמה מלמעלן כלין והולכין עד כאצבע האי עייל והאי נפיק דשפי להו כי טורין:

והבריח התיכן בתוך הקרשים תנא בנס היה עומד

ואת המשכן תעשה עשר יריעת ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה שדי אורכייהו לפותיא דמשכן כמה הויא עשרין ותמני דל עשר לאיגרא פשא להו תשע להאי גיסא ותשע להאי גיסא לרבי יהודה מיגליא אמה דאדנים לרבי נחמיה מיגליא אמה דקרשים

שדי פותייהו לאורכא דמשכן כמה הויא ארבעין דל תלתין לאיגרא פשא להו עשר לרבי יהודה מכסיא אמה דאדנים לרבי נחמיה מיגליא אמה דאדנים

ועשית יריעת עזים לאהל וגו׳ ארך היריעה האחת שלשים באמה וגו׳ שדי אורכייהו לפותיא דמשכן כמה הויא תלתין דל עשר לאיגרא פשא להו עשר להאי גיסא ועשר להאי גיסא לרבי יהודה מיכסיא אמה דאדנים לרבי נחמיה מיגליא אמה דאדנים

תניא נמי הכי והאמה מזה והאמה מזה בעדף לכסות אמה של אדנים דברי רבי יהודה רבי נחמיה אומר לכסות אמה של קרשים שדי פותייהו לאורכיה דמשכן כמה הויא ארבעים וארבע דל תלתין לאיגרא פשא להו ארבע סרי דל תרתי לכפלא דכתיב וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל פשא להו תרתי סרי

בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב חצי היריעה העדפת תסרח אלא לרבי נחמיה מאי תסרח תסרח מחברותיה תנא דבי רבי ישמעאל למה משכן דומה לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה

תנו רבנן חרוצים היו קרשים וחלולים היו האדנים

Scroll To Top