Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בניסן תשפ״ג | 9 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה טו

 

הדף היום מוקדש ע"י יחיאל ברקוביץ לע"נ שרה פ. ברקוביץ.

נערכות השוואות נוספות בין קרבן מנחה של הסוטה לבין מנחות אחרות. המשנה דנה בתהליך הכנת המים שהסוטה תשתה. מאיפה נלמדים הפרטים הללו?

ומקטירו בכלי שרת בכלי שרת מקטיר ליה אלא אימא מעלהו בכלי שרת להקטירו:

ומולחו ונותנו על גבי האישים דכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח וגו׳:

קרב הקומץ שיריה נאכלין: מנלן דכתיב והקטיר הכהן את אזכרתה וגו׳ וכתיב והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו

קרב הקומץ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דאיתמר הקומץ מאימתי מתיר שיריים באכילה רבי חנינא אמר משתשלוט בו האור רבי יוחנן אמר משתיצת האור ברובו:

ורשאין הכהנים ליתן לתוכו יין ושמן ודבש מאי טעמא אמר קרא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:

ואין אסורין אלא מלחמץ דכתיב לא תאפה חמץ חלקם אמר רבי שמעון בן לקיש אפילו חלקם לא תאפה חמץ:

כל המנחות כו׳: וכל המנחות טעונות שמן ולבונה והאיכא מנחת חוטא דרחמנא אמר לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה

הכי קאמר כל המנחות טעונות שמן ולבונה ובאות מן החיטין ובאות סלת מנחת חוטא אף על פי שאינה טעונה שמן ולבונה באה מן החטין ובאה סלת מנחת העומר אף על פי שהיא באה מן השעורין טעונה שמן ולבונה ובאה גרש וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה ובאה מן השעורין ובאה קמח

תניא אמר רבי שמעון בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר

ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר

אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים לפי שאין באין על חטא איני והאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן על שבעה דברים נגעים באין וכו׳ התם מנגעיה הוא דאיכפר ליה כי מייתי קרבן לאשתרויי בקדשים הוא דקא מייתי

אלא מעתה חטאת נזיר תהא טעונה נסכים לפי שאינה באה על חטא סבר לה כרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר נמי חוטא הוא:

רבן גמליאל אומר כשם כו׳: תניא אמר להן רבן גמליאל לחכמים סופרים הניחו לי ואדרשנה כמין חומר


דשמעיה לרבי מאיר דקאמר היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה אמר לו התינח עשירה עניה מאי איכא למימר אלא כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה:

מתני׳ היה מביא פילי של חרס ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור רבי יהודה אומר רביעית כשם שממעט בכתב כך ממעט במים

נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביה ונוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים שנאמר ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים:

גמ׳ תנא פילי של חרס חדשה דברי רבי ישמעאל מאי טעמא דרבי ישמעאל גמר כלי כלי ממצורע מה להלן חרס חדשה אף כאן חרס חדשה

והתם מנלן דכתיב ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים מה מים חיים שלא נעשתה בהן מלאכה אף כלי שלא נעשתה בו מלאכה

אי מה להלן מים חיים אף כאן מים חיים

לרבי ישמעאל הכי נמי דאמר רבי יוחנן מי כיור רבי ישמעאל אומר מי מעיין הן וחכמים אומרים משאר מימות הן

איכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת

אמר רבה אמר קרא בכלי חרס כלי שאמרתי לך כבר

אמר רבא לא שנו אלא שלא נתאכמו פניו אבל נתאכמו פניו פסולין מאי טעמא דומיא דמים מה מים שלא נשתנו אף כלי שלא נשתנה

בעי רבא נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש ונתלבנו מהו מי אמרינן כיון דאידחו אידחו או דילמא כיון דהדור הדור

תא שמע רבי אלעזר אומר עץ ארז ואזוב ושני תולעת שהפשיל בהן קופתו לאחוריו פסולין והא התם הדרי ומפשטי

התם דאיקלוף איקלופי:

נכנס להיכל ופנה לימינו וכו׳: מאי טעמא דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין:

מקום היה שם אמה כו׳: תנו רבנן ומן העפר אשר יהיה יכול יתקן מבחוץ ויכניס

תלמוד לומר בקרקע המשכן אי בקרקע המשכן יכול יחפור בקרדומות תלמוד לומר אשר יהיה הא כיצד יש שם הבא אין שם תן שם

תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וגו׳ מלמד שהיה מתקן מבחוץ ומכניס בקרקע המשכן איסי בן יהודה אומר להביא קרקע


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה טו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה טו

ומקטירו בכלי שרת בכלי שרת מקטיר ליה אלא אימא מעלהו בכלי שרת להקטירו:

ומולחו ונותנו על גבי האישים דכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח וגו׳:

קרב הקומץ שיריה נאכלין: מנלן דכתיב והקטיר הכהן את אזכרתה וגו׳ וכתיב והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו

קרב הקומץ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דאיתמר הקומץ מאימתי מתיר שיריים באכילה רבי חנינא אמר משתשלוט בו האור רבי יוחנן אמר משתיצת האור ברובו:

ורשאין הכהנים ליתן לתוכו יין ושמן ודבש מאי טעמא אמר קרא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:

ואין אסורין אלא מלחמץ דכתיב לא תאפה חמץ חלקם אמר רבי שמעון בן לקיש אפילו חלקם לא תאפה חמץ:

כל המנחות כו׳: וכל המנחות טעונות שמן ולבונה והאיכא מנחת חוטא דרחמנא אמר לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה

הכי קאמר כל המנחות טעונות שמן ולבונה ובאות מן החיטין ובאות סלת מנחת חוטא אף על פי שאינה טעונה שמן ולבונה באה מן החטין ובאה סלת מנחת העומר אף על פי שהיא באה מן השעורין טעונה שמן ולבונה ובאה גרש וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה ובאה מן השעורין ובאה קמח

תניא אמר רבי שמעון בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר

ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר

אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים לפי שאין באין על חטא איני והאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן על שבעה דברים נגעים באין וכו׳ התם מנגעיה הוא דאיכפר ליה כי מייתי קרבן לאשתרויי בקדשים הוא דקא מייתי

אלא מעתה חטאת נזיר תהא טעונה נסכים לפי שאינה באה על חטא סבר לה כרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר נמי חוטא הוא:

רבן גמליאל אומר כשם כו׳: תניא אמר להן רבן גמליאל לחכמים סופרים הניחו לי ואדרשנה כמין חומר


דשמעיה לרבי מאיר דקאמר היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה אמר לו התינח עשירה עניה מאי איכא למימר אלא כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה:

מתני׳ היה מביא פילי של חרס ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור רבי יהודה אומר רביעית כשם שממעט בכתב כך ממעט במים

נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביה ונוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים שנאמר ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים:

גמ׳ תנא פילי של חרס חדשה דברי רבי ישמעאל מאי טעמא דרבי ישמעאל גמר כלי כלי ממצורע מה להלן חרס חדשה אף כאן חרס חדשה

והתם מנלן דכתיב ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים מה מים חיים שלא נעשתה בהן מלאכה אף כלי שלא נעשתה בו מלאכה

אי מה להלן מים חיים אף כאן מים חיים

לרבי ישמעאל הכי נמי דאמר רבי יוחנן מי כיור רבי ישמעאל אומר מי מעיין הן וחכמים אומרים משאר מימות הן

איכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת

אמר רבה אמר קרא בכלי חרס כלי שאמרתי לך כבר

אמר רבא לא שנו אלא שלא נתאכמו פניו אבל נתאכמו פניו פסולין מאי טעמא דומיא דמים מה מים שלא נשתנו אף כלי שלא נשתנה

בעי רבא נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש ונתלבנו מהו מי אמרינן כיון דאידחו אידחו או דילמא כיון דהדור הדור

תא שמע רבי אלעזר אומר עץ ארז ואזוב ושני תולעת שהפשיל בהן קופתו לאחוריו פסולין והא התם הדרי ומפשטי

התם דאיקלוף איקלופי:

נכנס להיכל ופנה לימינו וכו׳: מאי טעמא דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין:

מקום היה שם אמה כו׳: תנו רבנן ומן העפר אשר יהיה יכול יתקן מבחוץ ויכניס

תלמוד לומר בקרקע המשכן אי בקרקע המשכן יכול יחפור בקרדומות תלמוד לומר אשר יהיה הא כיצד יש שם הבא אין שם תן שם

תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וגו׳ מלמד שהיה מתקן מבחוץ ומכניס בקרקע המשכן איסי בן יהודה אומר להביא קרקע


גלול כלפי מעלה