שבת צט

ונראין קרסין בלולאות ככוכבים ברקיע

תנו רבנן יריעות התחתונות של תכלת ושל ארגמן ושל תולעת שני ושל שש ועליונות של מעשה עזים וגדולה חכמה שנאמרה בעליונות יותר ממה שנאמרה בתחתונות דאילו בתחתונות כתיב וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ואילו בעליונות כתיב וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים ותניא משום רבי נחמיה שטוף בעזים וטווי מן העזים:

שתי גזוזטראות כו׳: אמר רב משום רבי חייא עגלות תחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים אמר אביי בין עגלה לעגלה כמלא ארך עגלה וכמה ארך עגלה חמש אמות למה לי בארבע ופלגא סגי כי היכי דלא לידחקו קרשים

אמר רבא צידי עגלה כמלא רחב עגלה וכמה רחב עגלה שתי אמות ומחצה למה לי באמתא ופלגא סגיא כי היכי דלא לידדו קרשים

אלא דקיימא לן דרך רשות הרבים שש עשרה אמה אנן דגמרינן לה ממשכן דמשכן חמיסרי הואי אמתא יתירא הואי דהוה קאי בן לוי דכי משתלפי קרשים הוה נקיט להו:

מתני׳ חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב פחות מכן פטור:

גמ׳ למה לי למיתני חולית הבור והסלע ליתני הבור והסלע מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן בור וחוליתה מצטרפין לעשרה תניא נמי הכי בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה אין ממלאין הימנה בשבת

אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים ואין שותין הימנה בשבת אלא אם כן הכניס לה ראשו ורובו ובור וחוליתה מצטרפין לעשרה

בעא מיניה רב מרדכי מרבא עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה וזרק ונח על גביו מהו מי אמרינן הרי עקירה באיסור הרי הנחה באיסור או דילמא כיון דממקום פטור קאתיא לא

אמר ליה מתניתין היא אתא שייליה לרב יוסף אמר ליה מתניתין היא אתא שייליה לאביי אמר ליה מתניתין היא אמר להו כולכו ברוקא דהדדי תפיתו

אמרו ליה ואת לא תסברא והתנן הנוטל מהן ונותן על גבן חייב אמר להו דילמא מתניתין במחט

מחט נמי אי אפשר דלא מדליא פורתא דאית ליה מורשא אי נמי דרמיא בחריצה

אמר רב מישא בעי רבי יוחנן כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבע ומוקף לכרמלית ועשאו רשות היחיד וזרק ונח על גביו מהו מי אמרינן כיון דאינו רחב ארבע מקום פטור הוא או דילמא כיון דעשאו רשות היחיד כמאן דמלי דמיא

אמר עולא קל וחומר לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כל שכן איתמר נמי אמר רבי חייא בר אשי אמר רב וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבע ומוקף לכרמלית ועשאו רשות היחיד הזורק ונח על גביו חייב לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כל שכן

בעי רבי יוחנן בור תשעה ועקר ממנו חוליא והשלימה לעשרה מהו עקירת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו ומיחייב או לא מיחייב ואם תימצי לומר כיון דלא הוי מחיצה עשרה מעיקרא לא מיחייב בור עשרה ונתן לתוכה חוליא ומיעטה מהו הנחת חפץ וסילוק מחיצה בהדי הדדי קאתו מיחייב או לא מיחייב

תיפשוט ליה מדידיה דתנן הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה כזורק בארץ והזורק בארץ ארבע אמות חייב והוינן בה והא לא נח

ואמר רבי יוחנן בדבילה שמינה שנינו ואמאי הא קא ממעט מארבע אמות

התם לא מבטל ליה הכא מבטל ליה

בעי רבא זרק דף ונח על גבי יתידות מהו מאי קמיבעיא ליה הנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו היינו דרבי יוחנן

כי קמיבעיא ליה לרבא כגון דזרק דף וחפץ על גביו מאי כיון דבהדי הדדי קאתו כהנחת חפץ ועשיית מחיצה דמי או דילמא כיון דלא אפשר דלא מידלא פורתא והדר נייח כעשיית מחיצה והנחת חפץ דמי תיקו

אמר רבא פשיטא לי מים על גבי מים היינו הנחתן אגוז על גבי מים